בתשובה ליהונתן אורן, 11/06/03 20:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסכים, חלקית. את כל התענוגות שתיארת אני יכול להשוות להמתנה, שלפעמים אתה מצליח לשכוח ורוב הזמן לא, ולרגע המפתיע תמיד שבו החבילה מגיעה אליך ואתה קורע את החוט אבל עדיין נלחם עם הקרטון, ובסוף מחלץ ונוסע עם הספר, טופח עליו בידך הימנית במקום להחליף הילוכים בזמן, אל בית הקפה שליד קולנוע כוכב1. גם זה כיף וגם זה כיף - אמרתי שצריך איזון, לא השמדה מוחלטת. הבעיה בקנייה בחנות, נאמר סטימצקי, היא המבחר המצומצם. מה שאתה רואה על המדף זה מה שקנו הכי הרבה אנשים לפניך - לספרים אחרים אין מקום. באינטרנט, לעומת זאת, מוצגים לפניך מאות ואלפי ספרים שהאתר אח"כ יביא מהמחסן, בלי העדפה לכאן או לכאן (אם כי מגבלות ההוצאה לאור קיימות ומציקות כשרוצים ספרים ישנים). בנוסף, כמובן, עלויות האחזקה הנמוכות מוזילות את הספרים, ולא על חשבון ההוצאה או הסופר. אבל בתור מי שקונה באימפולסיביות גם בחנויות ספרים, נאמר סטימצקי, אני יכול להגיד שאין ספק שלמקומות האלה עשוי היה להיות קסם נחמד, אלמלא היו מוארות בפלואורסנטים, שמוצצים ממני כל טיפה של סבלנות - מה שפוגם באפשרות הדפדוף שהיא יתרונן הגדול. 1 יש להם קפה טוב. ואני אוהב לקרוא ליד מכוניות נעות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הן נוסעות לאט, הקול שלהן נעים לי ומרגיע אותי. והן יפות בעיני. ומצד שני, אם אני שומע או רואה אותן זה רק בגלל שיצאתי מריכוז, וזה אומר שהגיע הזמן לעוד קפה או עוד סיגריה או הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, קולות מונוטונים, הגיוני למדי. אבל מה עם העשן? לא בעייתי במקצת? אני לעומת זאת, החלטתי לאחרונה לאמץ את החוף (הוא נמצא ממש מהצד של הכביש!) בתור מקום הקריאה המועדף עלי. כמובן, יותר מדי זמן (אמיתי ו/או נפשי) לקרוא כשאני בתל אביב אין לי, ככה שלרוב אני מוצאת את עצמי על הערסל בין הזית לעץ-שכל-פעם-אני-שוכחת-איך-קוראים-לו, עם חתול על הבטן, וציפורים (פסטורלי, ללא ספק.) מציצות מסביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי לקרוא בחצר עם חתול וציפורים. משעמם1. כנראה שאני צריך קצת בלאגן עד שאני ממש יכול להתרכז, ואולי זה בגלל שהבלאגן דורש להתרכז. 1 אחרי שהחתול גמר את הציפורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא לא. בילבלת את הכל. אתה לא אמור לקרוא _עם_ החתול. תפקידו של החתול (הו ווסטלי!) הוא לקפץ בעליצות אל הערסל, לנחות באלגנטיות אל הבטן ולשחק תדיר עם החוט שאמור למלא את תפקיד הרוח שבדרך כלל לא ממלאת תפקידה כראוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעניין, כי לי יש כורסת קריאה (כחולה עם הדום) שנמצאת במרפסת שלי, ושם אני יושבת לקרא עם גרייסי בחיקי. אנחנו גם שותות מיים קרים (לפעמים אפילו מאותה הכוס), ומסתכלות לפעמים מהחלון על חתולים חולפים. כיף נורא. בעצם, למה אני מבזבזת זמן עליכם שכורסת הקריאה שלי קוראת לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין יש לי החלום להקים בארץ חנויות ספרים כמו בחו"ל - ענקיות, מגוונות, עם מקומות ישיבה (אולי אפילו איזה בית קפה בתוך החנות). אם בכלל ללכת לפנטזיות הפראיות שלי1, אז החנות תכלול גם מוזיקה, ואגף תוכנה וחומרה, ואפילו תפעל 24 (או לפחות 20) שעות ביממה. ככה אנשים יוכלו לקפוץ לחנות גם אם באמצע הלילה פתאום הם מגלים שהם צריכים פריט חומרה חדש, או אם הם קראו על איזה ספר באינטרנט ורוצים לעיין בו. אפילו יש לי שם לחנות: "חיי מדף". יש משקיע? 1 כן, כן, תצחקו עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו (ישנן?) לפחות שתי מקומות כאלה. בסטימצקי בפסז' דיזינגוף (ליד הקאמרי) היה בית קפה קטן בקומת המרתף. אחרי כמה שנים נעלם בית הקפה ובמקומו באו מוכרים שפוקחים עינים עגולות כששואלים אותם אם יש להם ספר של ש"י עגנון, ואז מוצאים ערימת דפי מחשב מקומטת ומתחילים לחפש "בקטלוג". עוד סיבה טובה בזכות חנויות מקוונות. בירושלים יש את מסעדת "תמול שלשום" שקירותיה מלאים בספרים חדשים וישנים הומצעים למכירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמול שלשום היה בית הקפה האהוב עלי בצעירותי העשוקה בירושלים. היינו הולכים לשם, (ברגל מגבעת רם) מזמינים קפה או שתייה קלה, יושבים שעות בלי להזמין שום דבר נוסף ומשחקים וויסט. מתישהו אחרי חצות היינו חוזרים למעונות. (שוב ברגל) נאמן להרגלי, גמרתי שם (אבל בישיבה) כמה ספרים. חלק גם קניתי. (בד''כ בשקלים ספורים) והיום, כשאתה מספר את זה לצעירים, הם לא מאמינים לך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להעיר שאתמול ישבתי שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יושב שם בכל ביקור שלי בירושלים. קניתי שם גם כמה ספרים. אחד מהם נורא שמחתי לראות שם, קניתי אותו מיד, איבדתי אותו (כנראה באוטובוס) חזרה הביתה בלי שהספקתי לקרוא ממנו מילה. זה היה הספר של גילית, ומאז אני רוצה לכפר על אותו עוול אבל לא מוצא את הספר בשום מקום אחר. (אלף התנצלויות אמיתיות לגילית, שאני מקווה שתשמח בקורא שמצא את הספר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגילית יש ספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר שירה בהוצאת ''גוונים'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אוהב את תמול שלשום. זה יותר בית קפה עם ספרים מאשר חנות ספרים עם בית קפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי אותו בדיוק מהסיבה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר את 'מונטיליו'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי, 5 דקות מהבית. פעם זה היה מקום נחמד להעביר ערב עם חברים תוך כדי נשנוש ומשהו לשתות. היום זה מקום מפגש ליאפים עם חוסר התאמה קשה בין הטעם והמחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי יכול להבין את העמדה שלך אילו הוא היה שווה משהו כבית קפה. גועל נפש של קפה יש שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שאני לא שופט בתי קפה (או קפיטריות או מסעדות) לפי הקפה. אני בכלל לא שותה קפה. גם לא תה או שוקו חם. העוגות היו בסדר גמור, היו טוסטים נחמדים, גלידה בקיץ, מרק בחורף, לפעמים הופעה של הרכב אלמוני, ואף אחד לא התלונן שאנחנו משחקים וויסט כבר שלוש שעות מאז הפעם האחרונה שהזמנו משהו. אהבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מהשולחן הפינתי שליד הדלת נראה שיש המון ספרים. היום חשבתי הרבה על איפה עובר האיזון המושלם בין בית קפה וחנות ספרים. התחלתי לרדת לפרטים, עד כדי ראיונות הקבלה למלצריות/זבניות, מחשבה על שותפים שיהיו מוכנים לחלוק איתי את הסיכון, ואיך משלבים את הדלפק עם המדפים. יום יבוא (אלא אם דובי ישיג אותי) ויהיה לי מה להראות למשקיעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאין על השם שהמצאתי, אני מוכן להכנס לשותפות. אתה תביא את המשקיעים, אני מביא את המותג. במלצריות נתחלק חצי חצי. (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא באמת. זה שם מעצבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקופי (bookoffie) א*ספר*סו ושטאנץ גרפי זול: -ק- ספר -ה- אבל אני הייתי עוזב את כל ההתחכמויות ומוצא שם שמתנגן יפה ושאין לו שום קשר לספרים או לקפה. ולא מנקד אותו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפתח חנות ספרים עם מקומות *ישיבה*, ותקלקל לאיזי את כל הכיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שלי באמת מציק זו העובה שלא מצאתי בירושלים חנות ספרים עם פינת קריאה ראויה לשמה לילדים. ביריד הספרים (ז''ל) שבקניון מלחה, היתה פעם פינה נעימה כזו מרופדת בשטיחים ובכריות אבל לפני כמה חודשים כשנזדמנתי לשם עם העוללה, הסתבר לי שלא רק שהיא בוטלה אלא שכל ספרי הפופ-אפ (אלה עם התמונות הקופצות) מוקמו דווקא על הרצפה והמוכרים מסתובבים ונוזפים בילדים שמעזים לגעת בהם ובהורים שלא משגיחים על הילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי ז"ל - הם אמנם התאחדו עם צומת ספרים, אבל החנות לא השתנתה (הרבה, מסתבר... אף פעם לא שמתי לב לפינה הזו יותר מדי כי אין לי ילדים, אבל תמיד חשבתי שהיא נחמדה). מה עם החנות שלהם בעיר? גם להם הייתה פינת קריאה - הרבה פחות מרשימה, בלי שטיח וכו', אבל שולחן קטן עם שני כיסאות כן היה. זה יותר מכלום, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה עוד גול עצמי של החלק היותר נאור בחברה הישראלית. מנסים להתחיל בארץ מנהג יפה מהעולם המערבי, ומספיק הורים מנצלים את זה כדי לשרוץ בחנות, לזהם ולהרוס הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כך הם מכריחים הורים לקנות ספרים במתכונת "שברת שילמת". לא רוצים שיגעו? שלא ישימו על הריצפה. לדעתי, יוצאים יותר ספרי ילדים מאשר ספרי מבוגרים כל חודש, האינטרס של חנויות הספרים הוא לפנות לילדים ולהביא לידי כך שיאהבו את הספרים, או לפחות לאפשר להורים לבחון את הספרים בצורה מקיפה יותר לפני שהם רוכשים אותם (וספרי ילדים זה לא עניין זול). נקודת ההנחה שכל ילד שנוגע בספר אוטומטית מלכלך ומקלקל אותו ושהורים שנכנסים עם ילדיהם לחנויות ספרים עושים זאת כדי שהחנות תהווה בייביסיטר, היא מוטעית. לדעתי, מי שנכנס עם פעוט לחנות ספרים מודע לכך כי הדבר יגזול ממנו זמן איכות של ספרי מבוגרים ומראש, מי שנכנס לחנות ספרים יודע דרך ארץ בכל הנוגע לספרים ומנחיל אותה גם לילדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רציני? אתה חושב שיש לזה סיכוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שלא יהיה לזה סיכוי? מה כ"כ לא ריאליסטי כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, מיד אחרי ששלחתי את ההודעה התחרטתי על כך. שלא כרוב הרעיונות המבריקים בתחום ההיי-טק אותם שמעתי (ופסלתי) בשנים האחרונות, אין רעיון זה נטול סיכוי. בתנאים מסויימים זה גם יכול ללכת. לא משהו שאפשר להרוויח ממנו הרבה כסף, מה לעשות, לא קל להרוויח היום מספרים, אבל אולי אפשר יהיה לעשות משהו שלפחות יחזיק את עצמו כלכלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידד. תודיע לי כשיש לך משקיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדרה להתחיל מחדש מבצעים את הרעיון הזה בדיוק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. הרעיון שלי הרי לא מקורי - הצהרתי מראש שאני רוצה לייבא לארץ משהו שראיתי בחו"ל. (מזכיר לי משהו שסיפר לי פעם קרוב משפחה - איך כל ישראלי שמגיע להודו(?) ורואה שם את הטוק-טוקים (מעין כלי רכב פרימיטיבי ורעשני) אומר לעצמו שהוא ייבא את זה לארץ. עד היום איש לא ניסה ומן הסתם איש גם לא הצליח.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה. אבל אכין אותך כבר לשתיים מן השאלות הראשונות: מהי התוכנית/המודל העסקי ומדוע אתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודל העסקי שלי הוא להיות קניון לספרים, עם פינות ישיבה לנוחות, עם בית קפה קטן לעיון בספרים (פלוס מדיניות של "לכלכת - קנית"), עם מחלקת מוזיקה ומחלקת מחשבים כבונוס, עם קטלוגים ממוחשבים שיפנו את הלקוחות למדור הנכון כדי למצוא את הספר שהם רוצים ויאפשרו להם להזמין אם אין במלאי כרגע. בעקרון - חנות ספרים נורא גדולה. מעין "סינמה סיטי" של עולם הספרים - אנשים יבואו לשם לא רק כי יש להם ספר ספציפי שהם רוצים, אלא כי הם רוצים למצוא ספרים באופן כללי. המקום יכלול, יש להניח, גם פעילות תרבותית סביב הספרים (ערבי עיון וערבי הקראה, למשל), אבל בעקרון זה פשוט יהיה מקום טוב, נוח וכדאי לקנות בו ספרים. למה אני? למעשה, עדיף שזה לא יהיה אני. אין לי מושג בניהול חנות. עדיף שזה יהיה מישהו אחר. אבל אני זה שרוצה, ואף אחד אחר לא - אז אני ברירת מחדל. (כן, זו חרא של תשובה, אני יודע, אבל הונסטי איז ד'ה בסט פוליסי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת חלק ממש ממש ממש חשוב במודל עסקי שלך - כמה תעלה ההקמה, כמה זה יעלה בשוטף, כמה צריך למכור כדי להגיע לאיזון, ומתי אתה מתכנן להגיע ליעד הזה ואיך. באשר לכנות - מי אני שאשבור לך את המילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. את כל זה אני אחשב מיד כשיראה שיש סיכוי סביר שדבר כזה יקרה. כלומר, ממחר - בערך 30 שנה ויום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפכת את הכיוון - מודל עסקי טוב הוא תנאי הכרחי למציאת משקיעים, ובמצבך הפיננסי הנוכחי (אני אסתכן בניחוש פרוע), הם תנאי הכרחי לכך שיהיה סיכוי סביר שדבר כזה יקרה. אין מה לעשות - מי שמפחד להרטיב את הרגליים לעולם לא ילמד לשחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל כיום אין לי שום אפשרות טכנית אפילו להתחיל לחשוב על דבר כזה, להוכיח שכדאי להשקיע בי או כל דבר אחר. אין טעם להתחיל לחשוב על מה להגיד למשקיעים פוטנציאליים, כי הם ידחו אותי על הסף: אין לי מושג מהחיים שלי בניהול עסק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בניהול אתר אין לך מושג, ובכל זאת העסק משגשג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המחמאה, אבל אני לא מנהל האתר. אני רק עורך. האתר בבעלותו ובניהולו של אדם אחר. בכל מקרה, מכיוון שהאתר אינו רווחי כלל, קשה להגיד שהוא משגשג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתר כן משגשג וריווחי, אם כי לא במונחים כספיים. אני לא רואה שום סתירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים על הכישורים שלי לנהל חנות. בחנות, זה שהרבה אנשים באים ומדברים על נושאים מעניינים לא הופך אותה לרווחית בשום צורה, ואף אחד לא ישקיע בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש לך איזו הערכה כללית, לפחות, באיזה סכום מדובר *לשם התחלה*? (זה היה צריך להישאל בדואל אבל זה כאן, מה לעשות) ולמה זה מוכרח להיות "חנות ספרים *ענקית*"? - אלו הרי מתאבדות טרם שנולדות. ואני מקווה, אגב, שלא יהיה שם מדף "פילוסופיה", ועליו כל מיני ניו-אייג' ודיפאק צ'ופרה וטארוט ואסטרולוגיה (לא זוכרת איפה ראיתי דווקא לאחרונה מין יציר תפלצת שכזה אבל ראיתי, וטוב שלא זוכרת) אבל השאלה בדבר השקעה בסיסית - שואלת באמת מולי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אף פעם לא ניסיתי להקים עסק. הסכום הראשוני צריך להיות די גדול - רק שכירת השטח יכולה ליטול כמות מכובדה של ממון. אני לא יכול לתת לך הערכה, מאותה סיבה שאני לא יכול לתת לך הערכה כמה זה עולה להקים קיוסק קטן - אני לא מודע לעלויות. בגלל זה אני צריך מישהו עם נסיון עסקי בשביל שדבר כזה יקרה. וגם אורך נשימה כלכלי לא יזיק - לא מדובר פה בעניין של מהיום למחר. לגבי מדפי ניו-אייג' - יהיו, כמובן, אבל הם יוגדרו כניו-אייג' ויורחקו עד כמה שאפשר ממדפי הפילוסופיה, הפסיכולוגיה, ובעיקר ממדפי ספרי המדע (אללי!). אם היה מותר לי לא להתחשב בשיקולים כלכליים, הכותרת של המדפים הללו הייתה "בולשיט". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני מפריע, אבל עלות השכירות זה לא חלק מ''עלות הקמה'', אלא חלק מה''עלות בשוטף''. מאד רצוי ללמוד לפחות את הטרמינולוגיה. המלצה שלי - במסגרת הבחירה החופשית בתואר שלך, תפוס קורס קצר ביזמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהתייחסתי אליו היה צריך להיות "הון ראשוני" - מה שיאפשר לא רק להקים את העסק אלא גם להחזיק אותו בחיים לפני שיהפוך לרווחי: הרי שכירות צריך לשלם גם בזמן שרק מקימים את העסק, עוד לפני שפותחים אותו לקהל. אבל תודה על הטיפ. נבדוק. (לא שאי פעם התכוונתי ברצינות להקים חנות ספרים, אבל אם אתם כל כך מתעקשים...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד פעם סידרו אותי. ואני, בניגוד לאפופידס, אפילו לא חשבתי לשאול למה אתה. אפילו לא ידעתי שצריך לשאול. זה שאתה רוצה, זה כבר נתן לך הכשר מלא. תגידו, יש איזה אתר לנשים *מאוד מאוד מטומטמות*? לא לא, לא בננות ושות', אתר לנשים מאוד מטומטמות שרוצות ספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק לא מבוטל מהנשים בבננות אינן מטומטמות, וכמה מהן יכולות להתחרות במאור מבחינת אהבת הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בננות - תודה, אשקול בכובד ראש. מאור - אין לו מתחרים/רות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הניו-אייג' וכו', עוד כמה "עקרונות" כאלו ואין עסק. תזהר! הכל במידה. במיוחד, לשכלתנות ולטעם הטוב שוק די מוגבל מאז ומעולם. אנשים (שהם עיקר פלח השוק) אינם באמת מחפשים "איכות" או מנסים להבין את "האמת" על מורכבויותיה, פיתוליה ועושרה. הם יעדיפו מרגוע לצרכיהם הנפשיים 1 ובפרט משהו פשוט שנשמע כמו "האמת" ומשהו שנותן תחושה איכותית. רוצה עקרונות? עצב את המקום על פי עקרונות הפאנג שווי - אלו עקרונות! טוב, זה היה בקצת ציניות. הנקודה היא, כפי שציינתי לעיל, שהכל במידה וגם שאיזון נכון בין השיקול הכלכלי, לצורך שלך במימוש עצמי וייחודיות המקום יכול להיות צירוף טוב. חוץ מזה קיבלת כאן עצות הרבה יותר מעשיות משלי ובכל מקרה זוהי ביצה שטרם נולדה. לגבי משקיעים: כרגע אני מכיר בעיקר יזמים ומשקיעים (גם כן, די מעט) לשעבר, עם כוויות בדרגות שונות. אך יום יבוא והשמש שוב תעלה כבר לא לזנית הצהרים שקפחו כאן אך בוודאי לאופקו של שחר חדש. 1 כאילו שיש אחרים... זה מן ביטוי כזה שמשקף דיכוטומיות ארכאיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז, לפי חלומות באספמיה האחרון, ישארו לך רק 23 שנים לחיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה מהפכני בזה? בארץ יש חנויות ספרים שמשלבות בתי קפה ופעילויות תרבות, כמו "תולעת ספרים", "פרוזה מודן" ו"תמול שלשום". חנות גדולה שמשלבת מוזיקה יש גם בטאוור במגדל האופרה בת"א. וחנויות ענקיות של ממש הרי אף פעם לא יהיו פה, כמו שאין (או אין הרבה) סופרמרקטים מפלצתיים בגודלם בנוסח האמריקאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חנויות הספרים שציינת הן קטנות, והן סובבות בעיקר סביב הרעיון של ''אווירה'' (לפחות תמול שלשום, לא מכיר את האחרות יותר מדי). בתמול שלשום הספרים הם כמעט משניים - העיקר הוא האווירה והבית-קפה. הספרים הם בשביל הפוזה. אני לא מדבר על בית קפה וחנות ספרים. אני מדבר על חנות ספרים. בין השאר, בחנות הספרים הזו יהיה גם בית קפה, אבל אף אחד לא יבוא לשם בשביל בית הקפה. החנות של טאוור במגדל האופרה היא בעיקר חנות דיסקים (כמו טאוור באופן כללי), היא מאוד לא נוחה, מנסיוני, ומבחר הספרים בה קטן למדי. ואסור לשכוח את הרעיון שלי שהיא תפעל רוב שעות היממה, כמובן. ובסופו של דבר - הרי אמרתי שזה חלום, לא בהכרח משהו שיכול לקרות בארץ. בסופו של דבר אני פשוט אעבור לקנדה, שם יש מספיק מהדבר המקורי, בלי חיקויים מקומיים ומאכזבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטאוור פתחו קומה נוספת, רחבת ידיים, שמוקדשת לספרים בלבד, מעל חנות הדיסקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע. אני מכיר את המקום היטב. ועם כל כמה שהיא רחבת ידיים - היא עדיין בעלת מבחר מצומצם למדי, לא נוחה בעליל (ספרי אוסקר וויילד הוצבו על מדף הספרות ההומו-לסבית!), ולא נגישה עבור איילים ששונאים את הפקקים בטיילת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא נגישה להולכי רגל, שעושים טיול נחמד לאורך רחוב הירקון, קופצים לטיילת ואחר כך נכנסים להירגע בפנים. ובמונחים ישראליים היא אולי לא ענקית, אבל גדולה. מה שגורם לי לחשוב, דובי, שאתה חולם על חנות מקוונת :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, היא רחבת ידיים, אבל הספרים עצמו מפוזרים בדלילות. השווי זאת, למשל, עם חנויות ''צומת ספרים'' העמוסות לעייפה. וכן, אני די רוצה חנות מקוונת בריל לייף. אם אפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין של מיצוב, כמובן - ב''צומת'', המחירים הנמוכים מרשים (ואולי גם מחייבים) להציב את הספרים על הרצפה בערימות, גם כשאין שטח מדף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך מאוכזבים מהמבחר העגום, הפלורוצנטים וחוסר היכולת לדפדף בסטימצקי, יש גם אופציות אחרות, בעיקר בתל-אביב. "פרוזה-מודן" בדיזנגוף, למשל, עם מבחר יפה מאוד של ספרי שירה והגות, ובית קפה קטן לקרוא ולעיין; "תולעת ספרים" בכיכר רבין (פחות מבחר, יופי של מזגן) ; וגם כמה חנויות יד שניה חביבות מסביב לכיכר, שתמיד אפשר למצוא בהם דברים חביבים. ובחיפה יש את החנויות-יד-שניה של הדר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |