בתשובה לחייל אלמוני, 28/06/03 17:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה זה "מבחינתי חוקי"? עד כמה שאני יודע, מי שקובע מה חוקי הוא הכנסת בפרשנות ביה"מ העליון. לא ידעתי שכל אחד מאיתנו קובע לו את החוקים שלו, אבל אני מתאר לעצמי שסרבני הגיוס מבינים אותך יותר טוב ממני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איך לנסח את זה בדיוק. אתה צודק, אבל מבחינה פורמאלית. זה נכון שמי שקובע מה חוקי הוא הכנסת בפרשנות ב"מ העליון, אבל תאר לך מצב שבו הכנסת וב"מ קובעים שמותר לרצוח ילדים בגיל 4 עד 5 (סתם דוגמה). אז מה היית ישר מתחיל לרצוח ילדים בגלל שזה חוקי עכשיו? אני בטוח שלא. זה מזכיר לי איך הסבירו לנו על טוהר הנשק ופקודה בלתי חוקית בעליל. אם נותנים לך פקודה שהיא על פניה חוקית וכשרה, אבל אתה מרגיש שזה פקודה שאסור למלא, שהמצפון שלך לא נותן לך לעשות זאת, שקול פנימי אומר לך "עד כאן!", אז עליך לסרב. מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שהסביר לך מהי פקודה בלתי חוקית בעליל לא ידע מה הוא מדבר, ולחילופין הניח הנחות מרחיקות לכת בקשר למצפון שלך. אני לא מתנגד לכך שבנסיבות מסויימות תפעל בהתאם לצו מצפונך, ותהיה מוכן לשלם את המחיר על כך, אבל בין זה לבין "בלתי חוקי בעליל" אין קשר, אלא אם במקרה המצפון שלך והחוק חד-הם. ישנם מקרים - כמו הדוגמא שהבאת על רצח ילדים - בהם המצפון של כולנו משתלב יפה בחוק הקיים, עד כדי כך שכל נסיון לחוקק חוק כזה ייפסל מיד, אבל, כפי שעצם הדיון הזה מוכיח, יש הרבה מקרים בהם המצב אינו כזה. במצבים האלה להגיד "צו מצפוני אינו מאפשר לי להשמע לפקודה, *ולכן* הפקודה היא בלתי חוקית בעליל" הוא פשוט טעות. אותה טעות שעושים סרבני הגיוס, ומאותם טעמים. על העניינים האחרים שאתה מעלה, כגון אי אכיפת החוק במקרים שונים אפשר לנהל דיונים ארוכים עד מאד, אבל הטענה "כולם גנבים" לא תעמוד לך בבית המשפט, וטוב שכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, אני לא התיימרתי להיות מומחה גדול למשפט, אז יכול להיות שאני טועה, אבל את ההסבר קיבלתי במסגרת רשמית של צה"ל. לפי מה שזכור לי את המושג "הפקודה בלתי חוקית בעליל" הגדיר כבוד השופט בנימין לוי (או הלוי, אני לא בטוח) כמשהו ש"מקומם את הלב". וזה תואם את ההגדרה שלי. כיצד אתה מגדיר את המושג הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחור ממש. לא שחרחר, לא אפרפר, לא שום דבר פחות משחור. שוב, מצידי אל תמלא פקודות שמקוממות את הלב שלך, רק אל תטען שהלב שלך והחוק הם אותו דבר, כי הם לא. הדמוקרטיה איננה המחלקה למחלות לב בתל השומר: היא לא יכולה להתקיים בהתאם לרחשי הלב של כל אחד מהאזרחים. אם המצפון שלך אינו כולל את החובה לציית לחוקים שהתקבלו באורח דמוקרטי, היה נכון לשלם את המחיר. זה מחיר הכרחי שהדמוקרטיה גובה כדי לא להפוך לצורת שלטון בה המחיר גבוה הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דגל שחור זאת הגדרה יפה, אבל אני לא יודע עד כמה זה מקדם אותנו. התגברנו על הבעיה המקורית, אבל עכשיו יש בעיה חדשה - כיצד מגדירים "דגל שחור"? תראה, אני מסכים באופן כללי עם העקרון הדמוקרטי והכרעת הרוב. אני אף פעם לא אמרתי שהמדינה צריכה להתקיים לפי רחשי לבי, אבל יש מקרים, כמו בדוגמה הנ"ל עם הילדים, שבהם פשוט חייבים לא לציית לחוק. גם אם החוק התקבל ברוב של 99 אחוז, בצורה דמוקרטית לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה היא שחוק כזה לא יכול להתקבל, בדיוק בגלל הדגל השחור שיהרוג אותו עוד בהיותו עובר בן יומו. דגל שחור הוא מה שמתנוסס מעל פקודה שפוגעת בעקרונות בסיסיים כל-כך של המוסר (האוניברסלי/טבעי/אינסטטינקטיבי, הייתי מוסיף, אלמלא היה עלי מוראם של הפילוסופים כאן שיטחנו אותי עד דק), עד שיש לנו הבנה מיידית שהם כאלה, והשאלה בכלל לא עולה. כאשר בכל זאת מתעוררת שאלה כזאת, הגוף שעונה עליה הוא בית המשפט העליון. אם הקצין שלך יפנה לבג"ץ בטענה זאת אני מניח שיעיפו אותו במדרגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחי, האופטימיות שלך עושה לי טוב על הלב, אבל אני חושש שמנקודת מבט מציאותית צריך להיות קצת יותר פסימיים. לנו זה נראה לא מתקבל על הדעת בעליל שחוק כזה יעבור, אבל דוגרי, היית מאמין שרק לפני כמה עשרות שנים השמידו מיליוני יהודים באירופה ? (לולא ידעת על השואה). אם הבנתי נכון (אתה מוזמן לתקן אותי), אתה טוען שדגל שחור הוא משהו שפוגע בעקרונות הבסיסיים של המוסר של כולנו, עד כדי כך שהשאלה לא עולה בכלל. שוב, אופטימיות כה יפה עד שאני מרגיש לא נוח להיות "עוכר שמחות" ולטעון שלו היה זה המצב בשטח, אזי מקרה כפר קאסם כלל לא היה מתרחש, ב"מ העליון לא היה טובע את המושג "דגל שחור", וממילא לא היינו מנהלים את הדיון הזה עכשיו כי השאלה האם לטהר את עדי-עד צפון מיהודים כלל לא היתה עולה. שאלה נוספת: כיצד תגדיר את העקרונות הבסיסיים של המוסר? כלומר, אם קיבלתי פקודה ללכת לגן הילדים הקרוב ולרצוח את כל הילדים בין גיל 4 ל5, ופניתי לבית המשפט העליון שפסק שזו פקודה חוקית - עלי לרצוח את הילדים?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך רצון להגן ולו על סרבן אחד אותו יצא לי להכיר אישית, הטענה היא איננה כי שרות בשטחים הוא ''איננו חוקי בעליל'', אלא פשוט בלתי מוסרי ומנוגד לצו מצפונו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר אמרתי לא פעם, מי שמצפונו אוסר עליו לקיים את החוק צריך לקבל הכרעה בעניין, ולהיות מוכן לשלם את המחיר. בטוב שבכל העולמות קונפליקטים כאלה היו נפתרים עי''כ שהיינו פוטרים כל אדם מכיבוד חוקים שעומדים בניגוד לעקרונותיו. במציאות שלנו אני חושש שמפלגת אנשלוביץ'-יפת מאיימת על המשך הסדר החברתי ומובילה לאסונות גדולים. אנשים מסויימים מאשימים אותי, בעקבות כך, באופטימיות יתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר למשפט האחרון: אם התכוונת אליי (אם לא - קבל ביטול), אז אני מתנצל אם נפגעת. אני לא *מאשים* אותך בכלום, אני רק *אומר* שדבריך אכן אופטימיים מדי. לא בגלל שאתה מתנגד ל"מפלגת אנשלוביץ'-יפת", אלא בגלל שאתה בטוח שלעולם לא יהיה מצב שבו בית משפט (לא בהכרח ישראלי) יאשר פקודה בלתי מוסרית בעליל כמו רצח ילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נפגעתי ולא צריך להתנצל. אני גם לא אומר שלעולם לא יהיה מצב שבו בית משפט יאשר פקודות בלתי חוקיות בעליל. אני אומר שפקודות לפנות מאחזים בלתי חוקיים אינן כאלה, ולכן אין מקום לדיון הזה בהקשר לאותו קצין. אם בית המשפט יאשר פקודה בלתי חוקית בעליל, אני לא אקרא לאף אחד לבצע אותה, ובאופן אישי אני מקווה שאדע להסיק את המסקנות הנכונות ולברוח מאותה ארץ כל עוד נפשי בי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |