 |
|
 |
||
|
||||
 |
רק הערה לגבי איות, אל תשכח שקריאה לא תמיד מתבצעת ע"י פיענוח פונטי של הנקרא. בכל שפה ( ובעברית בכתיב חסר הדבר בולט במיוחד), אנשים מזהים את התבנית של המילה השלמה (נדמה לי שקוראים לזה גשטלט) ללא הפרדה לאותיות. אם האיות לא יהיה עקבי (איוט מול עיות מול עיוט) קצב הקריאה יירד. אולי לא צריך *הרבה* חוקים, אבל בוודאי שיש לשמור על עקביות כדי למנוע מהשפה מלהראות כמו חידת חמיצר. לא יודע מה זה סטנדרטיזציה תקשורתית. אני הבנתי שהוא רוצה שישתמשו בעברית תקנית וגם מגדיר מה היא. אני לא חושב שזה ממש חובה, אבל בהחלט מכיר בצורך לקיום הגדרות כלשהן של נורמות - תקין\\לא תקין שיש לשאוף אליהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם ערך לרמיזה שיש באיות התקין לשרשי מלים, וכך הלאה, אבל אפשר להסתדר גם בלי זה. אין כל סיבה לאיות לא-עקבי - אפשר פשות להמנא מלהשתמש באיצורים שלא מבתאים כמו שצריך ממילא. אינני דוגל בזאת, אבל זו בהחלט אפשרות לגיטימית, אם כי מבלבלת עבור זקנים כמוני. מי שיתרגל לקרוא פונטית, ימצא שזה קל כמו לדבר. אני איחרתי את הרכבת, ואיות לא-תקין צורם לעיני (אם כי, לאחרונה מצאתי את עצמי שוגה יותר ויותר... ארור החסך בקריאת ספרים!). הוא לא הגדיר מה היא עברית תקנית. הוא טען שיש איזה מן ארגון-גג שקובע מה זו עברית תקנית - משום מה, כאב לו לכתוב "האקדמיה ללשון העברית שבאוניברסיטה העברית." הוא לא טרח לנמק את הבחירה שלו בארגון זה כקובע, ולא הסביר מאין נובעת סמכותו. הוא בעיקר קבל על כך שמה שנעשה תקני הוא דל מדי לטעמו, או, יותר נכון, לא "תקני" במובן של הארגון הנ"ל, לו הוא מקריב קרבנות בראש כל חודש. (גם אני יכול להשמיץ, רואים?) כמובן שהקיצוניות השניה היא אנרדלמוסיה (מלה מיוונית, זה עברית תקנית זה?), וחוסר יכולת לתקשר. אני לא הולך לקיצוניות הזו, אבל ממרומי הר הקיצוניות שלו, כל גבעה - כגיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעמוד בתור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |