 |
יש גם ערך לרמיזה שיש באיות התקין לשרשי מלים, וכך הלאה, אבל אפשר להסתדר גם בלי זה. אין כל סיבה לאיות לא-עקבי - אפשר פשות להמנא מלהשתמש באיצורים שלא מבתאים כמו שצריך ממילא. אינני דוגל בזאת, אבל זו בהחלט אפשרות לגיטימית, אם כי מבלבלת עבור זקנים כמוני.
מי שיתרגל לקרוא פונטית, ימצא שזה קל כמו לדבר. אני איחרתי את הרכבת, ואיות לא-תקין צורם לעיני (אם כי, לאחרונה מצאתי את עצמי שוגה יותר ויותר... ארור החסך בקריאת ספרים!).
הוא לא הגדיר מה היא עברית תקנית. הוא טען שיש איזה מן ארגון-גג שקובע מה זו עברית תקנית - משום מה, כאב לו לכתוב "האקדמיה ללשון העברית שבאוניברסיטה העברית." הוא לא טרח לנמק את הבחירה שלו בארגון זה כקובע, ולא הסביר מאין נובעת סמכותו.
הוא בעיקר קבל על כך שמה שנעשה תקני הוא דל מדי לטעמו, או, יותר נכון, לא "תקני" במובן של הארגון הנ"ל, לו הוא מקריב קרבנות בראש כל חודש. (גם אני יכול להשמיץ, רואים?)
כמובן שהקיצוניות השניה היא אנרדלמוסיה (מלה מיוונית, זה עברית תקנית זה?), וחוסר יכולת לתקשר. אני לא הולך לקיצוניות הזו, אבל ממרומי הר הקיצוניות שלו, כל גבעה - כגיא.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש