בתשובה לאורי, 27/07/03 23:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. מן העקרון שמוסר הוא "חוזה בין בני אדם" ולכן חל רק על מי ששותף לחוזה, אתה גוזר שתי מסקנות לדוגמא: אין בעיה מוסרית בכך שאדם פוגע באבן; והמוסר אינו חל על מפגר (כזה שאינו יכול להיות שותף לחוזה) שעלול לפעול בניגוד לכלליו. אלא שמן הדוגמאות האלה ניכר שלעקרון יש מסקנות שגם אתה אינך מוכן לקבל. המוסר אינו חל על מי שפוגע באבן, שאינה שותפה לחוזה. באותו אופן, הדוגמא השניה צריכה להיות שהמוסר אינו חל על מי שפוגע במפגר - מאותה סיבה. למה הפכת את הדוגמא הזו על ראשה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי לגוון קצת את עולם האנלוגיות, במקום מפגר אפשר לדבר לרגע על רוצח סדרתי. מדובר לצורך העניין באדם בוגר ושפוי שביודעין ובכוונה תחילה בחר להפר את אותו חוזה שלשיטתם של כמה אנשים (שהח"מ אינו נמנה עליהם) עומד בבסיסו של המוסר האנושי. למרות מעשיו, ימשיך הרוצח להיכלל בין אלה הזכאים להגנה מפני יחס בלתי מוסרי: החוק, כמו גם האינטואיציה המוסרית של רוב האנשים, אינם מתירים לאיש לאכול רוצחים סדרתיים או לבצע בגופם ניסויים מדעיים פוגעניים ללא הסכמתם. איסור זה קיים במנותק משיקולי התועלת שעשויה לצמוח ממעשים אלה, משום שמדובר בשמירה על זכותו האבסולוטית של אותו רוצח להיות מוגן בעצמו מפני עונש חריג ואכזרי. אפילו לאנשים שנידונו למוות בגין מעשיהם יש עדיין זכויות. לעומת הרוצח הסדרתי הזה, שימפנזה בת עשרים שהקימה סביבה משפחה ענפה המקיימת חיי קהילה מלאים ועשירים שאינם פוגעים באיש, עלולה בכל רגע להיחטף מביתה, ברשות ובסמכות, לעבור סדרת התעללויות מסוגים שונים, ולסיים את חייה בתור מודל להפטיטיס בי או אפילו כסטייק בצלחתו של מישהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי כדאי לציין שסיגנר, ההוא מתגובה 75353 ומתגובה 93896, תומך בהריגת תינוקות שנולדו עם מוגבלויות http://community-2.webtv.net/stigmanet/HarrietMcByrd... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה טענתך, בעצם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפגר הוא אדם שיכולתו המנטלית ירודה. השאלות עד כמה ירודה ומה ההשלכות של זה הן מורכבות ואולי אין זה המקום להתייחס אליהם. ברור שהכללים של הסכמה מוסרית חלים על כל אדם שמנת המשכל שלו מעל ל-50 לערך, שאז הוא מסוגל לתפישה מוסרית, ואפילו היא בסיסית. לגבי אלו הנמצאים מתחת לרמה זו, כלומר ברמה כזו שהם אינם מסוגלים לעמוד, ללכת, לדבר ולשלוט בצרכיהם – זוהי נקודה מורכבת מאוד, במיוחד מאחר וקשה לי להגיד שיש לי אמון מוחלט בקובעי התקנים כאן (כלומר, באלו המכריעים מיהו מפגר ומי אינו), ממש כמו שקשה מאוד להכריע מתי אדם שמוחו נאכל באלצהיימר הופך ל"לא-אדם" ואינו יכול להיות חלק בהסכם המוסרי. דוגמת המפגר באה לומר שאנחנו מתייחסים לחלק מהחברים בחברה כבעלי הכרה ומודעות עצמית מופחתות ועל כן דנים אותם בכלים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שענית למה ששאלתי. השאלה אינה האם החובות המוסריות חלות על מפגרים, אלא אם לדעתך הן חלות עלינו ביחס אליהם (מתוך עקרון היסוד שלך נראה שלא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה העיקרית היא לדעתי בקביעה מיהו מפגר ומהי דרגת הפיגור שמעבר לה אפשר לקבוע בוודאות כי המפגר אינו בגדר אדם עוד. לטעמי, אין ולא צריכה להיות דרגה כזו. אני לא חושב גם שאת הדברים יש להגדיר כ''חובה מוסרית'' אלא כתחושת אחריות רגשית (למשל, של הורים ליוצאי חלציהם), רצון לעזור, וכדומה. בדיוק כמו שישנם אנשים שחשים אחריות או רצון לתת אוכל לחתולי רחוב, למרות שזו בהחלט לא חובה מוסרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתינוקות אין תפיסה מוסרית, הם אינם מסוגלים לעמוד, ללכת, לדבר, ולשלוט בצרכיהם. האם תינוק שכזה, יתום ללא קרובי משפחה, לא זכאי להיות קלינט מוסרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לתינוקות יש פוטנציאל להיות בעלי הכרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקטורי או סקלרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם תינוק עם פיגור קשה, שנולד לזונה שנטשה אותו ברחוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 79845 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 79861 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת נראית לי דרך נהדרת לחסוך מקום על השרת של האייל. מאחר והדיונים כאן חוזרים על עצמם במילא אפשר לעבור להודעות בנוסח: - תגובה 131072. - תגובה 262144. - תגובה 32768 וגם כל דיון 1024. - תגובה 65536. - גודווין - הפסדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמתקדמים יותר: - תגובה 141130 - תגובה 140222 - דיון 300 - תגובה 110221, מט בשלושה מהלכים. - שיט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 152005 פסקה שניה | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |