בתשובה ליובל נוב, 27/06/03 21:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראיתי את הפתיל רק עכשיו. לא נותר לי אלא להביא את הסקירה ההיסטורית-משפטית של בית המשפט העליון12 בפסק הדין המפורסם אל על נ' יונתן דנילוביץ שעיגן את ההכרה בבן זוג מאותו מין: "המשפט בישראל בעניינם של הומוסקסואלים משקף את השינויים החברתיים שחלו במשך השנים. משכב זכר נמנה בעבר עם העבירה של סטיות מדרך הטבע, שהעונש המוטל בגינה היה 10 שנות מאסר (סעיף 3)351) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שהיה נוסח חדש של סעיף 2)152) לפקודת החוק הפלילי, 1936, המנדטורית). איסור זה מעולם לא נאכף. עוד בשנת 1963, בע"פ 224/63 יוסף בן עמי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יח 225, 238, פסק בית-משפט זה כי לעבירה זו אין מקום במציאות ימינו. וכך אמר השופט חיים כהן שמפיו ניתן פסק-הדין: "משכב אשה שלא כדרכה, וכן משכב זכר, כשהמעשה נעשה בצינעה ועל ידי בני אדם בגירים מרצונם הטוב, אינם מעשים שיש בהם קלון, ואין הם מעידים על עושיהם שהם פושעים הראויים לעונש. עבירות הן אשר באו אלינו בירושה משיטות עתיקות ומדורות עברו, ואין מקומן בדיני העונשין של מדינה בת זמננו... ה"טבע" בתור שכזה אינו זקוק עוד להגנת דיני העונשין. מה שזקוק על כן להגנתם הם כבודו וגופו וחרותו של האדם... מזכויות היסוד של האזרח היא, שהמדינה לא תתערב בחייו הפרטיים ובהתנהגותו בחדרי חדרים...". עם זאת, במשך שנים רבות נשארה העבירה על כנה ולא בוטלה. גם בשנת 1980, כאשר הובאה לכנסת הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 14), התש"מ-1980 - שכפי שנאמר בדבר ההסבר שלה, באה להחליף את הוראות החוק המנדטוריות בתחיקה מותאמת למציאות ימינו - הוצע להשאיר את האיסור על משכב זכר על כנו. יחד עם זאת, הוצע להפחית את העונש הצפוי בגין עבירה זו לשנת מאסר. בדברי ההסבר נאמר: "השאלה אם יש בימינו להתערבות החוק הפלילי לגבי מעשים הנעשים בתחום המיני בין בגירים מרצון ובצינעה, היא שאלה שבמחלוקת" (ה"ח תש"מ, 392). הצעה זו לא הגיעה לדיון בכנסת, והאיסור הפלילי בוטל כעבור שמונה שנים בחוק העונשין (תיקון מס' 22), התשמ"ח-1988. ________________ 1 בג"צ 721/94 - אל על נתיבי אויר לישראל נ' יונתן דנילוביץ . פ"ד מח(5) 749. 2 הקטע המצוטט מפסיקתה של השופטת דורנר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם השופט כהן זיכה נאשם בניגוד לדברי החוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הוא הורשע בעבירה של מעשה סדום בכוח1. ______________ 1 כתב האישום כלל עבירות הן של מעשה סדום והן של מעשה סדום ללא הסכמה2 בפסק הדין אמר השופט כהן כי אם היה הנאשם מורשע רק בעבירה של מעשה סדום, כי אז אל היה גוזר עליו מאסר, אלא עונש קל בהרבה -מבחן ללא הרשעה. 2 למיטב ידיעתי 3 בדרך כלל כתב האישום כולל את רשימת כל העבירות הפליליות שמערכת העובדות הנדונה באותו כתב אישום מעלה. זאת על מנת שאם לא יוכח מרכיב עובדתי הנדרש בעבירה חמורה, יורשע הנאשם בעבירה קלה יותר 3 הדר אבירם - אני צודק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין "מעשה סדום בכוח" ובין "אונס"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מבחינת מהות העבירה והעונש אין הבדל1 ב. תיקון: הוא הורשע במעשה מגונה ללא הסכמה. 1 לפי הקודקס הפלילי היום מעשה סדום ללא הסכמה נחשב כאונס. אין בפני את נוסח העבירות שהיה בזמן המשפט (1963) אך מהשוואת העונש שהיה לעבירה זו (14 שנים) אני מניח שהמצב היה זהה, אם לא בשם אז בעונש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם תוכל לקשר לפסק הדין. מעניין לדעת לאלו אמצעים משפטיים נזקק השופט כהן כדי לעקר את החוק - הלא אז עדיין לא היה חוק ''כבוד האדם וחרותו''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשעתו לא יכול היה בית המשפט לבטל חוקים, אבל הוא יכול היה להביע דעתו בנושא אי ההתאמה של חוק מסויים למציאות, על ידי הערה בפסק הדין, ולקוות שהרשות המחוקקת תבין את האיוולת שבחוק ותבטלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. פסק הדין ניתן ביולי 1964 והוא מופיע רק בגרסת ההארד-קופי בלבד. האמצעי המשפטי היו הזכויות הטבעיות של האדם (או זכויות היסוד כלשונו של שופט כהן). למעשה חוק כבוד האדם וחירותו חורט את הזכויות עלי חוק אך לא יוצרן יש מאין. במובן זה "המהפכה החוקתית" ככינוי שניתנו לחוקים אלה איננה אלא מהפכה זוטא, שכן זכויות אלה - ועוד רבות אחרות שאינן בחוקי יסוד אלה - הוכרו עוד מקדמא דנא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |