ההודעה של הרש''ף 163401
מגנה את הפיגוע בראש העין (אך לא את הפיגוע באריאל) כמו גם את התקפות ישראל על ערי פלסטין.

קאמרה ואימרא מצביעים על השקר בפסקה האחרונה, כאן הרש"ף "מסבירה" ש"ראש העין היא עיר ישראלית שנבנתה על חורבות העיר הפלסטינית ראס אל עין, לאחר שנכבשה ע"י כוחות הכיבוש הישראלים במלחמת 1948".

למעשה, ראס אל עין ננטשה ע"י תושביה הערבים בתחילת המאה ה-‏20, זמן רק לפני שהגיעו לשם עולי תימן אחרי מלחמת השחרור.
ההודעה של הרש''ף 163560
טענתך לא מוכרת לי, אך ראש העין בהחלט לא קמה על שטח יישוב ערבי. העיר קמה על שטח מחנה צבאי בריטי גדול, שנעזב במלחמת העצמאות.
כפר בשם ראס אל עין גם לא קיים באתר הפלסטיני Palestineremembered. לעומת זאת, מופיע שם הכפר מג'דל יבא שהתקיים דרומית לראש העין של היום, וחורבותיו נכללות בגן הלאומי מגדל אפק, בצמוד ומדרום לראש העין:
ההודעה של הרש''ף 163582
שאלת תם: האם יש לנו ויכוח? אם כן, על מה?

הטענה של אימרא היא שראס אל עין לא נכבשה ונחרבה ע"י צה"ל. אלא שתושביה עזבו בתחילת המאה ה-‏20.
אשר להיסטוריה של המקום- ואליד חלידי בספרו "כל שנותר", עמ' 251, מזכיר (אליבא דאימרא; לא קראתי את הספר.) את "ראס אל עין"; וגם (או אפילו) הוא אומר שתושבי המקום נטשו מיוזמתם הם, בתחילת המאה ה-‏20.

והנה טענות אימרא במלואן- [גם הם מזכירים את המחנה הבריטי, שבו התגוררו עולי תימן בהתחלה. אני פשוט הבנתי מכך, שראש העין התפתחה על מקום המחנה, פלוס התפשטות טבעית לעבר הכפר שנעזב] http://www.imra.org.il/story.php3?id=17903
תמונה כללית 163593
תמונה כללית 163596
טוב, פה‏1 אין "ראס אל עין", וגם "מג'דל יבא" אין. אולי כי המקום (או שני המקומות?) ננטשו בתחילת המאה, ואילו זו רשימת הישובים ב-‏1948.
1 בדקתי גם במחוז טול כארם.
תמונה כללית 163597
ובקשר לצילום האשה עם השלט "כפר יסכא"- לא שאני בעד התנחלויות, אבל סתם בשביל הקונטרה- אולי כדאי שמישהו ייגש פעם לענבתא, ויעמוד שם עם שלט "ענתות". המ?
תמונה כללית 163602
מג'דל יבא נמצא דווקא בנפת רמלה ולא בנפת יפו...
תמונה כללית 163603
תודה על התגלית.
אבל, אהמ- גם ''ראס אל עין'' נמצאת שם.
תמונה כללית 163605
והם נותנים את "תאריך הכיבוש" של ראס אל עין הנטושה מזה עשרות שנים כ- 13/7/48.
כלומר, הרשימה שלהם כוללת כל כפר ערבי שהיה קיים אי פעם.

בתור עונש, אני מוסיפה להפגנה ההיפותטית שלי את ראמאללה, הלוא היא רמה התנכית.
תמונה כללית 163607
באתר Palestineremembered, לא קיים הכפר ראס אל-עין, לא בנפת יפו ולא בנפת רמלה.

הסתכלתי בקישור המצורף, שאמינותו נראית מוטלת בספק ברגע שעורכיו כוללים את מושבות הטמפלרים הגרמנים - שרונה (הקריה) ווילהלמה (בני עטרות) ברשימת היישובים הפלסטינים...

גם הציון המפורש של יישובים יהודיים שהוקמו על אדמות הכפרים הנ"ל, בלי לציין שלא מעטים מהם הוקמו עוד לפני 1948, מהווה סוג של תעמולה סמוייה האהובה על הפלסטינים ותומכיהם.
תמונה כללית 163610
אוקיי, אז האתר הזה לא אמין.
אבל ראס אל עין מוזכרת ב"גינוי" של ה/רש"פ/ לפיגוע במקום.
[בבחינת, "נכון שפיגוע זה לא יפה, אבל גם המקום הזה נלקח מאיתנון באכזריות ע"י הכובש הציוני, אז אפשר להבין את ההוא שהחליט להשתהד שם..."]
כלומר, יש כאן בעצם שקר על גבי שקר מצד הרשות.
עוד מקור 163612
עוד מקור צולע 163627
זה שיש נקודה עם שם על המפה, עוד לא אומר שזה מקום ישוב.
למשל, [אני מניחה בלי לבדוק, ש] באתר של חטיבת "הנגב" (או שמא היתה זו חטיבת "גולני") מופיעה "אום רשרש", הלוא היא אילת המודרנית. אבל לא היה שם ישוב, אלא רק תחנת משטרה מימי הטורקים.
עוד מקור צולע 163630
כל אזור מגדל צדק וראש העין היה בלב שטח ישובים ערביים צפוף.
עוד מקור צולע 163633
''בלב שטח ישובים צפוף'' לא אומר שבנקודה הספציפית הזאת היה ישוב.
עוד מקור צולע 163638
מאיפה את יודעת?
עוד מקור צולע 163640
אני מסתמכת על שופר השלטון הפלסטיני ואליד חלידי, שגם הוא אומר בספרו שהמקום ננטש זמן רב לפני 1948. ועל עמית מנדלסון, שאיתו לא כדאי לאיש להתווכח, בכל הקשור לידיעת הארץ.
עוד מקור צולע 163642
ממש לא נכון.
אזור ראש העין היה מחנה צבאי בריטי גדול. ממערב לו היה מפעל המים המנדטורי לירושלים (שכיום הוחלף בידי קו ירקון הנגב של מקורות).
דרומית למפעל המים, נמצא קיבוץ גבעת השלושה ומעבר לו מושב כפר סירקין, מחנה סירקין בו היה שדה תעופה צבאי בריטי וכיום משמש את צה"ל, ושכונותיה הקיצוניות של פתח תקווה במרחק קצר מראש העין. כל אלו היו לפני 1948, גם אם התרחבו מאז.

דרומית למגדל צדק, החציבה היהודית באזור החלה עוד לפני 1948 (עוד מאחז יהודי במרחב).
לסיכום, זה היה אזור תפר בין התיישבות יהודית וערבית, עם נוכחות חזקה של מחנות צבאיים בריטיים, ובפירוש לא בלב שטח ערבי צפוף.
עוד מקור צולע 163646
ככה שלוחמי אלכסנדרוני יוצאים שקרנים?
עוד מקור צולע 163733
בפרוץ מלחמת העצמאות הבריטים מסרו את המחנה לידי הערבים, וישבו בו חיילים עירקיים שניסו לתקוף את ת"א.
כך שהטענה הערבית, שכבשנו מהם את המקום תוך גירוש יושביו, יש לה על מה להסתמך:)
עוד מקור צולע 213134
גבעת השלושה לא היתה שם ב 1948 .

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים