בתשובה להאיל היפאני, 19/08/03 8:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"בעיית העובדים הזרים" נובעת מהחוק הישראלי המעוות. על פי החוק, אין אפשרות לאדם לבוא לישראל כדי לעבוד אלא הוא חייב להיות מיובא על ידי מעסיק. המעסיק הוא זה שמקבל את האישור ולא העובד. דבר זה הופך את המעסיק ל"בעלים" של העובד ונותן בידיו כוח אבסולוטי על העובד. מכאן העניינים מתפתחים באופן טבעי. 1. העובד תלוי במעסיק ואסור לו לעבוד אצל אף אחד אחר. 2. המעסיק מנצל את העובדה הזאת, משלם לו פחות ממה שהוסכם או מלין את שכרו של, משכן אותו בתת-תנאים וכו. 3. באיזשהו שלב, לעובדים נמאס והם בורחים, מרגע שברחו הם הופכים ל"בלתי חוקיים". כדי להוסיף על הסיבוך הם גם בדרך כלל מחוסרי דרכון משום שהמעסיקים נוהגים להחרים להם את הדרכון. 4. המשטרה, ברוב המקרים, משתפת פעולה עם המעסיקים. בכל מקרה, העברה של העובד (בריחתו) חמורה יותר בעיני המשטרה מאשר כל תלונה שיכולה להיות לעובד על המעסיק וגורלו של העובד הוא גירוש מיידי. המעסיק כמובן יכול עתה לבקש עוד פעם אישור להביא עוד עובדים וחוזר חלילה. למיטב ידיעתי, רוב רובם של העובדים הזרים הבלתי חוקיים הגיעו למצב הזה כתוצאה מהתהליך שתיארתי ולא כתוצאה מהסתננות (שנראית בלתי אפשרית לאור אמצעי הביטחון החמורים בנמלי הים והתעופה) מספרם של המסתננים זעום, בעיקר מדובר בזונות שמסנינים אותן דרך גבול מצריים. הפתרון הפשוט לבעיה הוא שינוי החוק המטופש שמזמין את הניצול הזה. האישור צריך להנתן *לעובדים* ולא למעסיקים. ברגע שזה יקרה יוכל העובד לבחור את מקום העבודה שלו וחופש הבחירה הזה יהווה חסימה יעילה מפני ניצול של המעביד. רישוי העבודה יהיה הסכם בין העובד למדינה ומכאן שיחסי הכוחות בין המעסיק לעובד יהיו דומים יותר ליחסי הכוחות בין מעסיק לעובד ישראלי. רצוי מאוד גם שבמסגרת נתינת האישור ינתן לעובד הסבר, בשפתו, באשר לזכויותיו וחובתיו. בעקיפין, ניתן לראות שהדבר יגרום לעליה מסויימת בשכרם של העובדים הזרים מה שיקטין את המוטיווציה להעסקתם על פני ישראלים. (למרות שלדעתי אין תחרות אמיתית בין עובדים זרים לישראלים משום שהאחרונים פשוט אינם מעוניינים לעבוד בכל אותם העבודות של הזרים) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי, לא מצאתי אפילו נקודה אחת בה אני יכול לחלוק עליך. לפיכך אאלץ להסכים עמך ולחזור לקאזה בחיפושים אחר green velvet בגרסת ההופעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת ישראל אינה שונה משאר מדינות העולם (ארה''ב, קנדה ומדינות האיחוד האירופי, לכל הפחות) - ההיתר ניתן לעובד עבור עבודת מסוימת אצל מעביד מסוים (נקוב בשם). עם סיום קשרי העבודה עם המעביד המסוים, פג אישור העבודה. זו הסיבה למרדף אחר הגרין קרד (בארה''ב) - משחרר אותך מהתלות במעביד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב, כפי שציינת, יש גרין קארד שהוא חלק מתהליך ההתאזרחות, שעריה של קנדה, למיטב ידיעתי, פתוחים להגירה על פי קריטריונים וכל אדם העומד בקריטריונים רשאי להגר לקנדה ולעבוד בה (בישראל אין שום דרך להתאזרח אלא אם כן אתה יהודי). ייתכן כמובן שבארה"ב וקנדה קיימות אפשריות לרשיונות "אד הוק" כאשר מעסיק מעוניין להזמין אדם מסויים לעשות עבודה מסויימת. בדומה (או זהה) לרישיון המוענק לאמן מבצע לעשות סיבוב הופעות במדינה. בצרפת, שבה עבדתי כשנתיים, ישנו תהליך סבוך שבו ניתן לקבל כרטיס שהיה (קארט דה סז'ור) רישיון השהיה והעבודה איננו מוגבל למעסיק מסויים. למרות שמאוד עוזר אם יש לך מעסיק שמעוניין בך ויכול להמליץ עליך. בכל מקרה, נוהגן של מדינות אחרות איננו ממש רלוונטי. המצב בישראל הוא המעניין וההגיון+העובדות בשטח מצביעות על עיוות גדול ופגיעה קשה בזכויות האדם של העובדים הזרים. הפושעים האמיתיים יושבים בכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל יש דרך להתאזרח אם אתה לא יהודי - להתחתן עם אזרח (לא בישראל כמובן), אלא אם כן אתה פלסטיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם לפי סעיפים 5, 6, 8 ו-9 לחוק: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5.(א)(3) מי זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע? 5.(א)(6) האם נהוגה גם במדינות אחרות הדרישה לותר על אזרחות במדינה אחרת לשם קבלת אזרחות? 5.(ב) "אם ראה זאת לנכון". לשר הפנים יש את הזכות המלאה לא להעניק למישהו אזרחות מ*כל טעם ונימוק*. האם סעיף זה לא הופך את החוק להמלצה בלבד? הרי לשר הפנים יש את הזכות לא להעניק למישהו אזרחות מבלי שקרטריונים ברורים ומגבילים לכך יהיו מנוסחים בחוק עצמו. לא? 6.(א)(1) מי "זכאי" לשרת שירות סדיר בצה"ל? 9. כמו שהחוק מעניק ב-5(ב) לשר הפנים את הזכות המלאה למנוע את ההתאזרחות מפלוני (בלי לציין שום קריטריונים) בסעיף זה מקבל שר הפנים את הזכות להעניק לאלמוני אזרחות (הפעם יש כמה קריטריונים, אך מאוד אמורפיים ולא ברורים - הגנה, תרומה לביטחון,תרומה לכלכלה או תרומה לכל "ענין חשוב אחר של המדינה"). זה מזכיר לי את החוק שעוסק בגיוס לצה"ל. הוא אומנם לא מפלה בעצמו בין אוכלוסיות (על בסיס אתני, דתי וכו'), אבל האפשרות לאפליה היא אינהרנטית בו ומתאפשרת בזכות ניסוח החוק (ואז אפשר להגיד "החוק לא מפלה" למרות שכוונת המחוקק להפלות די ברורה [לי] מניסוח החוק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרמניה יש שתי דרכים עיקריות לקבל אזרחות: אזרחות מכוח הדם - בדומה לחוק השבות הישראלי, בן לגרמני או נכד לגרמני הוא גרמני. אזרחות מתוך הגירה - מי שגרה בגרמניה כחוק 5 שנים, (למשל בת זוג של גרמני, עובדת ברשיון, פליטה וכד') עומדת בתנאים מסויימים (ללא עבר פלילי, יודעת גרמנית וכד') ומוותרת על כל אזרחות אחרת. יש לציין, שגרמני המבקש אזרחות אחרת, חייב לוותר על אזרחותו הגרמנית, אולם גרמני שמקבל אזרחות אחרת ללא בקשה מצידו (למשל, ע"י חוק השבות בישראל או מהיותו בן להורה גרמני ולהורה לא גרמני) לא מאבד את אזרחותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזרחות ישראלית היא מכח האמא ולא מכח הדם, אם אני לא טועה. ההגדרה פה היא לא גנטית אלא דתית/הלכתית. אני לא חושב שיש בעולם משהו מקביל לחוק השבות הישראלי (אשמח לקבל תיקון). בכל מקרה, עיקר התיחסותי בתגובה 164611 היה לגבי סמכויות עוקפות החוק (ללא שום קריטריונים ברורים בחוק) שניתנות לשר הפנים. אפילו אין בחוק איזו תוספת, שבית המשפט יוכל לפרש ולאשר/לפסול החלטה של שר פנים. אפילו אין איזו תוספת אמורפית שאומרת משהו בסיגנון "שר הפנים יכול... תוך כדי הפעלה של שיקולים ראויים". ההדגשות שלי: סמכות השר לא להעניק אזרחות, אם יחפוץ בכך (בלי קריטריונים בחוק): 5.(ב) מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף-קטן (א), יעניק לו שר הפנים, **אם ראה זאת לנכון**, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות. סמכות השר להעניק אזרחות, אם יחפוץ בכך (עם קריטריונים אמורפיים עד כדי כך, שהוא פשוט יכול להחליט לבד מה טוב למדינה ולהעניק אזרחות מבלי שהחוק יסתור את החלטתו): 9.(4) לתושב ישראל הנמצא בישראל שהשר שוכנע כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה והוא או בן משפחתו שירתו שירות פעיל בצבא-הגנה לישראל או פעלו פעולה של ממש לקידום הבטחון, הכלכלה או **ענין חשוב אחר של המדינה** או שהענקת האזרחות כאמור היא מעניניה המיוחד של המדינה; בפסקה זו "בן משפחתו" - בן זוג, הורה, בן ואח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכות לעלות היא שילוב הלכתי-גנטי: כל יהודי, מבחינה הלכתית, רשאי לעלות; גם נכדים מבחינה גנטית של יהודים רשאים לעלות, יחד עם בני הזוג, וזאת אפילו אם היהודי שבגינו הם זכאים לעלות כבר אינו בין החיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר לי את היתרון הגנטי שיש לבן לאב יהודי ואם מוסלמית על פני בן לאב מוסלמי ואם יהודיה. זהו לא שילוב הלכתי-גנטי, אלא הגדרה הלכתית טהורה. אם נניח מקרה שבו מדובר על ילד להורים מגוירים (שהיו נוצרים עשר דורות אחורה), אז על איזה הרכב גנטי יהודי אנחנו בדיוק מדברים? יהודי זה בממים, לא בגנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי, שילוב: הגדרת "יהודי" היא הלכתית. הגדרת "זכאי לאזרחות מתוקף קשרי הדם שלו עם יהודי" היא גנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם *כל* מי שקשרי הדם שלו עם יהודי "זכאי לאזרחות מתוקף קשרי הדם שלו עם יהודי" (כולל זה שאביו יהודי ואמו לא)? אם התשובה לשאלה זאת היא לא, אתה נשאר רק עם השורה השנייה בתגובה שלך - ההגדרה ההלכתית. בכלל, מה למדינה ולהגדרה הלכתית (משולבת או לא משולבת)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, קרא את נוסח החוק עצמו, שהבאתי קודם. גם נכד גוי של יהודי זכאי לאזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות. אני מעדיף שלא לעסוק בשאלה שהצגת. לא אני ניסחתי את חוק השבות או את התיקון לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו כה''ב רק עם ''שונתה'' באמצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמכות השר להעניק אזרחות מכח סעיפים 5-8 לחוק האזרחות על שקול הדעת ועל ביקורת בג"צ על שקול הדעת ראה בג"צ פטל נ' שר הפנים1, פסקה 68 ואילך. בעקבות בג"צ זה 2 פרסם משרד הפנים הנחיות והוראות למתאזרח3. __ 2 ראה שם, פסקה 87(ג). 3 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |