בתשובה לגיל לדרמן, 26/08/03 18:41
בקשר להיתממות 166539
אם תפתח עכשיו מכונית שיכולה לעוף, האם תעמיד אותה בחינם לכל דורש, כיוון שמכוניות ומטוסים "מבוססים על עשרות ומאות שנים של מחקר ללא מטרות רווח"? (מאיפה ה"ללא מטרות רווח? גם אנשים בעידנים קדומים שהכליאו זרעים עשו זאת כדי להפיק יותר תועלת מהזרעים, בד"כ לשימושם האישי).

למה אתה לא דורש מחברות גדולות להעמיד בחינם את הפטנטים/מוצרים שלהן בכל תחום? תחבושת הגיינית סופגת יותר, לחם דיאטטי טעים יותר, מערכת סאונד משופרת - כל אלה "מבוססים על עשרות ומאות שנים של מחקר" וגו'. עדיין, פטנט הוא פטנט.
בקשר להיתממות 166722
אף אחד לא מדבר על חלוקה בחינם של מוצרים. על נפט, יהלומים, אופנה, חלק ניכר מהמזון המהיר, בנייה וחריטה והכנת צבע ומליון דברים אחרים אין יותר מדי פטנטים, ואנשים התפרנסו מכך לא רע בעבר, וגם כיום.
פטנטים כיום הם פחות כדי להגן על המצאה ויותר על מנת להגביל מלכתחילה מתחרים חדשים ולשמר את ההגמוניות של קבוצות גדולות בתחום. אני לא טוען שהם מיותרים - אולם בוודאי שיש מקום לדבר על משך הזמן בו הם מספקים הגנה, ועל -היקף- ההגנה שהם מספקים. המגמה לריכוזיות הכוח והשליטה בשווקים בידיים מעטות יחסית הופכת הגנות לגיטימיות למכשירים המשמרים את הכוח בידי מעטים. בתחום הביו-טכנולוגיה למשל, ישנם מקטעים של גנים המוגנים ע"י פטנטים ובכך נמנע מחברות ואנשים אחרים לפעול על פיהם. אין לזה דבר וחצי דבר עם הגנה על קניין רוחני. הגנום האנושי הוא איננו המצאה.
לומר "עדיין, פטנט הוא פטנט" זה לא יותר מלקדש את הקיים. מערכות סחר התקיימו גם לפני NAFTA, ומחקר על הגנום האנושי היה עוד לפני שחלקים ממנו הפכו מוגנים בפטנטים. אין מדובר בקריסה של הכלכלה, אלא בחלוקה הוגנת יותר של משאבים. אין צורך לשכנע אותי שפטנטים "אגרסיביים" מייצרים רווחים ניכרים לאלו אשר מחזיקים בהם - אני פשוט חושב כי אין זה צודק. זה מעוות את "השוק" לטובת החזקים.

בדברי על "ללא מטרות רווח" התכוונתי יותר לכך שחברת ג'נרל מוטורס למשל משתמשת גם ברעיונות של אחד ניוטון מלפני מאות בשנים אשר חקר את נפלאות היקום שלא על מנת לממש חבילת אופציות, וחברות ביו-טכנולוגיה חייבות את קיומן לדורות של ביולוגים אשר עסקו במחקריהם מתוך סקרנות ודבקות שלא על מנת להקים תאגידי מזון בינלאומיים. אני מדבר על -ההצדקה- שלדעתי חסרה לאותן הגנות מוגזמות, לא על היבטים פרקטיים כמו אלו שאת מעלה - למשל, "אבל רק ככה ניתן לקיים מחקר וכלכלה מתפקדת". אני כופר בעיקרון שלחברת אלקטרוניקה בכלל יש את אותו "קניין רוחני". כיום פטנטים מוצאים לא על פיתוחים בקנה המידה של תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית, אלא גם על דברים טריוויאליים בהרבה. לכל היותר יש ברשותה של אותה חברה את הצ'ופצ'יק של הקצה של חלק קטן מאותו נכס. את השאר היא לקחה חינם אין כסף מפרי יצירתם של אנשים רבים. מן הדין שלציבור יהיו אחוזים ניכרים באותם פיתוחים אשר מתבססים על עבודתו והשקעתו.
בקשר להיתממות 167314
אין רישום פטנטים על גנים לכשעצמם, כיוון שהם תגלית ולא המצאה.

ניתן לרשום פטנט רק במקרים הללו:
1. אם יש שינויים שהוכנסו בדנ"א - למטרה מוגדרת, כמו יצירת מולקולה חדשה שתשמש בסיס לתרופה.
2. אם ההמצאה שנרשמה כפטנט "תהיה מועילה ושימושית בתעשייה" ‏1.
3. לגבי מקטעי גנים ספציפיים, "יש צורך להראות, לכל הפחות, שהמקטע הגני יוכל לשמש כסמן כרומוזומלי (מארקר), כאמצעי לחקירת גן מסוים (probe , המשמש למיפוי גנום של אורגניזם כלשהו), או כגן המקודד לחלבון".

1 ציטוט, כמו בסעיף 3, מ"ביוטכנולוגיה - משפט ומסחר" של עו"ד דורון א. בראש.

לגבי דבריך על "חלשים" ו"חזקים" - גם אני מסכימה שיש להשית רגולציה יותר נאותה על הנושא. הצרה היא, שהשיח בתחום הזה תמיד נשמע מתלהם ותסלח לי, גם מטעה. "מה? פטנטים על גנים? גנבים!", מזדעק הקורא הממוצע. זה לא בדיוק ככה (ואגב, להוציא מוצר שזמן חיותו מוגבל, מדנ"א של זרע חקלאי, זה ממש לא כמו "לרשום פטנט על גן אנושי").

אבל לדבר על צורות שונות של רגולציה, על הסכמים אפשריים בין התושבים לחברות הענק, זה כבר הרבה יותר "משעמם". יותר קל לדבר על "דורות של ביולוגים". מטבעם, הגילויים של מנדל לא "שייכים לך" יותר מאשר הם "שייכים למונסנטו". הטענה על "כושר ההמצאה האנושי" ש"שייך לכולם" לא מחזיקה מים בעיני (וגם כוח המשיכה, אגב, אינו המצאה אלא גילוי).
בקשר להיתממות 167315
נו, לחצתי ''אשר'' לפני הזמן (כי חשבתי על משהו אחר פתאום). יצא קצת מבולבל.
בקשר להיתממות 167401
מבלי להיכנס לדוגמה הספציפית של גנים (גם אני קראתי קצת על דיני פטנטים בביו-טכנולוגיה) ואיך ההגנות על זכות הקניין בתחום הזה משמרות את כוחן של החברות הגדולות, אני חושב שההנחה הבסיסית שלך פשוט מקבלת את המצב כפשוטו כאילו מתוך הרגל - מצב אשר לא נראה לי הוגן כלל וכלל. ברור של"מונסנטו" אין פחות זכויות על עבודתו של מנדל ממני (או לפחות לאנשים שעובדים שם. "מונסנטו" זה סתם גוף משפטי), אולם אין זה הוגן שהיא לוקחת ידע קיים, משביחה אותו במעט ו"מגדרת" אותו. "כושר ההמצאה האנושי" זה לא רכוש. הידע האנושי הנצבר זה כבר הרכוש הקולקטיבי רב הערך ביותר של האנושות. אין זה הוגן ליצור משהו שמבוסס ברובו המכריע על ידע שניתן לך במתנה ע"י כלל הציבור, ואז למנוע מאחרים לעשות את אותו הדבר משום ש"זה שלך". זה בדיוק כמו מעאכרים שסוגרים לפתע מקטע של חוף ים על מנת לערוך בו מסיבה פרטית. אז נכון, הם הביאו תאורה ואבטחה וקוסם. אבל הם לא יכולים לאסור עלי להיכנס (או לפחות אסור להם) בטענה שזה "שלהם". זה לא שלהם - הם לקחו משהו ששייך גם לי ובנו עליו, כדי להרויח. אם הם רוצים לשכור את המקום, יואילו לשלם לציבור שווה ערך. ידע הוא מעין "חוף הים הקולקטיבי" של הציבור. ניוטון כבר לא חי היום ולא יכול לתבוע את ג'נרל מוטורס לשלם לו תמלוגים. אבל נראה לי שהאנושות כולה היא האפוטרופוס הלגיטימי של "נכסי ניוטון", לא בעלי המניות של GM. רוצים לעשות שימוש ולתרום את הידע הנוצר? בכיף. רוצים לשמור לעצמכם את הידע? שלמו שכירות לבעלים. אנחנו.
בקשר להיתממות 167414
יופי. ומה עם קלטות פירטיות? וספרים? וסרטים? מה ההבדל?
בקשר להיתממות 167441
לא הבנתי, הסבר בבקשה.
בקשר להיתממות 167512
המשפט שקומם אותי ( קצת) היה זה‏1:
<פתוח ציטוט>
אין זה הוגן ליצור משהו שמבוסס ברובו המכריע על ידע שניתן לך במתנה ע"י כלל הציבור, ואז למנוע מאחרים לעשות את אותו הדבר משום ש"זה שלך".
<סוף ציטוט>

ואני תמה מה זה "רוב מכריע". האם יצירה מוסיקלית "שייכת" לאמן שיצר אותה? הרי ידע מוסיקלי, כמוהו כידע בביוטק, ניתן ב"מתנה" על ידי הציבור. שלא לדבר על המצאת הגיטרה.

ומה עם סופר שכותב בסגנון זרם התודעה? האם היצירה שייכת לו למרות הוא לא המציא את זרם התודעה (או את האלף בית)? האם לא מגיע לו כסף ממישהו שרוצה לקרוא יצירה שלו?

ועיתון? הרי האירועים החדשותיים בוודאי ניתנו במתנה על ידי הציבור. האם אינך חושב שזו חוצפה שדורשים כסף כדי לקרוא על אירוע שהציבור אחראי לו ?

עכש"י אם בבעלותך פטנט אינך יכול *לאסור* את השימוש ב"רכוש האינטלקטואלי" אבל מותר לך לגבות כסף עבורו.

1 נדמה לי שעל ידי ציטוט משפט זה לא עיוותתי את רוח דבריך, אלא חידדתי אותם. בכל אופן, אתה מוזמן לתקן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים