בתשובה לherenot, 28/08/03 19:03
צר לי, מר בחור, 166968
אבל במקור קראתי להפסקת מעורבות נאס"א בפרוייקטים מאויישים, וטענתי שאין להם ערך מדעי, קרי, אין להם בזה הרגע, או בתקופה האחרונה ערך מדעי. ברור מן ההקשר שדיברתי על ערך מדעי _מוסף_, מעבר לפרוייקטים לא-מאויישים. אולי לא ברור מספיק, ועמך הסליחה.

אבל גם אם נרחיב את קריאתי המקורית לפרוייקטים מאויישים בכלל, הרי שטענתך לערך-מוסף היא נסיבתית בלבד, ואפילו עבור אביו-מולידו של המעגל המשולב, הטרנזיסטור, הנסיבות היו אחרות, ושוב, אינני רואה כיצד הטיסות הלא-מאויישות לא היו מספקות אפילו לצורך זה.

עד כמה שאני יודע, עדיין יש מסכת ביורוקרטית לפני שקונים מחשב-על. מצד שני, התפתחות לא-צפויה בתחום הרישות והביזור הביאה לכך, שגופים פרטיים יכולים להרים כוח-חישוב הקרוב לזה של מחשב-על מרכיבי-מדף — לו היו מוגבלים אף יותר מחשבי-העל, לא מן-הנמנע שהייתה מגיעה העת הזו יותר מוקדם. יכולת זו, והנגישות לידע הטכנולוגי המאפשר את תכנונה, מוגש למעוניינים על גבי רשת האינטרנט, שמקורה, שוב, באותו פרוייקט קישור עלום של מכון המחקר המתקדם של משרד הבטחון האמריקני.

אתה כנראה כלוא בראיה דטרמיניסטית של ההתפתחות הטכנולוגית, ולא כך הוא הדבר. כפי שבשנות השמונים נראה לאנשי המדע הבדיוני שעתיד המחשבים הוא בממשקים גומאי-כל, דבר שבינתיים מבושש לבוא, וכפי שבשנות החמישים(?), בכתבו על מחשב-העל מולטיבאכ, פיספס אסימוב לחלוטין את נושא ההתפתחות המהירה של ממשק המחשב וכיוונו (אצלו התהליך היה כרטיסים מנוקבים -> הפעלה באמצעות קול), לא קל כלל-וכלל לקבוע מה יוביל לאן.

מה שמתמיד הוא היכולת האנושית לעמוד מול אתגרים, בסופו של דבר. השאלה היא האם האתגר שצריך להתמקד בו, ולהשקיע בו כל-כך הרבה מאמץ, בתחום החלל, הוא האתגר של חיים אנושיים בחלל, שהוא בעייתי מאד וגובה קרבנות, במיוחד לאור מדיניות הבטיחות המפוקפקת של נאס"א, ולאור ההבדלים המגוכחים במשאבים הדרושים לכך. אולי הגיע הזמן למקד את כל כח-האדם האנושי הזה בתחומים אחרים, למשל, שיפור מערכות הבינה המלאכותית או השליטה-מרחוק? אולי כדאי להתמקד בחקר האוקיינוסים, ושם לפתח את מערכות אחזקת-החיים, במקום בו החילוץ פשוט הרבה יותר, במקרה של תקלה?
מעבר לאופק 166983
אני נוטה להסכים עם מרבית טיעוניך. יש נקודה אחת, רגשית ולא בהכרח רציונלית, שלא הזכרתם: יש למין האנושי כמיהה להרחיק-לכת ולגלות מקומות לא נודעים. ברגע שטכנולוגיה, חיתולית ככל שתהיה, נהיית נגישה, מיד קמים יחידים (נועזים? שוטים?), קופצים עליה ומפליגים אל האופק. ותמיד זה כרוך באובדן חיי-אדם. כך היה עם הספנים מגלי-העולם, עם המסעות לקוטב, עם קליפות האגוז בהן הפליגו הפולינזים, עם כל דבר.

אני *לא* אומר שזה כשלעצמו מצדיק מימון טיסות מאויישות. אבל אני לא אתפלא אם בתת-ההכרה, או בהכרה, של אנשי נאס"א והתורמים לה יש את האלמנט (הפרימיטיבי?) הזה.
מעבר לאופק 236135
לפחות על פי ואן-אלן, חוקר חלל ידוע (בין היתר גילה את הטבעת הרדיואקטיבית המקיפה את כדוה"א, ונקראת על שמו), זו בערך הנקודה היחידה שעומדת לזכות המשימות המאויישות לחלל.

לקרוא ולהתמוגג. (אין כמו אילן גבוה)
עיין ערך 167261
הקביעה המקורית שלטיסות המאויישות אין ערך מדעי תמוהה בעיניי. אתה אומר את זה על סמך ידע ממשי? אם כן, אנא שתף אותנו.

אם כבר מוזכרת פה טיסתה האחרונה של המעבורת קולומביה כדוגמה לצד השלילי בטיסות המאויישות, ראוי לציין את הצד החיובי שבה: בניסוי הישראלי (MEIDEX) צולמו, בין השאר, "שדונים" ו-"פיות".
השדונים והפיות הללו הינם תופעות מטאורולוגיות - טבעות וכתמים חשמליים (?) המופיעים מעל ברקים.
תופעות אלה נחקרו אך מעט עד כה, ונוצר הצורך לצלמן מן החלל.
בעוד שמתכנני הניסוי הציעו שיטה אוטומטית למחצה, בפועל רק צילום ידני - תהליך בו האסטרונאוט מחפש שדונים עם המצלמה - הצליח לצלמם.
קראתי על זה במקום אחר, אבל פה (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2497555,00.h...) התיאור מובא ממש ממקור ראשון.

הצורך הזה במגע יד אדם הינו מאד מהותי לפעמים, וחבל יהיה לוותר על הפוטנציאל הזה.
עיין ערך 167267
ירית לעצמך ברגל: הדוגמה שהבאת בדיוק מחדדת את הבעייתיות שבמחקר המדעי של הטיסות המאויישות, כי אף אחד לא היה מאשר לחוקר המעוניין לצלם את התופעה המטאורולוגית המעניינת תקציב בסדר-גודל של יותר מפרומיל מעלות הטסתה של קולומביה. נכון ש*אם* היא כבר טסה, אז למה לא לזרוק פנימה גם מצלמה של ניקון? אבל זהו טיעון א-פוסטריורי, והוא חסר משמעות לצורך ההצדקה א-פריורי של טיסות מאויישות.
קצת מאוחר... 167717
אבל בכל זאת אגיב.

"אבל במקור קראתי להפסקת מעורבות נאס"א בפרוייקטים מאויישים, וטענתי שאין להם ערך מדעי, קרי, אין להם בזה הרגע, או בתקופה האחרונה ערך מדעי"

נכון. וההבדל בין היתרונות הידועים של התוכנית השנות ה60 ולמה שידוע על היתרונות מהיום הוא - שלא יודעים מה הם עדיין. האם יש טכנולוגיות שיש להם ישום כיום רק במעבורת? לא יודע, אולי לא, אולי כן- לא ידוע לי - יעבור עוד זמן עד שנדע. כרגע נראה שהצדק עמך בנקודה זאת.

"הרי שטענתך לערך-מוסף היא נסיבתית בלבד, ואפילו עבור אביו-מולידו של המעגל המשולב, הטרנזיסטור, הנסיבות היו אחרות, ושוב, אינני רואה כיצד הטיסות הלא-מאויישות לא היו מספקות אפילו לצורך זה."

כן ולא. כן - הטענה נסיבתית אבל ישנם סיבות טובות לראות אותה כטענה אמיתית. אפולו גרמה לטכנולוגיה הזאת להיראות אם היא לא היתה נראת, קיים סיכוי סביר שהיא היתה נקברת.

והאיזכור שאתה ממשיך לבצע בכל תגובה לטרנזיסטור הוא... חלש מאוד, לדעתי - הקשר שנראה לי שאתה מבצע - 'מעגל משולב == הרבה טרנזיסטורים על מצע של חומר מוליך למחצה' הוא שגוי. ההבדל בין טרנזיסטור למעגל משולב הוא עצום - הוא לא אבולוציונרי. הטכנולוגיה שדרושה ליצור מעגל משולב (פוטוליטוגראפיה, למשל) שונה לחלוטין, המחשבה על תכנון מעגלים אלקטרונים - לא מאבני בניין קיימים, אלא ברמה מופשטת לפני המימוש - היא מהפכה שאפשר היה להחמיץ.

"אתה כנראה כלוא בראיה דטרמיניסטית של ההתפתחות הטכנולוגית, ולא כך הוא הדבר"

טוב, אז עכשיו אנחנו עוברים לקללות?

;-)

התפתחות מדעית צריכה קטאליזאטורים. ניתן לראות את זה שוב ושוב לאורך ההסטוריה. תוכנית החלל היתה אחד הקאטליזאטורים החשובים להתפתחות מדעית במאה השנים האחרונות - עם שני מלחמות העולם, והמלחמה הקרה. לי אין את הכלים לראות מה יתפתח כטכנולוגיה חשובה ל50 שנים הקרובות - אבל אני די בטוח שמה שזה לא יהיה - אחד הישומים הראשונים יהיה קשור לתוכנית החלל ובפרט לתוכנית המאויישת.
קצת מאוחר... 167863
מוזר קצת לנסות להצדיק פרויקט כה גרנידוזי ויקר רק על-ידי כמה תוצאות לוואי משוערות שאולי יהיו לו. אתה משער שכדאי להשקיע X מיליארדי דולרים בטיסות מאוישות, בגלל שחלק מהטכנולוגיות שיפותחו לשם כך יוכלו לשמש גם למטרות אחרות, מועילות כשלעצמן. אם כך, בוודאי כדאי עוד יותר להשקיע את אותם X מיליארדי דולרים ישירות באוניברסיטאות ומכוני מחקר ופיתוח טכנולוגי, שצריכים להצדיק *כל* דולר שהם מוציאים בהיות המטרות שלו מועילות‏1 כשלעצמן. ועוד לא דיברנו על החסכון בחיי אדם.

ואולי יש כאן גם שיקול אחר: "סתם" תקציב לעידוד מחקר ופיתוח יהיה כל הזמן כפוף ללחצים להקטינו. מטרה כמו טיסות מאוישות לחלל - מציתת דמיון, פוטוגנית, וניתנת לראיוּן טלוויזיוני - יכולה לעזור למכור לציבור השקעה אדירה במחקר ופיתוח. זו כמובן חשיבה מאוד צינית; איני פוסל אותה, אבל היא מציגה את פרויקט הטיסה המאוישת כמסע יחסי ציבור, יקר להחריד, למשהו אחר.

1 מבלי להתייחס כאן לשאלה חסרת התשובה "מה זה מועיל".
קצת מאוחר... 167901
"מוזר קצת לנסות להצדיק פרויקט כה גרנידוזי ויקר רק על-ידי כמה תוצאות לוואי משוערות שאולי יהיו לו"

כן, זה קצת מפחיד לזרוק מיליארדי דולארים על משהו שנראה מעורפל, אני מסכים. אבל לדעתי זאת הדרך הכי יעילה (וזולה מבחינת חיי אדם) להתקדמות מדעית מהירה.

"אם כך, בוודאי כדאי עוד יותר להשקיע את אותם X מיליארדי דולרים ישירות באוניברסיטאות ומכוני מחקר ופיתוח טכנולוגי, שצריכים להצדיק *כל* דולר שהם מוציאים בהיות המטרות שלו מועילות‏1 כשלעצמן. ועוד לא דיברנו על החסכון בחיי אדם."

הלוואי. אבל זה לא קורה בגלל שאנשים קצת יותר צרי אופקים מהכותבים הנכבדים באתר הזה אחראים לתקצוב האונברסיטאות (הציבור ונבחריו). לגבי מכוני מחקר עצמאיים - יש מעט ומספרם יורד. הדוגמה הקלאסית היא זירוקס פארק, שלמעשה אינו קיים יותר. לא ידוע לי על מכון מחקר רציני - עצמאי שעסוק בפיתוח טכנולוגיות שאינם טריוואליות עבור בעלי המכון.

בנוסף לכך קצב הפיתוח הטכנולוגי באוניבסיטאות מביך יחסית לקצב הפיתוח בתקופת מלחמות העולם או תור הזהב של מרוץ החלל.

לגבי המחיר האנושי, זאת כבר שאלה אחרת. המחיר כבד, ללא ספק. יחסית למחקר אקדמי אולי כבד מידי. יחסית למחיר של מלחמות העולם אולי לא.

"ואולי יש כאן גם שיקול אחר: "סתם" תקציב לעידוד מחקר ופיתוח יהיה כל הזמן כפוף ללחצים להקטינו. מטרה כמו טיסות מאוישות לחלל - מציתת דמיון, פוטוגנית, וניתנת לראיוּן טלוויזיוני - יכולה לעזור למכור לציבור השקעה אדירה במחקר ופיתוח. זו כמובן חשיבה מאוד צינית; איני פוסל אותה, אבל היא מציגה את פרויקט הטיסה המאוישת כמסע יחסי ציבור, יקר להחריד, למשהו אחר"

אני? ציני?! ;-)

מזל טוב. אני סוף סוף מתחיל להרגיש שמישהו מבין מה אני אומר. לא הייתי מסוגל להגיד את זה טוב יותר.

בראיה אחורה - זה מה שמצדיק את 60 מיליארד הדולאר שעלה בזמנו לשלוח איזה ליצן לירח (ותודה לטום להרר, ולוורנר פון בראון) - עליונות כלכלית ומדעית של ארה"ב בעשרות השנים מאז התוכנית הזו. אני לא יודע עם זאת היתה התוכנית של קובעי המדיניות של ארה"ב באותו זמן, אבל הם היו יותר צינים ממני: הם נתנו לנאצי שפיתח טילים שפגעו בלונדון (ומאוחר יותר ברמת-גן) לנהל חלק די נכבד מאותה תוכנית חלל.

טוב, לא יודע מה איתך, אבל אני מרגיש קצת פחות רומנטי עכשיו..
בלבן בין כוכבים? 168000
אם כך, אולי המנהלים בנאס"א (שבוודאי מבינים את הפוליטיקה הזו לא פחות ממני וממך) *בכוונה* מעגלים פינות בבטיחות? ואולי הם צודקים בכך, מזווית הראייה שבה הקרבה גם של חיי אדם (עד מידה מסוימת), וגם של התקדמות הטיסות לחלל (עד מידה מסוימת) היא נסבלת, כל עוד מקדמים את המטרה האמיתית, שהיא פיתוחים טכנולוגיים לאו-דווקא-חלליים מהירים יותר? וכמובן שהם אינם יכולים לחשוף שיקולים כאלו לציבור, שהרי הסכמנו שהמטרה האמיתית הזו מוסווה מאחורי מטרה מוצהרת של טיסה מאוישת.
בלבן בין כוכבים? 168004
בלבניסט יכול לדבר על "המנהלים בנאס"א" כקבוצה?
בלבן בין כוכבים? 168070
טושה.
עכשיו צריך להתחיל לנבור בדו"חות ובפרוטוקולים, ולראות אם יש מחנה של מנהלים שדווקא לוחצים להחמיר בבטיחות.

(להבהיר: תגובה זו והקודמת נכתבו חצי בצחוק. אני לא מתחייב לדעה שיש תהליכים בלבניסטיים כאלה בתוך הנהלת נאס"א ובינה לבין הממשל הפדרלי. אבל אני גם לא מתחייב לדעה שאין כאלה)
בלבן בין כוכבים? 168102
למה שלא יהיו?
גוף ממשלתי גדול, עם תקציבי ענק, ויכולת לקבוע כיווני מחקר - אפשר להניח שפוליטיקאים שואפים לקדם שם (או להצניח לשם) "אנשי שלומנו" למיניהם.
בלבן בין כוכבים? 168535
נניח; אבל גם אם כן, אני לא רואה סיבה מעניינת לחשוב שבטיחות הטיסה דווקא היא עניין שבין הבלדנים למשתלבים, או מי שזה לא יהיה שמקביל להם בארה"ב.
אה, זה פשוט מאוד. 168081
לא.
"מלחמת הכוכבים 2" 168115
האמנם? 168122
כתוב בידיעה המקושרת: "האסטרונאוטים האמריקאים היו הראשונים לנחות על הירח,אחר כך הצטרפו אליהם הקוסמונאוטים הרוסים,כעת מבקשים גם ה"טאיקונאוטים" הסינים לחזור על ההישג."

האם קוסמונאוטים רוסים נחתו על הירח?
האמנם? 168123
לא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים