בתשובה להאייל החללי, 28/08/03 19:45
מעבר לאופק 166983
אני נוטה להסכים עם מרבית טיעוניך. יש נקודה אחת, רגשית ולא בהכרח רציונלית, שלא הזכרתם: יש למין האנושי כמיהה להרחיק-לכת ולגלות מקומות לא נודעים. ברגע שטכנולוגיה, חיתולית ככל שתהיה, נהיית נגישה, מיד קמים יחידים (נועזים? שוטים?), קופצים עליה ומפליגים אל האופק. ותמיד זה כרוך באובדן חיי-אדם. כך היה עם הספנים מגלי-העולם, עם המסעות לקוטב, עם קליפות האגוז בהן הפליגו הפולינזים, עם כל דבר.

אני *לא* אומר שזה כשלעצמו מצדיק מימון טיסות מאויישות. אבל אני לא אתפלא אם בתת-ההכרה, או בהכרה, של אנשי נאס"א והתורמים לה יש את האלמנט (הפרימיטיבי?) הזה.
מעבר לאופק 236135
לפחות על פי ואן-אלן, חוקר חלל ידוע (בין היתר גילה את הטבעת הרדיואקטיבית המקיפה את כדוה"א, ונקראת על שמו), זו בערך הנקודה היחידה שעומדת לזכות המשימות המאויישות לחלל.

לקרוא ולהתמוגג. (אין כמו אילן גבוה)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים