בתשובה לרן בר זיק, 13/02/01 21:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפוטנציאל לשחיתות קיים בכל מקום שאין בו נורמות ראויות ומערכת בקרה מסודרת. לא נראה לי שזה קשור דווקא לגודל. הרי ברשויות הגדולות מסתובב גם הכסף הגדול ולכן לקבלני המשנה שלהן יש תמריץ רציני לעבור על החוק כדי לזכות בפרויקטים. את התופעה הזו אפשר היה למנוע לו, בדומה לחברות מסחריות, הרשויות היו מחויבות לנהל תקציב מאוזן. במצב כזה הממשלה מבטיחה לתקצב אותן לפי פרמטרים אחידים (למשל מספר תושבים, רמת הכנסה ממוצעת, אזורי פיתוח, וכו'), ולעיריה/רשות יש חופש להטיל מיסים על אזרחיה. בכל שנה עליה להכין תקציב מסודר לשנה הבאה, והיא משוללת סמכות ליצור גרעון ללא הסכמת הממשלה. המצב בפועל, למיטב ידיעתי, הוא שלרוב הרשויות אין תקציב מסודר והן שרויות בגירעון תמידי. המצב הזה נוח לשר הפנים, שדורש מינויים פוליטיים למקורביו בתמורה לאישור תמיכות תקציביות "מיוחדות", ונוח גם לראשי הרשויות שאינם נאלצים לתת דין וחשבון לאזרחים על אופן ניהולם הבזבזני. במילים אחרות, רוב ראשי הרשויות חוששים מעצמאות כמו מאש כי עצמאות פירושה אחריות. לנו, כאזרחים, יש אינטרס מובהק לדרוש מהממשלה לכפות על הרשויות יתר עצמאות, על חשבון כוחו המופרז של משרד הפנים. אלא שאין לי מושג איך לגרום לזה לקרות... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שאי אפשר לנקות את הרשויות המקומיות משחיתות, אפשר, והצגת את זה בצורה יפה לטעמי. אך הטענה שלי היא שקיים יתרון לגודל: איחוד מנגנונים למשל, שפרושו המיידי חסכון בכסף. בנוסף, בכל מנגנון, קטן או גדול תהיה שחיתות במידה מסוימת, אבל כשהגוף קטן, נקל לשחדו כיוון שהכסף הנדרש לעשות זאת הוא מועט יחסית, בעוד שכשהגוף גדול נדרש כסף רב יותר שלא לכל אחד יש ובנוסף נדרשים קשרים כדי בכלל להפגש עם נושא המשרה הרמה. אני אתן דוגמא: את מי יותר קל לשחד? את ראש עיריית קריית מלאכי או את ראש המועצה המחוזית דרום (רשות פיקטיבית שהמצאתי הרגע הכוללת את כל הרשויות המקומיות בדרום, למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שיש מקום לבצע איחוד רשויות, אבל את ההחלטה על האיחוד צריכים לקבל התושבים עצמם ולא אני, אתה או הממשלה. רק התושבים ידעו לומר אם איחוד כזה ישפר או ירע את מצבם. אני מדגיש שוב שלדעתי הבעיה אינה הגודל אלא העדר השקיפות, האחריות ונהלי תקציב תקינים ברשויות. זו בעיה עתיקה שאין לי מושג איך תפתר מאחר ומדובר בשבירת מוקדי כוח פוליטיים, והמדובר לא רק במשרד הפנים. למשל, עיריית רעננה מנסה מזה שנים מספר להנפיק אגרות חוב מוניציפליות כדרך למימון פרויקטי תשתית אך נתקלת בסירוב של משרד האוצר. כמה חבל, שכן כל הנפקה כזו מחייבת את העיריה לשקיפות כלפי המשקיעים ולכן משפרת את הבקרה התקציבית. שינוי אחר שעולה על דעתי הוא בחירה של מספר מצומצם של חברי כנסת בשיטה אזורית, מה שיחייב את המתמודדים להתייחס לבעיות מקומיות. הזרקור הציבורי יופנה אז לנושאים כמו חינוך וסביבה, שהיום נדחקים לקרן זוית לטובת בעיות הבטחון והחברה. אם כדור שלג כזה יתחיל להתגלגל יש סיכוי שיגדל הלחץ על הממשלה לערוך רפורמה חקיקתית בענייני השלטון המקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, אם התושבים רוצים לממן את העירייה שלהם, לי אין בעיה אם זה. אני בטוח שאם יבטיחו לתושבים שרותים טובים יותר יחד עם תשלומי ארנונה נמוכים יותר, הם יקפצו על המציאה. אתה לא היחידי שחושב שבחירות אזוריות הן פתרון טוב לחלק גדול מתחלואי המדינה, למרות שאני עדיין לא משוכנע. :-/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תסכים לפרט את הסתייגויותיך מבחירות אזוריות. ושכחתי לומר למעלה: תודה על המחמאה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |