בתשובה לאלון עמית, 05/09/03 3:08
קראתי. 168519
מכיר את הסיפור של קישון על פקח מס-ההכנסה, פישבאום יד הזהב?

איך אפשר יהיה להסיק מסקנות אופרטיביות מן המחקר, אילולא היו הנבדקים חרוזים המושחלים על עקומות הרגרסיה?
קראתי. 168855
את פישבאום יד-הזהב אני זוכר, לצערי, ממש במעורפל, מה שמראה שוב שאני מזדקן. אבל אם לא בא לך להזכיר לי, אני אבין.

את המשפט השני בתגובתך לא הבנתי... (מזדקן אמרנו?)
קראתי. 168891
פישבאום מעביר את אצבעו מעל ספר הטלפונים, ופתאום רוטטת יד-הזהב, עד שהיא מצביעה על אחד השמות. אצים-רצים פקידי המס לבדוק את החשוד, וראה זה פלא, מתברר שהוא מעלים מס.
כך הוא לוכד פושעים בזה אחר זה, ואינו טועה אפילו פעם אחת.

(הבדיחה שאני נאלץ להרוס: כולם מעלימים מס, ולכן כל חשוד - אשם).

(הנמשל, למזדקנים: בכל פעם שמסיקים מסקנות אופרטיביות ממחקר סטטיסטי, יש כשלים מתודולוגיים).

ובעצם, מה הפלא. אילולא היו הנבדקים חרוזים המושחלים על עקומות הרגרסיה, איך אפשר יהיה להשפיע על התוצאות בציר Y על-ידי תנועה בציר X? והרי תנועה בציר X היא כל מה שביכולנו לעשות (ישירות). מבחינת מיישם-המחקר-בשטח, יש לאמץ את מודל החרוזים (המופרך), או לחדול. רק לעתים נדירות הם בוחרים לחדול.
קראתי. 170099
"בכל פעם שמסיקים מסקנות אופרטיביות ממחקר סטטיסטי, יש כשלים מתודולוגיים": אני מתאר לי שלא *בכל* פעם. אפשר לעשות מחקר סטטיסטי, לגלות איזו קורלציה שמצביעה אולי על קשר סיבתי, לבחון את ההשערה הסיבתית (לשחק עם ציר X ולראות שבאמת קורה משהו) ולהוכיח שאכן חרוזים. ברור שבמקרה דנן השלב של "בחינת ההשערה הסיבתית" לא בוצע, וגם אין טעם לבצע אותו כי ההשערה ממש לא משכנעת, כפי שהסברת.

כמובן שיש לי בראש דוגמאות לא ממדעי החברה, אלא נניח מביולוגיה מולקולרית (ניתוח תוצאות של ניסויי צ'יפים, למשל - הרבה השערות של מי-משפיע-על-מי על-סמך קורלציות סטטיסטיות). אין לי מושג באיזו תכיפות, אם בכלל, עושים במדעי החברה ניסויים מבוקרים כאלה (ברור שזה די קשה).

לגבי המשפט האחרון שלך - החוקר מפרסם המאמר לא חייב להיות המיישם בשטח, נכון? ומבחינתו לפרסם שיש קורלציה וזהו זה לא "לחדול", זה סתם לדווח על מה שיש לדווח ולא לקפוץ למסקנות מיותרות. אז למה הם מתעקשים להסיק מסקנות אופרטיביות? כנראה שעורכי העיתונים מעדיפים מסקנות סנסציוניות מניתוח זהיר והצבעה על כל המסקנות האפשריות. עצוב.
קראתי. 170291
הקורלציה כשלעצמה בדרך-כלל לא מספיק מעניינת כדי להגיע לעיתון. הרבה יותר מושך את העין לקרוא ששתיית כוסית יין נוספת ביום תקטין את הסיכון להתקפי לב, גם אם במציאות אין שום אפשרות לבודד את ההרגל הזה מפרמטרים אחרים, שעשויים להיות משמעותיים בהרבה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים