בתשובה לדובי קננגיסר, 19/09/03 13:23
כמצביע שינוי סקרן 171408
אתה מנסה לסיים את התואר ביומיים? מה זה הלו"ז המטורף הזה?
כנראה הנחתי לא נכון בתגובתי הקודמת. אני יכולה רק לספר על התלמידים לתואר שני שאני מלמדת, ולספר מנסיוני כסטודנטית לתואר שני בעבר - בארה"ב, העומס על סטודנט עובד הוא שני קורסים בשבוע, 5-7 או 6-8 בערב, וזה הכל (כמובן שהעשירים-יותר יכולים לקחת כמה קורסים שרק ירצו, כיוון שאינם צריכים לעבוד). אין שום בעיה במערכת האמריקאית לעבוד במשרה מלאה ולסיים תואר שני בשנתיים, ולוח השעות מכוון לכך שאפשר יהיה לעשות את זה. מוזר לי שבארץ המצב כ"כ שונה - הרי מדובר על אנשים מבוגרים, לפחות בני 25-26, ואין שום סיבה שהם עדיין יהיו תלויים בהורים כלכלית, או עדיין יחיו "חיי סטודנט" (דהיינו, עבודה חלקית או עבודה במשמרות שנועדה לתמוך בסדר היום של התואר הראשון).
כמצביע שינוי סקרן 171440
ממה שהצלחתי לברר כמי שמנסה להתקבל לתואר שני בארה"ב, התואר השני הוא מעבר למה שניתן לשלם לבד ונתמך אוטומטית במלגות. שנת לימודים באוניברסיטה בארה"ב יכולה להגיע לשלושים או ארבעים אלף דולר, וקשה לי להאמין שזה דבר שניתן לשלם לבד נוסף להוצאות המחייה.
ממה שראיתי באתרים של האוניברסיטאות, כל מי שמתקבל לתואר שני (מחזורים של כ-‏8 בשנה) מקבל אוטומטית מלגת קיום ודמי מחייה ולא רק שאינו נדרש לעבוד גם אין הוא יכול לעבוד. הם כותבים בפירוש שאי אפשר להיות סטודנט עובד, ולמעשה גם אין כל כך צורך, אם כי מלגות המחייה נראות לי מדולדלות מכדי שיספיקו בעצמן.
אולי את מדברת על אוניברסיטאות של המדינה.
כמצביע שינוי סקרן 171501
לא, אני מדברת על אוניברסיטאות פרטיות. מה שהצלחת לברר רחוק *מאוד* מהמציאות.
רגע, זה חשוב לי 171549
לפי מיטב ידיעתי ולפי הכתוב באתרי האינטרנט, שנה באוניברסיטאות בארה"ב עולה בערך 40 אלף דולר. זה מה שכתוב שם וזאת עובדה. תיכנסי לאתר של ייל או פרינסטון ויש שם חישוב מדויק מה עולה כמה. כמובן, שאף אחד לא ממש משלם את זה וכולם מקבלים מלגה. כולם, זה בערך 8 איש בשנה בכל מחלקה. זה מתוך יותר ממאה מועמדים בדרך כלל.

אם לך ידוע איפה ניתן לשלם פחות ואיך אני מאוד מעוניין לשמוע.כמובן שזה צריך להיות רלוונטי לסטודנט זר, כי המקומיים משלמים הרבה פחות.
רגע, זה חשוב לי 171577
איזה עקשן. למה שאתה, שקורא אתרי אינטרנט, תדע יותר ממני, שעשיתי כאן את התואר השני ומלמדת סטודנטים לתואר שני? נפלא מבינתי. אז הנה ההסבר הארוך:
1. פרינסטון מפורסמת על שיטת חישוב שכר הלימוד שלה - לפי שנה ולא לפי קרדיט, ובנוסף סטודנטים לתארים מתקדמים מחוייבים ללמוד במשרה מלאה. היא אחת משלוש אוניברסיטאות שנוהגות בשיטה הזו. לעומתה קיימות, אהמ, בערך 400 אוניברסיטאות שפשוט מחייבות לימודי תואר שני לפי קרדיט. דהיינו, אם תיקח קורס אחד בסמסטר, תשלם בין 600 ל-‏4000 דולר, תלוי בביה"ס אליו אתה הולך. אבל למי שרוצה, אפשר - גם באוניברסיטה פרטית - להוציא מדי שנה לא יותר מ-$15K, שהם 5 קורסים בשנה, 15 קרדיטים - הממוצע לסטודנט עובד. איפה? *בכל מקום*, להוציא מתי-מעט. אל תשפוט מערכת השכלה גבוהה שכוללת אלפי אוניברסיטאות (או מאות, אם מדברים רק על תארים מתקדמים), על סמך אתר אינטרנט או שניים בהם ביקרת.
2. כסטודנט זר, תהיה מחוייב ללמוד במשרה מלאה וגם להוכיח שיש ברשותך את סכום הכסף לשכר הלימוד של שנת הלימודים הראשונה, מה שהופך את המקרה האישי שלך ללא-רלוונטי לדיון הנוכחי. הפתיל התחיל מתגובה 171408, שהתייחסה לסטודנטים מקומיים, ומכאן שאל לך להשליך מבעיות הויזה של סטודנט זר על נושא הדיון הכללי. אני התייחסתי בתגובה הנ"ל לסטודנט האמריקאי, ולא אליך.
רגע, זה חשוב לי 171610
קודם כל ביקרתי בעשרות אתרים, ולא בשניים, ובכולם כתוב בפירוש שהמחיר הוא כפי שציינתי, עשרות אלפי דולרים בשנה.
מה שכן, סביר שפיספסתי (וגם לא ממש חיפשתי למען האמת) שניתן ללמוד חלקית ולשלם חלקית. עם זאת, הם בפירוש קובעים שלא ניתן להיות סטודנט במשרה חלקית, לפחות ברוב המקומות. חוץ מזה, גם רק 600 דולר לקורס זה ממש לא מעט.
כסטודנט זר גם כך אסור לי לעבוד מחוץ לאוניברסיטה כך שכל העסק הזה לא ממש רלוונטי.

וחוץ מזה, אני לא עקשן, רק קיוותי להרוויח ממך קצת מידע חיוני. אני מקווה שזה לא אסור.
רגע, זה חשוב לי 171701
אני תמיד שמחה לספק מידע חיוני. אין לי מושג איך הוטעית כ"כ עד עכשיו - ייתכן שפשוט הלכת מיד לעמודים שנועדו לסטודנטים זרים?
אשמח לענות לכל שאלה נוספת שתהיה לך בנושא.
רגע, זה חשוב לי 171812
האמת שלא ממש התעניינתי בצד הכלכלי. בכל מקום שבדקתי כתוב בפירוש שסטודנטים לדוקטורט זכאים אוטומטית לפטור משכר לימוד ולמלגת קיום. אפילו לא צריך למלא טופס אלא רק לסמן וי במקום המתאים באפליקיישן. רק צריך לפברק איזה מסמך שאתה יכול לתמוך בעצמך בשנה הראשונה, מה שאני לא יכול ולא מתכוון לעשות לו גם הייתי יכול. אם הייתי רוצה לשלם, כבר הייתי לומד בארץ.
אני בונה על המלגה הזאת. אין מלגה, אין לימודים. גם אם אתקבל (מה שנעשה פחות סביר עם ההתדרדרות במצב הכלכלי של האקדמיה האמריקאית)
רגע, זה חשוב לי 171861
אני, למשל, משלמת שכר לימוד מלא במהלך הדוקטורט. מלגת הקיום שהם נותנים מספיקה בקושי לשכר דירה, וכיוון שאסור לסטודנט המקבל אותה לעבוד תוך כדי, גיליתי שלי משתלם יותר לעבוד מחוץ לאוניברסיטה ולהרוויח סכום המאפשר לי גם לשלם את שכר הלימוד וגם לחיות בנוחות.
רגע, זה חשוב לי 171954
זה רעיון נפלא, באמת מידע מועיל. יותר רלוונטי לשנה שנייה ומעלה אבל באמת רעיון טוב.מובן שזה תלוי בגובה המלגה, יוקר המחייה, השכר ואפשרויות העבודה במקום, אבל בהחלט רעיון טוב. הוא חשוב לי כבר כעת כי הוא ישפיע על הבחירה שלי אם אתקבל לכמה מקומות. טוב, מרשימת ההתלבטויות של ''לאן ללכת אם אתקבל להכול'' כבר ירדו בלומינגטון אינדיאנה, אדמונטון קנדה ודורהם צפון קרלויינה.חבל, דווקא רציתי לחיות בטבע.
כמצביע שינוי סקרן 171470
אצל החבר'ה של הנדסת חשמל ומדעי המחשב "חיי סטודנט" פרושם עבודה של 20 ש"ש בשכר של כ50 ש"ח לשעה באחת מחברות ההיי טק הגדולות (IBM, מיקרוסופט, אינטל, מוטורולה, אלביט, רפא"ל), ובלי הרבה מיסים.

בתואר שני, אם אתה לא מלגאי, אז אתה עובד יותר ומרוויח יותר, ויש מקומות עבודה שאפילו נותנים לך מלגת לימודים (לדוגמא, במוטורולה מציעים עד 95% שכ"ל לתלמידי תואר שני).

אם אנשים לא יכולים לעשות את התואר שלהם בלי להיות תלויים כלכלית בהוריהם, אז אולי שלא יעשו אותו? כנראה שהוא לא מספיק חיוני בשוק העבודה, אלא רק ברמה של nice to have.
כמצביע שינוי סקרן 171477
זה נכון במידה רבה אולם לא מדויק. האם לא היית מעדיף שילדיך ילמדו אצל מורים בעלי דוקטורט? בכל זאת, משרד החינוך מציע גמול די נמוך עבור לימודים כאלה והרוב מעדיפים השתלמויות אינסופיות וחסרות ערך במידה רבה. האם לא עדיף שרופאים יתמחו גם בתחומים פחות משתלמים או בתחומים של מחלות נדירות רק עבור אותם חולים נדירים (שאולי יהיו אתה או מישהו הקרוב אליך)? האם לא היית מעדיף שיהיו בשוק כלכלנים בכירים או סוציולוגים שיוכלו לבקר ולתעד את האופן שבו החברה מתנהלת? או שאולי היית מעדיף שכל הידע הגבוה נמצא אצל "בעלי עניין": ממשלה או חברות פרטיות.האם לא רצוי שיהיו בציבור פילוסופים שיציגו דעה על רמתה המוסרית של החברה או על תכונות אחרות שלה, וכן גם מזרחנים, אנשי דת שאינם דתיים, אמנים וכך הלאה.

במילים אחרות, יש אינטרס לציבור שיהיו בקרבו בעלי ידע גבוה גם בתחומים שאינם מבוקשים או מכניסים.אלה ממלאים תפקידים שאינם כלכליים אולם ערכם רב לחברה מתקדמת ונאורה. אם לא נשקיע גם בתחומים האלה לא יהיה מי שימלא את התפקיד הזה כיום או ביום שנצטרך אותו.
חוץ מזה, אזכיר לך שכל המדע הנוכחי התפתח מן ה"קוסמולוגיה" שהתפתחה מן הפילוסופיה היוונית העתיקה. ומי צריך פילוסופים?
כמצביע שינוי סקרן 171481
הכל נכון - ולכן הציבור, דרך הממשלה, נותן מלגות מחייה מלאות למעט מאסטרנטים ודוקטורנטים בכל אחד מהמקצועות שציינת.

(אגב, הדוגמא של הרופאים לא רלוונטית כאן, אבל לא חשוב - אני מסכים עם רוח דבריך).

בנוסף, בעניין המורים - אני בהחלט מוכן לשלם כסף טוב כדי שאת הילד שלי ילמד אדם שכתב והגן על תזה. אני מניח שמענה לעניין הזה אני אמצא בזמן הרלוונטי בבית ספר פרטי, המעסיק אקדמאים רציניים, ואם יהיו מספיק כמוני אז תראה שפתאום גם מוסדות חינוך פרטיים מציעים מלגת לימודים לתואר שני, כי הם צריכים כאלה שילמדו אצלהם - בדיוק כמו שמוטורולה צריכה אנשים עם הבנה ברמה של תואר שני במוליכים למחצה, אז היא ממנת להם את הלימודים.

כוחות השוק קוראים לזה, לא?
כמצביע שינוי סקרן 171544
באמת?
כסטודנט למדעי הרוח אני יכול לספר לך שאין ולו חצי מלגה שאני יכול לקבל. אפילו לא רבע. קיבלתי אמנם הלוואה נאה, אולם אין בה די ואין שום מלגה שאני יכול לקבל.
אחרי עיון מעמיק בחוברת המלגות של אגודת הסטודנטים הבנתי שבלי להיות מיעוט מקופח או יוצר שכונת מצוקה לא מקבלים שקל. אני גם לא מכיר אף אחד שקיבל איזו שהיא מלגה במדעי הרוח אי פעם. אם אתה יודע היכן ניתן לקבל מלגות מחיה כפי שציינת, אני מאוד מאוד אשמח לשמוע.

דרך אגב, ככל הידוע לי יש מעט מאוד אם בכלל בתי ספר פרטיים בארץ שהם מוסדות חינוך. בתי הספר הפרטיים היחידים שאני מכיר שוכרים דוקטורים ומסטרנטים כדי ללמד גרסה מצומצמת של החומר לבגרות במטרה להעביר אנשים את הבחינה.

יש אמנם כמה, לפי מה ששמעתי, כמו בירושלים, אבל זה די נדיר.
כמצביע שינוי סקרן 171545
איפה אתה לומד?
כמצביע שינוי סקרן 171550
השנה בתל אביב. בשנה הבאה, אם יתמזל מזלי, באמריקה או בקנדה. תהרוג אותי אם אני מבין מה גורם להם לתת מאות אלפי דולרים מלגה לסטודנט שאחר כך חוזר הביתה, אבל הם עושים את זה.
תחשוב איזה יופי: אתה יושב ארבע שנים באמריקה, חי על חשבון הברון, כותב מחקר פי אלף טוב מזה שהיית כותב בארץ ולו משום שאתה יכול לשבת לכתוב אותו במקום לעבוד כל היום, ובסוף חוזר לארץ עם תואר דוקטור עוד לפני שהחברים שלך פה סיימו או התחילו דוקטורט.
אם רק אני אצליח לעבור את ה-GRE המפלצתי הזה. תחשבו מה זה פסיכומטרי באנגלית. פשוט טירוףףףףףף!
כמצביע שינוי סקרן 171656
באמת? אף אחד לא מקבל כלום? אז אלו חדשות בשבילי, וחבל מאד שזה המצב.
אין אפילו אפשרות למימון שכר לימוד לתואר השני למצטיינים?

ואגב, בקשר לGRE, המתמטיקה שם ברמה של הפסיכומטרי לכל היותר, ואתה מקבל פי אחד וחצי זמן לשאלה, אז זה לא נורא כל כך. החלק של האנגלית, לעומת זאת, קריעת ים סוף ממש. הם מניחים שכבר למדת פעם את המילון של הפסיכומטרי בסוף התיכון, ובסך הכל חוזר על החומר. מאד מאד קשה לישראלים מבטן להצטיין בחלק הזה.
כמצביע שינוי סקרן 171657
נכון, ולי חשוב אך ורק החלק של האנגלית. שם דרך אגב, יש חמש תשובות לשאלה ועליך להכיר את המילים שבכל אחת מהן כדי להחליט מה נכון
לגבי המתמטיקה, נכון שרמתה נמוכה אבל עדיין השפה היא מכשול. ואיך אומרים מתומן באנגלית? עכשיו לך זתכור שמות כל המצולעים וסוגי הזוויות וכן הלאה

לגבי מלגות למצטיינים, יש דבר כזה אבל גם אז הסכומים עלובים ומספר המלגות מועט, אלא אם כן, שוב, אתה יוצא שכונת מצוקה מבית עירקי ממקור ארמני ואז אתה זכאי למליון מלגות. זה פשוט מדהים האפליה הזא. אין מלגות לאשכנזים שסתם אין להם כסף! לא יעזור כלום.
בעזרת השם 174123
בירושלים יש מורה ג'ינג'י אחד עם עיניים כחולות. כשאביו עלה לארץ ממרכז אירופה, הוא החליט לעברת את שם משפחתו, כמצוות אותו הזמן. משמעות שמו האשכנזי היתה ''חלפן''. הבחירה הטבעית היתה אם כן ''חלפני''.
כתוצאה משינוי זה, נגרמה לבן מצוקה גדולה. אומנם לא כזו שנגרמה ל''סו'', גיבור שירו של ג'וני קאש, אך בכ''ז, לא נעים שילדים בשכונה מלווים כל עימות עמך (והבחור בעל מזג חם ופה גדול - ג'ינג'י) בצעקות ''חלפני חנפני''.

כשהבין האב את הטעות הוא חיפש מוצא והחליט לוותר על המקוריות ובמקום זאת לקחת שם שצדה אוזנו והיה מספיק קרוב למקור. וכך זכה חלפון הצעיר בשלל מלגות ומענקים, יען כי באותה העת בארץ דרך כוכב המזרח, וכמעט די היה שמזרחי יסכים בכלל לנסות לימודים גבוהים, כדי שיעוטו עליו תורמים וקרנות. למען הצדק כדאי לציין, שלו רצה, היה חלפון זה, שהיה כשרוני כמו שד, זוכה בוודאי במענקי הצטיינות בזכות הישגיו בלבד.

סתם, נזכרתי.
בעזרת השם 174154
ואגב, האם ידוע לך מה היה השם המקורי באותה שפה מרכז אירופאית (פולנית? רומנית?)? רק בשביל הסקרנות.

ועוד אגב - היהודים הסנובים של המרחב הדובר גרמנית קראו ליהודי פולין - "אוסט-יודן" - "יהודים מזרחיים".

פורנוגרפיה עניין של גיאוגרפיה, אמרנו כבר?
בעזרת השם 174309
השם היה ווכסלר.
בעזרת השם 174313
לא כותבים את זה "ווקסלר"?
בעזרת השם 174315
יתכן שאת/ה צודק/ת.
תואר שני 172217
יש פה ושם מלגות הצטיינות בתואר שני - אני זכיתי לקבל כמה כאלו. הבעייה היא שלא מדובר על מלגות קיום או על תשלום שכר לימוד מראש, אלאל על מלגה בסכום קבוע, שמקבלים רטרואקטיבית (בסוף השנה) אם עמדת בקריטריונים של ההצטיינות, והסכום שלה לא ידוע מראש, ובכל מקרה באף אחת מהפעמים שקיבלתי מלגה כזו היא לא כיסתה יותר מאשר את שכר הלימוד עצמו. בקיצור, חייבים לעבוד במקביל. זו אחת הסיבות שאני גררתי את התואר השני שלי על פני שלוש וחצי שנים.
כמצביע שינוי סקרן 171697
כתלמיד במסלול מחקרי, אני נדרש להשלים בשנתיים 40 נקודות. שתי נקודות שוות לקורס סמסטריאלי אחד של שעה (וחצי, למעשה) בשבוע. בנוסף, סמינריונים (שניים במהלך כל התואר) מקנים 4 נקודות כל אחד מעבר לשעתיים הסמסטריאליות (ששוות בעצמן 4 נקודות). השנה אני מתכנן לעשות משהו כמו 26-30 נקודות, מה שישאיר לי את השנה הבאה עם סמינר אחד, קורס (חובה) אחד, והתיזה (פלוס 0-4 נקודות בקורסים).

מי שעושה מסלול לא מחקרי, נדרש ל-‏8 נקודות נוספות.

מה שאת מתארת - שני קורסים שנתיים במשך שנתיים - שווה ערך ל-‏16 נקודות, סה"כ, שזה אפילו לא חצי מהתואר. אפילו אם נניח שכל אחד מהקורסים הללו הוא סמינר, זה עדיין רק 32 נקודות.

את מוזמנת לשאול את האוניברסיטאות בישראלי למה זה ככה, אבל ככה זה.
כמצביע שינוי סקרן 171704
רגע, מה יקרה אם תיקח 16 נקודות בשנה במקום 30? אולי תסיים קצת יותר לאט, אבל בינתיים תוכל גם לעבוד, להרוויח כסף, לחיות מהכסף שהרווחת ואולי אפילו ליהנות ממנו קצת.
כמצביע שינוי סקרן 171747
אם אני אקח 16 נקודות בשנה, אני אסיים את התואר בשלוש שנים, והם יקחו ממני הרבה יותר משעולה לי לסיים את התואר בשנתיים.

בכל מקרה, שני קורסי חובה יש לי, וכדי שאני אוכל לסיים את התואר גם עם איזה קורס שמעניין אותי, אני נאלץ לוותר לפחות על יום עבודה אחד (מכיוון שרבים מהקורסים נמצאים בין השעות עשר לארבע).
כמצביע שינוי סקרן 171761
אוי - אתה לא משלם רק על הקורסים שאתה לוקח? עכשיו הבנתי.

קורסים בין עשר לארבע זו נבזות לשמה. כיוון שהמרצים לא רוצים להישאר עד מאוחר, הם קובעים קורסים בשעות שנוחות *להם*, תוך התעלמות מוחלטת מזה שאוכלוסיית הסטודנטים לתואר שני הם אנשים עם חיים (או לפחות נסיון לחיים).
כמצביע סקרן 171803
איך נקבע התשלום במקומות שאת מכירה? (תשלום קבוע לכל קורס, בלי סכומי מינימום?)
כן. 171862
כן. 171864
זה נשמע הרבה יותר הוגן.

בתגובה 171412 שאלתי לגבי הגבלת סיבסוד שכר הלימוד, למספר שנים מצומצם. מה ההגיון שעומד מאחורי ההגבלה הזאת? מדוע למדינה (ולאוניברסיטה) אכפת אם סטודנט גומר את לימודיו תוך שלוש, ארבע או חמש שנים?

מכך ששכר הלימוד אינו עולה אחרי שלוש שנים ושהאוניברסיטה היא זאת שסופגת את הפסקת הסיבסוד, אני מסיק שלמדינה אכפת מכך יותר מאשר לאוניברסיטה עצמה. אני רק לא מצליח להבין למה.
חפש את הקש 171870
לדעתי מדובר בהטבות המיוחדות לסטודנטים. המדינה חוששת שאנשים יישארו סטודנטים למשך פרק זמן ארוך במיוחד, ובאותו הזמן יהיו זכאים לשורת הטבות העולה כסף למדינה.
מהן ההטבות? אני לא משוכנעת. אולי במס הכנסה? במשכנתא? זה בטוח נמצא שם איפשהוא.

יכול להיות גם שהמדינה פועלת ממניעים קלאסיים של רווח חברתי-כלכלי - בוגר אוניברסיטה רווחי יותר למדינה מאשר בוגר תיכון, ועם כל שנה שעוברת קיים מעין הפסד כללי (פחות כסף זורם בשוק) על כל סטודנט שלא סיים עדיין את התואר ומושך את תקופת הלימודים.

הניחוש השלישי שלי הוא שהמדינה מגבילה את הסיבסוד כדי שיותר סטודנטים יסיימו את התואר, כיוון שהסטטיסטיקה מציעה כי ככל שמושכים יותר, כך קטנים הסיכויים לסיים את התואר. מאחורי הנימוק הזה יכולות להיות סיבות של רווח כפי שציינתי קודם, או אפילו מניעים אלטרואיסטים של המדינה (אם כי מסופקתני).
חפש את הקש 171871
>> ... כיוון שהסטטיסטיקה מציעה כי ככל שמושכים יותר, כך קטנים הסיכויים לסיים את התואר.

אחח, אני אוהב סטטיסטיקות מהסוג הזה. למה לטרוח לזהות סיבה ותוצאה כשאפשר פשוט להתייעץ במספרי הקסם. לדוגמא: "ככל שמעורבים יותר בתאונות דרכים כך גדלים הסיכויים לנהיגה בשכרות" - מסקנה: תאונות גורמות לנהיגה בשכרות. :)
חפש את הקש 171879
ומה עם הניסוח "אנשים שנוטים למשוך את התואר שלהם על שנים רבות, נוטים גם לא לסיים אותו בכלל", ולכן לא כדאי לתמוך באלו שאינם מסיימים את לימודיהם בזמן?
כן. 172228
האוניברסיטה מקבלת תקציב על כל סטודנט בחישוב של שתי שנות לימוד. מעבר לכך זו הוצאה רק של האוניברסיטה. לכן יש לאוניברסיטה אינטרס שלא תלמד יותר משתי שנות לימוד (תואר שני). בבר אילן החליטו להחזיר את שכר הלימוד (או לקבל סכום שווה ערך) במידה ותסיים שתי שנות לימוד. (לפחות במדעי החברה). אלא שהדבר כמעט בלתי אפשרי. סטודנט במסלול עם תזה מסיים את התואר בשלוש שנים ואף יותר.
כן. 172607
למיטב זכרוני בטכניון סטודנטים לתארים מתקדמים משלמים שכר לימוד קבוע (של שנתיים או שלוש, תלוי בתואר) שנפרש על-פני שנות הלימוד בפועל (כלומר, במסלול 4 שנתי למשל, בכל שנה משלמים פחות משכר-לימוד שנתי). אם נדרשות יותר שנים, התשלום הנוסף הוא 10% משכ"ל שנתי מדי שנה, פלוס תוספת על נקודות, אם יש.
רע מאד. 172198
בארץ נהוגים (בעקבות דו"ח ועדת מלץ) כללים דומים: שכר הלימוד "קונה" כניסה לקורסים במספר קבוע (תלוי במסלול הלימודים), וסטודנט שרוצה ללמוד קורסים נוספים, צריך לשלם יותר.

האקדמיה אומרת בפירוש לסטודנטים: לימדו כמה שפחות. ברגע שאתם מסיימים את דרישות המינימום לתואר (ראשון או שני), אינכם רצויים כאן יותר.
מדובר בעיקר בסטודנטים בשנה האחרונה ללימודים, שנדרשים לצמצם את מכסת הקורסים שלהם כדי לא לעבור את המינימום הנדרש. האם החסכון כל-כך גדול עד שהוא מצדיק גישה אנטי-השכלתית מחפירה שכזו?
רע מאד. 172209
בשנתיים הראשונות ללימודי התואר השני שלי, השלמתי 31 מתוך 32 הנקודות שמהוות את המכסה לתואר שני, וכן 10 נקודות של קורסי השלמה, שהיו תנאי לקבלתי ללימודים. בסה"כ שילמתי 197.75 אחוז של שכר לימוד לתואר שני וכן תשלום נוסף של כמה אלפי שקלים עבור 10 הנקודות הנוספות.
לתדהמתי נודע לי, שמכיוון שלא שילמתי בשנתיים 200 אחוז של שכר הלימוד לתואר שני, עלי לשלם 50 אחוז בשנה השלישית, למרות שאני לוקח רק שתי נקודות. במילים אחרות, אני יכול לקחת עוד שש נקודות באותו המחיר.
למרות שאני רואה בכך אי צדק משווע, זה בפרוש לא גישה אנטי-השכלתית אלא להיפך - במקום להסתפק בשתי הנקודות שהתכוונתי לקחת אני מוזמן לקחת שש נוספות.
רע מאד. 172210
ואתה באמת הולך להסתכן בציונים גרועים, על מנת לקחת קורסים _מעניינים_ באותן שש נקודות?
רע מאד. 172212
לא יודע.
השאלה האמיתית היא אם אני הולך להסתכסך עם הבוסית שלי ולקחת 8 נקודות בשנה הזאת.
רע מאד. 172605
בטכניון אין כאן כל סכנה (כמעט): סטודנט שצבר יותר נקודות מהנדרש יכול לבחור אילו קורסים יחשבו לצורך התואר, והאחרים לא ישפיעו על הממוצע.

(כמעט, כי סטודנט לתואר מתקדם חייב לקבל ציון *עובר* בכל קורס שהוא נרשם אליו. נרשמת לקורס בשביל הכיף, ושינית את דעתך באמצע? אתה בבעיה. ציון עובר, או שאין תואר).
רע מאד. 172624
גם בהוג'י אפשר להפתר מקורסי בחירה עודפים, אם רוצים. אבל אצלנו, אם לא נגשת לבחינה בקורס, הוא פשוט לא נרשם לך במניין הקורסים, וזהו.
רע מאד. 172652
בתואר ראשון, אני מניח; אבל מה לגבי תארים מתקדמים?
רע מאד. 172655
אני אודיע לך עוד סמסטר.
רע מאד. 172709
המצב זהה גם בתל אביב (בתואר ראשון ושני), בנוסף, למרות שהציון לא משפיע על הממוצע שלך, עדיין רשום שעברת אותו.
רע מאד. 172211
הגישה לפיה קבלת קרדיט על קורס תורמת להשכלה ממנו היא אנטי-השכלתית.

למעט מקרים חריגים, אין שום מניעה לשמוע כל קורס עיוני מבלי לשלם.
בארץ זה ממש לא ככה. 172218
בתל-אביב, למשל, תשלם *בכל מקרה* לפחות חצי משכר הלימוד השנתי (דהיינו לפחות רבע משכר הלימוד הכולל לתואר שני) גם אם אתה עושה קורס אחד. המקרה היחידי שבו לא תשלם את המינימום זה אם סיימת את חובות השמיעה ואתה רק עושה תזה.
בארץ זה ממש לא ככה. 172246
אפילו יותר גרוע.
כתלמיד מדעי הרוח אני מחויב לשפה זרה שנייה אבל בחינם. רציתי לקחת השנה רק את השפה (בחינם) אבל נדרשתי לשלם חמישים אחוז שכר לימוד בכל מקרה וזה מזכה אותי בתשע שעות סימסטראיליות. את השעות האלה אי-אפשר לדחות לשנה הבאה ואם לא אקח אותן השנה הן מתבזבזות!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים