בתשובה לקורא נבוך, 02/10/03 0:13
מתחיל להבין (אולי) 173718
אני לא בטוח שאני מבין את כוונתך. אתה מוזמן לפרט יותר. בכל מקרה, גם אני רוצה לתת דוגמא לצורה הבעייתית שאני רואה "עובדות מדעיות" ואת הקשר בינן לבין הסברים.
בוא נחשוב לרגע שוב על אטום. בהתחלה, כשמדענים דיברו על אטומים, דובר על החלקיקים הקטנים ביותר שמהם מורכב החומר, והם אינם ניתנים לפירוק נוסף. בינתיים, גילו שאטומים ניתנים לפירוק. ויותר מזה: הם אינם "חומר" במשמעות שהבנו את המושג. רוב האטום "ריק" ומוחזק ע"י מתח בין חלקיקים שונים. מכאן, אני רוצה להצביע על שתי נקודות:

1. השם "אטום" מייצג דברים שונים לחלוטין (ואף *הפוכים*) במסגרת התהליך המדעי. אם נקרא בספר משפט לפיו "לפי המדע קיימים אטומים", המשפט הזה יהיה חסר משמעות אם לא נדע את שנת הוצאת הספר. אם שנת ההוצאה היא לפני פירוק האטום, הכוונה ב"אטומים" היא לחלקיקי חומר לא-פריקים, ואם שנת ההוצאה היא אחרי הפירוק, הכוונה היא ל"לא חומר" פריק. אז מה בכלל המשמעות של "אטום" אם הוא יכול להיות דבר והיפוכו, והאם הוא קיים או סתם הפשטה תיאורטית?

2. היום, כשאנחנו יודעים שרוב האטום "ריק", למה שנחשוב שהוא קיים? הוא רק מודל של יחסים מסוימים בין דברים. אני יושב עכשיו בחדר-העבודה שלי ליד פינה שכוללת שני שולחנות בצורת "ר", מחשב ואביזריו, כיסא, מנורת שולחן ועוד. כל האביזרים האלה יוצרים מערכת אחת, לא מקרית, ובכל זאת אני לא טוען שיש לה קיום אונטולוגי משלה, חוץ מהפשטה: היא פינת-העבודה שלי.
מתחיל להבין (אולי) 173761
זרקת אותי לכיוון אחר לגמרי. פעם חשבו שאטום הוא ככה והיום חושבים שהוא ככה, הכל על בסיס ניסויים. מה זה קשור לדיון? האם אני אמור להיות מוטרד שמה שחשבתי אתמול שהוא נכון מתברר היום כלא מדוייק?

וחוץ מזה, סליחה על הבורות, אבל מה זה קיום "אונטולוגי" ואיך זה שונה מקיום סתם?‏1

1 זו איננה שאלה קנטרנית, אני רואה בדיון מונחים כמו אפיסטמולוגי ואונטולוגי, ומנחש את המשמעות שלהם, אבל אשמח למשפט או שניים של הסבר (אני יודע שאפשר למצוא חומר ברשת, אבל אולי טוב גם שכולנו נסנכרן את ההגדרות שלנו).
מתחיל להבין (אולי) 173810
קודם כל, יכול להיות שלא הבנתי למה אתה מתכוון, וכפי שכתבתי, אתה מוזמן לפרט. בתגובה שלי ניסיתי להבהיר שאני לא רואה באלקטרון "עובדה וגם הסבר" כפי שכתבת, אלא רק מודל – רק הסבר. מעבר לתפיסות החושים שלנו (שאותם אני מוכן לקבל כחוויה הבסיסית שלנו את העולם) כל "עובדה" היא למעשה "הסבר".

באופן גס, אונטולוגיה היא "תורת היש" ועוסקת ב"מה קיים". אפיסטמולוגיה היא "תורת ההכרה", והיא עוסקת במבנה התודעה ובקשרים שלה לעולם.
מתחיל להבין (אולי) 174425
תודה על ההסבר הלקסיקוני המועיל.

אני מוכן לקבל לרגע שכל עובדה היא למעשה הסבר. אני אפילו מוכן ללכת יותר רחוק [ממך] ולכלול בזה גם תפיסה חושית ‏1. כמו כן אני מוכן להניח שייתכנו מקרים ואצטרך לבחור בין שני הסברים שונים לאותו דבר ‏2.

המנגנון הראשון שאשתמש בו כדי להכריע איזה באיזה הסבר להשתמש הוא כמובן ה*נכונות* של ההסבר. בוא ננסה להמנע מדיון ארוך על איך מבדילים בין הסבר נכון להסבר לא נכון‏3 ונקפוץ לכיוון של הבדלה בין שני הסברים "נכונים" על מהות החשמל.נניח שאני מפעיל שיקול ערכי כמו "יופי" כדי לבחור אחד מבין שני הסברים "נכונים" (הסבר קנ), ונניח שאתה, עם חוש אסטטתי אחר מחליט שדווקא הסבר *נכון* אחר (הסבר יא).

האם תוכל לשכנע אותי שאני טועה? לא בלי לשנות את הטעם שלי במוסיקה. האם תהיה לך סיבה לסרב לקנות מחשב מתוצרתי רק בגלל שאני משתמש במודל קנ לאלקטרון, מודל *אחר* אבל מבטיח אותו התנהגות כמו מודל יא? אני רוצה לקוות שלא. זה שאני ואתה השתמשנו בשיפוט ערכי (שונה) כדי להחליט על הסברים שונים לאותה תופעה, זה ממש מינורי, מכיוון שהתוצאות הם אותם תוצאות בפועל.

אני בטוח שאני לא ממציא את הגלגל פה, ושאתה נוקט בשיטה הסוקרטית כדי להביא אותי להבין משהו, אבל בינתיים אני רואה רק טריקים סמנטיים. האם יש דוגמא פרקטית לאיך ערכים בוחרים עבורנו עובדות?

1 למה אני מקבל תחושה מוזרה באצבעות כשאני נוגע בניר זכוכית?
-הסבר: כי ניר הזכוכית הוא מחוספס.

2 הסבר א: ניר הזכוכית הזה הוא מחוספס
הסבר ב: מהפנט רשע הפנט אותך ונדמה לך שסדין משי זה הוא מחוספס.

3 מן הסתם התאמה לשאר המציאות הוא חלק מהדרישה של נכונות.
מתחיל להבין (אולי) 174510
נורא קשה לי לענות כי (באופן קיצוני) אין לי ידע במדע ובטח לא בהיסטוריה של המדע. מצד שני, קניתי לא מזמן את הספר של קון ובסוף גם אגיע לקרוא אותו.
אתמול הסתובבתי בצומת-ספרים וצדה את עיניי חוברת של ''זמנים'' על הקשר בין חברה, לאומיות ומדע. לא ברור לי למה לא קניתי אותה, אבל אני אחזור לשם ואתקן את הטעות.

בקיצור, אני מבקש קצת זמן. אין לי בעיה להמציא דברים, אבל הייתי רוצה לכתוב תשובה קצת יותר מבוססת.
מתחיל להבין (אולי) 174552
אבל למה אתה מתעקש על מדע? האם אי אפשר לתת דוגמאות מחיי היום יום ?
מתחיל להבין (אולי) 174559
נדמה לי שכל ההשקפות שלנו על חיי היום-יום מבוססות על ערכים אפיסטמולוגיים, אבל אנחנו מודעים לכך שהם לא "אמיתיים" באותה מידה שנדמה לנו שהמדע אמיתי ‏1. לעומת זאת, הטיעון כמו שאני מבין אותו מתבסס על כך שאנו רואים בתיאור המדעי של העולם תיאור "אמיתי". זאת בשעה שהתיאור המדעי מתבסס על קיומם של "ישים תיאורטיים" שלא ניתנים לבחינה אמפירית ישירה (לא רק באמצעות החושים שלנו, אלא בכלל) ואפילו לא להגדרה מלאה, וביצירת אותם ישים תיאורטיים אנחנו משתמשים בערכים אפיסטמולוגיים.

1 "איזו אמונה יותר סבירה?", "איזו נוף יותר יפה?" וכו'. נראה לנו ברור שהכרעות אלו אינן עובדתיות.
מתחיל להבין (אולי) 174603
מה בדבר "איזה אבן יותר כבדה?"? מכיוון שאין לנו חוש מדוייק למשקל, ועלינו להשתמש בתוצאות של מכשיר מדידה מסויים- האם תוכל להסביר מדוע עלי להשתמש בערך אפיסטמולוגי לשם כך‏1? האם "משקל של אבן" זהו ערך אפיסטמולוגית ולא עובדה אמפירית?

1 אגב, התשובה "כי חושי מראים שמצב המאזניים הוא כך וכך" לא תתקבל, כי גם למטען האלקטרון יש השפעה על מכשירי מדידה.
מתחיל להבין (אולי) 174673
נדמה לי שיש לנו התנסות חושית במושג המשקל, בניגוד למושג "מטען האלקטרון" שכולל שני ישים-תיאורטיים: מושג המטען ומושג האלקטרון הם חלק ממודל, ולא ניתנים לבחינה ישירה.
מכת ברק 174675
מכת ברק 174677
אני מניח שאתה מתכוון להציע את זה בתור דרך לבחינה ישירה. איך בדיוק?
מכת ברק 174680
בילדותי נהגתי לבדוק את תקינותם של סוללות 9V על ידי מגע עם הלשון. כלומר יש לנו התנסות חושית למטען חשמלי. אם תגיד שמטען של אלקטרון אחד הוא קטן מדי להתנסות חושית ישירה, אשנה את דוגמת האבן לגרגיר חול.
מכת ברק 174681
יש לנו התנסות חושית של מה שאנו נוהגים לקרוא "מטען חשמלי". לפני לא כל-כך הרבה שנים אף אחד לא היה מדבר על מטען חשמלי, גם אם הוא היה חווה תופעות של ברק, חשמל סטאטי או אחרות. ציינתי למעלה באיזה מקום שהרעיונות המדעיים הפכו כבר לחלק מהצורה שאנחנו חווים את המציאות.

השאלה של פיינמן מעניינת כשאלה פילוסופית, אבל כאן יש משהו חד יותר: אנו יודעים להצביע על המקומות שבהם נכנסים ערכים לתהליך המדעי, גם בלי שנגרר לשאלות מסוג זה.
(אני באמת חושב שהדיון הזה יהיה מעניין הרבה יותר אחרי שתהיה לי הזדמנות לרכוש קצת ידע רלוונטי. אין חשש שהוא יסתיים. הוא מתעורר באייל כל פעם מחדש בהקשרים שונים).
מכת ברק 174682
אוקי, אני מניח לך, לא לפני שאני משחיל הערה צייקנית‏1: נראה לי קצת תמוה שאתה מתיימר להציג גישה המדברת על קרבה חזקה בין "הסברים מדעיים" ו "ערכים אפיסטמולוגיים" ואז כשלוחצים אותך אתה אומר שאתה בעצם לא מבין מספיק במדע. אז איך אתה יכול לדבר על קרבה בין דבר שאתה לא ממש מכיר (הסבר מדעי) לערכים אפיסטמולוגיים?

1אני יודע שעכשיו ממש יגרד לך לענות לי, יופי, סיפקתי לך תמריץ "לרכוש קצת ידע רלוונטי" כדבריך, ולהשיב לי מנה אחת אפיים.
מכת ברק 174684
עוד לפני שאני רוכש ידע רלוונטי ומשיב לך מנה אחת אפיים, אני מרגיש צורך להצטדק. אז שתי נקודות:

1. קישרתי למאמר שקיבלתי כי הוא נראה לי רלוונטי לנושא הדיון. לא ציפיתי להגן עליו, ולאורך כל הדיון הדגשתי שאני לא מכיר את התחום ובפרט את הגותו של פטנם (ואפילו רמזתי שאני אשמח לעזרה מקצועית. מה לעשות, אפשר לסמוך יותר על אינסטלטורים).

2. אני לא חושב שהתהליך המדעי זהה למדע. ידע אחד לא בהכרח קשור לשני (כפי שציין אלון), אני פשוט נתקע כשאנחנו מגיעים לדוגמאות.
מתחיל להבין (אולי) 174679
פתאום נזכרתי שבאנקדוטות פיינמן הוא נקלע לקורס פילוסופיה ושאלו אותו האם אלקטרון יכול להחשב כעובדה אמפירית ( או מונח פילוסופי אחר, אבדוק כשאגיע לספר), מכיוון שלא הבין את המונח, הוא ענה בשאלה " האם הפנים של לבנה‏1 הוא עובדה אמפירית?" לטענתו, המרצה לא ידע לענות לו. כמובן שככל סיפורי פיינמן, יש לקחת את הסיפור הזה בערבון מוגבל.

1 THE INSIDE OF A BRICK אאז"נ

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים