בתשובה לערן בילינסקי, 07/10/03 14:44
גם בערבית 174230
תאריכים "מסויימים"? כלומר?
גם בערבית 174252
חלק כן. חלק לא. יום ההולדת שלי למשל - 3.9.1974, ט"ז אלול תשל"ד, יצא, כשהייתי בן 11 כ-ו' באלול, בעוד שבימי הולדת של אחרים התלכדו התאריכים. ניחוש: תיכף יבוא איזה מתמטיקאי שגם מבין משהו ביהדות (hint... hint... ) ויסביר לנו את זה.
כשאין עוזי, ולבשן לא מגיב, יש גוגל 174257
מולד זקן בל תדרוש 174320
רמב"ם בהלכות קידוש החודש, פרק ו' הלכה י':
"כל תשע עשרה שנה [עבריות], שיהיו מהן שבע שנים מעוברות ושתים עשרה פשוטות--נקרא מחזור; ולמה סמכנו על מניין זה, שבזמן שאתה מקבץ מניין ימי שתים עשרה שנה פשוטות ושבע מעוברות ושעותיהן וחלקיהן, ותשלים כל אלף ושמונים חלקים שעה, וכל ארבע ועשרים שעות יום, ותוסיף למניין הימים--תמצא הכול תשע עשרה שנה משני החמה, שכל שנה מהן שלוש מאות וחמישה ושישים יום ושש שעות בשווה: ולא יישאר ממניין ימי החמה בכל תשע עשרה שנה זו, חוץ משעה אחת וארבע מאות ושמונים וחמישה חלקים".

אורכה של שנת חמה הוא 365.242191 יממות - ולכן ב- 19 שנים יש 6939.602 יממות. באותו זמן הלוח העברי כולל 19*12+7=235 חודשי לבנה (כי בכל מחזור מעברים שבע שנים) שהם 6939.688 יממות - סטיה של כשעתיים.
מכיוון שהסטיה קטנה כל-כך, שני הלוחות נוטים להתלכד כעבור 19 שנה. זה לא נכון עבור כל תאריך - הכל תלוי במספר השנים המעוברות הלועזיות שנפלו באותו מחזור של 19 שנים (בדרך כלל 5, אבל לפעמים רק 4); מספר השנים העבריות המעוברות בכל מחזור הוא תמיד 7.

מסיבות פרקטיות, אורכה של שנה לועזית הוא תמיד מספר שלם: 365 או 366. הכללים הידועים לעיבור חודש פברואר (פעם בארבע שנים כן, אבל פעם במאה שנים לא, אלא שפעם בארבע-מאות שנה דווקא כן, ופעם ב- 3200 שנה בכל זאת לא) מוסברים בכך שאורכה של שנת חמה קרוב ל-
s= 365 + 1/4 - 1/100 + 1/400 - 1/3200.

מולד זקן בל תדרוש 332275
אתה עשית טקסט מידע יפה מאוד ומסביר הרבה אבל:אני הייתי עושה את האתר יותר אסטתי אבל בסדר בכללי
מולד זקן בל תדרוש 332427
אתה יודע במקרה מתי החליטו על כל זה לראשונה? ומתי ומי הגיעו לספירה שהביאה אותנו עכשיו לשנת תשס"ה?
מולד זקן בל תדרוש 332431
מקובל לייחס את קביעת כללי העיבור להלל השני (צאצא של הלל הזקן), שחי במאה הרביעית לספה''נ. בזמן בית ראשון היו הסנהדרין מקדשים את החודש (וקובעים האם הוא הסתיים ביום הכ''ט או שיש בו יום ל') לפי עדים שהיו מעידים על ראיית מולד הירח. מאז חורבן הבית עד הלל היו כנראה מנהלים את הלוח לפי חישוב ומכווננים לפי ראיה (או להיפך, זה עניין של טעם).

לגבי השאלה השניה - שאלה טובה. אני לא יודע.
מולד זקן בל תדרוש 332685
תודה רבה. האם זה אומר שלגבי ראש השנה, למשל, לא היה אפשר לדעת מראש באיזה יום הוא יתקיים?
מולד זקן בל תדרוש 332809
מסכת ראש השנה, משנה ג': "על שישה חודשים שלוחים יוצאים: על ניסן, מפני הפסח; על אב, מפני התענית; על אלול, מפני ראש השנה; על תשרי, מפני תקנת המועדות; על כסליו, מפני חנוכה; ועל אדר, מפני הפורים. וכשהיה בית המקדש קיים--יוצאין אף על אייר, מפני פסח קטן"

השליחים הם שליחי בית-דין, שהיו יוצאים (למשל) מיד אחרי ראש חודש אלול לכל קצוות הארץ ולסוריה, כדי להודיע ליהודים שישבו בכל מקום באיזה יום יחול ראש השנה.
מולד זקן בל תדרוש 332820
חן חן:)
מולד זקן בל תדרוש 333282
מה זה "על תשרי, מפני תקנת המועדות", ולמה זה נחוץ לאחר שכבר יצאו באלול, כדי להודיע על ראש השנה?
מולד זקן בל תדרוש 333479
יצאו באלול, כדי להודיע מתי צפוי לחול ראש השנה (שנמשך יומיים כדי להיות בטוחים). אבל בסופו של דבר השלוחים שיצאו אז לא יכולים לדעת מתי מתחיל חודש תשרי - זה עניין נפרד, שנחוץ לידיעת התאריכים של יום הכיפורים וסוכות.
מולד זקן בל תדרוש 333526
מה פירוש לוודא מתי ראש השנה ולא לדעת מתי מתחיל תשרי? זה לא הולך ביחד?
מולד זקן בל תדרוש 333536
היום כן. כשכל חודש עלול להיות בן 29 או 30 יום, לא. לכן ראש השנה נמשך יומיים - כדי לכסות את היום הראשון של תשרי בכל מקרה (בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן--זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ). אבל כשאתה יושב בדרום מערב סוריה ולא יודע האם הסנהדרין בירושלים עיברו את חודש אלול (ודחו בכך את תחילת תשרי), אתה לא יכול לדעת מתי יום הכיפורים (אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם).
מולד זקן בל תדרוש 333538
וואלה. חיים קשים. כלומר, אתה מתכוון שהעיבור היה אז של אלול, ולא של אדר? ועוד לא קבעו את המחזורים בני 19 השנה?
מולד זקן בל תדרוש 333542
ובכן.
מדובר בעיבור החודש (הוספת היום השלושים, כפי שאנחנו נוהגים בכל שנה בחמישה עד שבעה חודשים, על-פי חישובי הלוח, וכפי שנהגו בעבר על-פי ראיית הירח), ולא עיבור השנה (הוספת חודש בסמוך לפני ניסן).
מולד זקן בל תדרוש 333546
הבנתי. תודה.:)
(וסליחה שאני מטריחה אותך בכאלה. יש לי איזה שיגעון לתיארוכים).
מולד זקן בל תדרוש 334928
המדע חש לעזרה: http://www.guardian.co.uk/science/story/0,3605,15850...
גם בערבית 180954
במשך 19 שנים ייחלתי ליום שבו אוכל לחגוג את יום ההולדת שלי בתאריך הנכון בלי שאבי יעיר "אם היית יהודי אמיתי היית חוגג רק בעוד שבוע" או "לפני שלושה ימים" אלא שאפילו ביום ההולדת ה 19 שלי ה 29 ביוני וי"ז בתמוז נפלו בימים שונים (עוקבים). מילא, אז ויתרתי והפסקתי לייחל.

בכל מקרה גם אם ביום ההולדת ה 38 הם יפלו באותו יום הוא ימצא משהו להגיד, אולי על זה שאני לא צם.
חיים קשים.
גם בערבית 180955
כן, עוזי ו. התייחס לזה: תגובה 174320
גם בערבית 180958
כן, תודה, ראיתי את ההסבר.
עכשיו גם אם אמות אומלל לא אמות בור.
הסבר מפי מתמטיקאי שמבין בלוח העברי 227948
התיאום בין הלוח העברי ללוח הגריגוריאני אינו נכון כלל לטווח רחוק. אורך שנה ממוצעת בלוח העברי הינו 365.2468 יום, אורך שנה גריגוריאנית הינו: 365.2425 יום - ואילו אורך שנת החמה האסרונומית בקירוב: 365.24219 יום - כלומר השנה העברית ארוכה בכ- 4.6 חלקי אלף יום משנת החמה האסטרונומית - לכן בכל אלף שנה הלוח זז ב- כ4.6 יום יחסית לשנת החמה - בגלל זה כיום קורה 4 פעמים בכל 19 שנה שהחגים יוצאים מאוחר ופסח לאחר הירח המלא השני שלאחר נקודת השוויון של האביב (למשל ב- 2005) ולא הראשון כפי שהיה מתבקש וכפי שהיה בזמן התקנת הלוח החישובי בידי הילל.
היתה הצעה לעבור למחזור עיבור של 334 שנה - כך ש- 123 שנים יהיו מעוברות בכל מחזור של 334 שנה - כך באמת נקבל לוח אשר סטיתו משנת החמה האסטרונומית קטנה אפילו מזו של הלוח הגריגוריאני - אך בגלל השמרנות המוגזמת של הציבור הדתי בישראל הדבר לא התקבל ולא יצא לפועל עדיין.
בטווח הקצר קורה שהתאריכים הגריגוריאנים יכולים להיפגש פעם ב- 8 או 11 או 19 שנה - הכל תלוי באילו ימים בשבוע חלים החגים בשנים הספציפיות - הפגישות בהפרשים של 8 או 11 שנה קורים בגלל הדחיות של ראש השנה ביום יחסית למולד בשל התאמתו לימים נוחים (לא אד"ו ראש - כלומר ראש השנה לעולם לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי - במקרים בהם על פי מולד תשרי אמור היה לחול כך דוחים את כל הלוח ביום החל מסוף חשוון שנה קודמת ע"י הוספת יום שלושים לחודש חשוון) . אך עניין הפגישות לא מחייב ויכולה להיות סטיה של יום ואפילו יומיים בין הלוחות (גריגוריאני ויהודי) גם בהפרשים של 19 שנה בשל התאמת הלוח כך שראש השנה יצא בימים בשבוע הרצויים.
הסבר מפי מתמטיקאי שמבין בלוח העברי 228204
"ראש השנה לעולם לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי"
ראשון ושישי הבנתי, למה לא רביעי?
לא אד''ו ראש 228213
אם הבנת למה לא ראשון ושישי, אז למה חמישי כן? (הבעיה איננה בסמיכות של שבת לראש השנה: ראש השנה נמשך יומיים, וכשהוא חל ביום חמישי יש רצף חג-חג-שבת; כמו בשנה הקרובה).
ראש השנה לא יכול לחול בימים רביעי או שישי, כי אז יום כיפור יחול בימים שישי או ראשון בהתאמה, ונקבל שתי שבתות ("שבת שבתון הוא לכם") ברצף.
לגבי יום ראשון, יום "הושענה רבא" (היום שלפני החג האחרון בסוכות) חל בכ' תשרי, ולכן יום אחד בשבוע לפני ראש השנה. אם ראש השנה היה נופל ביום ראשון, אז הושענא רבא היה יוצא בשבת ומצוות ניסוך המים (בבית המקדש) היתה מתבטלת.
ו... ? 228215
ו... ? 228233
רואים שאתה, שוטה כפר למשפחת הגלובולריים, רחוק מכל דבר שריח של יהדות נודף ממנו. לא די שפרעה גזר על הזכרים, המן גזר על הזכרים וגם על הנקבות, ואנטיוכוס הרשע גזר על מצוות השבת והמילה - אתה בא בשאלותיך להוסיף עליהם ולבטל את מצוות ניסוך המים שאבותינו שמרו בחירוף נפש! ומה, אחרי שאביך ייסר אותנו בשוטים, אין להתפלא שאתה מייסר אותנו בעקרבים.

(במלים אחרות, לא הבנתי את השאלה).
ו... ? 228240
הבנת היטב. מצוות הנחת תפילין אינה מקוימת בשבת, ולמיטב ידיעתי אף אחד לא חשב לבטל את השבת בגלל זה. במלים אחרות: איזה מין נימוק זה? המון מצוות מקויימות רק באותם מקרים ונסיבות בהן הן בנות קיימא, ולא עושים מזה עניין גדול, בטח לא עד כדי שינוי לוח השנה.

גלובולרי? עוד רגע תתחיל להתלונן ששופכים את דמך.
ו... ? 228333
1. ישנם דברים שחכמים גזרו לא לעשות בשבת, כולל כאשר זה גורם לביטול של מצווה. אם מקבלים את העובדה הזו כנתון, אז לגבי תפילין אין מה לעשות, המצווה מבוטלת בשעור מסויים. לעומת זאת, את מצוות חיבוט הערבה עוד אפשר להציל (על-ידי שינוי זמן העיבור). לכן הדברים לא ממש דומים.

2. מצד שני, אפשר לשאול מדוע משנים את סדר השנה בשביל מצוות חיבוט הערבה (שהיא ממילא מנהג), ולא בשביל תקיעת שופר בשני ימי ראש השנה (שהיא דאורייתא). מצאתי ‏1 שכך מתרצים בעלי התוספות את השאלה:
"וי"ל דאין הכי נמי דהני דכתיבי בהדיא לא אתי לפקפוקי בהו בשאר שנים, אבל ערבה דרבנן אתי לפקפוקי בה. ועוד, דמספק עבדינן תרי יומי וכי מיקלע יום ראשון בשבת אין שופר בטל לגמרי דתוקעין בשני – אע"ג דכי באו עדים קודם המנחה לא עבדי בא"י אלא חד יומא, מ"מ בחוצה לארץ עבדינן תרי יומי, אבל שביעי של ערבה דליתא אלא חד יומא דלא אפשר למיעבד השמיני על הספק לפי שהוא י"ט אם אהיה בטל לגמרי משתכח תורת ערבה"

כלומר (לגבי ההסבר הראשון), שמצווה דאורייתא לא נורא אם תתבטל מפעם לפעם, זה לא יגרום לאנשים לזלזל בה; מה שאין כן מנהג שקבעו חכמים.

3. את הפסקה האחרונה צריך לקרוא על רקע המחלוקת הידועה בין הפרושים לצדוקים על מצוות ניסוך המים, שחביטת הערבה היא זכר לה.

ו... ? 228372
אתמול פגשתי מישהו שתהה באזניי.
מצד אחד, פיקוח נפש דוחה שבת. ז''א, לנפש יש ערך גבוה יותר מערך שמירת השבת. מצד שני, מחלל שבת מות יומת. ז''א, לשבת יש ערך גבוה יותר משל הנפש.
ו... ? 228414
ומדוע פיקוח נפש דוחה שבת? "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה".
ו... ? 228459
ז"א שאסור לחלל את השבת כדי הציל גוי ממוות? (הוא הרי לא ישמור אח"כ שבתות הרבה. או אפילו מעט).
ו... ? 228462
מותר. (זו לא הסיבה היחידה).
ו... ? 228397
ומכאן אני למד שאם ראש השנה חל בשבת לא תוקעים בשופר? אז בשביל מה הולכים בכלל לבית כנסת?

(אה, זה בטח בשביל התפוח בדבש)
ו... ? 228416
מ*כאן* אתה למד? אולי זה בגלל שנשבית מוקדם מהמקובל...
ו... ? 228483
אחחחח, לו רק ראית את המחברת "חגים ומועדים" שטרחתי וקישטתי בציורים משובבי נפש, מפוזרים ביד אמן בין המחקרים המעמיקים על מנהגי העדות השונות שעשיתי בכתה ג', היית מדבר אחרת. ואם היית עד לבקיאותי הרבה בתאריכים בהם נופלים להם החגים המשונים ההם, אותם רצפי אותיות תמוהים כמו "ט"ו בניסן התשכ"ג" ודומיהם, היתה לשונך נדבקת לחיכך בתדהמה. "טוב מאד" היה הציון שקיבלתי, ואני גאה עליו עד היום!
מישהו יכול לעזור לי ? 499800
יש לנו עבודה בכיתה על השואה ואחד הנושאים זה מצוות בחירוף נפש חיפשתי בכל האינטרנט ולא מצאתי מי שיודע מה זה או משהו על זה בבקשה שיכתוב לי הודעה תודה ...
לא אד''ו ראש 228216
וואלה. אנשים חושבים על הכל, אה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים