עוד רגע מביך 174386
כמו שזה נראה כרגע (לאחר ספירת 85% מהקולות) זה ייגמר עם הפרש של כשמונים אלף קולות בין המתנגדים להדחה של דייויס לבין התומכים בשוורצנגר. לטובת מתנגדי ההדחה.
נכון, המבוכה הייתה יכולה להיות גדולה הרבה יותר אם לא ההתייצבות הרפובליקנית הכמעט מלאה (כל מועמד רציני, למעט מקלינטוק, פרש מהמרוץ) מאחורי שוורצנגר. אבל עדיין, הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם, על כל האיזונים והבלמים שלה, ובחסות המסורת הקליפורנית של דמוקרטיה ישירה, מספקת עוד מערכת בחירות אבסורדית ושערורייתית, עם סיום שמוכרע, בפועל, לפי חוקי משחק די שרירותיים ולאו דווקא לפי רצון הבוחרים.
עוד רגע מביך 174389
וזה אולי מקום טוב להזכיר‏1 את עבודתו של קנת ארו (Arrow), שזכה בפרס נובל על כך שהוכיח שאין דמוקרטיה מושלמת ברגע שיש יותר משתי אלטרנטיבות (ובינינו, תמיד יש יותר משתי אלטרנטיבות).

לא שאני חושב שמערכות הבחירות שציינת הן לא בעייתיות במיוחד, אבל סתם כדאי להכיר את התוצאה הנחמדה הזו.

בקצרה (פירוט לפי דרישה): יש כמה אלטרנטיבות, הרבה אנשים, וכל אדם מדרג את האלטרנטיבות לפי העדפותיו האישיות. "דמוקרטיה" היא מערכת שאוספת את כל הנתונים הללו ובונה את "הדירוג של העם", המשקף בצורה הוגנת את רצון כולם. יש כמה דרישות בסיסיות ממערכת כזו - למשל, שלא יהיה "דיקטטור", שאם כולם מעדיפים את א' על ב' אז כך גם בדירוג הממוצע, ועוד דרישות סבירות (אם כי אחת מהן טיפה עדינה יותר). ארו הוכיח שאין אף מערכת העונה על הדרישות הללו‏2.

1 בטח כבר הוזכר באייל, אבל חיפוש פשטני לא העלה דבר.
2 והצטרף לג'ון נאש כאחד הבודדים שקיבלו פרס נובל על עבודה מתמטית טהורה. אין, כידוע, פרס נובל במתמטיקה, וזה *לא* בגלל שלאשתו של נובל היה רומן עם מתמטיקאי (אגדה אורבנית ישנה, שלרוב מככב בה Mittag-Leffler).
עוד רגע מביך 174391
1 אכן כן. כאן: תגובה 5392 , כאן: תגובה 6956 וכאן: תגובה 104127
עוד רגע מביך 174393
הדרישה לאי-תלות באלטרנטיבות לא רלוונטיות אינה מתקיימת בדמוקרטיות. לרוב הדירוג נעשה ע''י שרשרת של הצבעות בין שתי אלטרנטיבות (קריאה ראשונה, שניה וכו'), ולכן יש תלות כזו.

לדעתי (החובבנית) דרישה זו אינה ''טבעית'' מאד, ואין סיבה לדרוש אותה כתנאי למושלמות הדמוקרטיה.
עוד רגע מביך 174397
זו בוודאי הדרישה הבעייתית ביותר, אבל גם לוותר עליה לגמרי נראה שלא כדאי. באחד התיאורים שקראתי על משפט ארו הופיע סיפור יפה (שמתיימר להיות אמיתי) על חבר פרלמנט בריטי שהצליח לגרום להכרעה העדיפה עליו בין שתי אפשרויות ע''י כך שהוסיף לדיון אפשרות שלישית (שנפלה). הוא הכיר את הנפשות הפועלות וידע שבלי אפשרות זו, יפסיד, אבל איתה, הוא יקבל את מה שרצה. דברים מסוג זה בוודאי אינם כה נדירים.

יש תוצאות חזקות יותר של המשפט שמראות שגם אם מחלישים את הדרישה על אלטרנטיבות לא רלוונטיות אי אפשר לקיים את התנאים, אבל אני איאלץ להשאיר את זה תלוי ככה באוויר כי אין לי סימוכין זמינים.
עוד רגע מביך 174402
סיפור מעניין. הבלבניסטים אמורים לקפוץ על המציאה:
"הוא העלה את ההצעה כדי שתכשל אבל עצם העלתה גרמה לאפשרות המועדפת עליו להתקבל" נשמע כמו ניתוח בדיוק מהסוג האהוב עליהם.
עוד רגע מביך 174421
קצת קשור: עודד נוהג לספר את הסיפור הבא, על חבר שלו, שאומר שכל התיאוריות שלו זה שטויות במיץ. אותו חבר עובד בחברה גדולה. כאשר הוא רוצה להעביר תוכנית, והוא יודע שיש לו מתנגדים, אז הוא נוקט בדרך הפעולה הבאה: הוא מכין 3 תוכניות. את התוכנית שהוא רוצה להעביר, ושתי תוכניות שמכילות את ההיפך מהתוכנית שלו. כעת, בישיבת הצגת התוכניות, הוא מציג ראשונה את אחת התוכניות שהוא לא רוצה. מיד כל מתנגדיו מעלים טיעונים נגד התוכנית. אז הוא מעלה את התוכנית השניה שהוא לא רוצה, וגם נגדה מעלים כל מתנגדיו טיענים שונים. ואז הוא מציג את התוכנית שהתכוון להעביר, והמתנגדים נמצאים בבעיה - הם לא יכולים להתנגד לה, כי מרכיבי התוכנית הפוכים למרכיבים אליהם התנגדו לפני שעה, בהצגת התוכניות הקודמות, וכך הוא סותם את הגולל על טיעוניהם ומעביר את התוכנית שרצה להעביר מלכתחילה, למרות ההתנגדות.
בלבניזם מעשי 174431
בן אדם כזה יכול להגיע רחוק בחברה שלו
השאלה האם חברה כזאת תגיע רחוק עם אנשים כאלו.
עוד רגע מביך 174638
Ha!
And what if the majority of his opponents AGREE with one of the first 2 options?

פרס נובל באיזה תחום קיבל ארו? 174859
פרס נובל באיזה תחום קיבל ארו? 174872
בכלכלה: http://www.nobel.se/economics/laureates/1972
פרס נובל באיזה תחום קיבל ארו? 174873
ודי כבר עם המלכודות!!
פרס נובל באיזה תחום קיבל ארו? 174874
כלכלה, 1972. גם ג'ון נאש ("נפלאות התבונה") קיבל את הפרס בכלכלה, ב-‏1994, לא מעט בזכות מאמציו של אריאל רובינשטיין.
על נאש ידעתי, 174891
אבל מה הקשר בין מחקר לגבי דמוקרטיה לתחום הכלכלה? זה נראה לי יותר כמו מדעי-המדינה.
למה ארו 174893
נו, אתה יודע, תורת המשחקים וכאלה. בקיצור, אין לי מושג.
למה ארו 174895
מן הסתם זה שימושי בעיקר בתורת (?) קבלת ההחלטות (דוגמא נפוצה היא קניית מכונית).
על נאש ידעתי, 174976
יש קשר הדוק. רוב התיאוריה הכלכלית המקובלת מניחה ישות דמיונית שנקראת "האדם הכלכלי" (homo economicus), שמקבלת החלטות באופן רציונלי בהתחשב במידע שעומד לרשותה ובדירוג מוגדר היטב של העדפות.

הניסויים של דניאל כהנמן (ורבים אחרים) מפריכים את ההנחה ש- homo economicus הוא מודל מוצלח (דסקריפטיבי) לתיאור התנהגות של בני אדם אמיתיים.

ההוכחות של Arrow וחבריו מראות, נדמה לי, שאי אפשר לתכנן מערכת חברתית (ובפרט לא מערכת שמבוססת על עקרונות השוק החופשי) שתבטיח רמת רווחה "אופטימלית" למשתתפיה, אפילו כשמשתמשים בהנחה (השגויה) שבני אדם הם רציונליים.

במילים אחרות, מה שאנשים (וגם מערכות חברתיות) עושים הוא לא תהליך אופטימיזציה, אלא כנראה משהו אחר. המאמר שהתפרסם במוסף "הארץ" האחרון על תפיסת האושר מצביע על אחת הסיבות לכך שאין טעם לייחס לאנשים רציונליות: הם לא ממדלים נכון את תגובתם לסיטואציות עתידיות. לכן הם לא יכולים לשקלל אלטרנטיבות באופן עקבי.
פתיל שמתחיל בכמעט מאסר של דמוקרטים 174390
דינה ביכל-שונרא התחילה לאחרונה פתיל שקצת דן בהיבטים של שיטת הבחירות האמריקאית, בג'ורנאל של אלכסנדר מאן: http://mann.journal.lab.co.il/thread.php3?rep=789
עוד רגע מביך, בשבילי 174467
אז מסתבר שמיהרתי מידי עם החיפוש אחרי המבוכה. בסופו של דבר דווקא יותר אנשים הצביעו בעד שוורצנגר מאלה שהתנגדו להדחה. ובכל זאת, התהליך חושף בעיות יסוד בקליפורניה. אם נניח שכמעט כל מצביעי מקלינטוק תמכו גם בהדחה של דייויס אין מנוס מהמסקנה שחלק, לא גדול, אבל די משמעותי, של מצביעי שוורצנגר התנגדו להדחה. העובדה שנמנע מדייויס להעמיד את עצמו לבחירה מחודשת במקרה של הדחה היא לכאורה מוצדקת, אבל בגלל ההצבעה המאוחדת לשני החלקים (הדחה ובחירת מושל) היא כפתה על הדמוקרטים התייצבות מאחורי דייויס ומלחמה בהדחה על חשבון בחירה והרצה של מועמד ראוי יותר.
כמו שצוטט במאמר בניו-יורקר, יש מכתם בפוליטיקה האמריקאית שטוען ש"לא ניתן לנצח somebody באמצעות nobody", אבל בפרשת ההדחה בקליפורניה זה בדיוק מה שקרה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים