סליחה מהמחבר 174817
רק רוצה לנסות ניסוי קטן, מקווה שזה לא יצרום יותר מדי.
--------

אֲנִי מֵאֲתָרֵי בְּנִיָּה, אֲנִי מֵעוֹלַם הַתַּעֲשִׂיָּה, אֲנִי מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁדּוֹהֶרֶת כְּמוֹ רַכֶּבֶת גְּדוּשָׁה בִּסְחוֹרָה מְזֻיֶּפֶת. אֲנִי מֵרְחוֹבוֹת חֲנוּקִים בְּעָשָׁן, מֻמְחֶה בְּהִתְנַהֲלוּת בְּעָנָן שָׁחֹר וְזֶה.

לִקְרַאת סוֹף הָאָבִיב מוֹפִיעוֹת מוֹדָעוֹת בְּכָל הָעִיר עַל חֲגִיגוֹת בַּטֶּבַע. כְּמוֹ הִיפִּיס, עִם אַטְרַקְצְיוֹת מְעוֹדְדוֹת אַחֲוַת פְּרָחִים בּשָּׂדוֹת. לִשְׁלוֹשָׁה יָמִים מִתְאַחֲדִים הִיפִּיס מִפַּרְדֵּסִים וְהִיפִּיס מִוָּאדִיּוֹת, היפִּיס מֵעֲיָרוֹת פִּתּוּחַ וְהִיפִּיס מֵעָרֵי שָׂדֶה , הִיפִּיס מִגּוֹאָה תִּשְׁעִים וְשֶׁבַע וְהִיפִּיס מִגּוֹאָה אַלְפַּיִם, הִיפִּיס מֵרָמַת גַּן וְהִיפִּיס מִגִּבְעָתַיִם, לְאֵרוּעַ שְׁמֵימִי, צִמְחוֹנִי.

מְחִיר הַהִשְׁתַּתְּפוּת מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל. בִּשְׁבִילִי זוֹ חֲגִיגָה עַל חֲמִשָּׁה בַּקְבּוּקֵי ווֹדְקָה, אוֹ שְׁנֵי בַּקְבּוּקֵי וִיסְקִי, אוֹ נָהָר גָּדוֹל שֶׁל בִּירָה, אוֹ הַכֹּל בְּיַחַד. אֲנִי אוֹכֵל בָּשָׂר וּמְעַשֵּׁן הָמוֹן, וְצָרִיךְ הַרְבֵּה מַיִם בָּאָבִיב, כְּשֶׁכִּמְעַט קַיִץ.
עִם שִׂמְלָה מֵהֹדּוּ אֲנִי וַדָּאִי נִרְאֶה כְּמו הוֹמוֹ שָׁמֵן שֶׁבָּרַח מִבֵּית מְשֻׁגָּעִים. שְׁנִיצְל מִסּוֹיָה בְּרֹטֶב סוֹיָה וְסָלָטִים מִסּוֹיָה - עוֹשִׂים לִי צָרֶבֶת מִסּוֹיָה. אֲנִי מִטְרָד אֶקוֹלוֹגִי אֲנִי מֵנִיחַ.
לֹא לָבַשְׁתִּי שִׂמְלָה, לֹא מִתְאַחֵד, מִתְחַבֵּר וְ אוֹ זוֹרֵם. אֲבָל הָיִיתִי פַּעַם בְּפֶסְטִיבָל כָּזֶה, לְמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת.

הָיָה חַם, לֹא הָיוּ סִיגַרְיוֹת, וְהַבִּירָה נִגְמְרָה וְגַם הַמַּיִם. אֲבָל כֵּן הָיוּ שָׁם בָּנוֹת. עִשַּׁנְתִּי מַשֶּׁהוּ, וְנִרְדַּמְתִּי תַּחַת עֵץ אָבוֹקָדוֹ יָבֵשׁ כְּמוֹ חָרוּב.
הִתְעוֹרַרְתִּי לְתוֹךְ כְּמוֹ טֶקֶס ווּדוּ. הִכּוּ שָׁם בְּאֶלֶף תֻּפִּים, מִילְיוֹנֵי מַכּוֹת בְּמִקְצָב אַפְרִיקָנִי אוֹ הוֹדִי או אוֹ בְּרָזִילָאִי אוֹ הַכֹּל יַחַד. מַטַּע הָאָבוֹקָדוֹ גָּעַשׁ כְּמוֹ דִּיסְקוֹטֶק פְּרֵהִיסְטוֹרִי. הָיָה לַיְלָה וְהָיָה יָרֵחַ מָלֵא.

לֹא הִתְעַכַּבְתִּי לִרְאוֹת מִי הַקָּרְבָּן. לָקַחְתִּי אֶת הַטֶּנְדֶּר וּבָרַחְתִּי לֶעָנָן הָאוּרְבָּנִי שֶׁלִּי. הָיִיתִי צָמֵא וְרָעֵב. נִכְנַסְתִּי לְבָּר מְמֻזָּג. נִגֵּן שֵׁם בְּלוּז שֶׁל רַנְדִי נְיוּמָן. הִזְמַנְתִּי בִּירָה גְּדוֹלָה, וּשְׁנֵי וִיסְקִי, וּסְטֵיְק גָּדוֹל בְּרֹטֶב פִּלְפֵּל, וְצִ'יפְּס בְּלִי סָלָט.
סליחה, אבל בלי לנקד לא יכולת? 174822
כי אצלי לפחות אי אפשר לקרוא כך.
סליחה, אבל בלי לנקד לא יכולת? 174823
השיר בא מנוקד, מה לעשות. אני רק עשיתי קופי אנד פייסט.
אין בתגובה שלי שום דבר חדש, זה בדיוק אותו טקסט, רק מסודר מחדש, בשורות של סיפור.
סליחה מהמחבר 174832
יש הבדלים מהותיים בין שני הטקסטים.
שבירת השורות בטקסט המקורי משמשת למטרות רבות:

רק כמה דוגמאות -

בתחילת השיר יש חריזה שתואמת למבנה השורות
אֲנִי מֵאֲתָרֵי בְּנִיָּה
אֲנִי מֵעוֹלַם הַתַּעֲשִׂיָּה

או
אֲנִי מֵרְחוֹבוֹת חֲנוּקִים בְּעָשָׁן
מֻמְחֶה בְּהִתְנַהֲלוּת בְּעָנָן

מבנה השורות משמש ליצירת מקצב -
הִכּוּ שָׁם בְּאֶלֶף תֻּפִּים
מִילְיוֹנֵי מַכּוֹת בְּמִקְצָב
אַפְרִיקָנִי אוֹ הוֹדִי אוֹ
אוֹ בְּרָזִילָאִי
אוֹ הַכֹּל יַחַד
מַטַּע הָאָבוֹקָדוֹ גָּעַשׁ כְּמוֹ
דִּיסְקוֹטֶק פְּרֵהִיסְטוֹרִי

לבניית האירוניה
וּסְטֵיְק גָּדוֹל בְּרֹטֶב
פִּלְפֵּל
וְצִ'יפְּס
בְּלִי סָלָט
סליחה מהמחבר 174834
לא באתי לזלזל חלילה בטקסט בצורתו השירית.

אבל זה שיש קצת חריזה (לא מדוייקת, אבל חריזה) במקום או שניים, וקצת מקצב במקום אחד [שנגמר אחרי רגע, למרות שהתופים עוד נמשכים], לא הספיק לי עד כדי שארגיש שהשורות הקצרות הן מחויבות המציאות. כלומר, אילו היו פה חריזה ושימוש במקצב באופן עקבי, לא הייתי מעזה להציע שינוי. אבל כמו שזה...
אז ניסיתי. ואני חייבת להודות שבשבילי אישית הנוסח החדש עובד טוב יותר.

מה שמצאתי פה עכשיו זה קטע שיכול להוות מונולג נחמד במחזה או סרט, של מישהו שמספר משהו לחבר'ה בצורה מצחיקה, וכולם נהנים מהסיפור. מה רע? לא עדיף מונולוג טוב על שיר שלא ממש נותן את העבודה ששיר צריך לתת?
סליחה מהמחבר 174877
FWIW, גם בשבילי הנוסח החדש "עובד" טוב יותר. ואני אוהד מושבע של שורות שבורות (למשל אצל קמינגס).
סליחה מהמחבר 618291
בואי
נעשה
את
הניסיון ההפוך.

כי לפעמים,
גם טקסט בנאלי
יכול
להישמע
פלצני.

(אילו רק הייתי יודע לנקד ... )
סליחה מהמחבר 618297
נראה לי שאתה רק מדגיש את הנקודה של זאת שהגבת לה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים