בתשובה לאסתי, 10/10/03 12:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש הבדלים מהותיים בין שני הטקסטים. שבירת השורות בטקסט המקורי משמשת למטרות רבות: רק כמה דוגמאות - בתחילת השיר יש חריזה שתואמת למבנה השורות אֲנִי מֵאֲתָרֵי בְּנִיָּה אֲנִי מֵעוֹלַם הַתַּעֲשִׂיָּה או אֲנִי מֵרְחוֹבוֹת חֲנוּקִים בְּעָשָׁן מֻמְחֶה בְּהִתְנַהֲלוּת בְּעָנָן מבנה השורות משמש ליצירת מקצב - הִכּוּ שָׁם בְּאֶלֶף תֻּפִּים מִילְיוֹנֵי מַכּוֹת בְּמִקְצָב אַפְרִיקָנִי אוֹ הוֹדִי אוֹ אוֹ בְּרָזִילָאִי אוֹ הַכֹּל יַחַד מַטַּע הָאָבוֹקָדוֹ גָּעַשׁ כְּמוֹ דִּיסְקוֹטֶק פְּרֵהִיסְטוֹרִי לבניית האירוניה וּסְטֵיְק גָּדוֹל בְּרֹטֶב פִּלְפֵּל וְצִ'יפְּס בְּלִי סָלָט |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא באתי לזלזל חלילה בטקסט בצורתו השירית. אבל זה שיש קצת חריזה (לא מדוייקת, אבל חריזה) במקום או שניים, וקצת מקצב במקום אחד [שנגמר אחרי רגע, למרות שהתופים עוד נמשכים], לא הספיק לי עד כדי שארגיש שהשורות הקצרות הן מחויבות המציאות. כלומר, אילו היו פה חריזה ושימוש במקצב באופן עקבי, לא הייתי מעזה להציע שינוי. אבל כמו שזה... אז ניסיתי. ואני חייבת להודות שבשבילי אישית הנוסח החדש עובד טוב יותר. מה שמצאתי פה עכשיו זה קטע שיכול להוות מונולג נחמד במחזה או סרט, של מישהו שמספר משהו לחבר'ה בצורה מצחיקה, וכולם נהנים מהסיפור. מה רע? לא עדיף מונולוג טוב על שיר שלא ממש נותן את העבודה ששיר צריך לתת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
FWIW, גם בשבילי הנוסח החדש "עובד" טוב יותר. ואני אוהד מושבע של שורות שבורות (למשל אצל קמינגס). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |