בתשובה לLior, 14/10/03 18:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מוצא את עצמי מוקסם מהבלבניזם כל פעם מחדש. לא יודע למה, קוסמת לי ההנחה שפוליטיקאים, שנדמים כנמלים שיכורות במבוך, בעצם יודעים מה הם עושים וניחנים בתבונה על אנושית כמעט, ולו הייתי רק קצת יותר חכם (או לפחות רוכש את ספרו של ע"ב), יכולתי למצוא פוליטיקאי שרוצה לממש את המאווים הפוליטיים *שלי* וללכת אחריו באש ובמים. חלום של כל קורא נבוך - דמות אב שאפשר לסמוך עליו בכל מצב. עכשיו נותרה רק הבעיה - מהם המאווים הפוליטיים שלי. אין קל מזאת (לפחות על פי מה שקראתי באייל) או שאני משתלב או שאני בדלן, חוץ מזה הכל פרטים קטנים ( מקום מושבו של השטן או האל, תלוי את מי מצטטים). רק נשאר לי להבין מה זה בדלן ומה זה משתלב. פה נתקעתי. כאשר ניסיתי לדמיין איזה חיים אידאליים יהיו לי כאשר הפוליטיקה הבדלנית או המשתלבת תושג פגשתי מחסום תודעתי- אני מוצא שאת האידאל הבדלני אני מסוגל לדמיין- קשר מועט עם ה"מרחב" , סוג של הפרדה ( גדר או נשק גרעיני), ושמירה קפדנית על "התרבות" שלנו ( מערבית הומניסטית או יהודית דתית לאומית, תלוי את מי שואלים). ממש הזדהות אל'א הנטינגטון עם המערב. בקיצור ובקירוב - MORE OF THE SAME ממה שיש לנו היום. עד כאן, פשוט, פשטני וקל. האם אני רוצה להיות בדלן? רגע, נשמע מה המתחרים אומרים. מה זה משתלב? הנה המחסום: כמה שאני מנסה, אני לא מצליח לבנות לי אידיליה משתלבת. גבולות פתוחים, מה זה בדיוק? אין לי אפשרות לדמיין איך מדינת ישראל תראה כאשר גבולותיה יהיו פתוחים למדינות ערב, והאומה הערבית תראה בנו בת ברית אסטרטגית מול אני לא יודע מה. אולי בכלל מדובר שנהיה גשר בין מערב למזרח? ממש לא מצליח לתאר לעצמי כי אין לי מודל עובד בראש. האם מישהו משתלב1 יכול לתאר בכמה מילים למה הוא קורא "ישראל משתלבת". באותה נשימה אני קורא לבדלנים להעיר ולתקן את תאור "ישראל הבדלנית" שלי. 1 ערן, אם אני קורא אותך נכון, אתה אכן משתלב, האם צדקתי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל דופקת ערבים במרחב זה השתלבות. ישראל דופקת יהודים במרחב זה בדלנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כולם דופקים את ישראל, מה זה? פוסטמודרניזם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הולך ככה. אין סתם אתה יודע. ואם כולם דופקים את ישראל זה בגלל שהפוליטקאים דואגים לכך. המשתלבים חושבים שזה טוב שישראל נדפקת כמו כולם. ככה היא משתלבת במנטליות הכללית של האזור. הבדלנים חושבים שזה טוב שישראל נדפקת,כי בסוף זה יצור לחץ להשתמש בפצצה שתפטור את כל הבעיות. וככלל מי שנדפק לא יכול להגמל מזה. כמו שכתוב במקורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממשיך בזריקת הכפפה למאמר שאמרתי שאולי אסיים בקרוב, ולמרות שכבר התחלתי לכתוב משהו בתגובה זו מחקתי אותו, כי אין לדעתי טעם ב"תגובת-מאמר" שלא מבוססת דיה. זה ייצור רק אנטגוניזם (כלומר, יותר גדול ממה שכבר קיים באתר). על קצה המזלג ממש, ובאופן ממוקד לשאלתך: גבולות פתוחים: גבולות בהם קיים שלום אמיתי ותלות הדדית כלכלית, המקטינה את האינטרס לביצוע מעשה איבה ע"י כ"א מהצדדים, שיש לו מה להפסיד. דוגמה מצויינת לכך היא מהות השלום עם ירדן. לגבי היחסים עם "האומה הערבית" (למרות שאין דבר כזה, ועדיף לקרוא לכך המדינות השכנות) - לא מדובר בבבנות ברית במינוח הצבאי, ואין כלל צורך למצוא אויב משותף חדש. הפתיחות אמורה להפוך את ישראל והמזה"ת בכלל לאזור יציב יותר להשקעות, כשרוב הכסף הזה מתועל דרך ישראל בשל היתרון היחסי שיש לה בקשריה עם המערב, ובתשתית המסחר-שיווק-יזמות-טכנולוגיה הקיימת כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תלות הדדית כלכלית, המקטינה את האינטרס לביצוע מעשה איבה ע"י כ"א מהצדדים, שיש לו מה להפסיד" - זה יעבוד (על כל קבוצת-שוליים אפשרית), כשלחץ צבאי שמחריב את הכלכלה הפלסטינית כולה לא עובד? אולי יש דברים שמעניינים אותם יותר מן הגזר-הגמדי הכלכלי? (הכותרת, אגב, גזורה מאד בזהירות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי "מקטינה את האינטרס לביצוע מעשי איבה". לא כתבתי "מעלימה אותו". דרך אגב, הסיכוי היחיד שלנו לשלום אמת עם הפלסטינאים הוא באמצעות המנהיגים המייצגים נאמנה את הרוב הדומם והמדוכא, שעובר בכל פעם שמוסרים הסגרים אל ישראל להרוויח את לחמו. הטרגדיה המקומית היא, שלמרות שרוב זה היה יכול לפתח מנהיגות מקומית שתומכת בשאיפתו לדו קיום, הביאו לו מבחוץ את הבדלן הידוע, שעושה הכל כדי לייצר הפרדה (ועובדה: יש כמעט קונצנזוס היום בחברה הישראלית על "אנחנו פה" ו"הם שם", ולא משנה אם זה דרך טרנספר ערבי או יהודי). השאלה הנשאלת היא, איך תמשיך מכאן הלאה: תשקיע במה שרוצה הבדלן, ע"י המשך הסגרים והכתרים וניתוק הקשר הכלכלי שעוד נותר, או בחזון המשתלב, המנסה להסיר את המנהיגות הנוכחית, ולטפח מחדש את המשתלבים בה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לקלקל את הדיון באותו מאמר עתידי שאתה מנסה לכתוב, ולכן אסתפק בתגובה על קצה המזלג. המלים "הסיכוי היחידי לשלום אמת" מסתירות הנחה לא-כל-כך סמויה, שיש סיכוי כזה. אם אין, ונצטרך בכל מקרה לבנות גדר (מטפורית) גבוהה, לשם מה "לטפח מחדש את המשתלבים" במנהיגות הפלסטינית הנוכחית? זה עלול להיות בזבוז של זמן יקר. השקפה פוליטית נקבעת במידה רבה על-פי ההערכות שיש לנו לגבי העתיד (לכל הפחות, אותם חלקים ממנו שאינם תלויים בנו). פעם כתבתי כאן שהחלוקה הפוליטית האמיתית אינה בין שמאל וימין או בין בדלנים למשתלבים, אלא בין אופטימיים לפסימיים. אני חושד שהחזון המשתלב נגוע באופטימיזם חסר תקנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה צודק - אין טעם לפתח זאת כאן, ללא ביסוס רציני יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהחלוקה האמיתית היא בין בלבניסטים לבין לא בלבניסטים. חלוקה נוספת היא בין אלה שכותבים תגובות חשובות באייל ומסימים משפטים לבין אלה ש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שבעצמו נפל קורבן לדיכוטומיה זו (: 1, אני תוהה אם תוכל להרחיב מעט למה כוונתך. האם לאופטימיות זו יש אחיזה בדברי ימי העמים? בתולדות עם ישראל? או שהיא מבוססת על ניתוח קר/פשוט של נתוני סיכסוך זה? 1 ראה תגובתך לתגובה 110624 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון לתגובה זו: הנחתי, משום מה, שאתה משייך את עצמך לאופטימיים ולזאת התייחסתי, למרות שבעצם אין זה נושא התגובה. אם אין הדבר כך, אנא התעלם מתגובתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל הנוגע ל"חלקים מן העתיד שאינם תלויים בנו", אני לא אופטימי אלא ריאלי1. מלבד תגובה 175918 גופא, קרא (פעמיים) את הכותרת שנתתי לה; אפילו Lior כותב שאני בדלן1. 1 קרי: פסימי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
A. עם כבש ונמר עם = NATION SHEEP AND TIGER NATION B. עם כבש ונמר עם = WITH SHEEP AND TIGER NATION A. עם כבש ונמר עם = NATION SHEEP AND TIGER WITH D. עם כבש ונמר עם = WITH SHEEP AND TIGER WITH אני עדיין לא מצליח להבין את המשמעות של אף אחת מהאפשרויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזון אחרית הימים: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ". חירות המשורר מאפשרת גם לרמוז ל- עַם-כבשׂ ונְמר-עַם, שלא בהכרח יסתדרו טוב ביחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהיום אין וילות דו-משפחתיות שבהן גרים זאבים עם כבשים, ורוב הנמרים אינם בוחרים לרבוץ כשיש גדיים בסביבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהמילה ''הדדית'' קצת מטעה כאן. אולי הכוונה היא למשהו דומה לגבול ארה''ב-מקסיקו, או לדפוס הקבוע (פחות או יותר) של יחסי ארה''ב עם ארצות ''העולם השלישי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זכרתי שאמרת שאתה כותב משהו, רק ש"אולי תכתוב" . אם הכובע בוער לך על הראש וזה ידרבן אותך, אמשיך בזריקת הכפפה. באשר להסברך, רשאית, האם אתה כותב מנקודת מבט של משתלב? שנית, ההסבר עדיין נראה לי חיוור ואוטופי. תכלס מה קורה עם הפלסטינאים, עם ערביי ישראל, עם החיזבללה? מה קורה עם הדמוגרפיה? זכות השיבה? כל השאלות הבוערות היום. גבולות פתוחים- ואיפה לעזאזל יעבור הגבול? מה האינטרס הקרדינלי אצל שכננו שיניע את התהליך- הכלכלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובות העוסקות בבלבניזם אני כותב (או לפחות מנסה לכתוב) מנקודת מבט אובייקטיבית. הרעיון כאן הוא להעביר קצת מהעקרונות עפ"י ע"ב, וכ"א יכול אח"כ לשבץ עצמו היכן שמתאים לו. לכל צד יש יתרונות וחסרונות, וכלל לא נגעתי בזה. אוסיף לא לגעת בזה יותר מדי, אלא רק כתשובות מאוד ממוקדות וחלקיות, עד לאותו מאמר (שיגיע או שהכובע ימשיך לבעור..): האינטרס שיכול להביא ל"אזור משתלב" הוא אכן כלכלי בעיקרו - ל"משתלבים" יש בעיה אינהרנטית הנובעת מכך שכדי ליישם את המציאות הזו אין די בהפיכת מדינת ישראל לכזו הפועלת עפ"י ה"משתלבים", אלא גם מספר סביר מהשכנים צריך להיות כזה. ה"בדלנים", לעומת זאת, די שיכריזו על המדינה כ"בדלנית", וכבר מציאות זו מיושמת. האינטרס ל"בדלנות" הוא פחות כלכלי, מעיקרו, ויותר בעל אופי חברתי-מדיני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |