בתשובה לאלכסנדר מאן, 22/02/01 22:49
קישור לתיאוריית הקשר 17864
דיון 422

התגובה היא תחת הכותרת "התיאוריה שלי"
באתי, ראיתי, דחיתי 17866
אפשר לומר ולדבר בשבח ובגנות טיעוניו השונים של מר בילינסקי עד אור הבוקר, אך אין להסיק ולהקיש מתוכם כביכול על פנימיותו ורצונו המוסווה בנדון.

אלה הם ספוקולאציות גרידא, ועל כן אין ניתן להתייחס אליהן ברצינות לשמה.

בברכה

א. מאן
ספוקלציה על ספקולטיביות 17872
הרי התבוננות באמת הקונספירטיבית המסתתרת מאחורי אמירות פומביות היא משלוח ידו של ערן ידידנו.
מדוע שלא נשתמש באותה שיטה ובאותו אזמל כשנבוא לדון בדבריו של ערן עצמו ?
מבוא לתורת התחביר והסמנטיקה 17877
פשוט מאוד - מר בילינסקי אינו פוליטיקאי, ויש לשער כי מניעיו הסמויים מן העין אינם חורגים ממניעיו של סטודנט מן המניין, העוסק (גם) בפילוסופיה ובמחשבה מדינית.

נקודה נוספת: אני מכבד בהחלט את רצונך וזכותך להקרא ולהתכנות כ'אלמוני' בתגובות אלו, אך אנא תן דעתך לכך כי כפילולוג וכבלשן יודע אני בדיוק מי אתה, ומהו כינויך הנוסף.

להתראות בשמחות

א. מאן
תיאוריית הקשר 17880
הגבלתו של בילינסקי את תורתו לפוליטיקאים היא עצמה חלק מהקונספירציה - ייעודה הוא למנוע מהקורא התמים להחיל את כללי בילינסקי על בילינסקי עצמו ולהגיע למסקנה הזוהרת כאור יקרות.

בהגבלה זו אין הגיון, שכן אין ספק שבילינסקי, והרי זה עניינו ועל כך גאוותו, מנסה לשנות את הלך חשיבתם של אחרים (קראו את הדברים שלו עצמו!) וייתכן, אם כן, שהוא משתמש באמצעים מקוריים וייחודיים לשם כך. כפי שפוליטיקאים משתמשים בעורמה כדי להשיג את מטרותיהם, אליבא דבילינסקי.

ומעניין לעניין, הערכתי לדיסקרטיות שלך רבה, ועם זאת אשאל בסקרנות למאפיינים הבלשניים המסגירים את זהותי.
הפסקת אש זמנית 17911
אלמוני יקר ונכבד,

אינני רואה כל פסול בהעברת ביקורת לשמה על מר בילינסקי, אך דומני כי ביקורתך מרחפת לה אי שם בקו רוחב החגורה ולמטה ממנו.

ברור לחלוטין כי מר בילינסקי ביצע מספר טעויות טאקטיות בעבר, אשר הבולטת בהן היתה ישיבתו המתמדת על גדר הנייטראליות, אך בתיאוריות אותן פיתח הוכיח הוא חיל - ממש כתאוריה מסויימת אשר בה הינך אוחז, אלמוני יקר ומכובד, ואשר עימה עושה אף אתה חיל, כמדומני.

לא נותר אלא לקוות כי מר בילינסקי יפצה בעתיד הקרוב את פיו, ויספק מספר תשובות והסברים הולמים לקהל הקוראים והמגיבים הנכבד.

בברכה

א. מאן

נ.ב.
הינך מוזמן בפירוש לפנות לדוא''לי הפרטי בכל כינוי שתבחר על מנת לקבל תשובה מסודרת לשאלתך.
חוששני כי כל תשובה פומבית תסגיר מיידית לחלקו של קהל הקוראים חד העין את זהותך האלמונית - דבר אשר בו אינך מעוניין, מסיבות השמורות עימך.
רגל פה רגל שם 18050
אלכס,

מדוע מפריעה לך "ישיבתי על הגדר"? האם הזדהות עם מחנה מסויים לא תפגע בדעות שאני מציג כמו שפוגעת הטחת המילה "קונספירציה"? האם יש חשיבות לעמדתי? מה שמשתמע מהדרישה הנ"ל היא ההנחה שאדם לא מסוגל לנתק עצמו מדעותיו לשם מחקר. היא שקולה לטענה שפרו"פ צבי מאז"ה לא יכול להיות פיסיקאי רציני לעולם.

יתרה מזאת, נראה שמסיגנון כתיבתי ניתן להסיק בקלות לאיזה מחנה אני משייך את עצמי, אני משאיר את המטלה הזו לקוראים.

שלך,

ערן
רגל פה רגל שם 18554
ערן שלום,

צר לי תגובה מתאחרת זו;

ישיבתך על הגדר אינה מרמזת טובות, היות והמנעותך הטקסטואלית מהבעת עמדה ברורה במצב הסכסוך הנוכחי אינה מעידה על נייטראליות ואיזון, כי אם על אי בהירות פילוסופית מסויימת, וחבל.

אין בליבי כל ספק כי באמתחתך נימוקים ברורים וערוכים בעבור נקודות שונות בדיונים הפוליטיים האחרונים.

עליך לבצע זינוק מוסרי ומוסרני קדימה, ולקבל עמדה ברורה באשר לפעילויות שנויות במחלוקת של מדינת ישראל והרשות הפלסטינאית.

כל המנעות מהיגד מסויים בכוון זה עשוייה להתפרש כאסקפיזם פילוסופי לשמו.
אין זה אומר כלל, כי אינך יכול להחזיק בדיעה אמביוולנטית בנושא האמור - אך גם אם זוהי דעתך, עליך לתת לה ביטוי מלא.

שלך

אלכסנדר
לא רוצה! 18573
אלכסנדר שלום,

אני מצטער, אבל איני רוצה לבצע את "הזינוק המוסרי והמוסרני קדימה", אלא להמשיך ולנסות למצא הסבר, באותן "כוונות טובות", תחת הנחות יסוד לא סבירות (כלומר, שעדיין לא שכנעתי מספיק אנשים שהן סבירות), שאחת מהן היא שהעשייה הפוליטית אין לה כהוא זה עם המוסר. כל זאת במסגרת הרצון החופשי והבמה הפתוחה באייל.

איני מחפש את השררה או את הכוח (כמו שמישהו רמז שם למעלה) או אפילו לשנות את דעתו הפוליטית של מן-דהו. קטונתי. אני בסך הכל מנסה למצא שיטתיות בבלאגן, ולעודד אחרים לשים לב לעובדה שהדברים אינם בהכרח כפי שהם משתקפים מבעד למשקפי האידאולוגיה, החלוקה המפלגתית או החלוקה "ימין" ו"שמאל". ואם הצלחתי אז זה יהיה שכרי.

וכמו שכבר אמרתי, כמובן שיש לי דעה, והיא משתקפת היטב בתיאורים שלי שאינם חפים לגמרי מטעם אישי, אולם, כפי שכתבת בעצמך, שורשי הסיבות לנקיטת העמדה הם בהכרעות ערכיות, וככאלו, לא עומדים למבחן ולשינוי בדיון המתפתח ומה שנותר היא התנצחות חסרת טעם לאין קץ.

אסקפיזם פילוסופי? זהו בסך הכל כינוי גנאי. כמו שאנשים מסויימים הטיחו בך על סיגנון הכתיבה שלך, האם יש בכך יותר מזה? אני חושב שלא.

בידידות,

ערן

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים