בתשובה להאיילת נורא מתבלבלת, 09/12/03 15:57
ניסוח טוב יותר הוא: 183949
אילו היו מעמידים בפני שתי אפשרויות:
א. לחיות באיכות חיים אופטימלית במשך שישים שנה, מגיל אפס, ועד גיל שישים, ואז למות מוות פתאומי.
ב. לחיות באיכות חיים אופטימלית במשך עשרים שנה, ואז לחלות במחלה קשה ומעיקה שפוגעת באיכות חיי, ולגסוס מהמחלה באיטיות במשך שישים שנה נוספות, עד גיל שמונים.

לא הייתי מהסס יותר מידי לפני הבחירה המובנת מאליו.
ניסוח טוב יותר הוא: 183960
אייל אלמוני יקר: לא גוססים מסכיזופרניה. בודאי שלא באיטיות.

מובן שזכותך לבחור את הבחירה שלך, נימוקיך ושיקוליך בודאי יהיו ייחודיים ושונים משיקולי או משיקולי כל אדם אחר. כל מה שהערתי הוא, שההשוואה, בין מוות מהתקף לב או התמודדות עם אירוע מסכן חיים כהתקף לב גיל 60 לסכיזופרניה, בהדגשה שסכיזופרניה חמורה יותר - תמוהה מאוד בעיני. לכשעצמי, אינני יכולה להבין השוואה בין מחלה כרונית לבין אירוע מסכן חיים.

לאלון עמית: אשמח מאוד לשמוע כיצד אתה מפרש את משפטה של טלי וישנה "אני חושבת שסכיזופרניה בגיל 20 חמורה יותר מהתקף לב בגיל 60".
ניסוח טוב יותר הוא: 183964
כיוון שאני כאן, אני יכולה לענות בעצמי, אם כי אלון הסביר טוב ממני.

לו אני צריכה לבחור עבורי או עבור קרובי בין שתי האפשרויות הנוראיות לחלות בסכיזופרניה בגיל עשרים או למות מהתקף לב בגיל שישים, אני בוחרת בשני.
הצרה עם אנשים בעלי אידאולוגיה כשלך 184215
שהם מתעקשים לבחור גם עבור רחוקיהם וזאת עוד מבלי שהם ''יצטרכו'' לבחור
הצרה עם אנשים בעלי אידאולוגיה כשלך 184256
איך בדיוק הגעת למסקנה הזאת?
הצרה עם אנשים בעלי אידאולוגיה כשלך 184286
תגובה 183590
משפט אחרון.
ניסוח טוב יותר הוא: 183966
כמו שהוא כתוב: "סכיזופרניה בגיל 20 חמורה יותר מהתקף לב בגיל 60" זה לא "לחיות בצל מחלה מעיקה, שפוגעת באיכות החיים אך ניתן לאזן אותה בתרופות, חמור יותר ממוות פתאומי". נימוקים:

"סכיזופרניה" איננה "מחלה מעיקה, שפוגעת באיכות החיים אך ניתן לאזן אותה בתרופות"
"גיל 20" זה לא ""
"התקף לב" זה לא "מוות פתאומי"
"גיל 60" זה לא "".
אלון, הבט למעלה 183969
כי על פי מה שטלי וישנה מסבירה, שם, מעליך, כנראה שאתה לא ממש הבנת את כוונותיה, והפירוש שאני פירשתי אותה היה קרוב הרבה יותר.

אגב, טלי, אני הייתי בוחרת להיות חולה במחלה כרונית שניתנת לאיזון ולטיפול תרופתי על פני מוות פתאומי. מעדיפה - ואף עשיתי זאת - לטפל בקרובי משפחה שחלו, ולא לאבד אותם בפתאומיות, בהיותם בני 60 בלבד (ואני בודאי לא צריכה להזכיר לך מהי תוחלת החיים הממוצעת לגברים ולנשים ואת הפער בין הגיל הממוצע לגיל 60).
משפטים וכוונות 183973
ייתכן מאוד שלא ממש הבנתי את כוונותיה, וגם את הפירוש שלך יכולתי להסיק רק מתוך מה שכתבת, וזה מאוד לא הסתדר. בכל אופן, הויכוח על מי יותר גיבור, סכיזופרניה בגיל X או מחלת לב בגיל Y נראה לי קצת עקר.
משפטים וכוונות 184011
אתה תמיד נוטל חלק בויכוחים שניראים לך עקרים?

ר"צ: הערתי הערה לטלי, שהיא קיבלה ברוח עניינית. אף אחד לא הכריח אף אחד להידחף בכוח לשיח שלה ושלי. ואגב, לעניות דעתי הפעוטה, טלי ואני עוסקות בסוגיה מרתקת, שאני יכולה לחשוב על חמישה כיוונים שונים שאליהם היא יכולה להתפתח.

לא ככה, טלי?
מעשה בחמישה בלונים 183978
השאלה מה הכוונה ב''איזון וטיפול''.

בהגדרה של חולה סכיזופרני מאוזן נכלל למשל חולה שגר בהוסטל, עובד בעבודה מוגנת (משהו ברמת השחלת חרוזים), והוא צל של מי שהיה בעבר.

אם אני צריכה לבחור בין לחיות חיים שלמים עד גיל ששים לבין לחיות כאלה חיים עד מאה ועשרים, הייתי מעדיפה חיים שלמים עד גיל ששים, תודה. אם את נדיבה יותר ונותנת לי רק לחלות במחלת לב בגיל ששים בלי למות מהתקף לב, על אחת כמה וכמה.

מכיוון שלא הגדרנו מראש את חומרת הסכיזופרניה, השאלות הללו קצת ריקות מתוכן (שלא לומר שהן לא היו מלאות תוכן מלכתחילה).

אם נזכיר את השתלשלות העניינים, דיברנו על סמים מול עישון. סמים עשויים לגרום להתפרצות של סכיזופרניה אפילו לאחר שימוש יחיד. סיגריות גורמות לנזקים בריאותיים ארוכי טווח. מסיבה זו (בין היתר) ראוי יותר לדעתי לאסור על שימוש בסמים מאשר על שימוש בסיגריות (אישית, לא הייתי מתנגדת לאיסור של אלה אף אלה).
מעשה בחמישה בלונים 183995
ברור מדוע היית נמנעת מאלה אף אלה, אך ברשותך, רציתי לתהות מדוע גם לא היית מתנגדת לאיסור של אלה אף אלה?

מן הסתם מאד מהר דיון בנושא יעלה את טיעון "חגורת הבטיחות" מצד אחד ו"כלי הרכב הפרטיים" מצד שני (מוזר ששניהם קשורים לתחבורה). השאלה היא כיצד ניתן להשאר עקביים ולענות ב-"כן" על "איסור סיגריות" וב-"לא" על "איסור כלי רכב פרטיים", למשל. את יכולה?

שאלה נוספת, חשובה בהרבה מבחינתי, היא עד כמה מבוססת טענתך בנוגע לקשר בין THC לבין סכיזופרניה. פשוט, אם אכן קיים קשר מבוסס בין השניים, אולי אפסיק לצרוך את הראשון...

(וכעת קל להבין מדוע תגובה זו היא בעילום שם)
מעשה בחמישה בלונים 184006
שאלה טובה, ואין לי תשובה טובה או חד משמעית. בשאלת הליברליות (כמה אנחנו מוכנים לתת לאנשים להזיק לעצמם) אני ככל הנראה נמצאת במקום הפחות ליברלי.
סיבות שאני יכולה לציין, שאף אחת מהן לא תשכנע את חסידי הליברליזם המוחלט:
- העובדה שעול המזיקים לעצמם נופל בסופו של דבר על החברה.
- בנוגע לסיגריות, העישון מזיק גם ללא מעשנים.
- נוטלי סמים מאבדים שיפוט לפחות לזמן מה, מה שיכול לגרום סיכון ישיר לאנשים אחרים.

בנוגע לקשר בין THC וסכיזופרניה - דיברתי עם אחד מראשי המחלקות העוסקים ב"תחלואה כפולה" (פסיכיאטרית והתמכרותית), והוא טען לקשר כזה (אפילו מתוך חולים מאושפזים אצלו). מעבר לזה, הוא טען לנזקים מוחיים אחרים שתועדו אצל חלק מהמשתמשים (כתוצאה מהשימוש). זה נדיר. זה קיים.
אני לא מנסה סתם לזרוע פניקה - הסיכוי לנזקים מוחיים לצמיתות כתוצאה משימוש בקנביס הוא לא גבוה, אבל קיים.
בזמן השימוש כן שכיחים שינויים בתפיסה, בהתמצאות בזמן ובמקום, הפרעה בשיפוט ובקואורדינציה. כל אלה מסכנים כמובן את המשתמש ואת הסביבה. לעתים יותר רחוקות הופעה של חרדה ופניקה.
מעשה בחמישה בלונים 184023
יש אולי סיבות טובות להפסיק לצרוך THC, אבל לא נראה שהחשש מסכיזופרניה היא אחת מהן, במיוחד אם כבר צרכת את החומר מספר פעמים בעבר ולא התפרצה אצלך סכיזופרניה. לא נראה שרמת הסיכון מתקרבת לסיכון של פעולות אחרות כמו לחצות את הכביש (שלא לדבר על לסוע באוטובוס..).
מעשה בחמש בועות סבון 184022
ולמה את מתעלמת מכל אותם חולים (אין לי נתונים סטטיסטיים ואני לא יודעת מה השיעור שלהם מכלל חולי סכיזופרניה), של אותם אנשים ש*משתלבים בחזרה בקהילה* (ביטוי שמאוס עלי, אבל הוא חלק מהטרמינולוגיה המקצועית שאני מכירה)? שחיים בצל מחלתם חיים מלאים? מתחתנים ויולדים ילדים? עוסקים במקצוע שלהם?

להשקפתי, את מתמקדת בשולי הרצף. אין ספק שתסמונות ומחלות נפש כרוכות באומללות גדולה. אבל אני לא מוכנה לקבל שזו אומללות גדולה יותר מאשר מותו של אדם במפתיע - ולא רק בגיל 60, כי, כידוע לך בודאי, גברים לוקים בהתקפי לב בשכיחות גבוהה דווקא בסוף העשור הרביעי ובתחילת העשור החמישי לחייהם, ותסכימי איתי שזה *אמצע החיים*. בזכות תוחלת החיים הגבוה, שממשיכה לעלות ושלפי הערכות רפואיות תמשיך לעלות, גם אדם בגיל ששים הוא לרוב אדם חיוני, תוסס, מלא תכניות לעתיד.

לא הייתי רוצה למות בגיל 60. או לחוות אירוע לב. את חושבת שזה לא משבש את החיים? את הדימוי העצמי? את מבנה האישיות? אדם שחווה אירוע לב, ימשיך לנהל את חייו בצל המחלה. יש מי שישתמשו באירוע כמנוף לשינוי בהרגלי החיים, לשיפור אייכותם. ויש מי שישקעו בדיכאון וחרדה - ואז אולי תתפרץ איזו מצוקה נפשית חבויה?

לא רק עישון עלול לגרום צרות צרורות, אלא גם שומנים רוויים, סטרס, סקס לא בטוח, זיהום אוויר, ומי יודע - אולי אפילו טלפונים סלולריים. הסיכון לחטוף מחלה קשה, כרונית או ממארת, כתוצאה מאורח חיים, גדולה בעשרות או מאות אחוזים מהסיכון לסכיזופרניה בגלל שימוש בסמים. וזאת מבלי להיכנס לשאלת המינון או האחריות. והטיעון שיש להלחם בתופעת הסמים בגלל הסיכון לסכיזופרניה נשמעת לי, אעפס, על גבול ההיסטרית.

לו היית אומרת לי שיש להילחם בסמים על שום הזיקה בינם ובין תופעות הרסניות - כמו פשע מאורגן וסחר בנשים, למשל - הייתי אולי מסכימה איתך, או מחפשת דרכים להפריד בין אלה לאלה. אבל ממה ששמעתי ממך עד עכשיו, את תולה בסמים (ואני מתייחסת לחשיש וגראס) איזו הילת נזק בריאותי הקשורה להתפרצויות של מחלות נפש, שנשמעת לי צדקנית. ומתעלמת מכך שהחומר הפעיל בגראס ומריחואנה (THC) משמש היום במחקר הרפואי ובתעשייה הפרמצבטית. ורק הזמן יוכיח האם העלות עולה על התועלת, או שמא ההפך. לעניות דעתי, ואני מתפרצת פה בנבואה שאין לה שום ביסוס, למעט תחושת בטן, מרגע שיתברר כי יש בחומר הפעיל תועלות בריאותיות שעשויות בשימוש מושכל להיות גדולות יותר מהנזקים (ויש נזקים, ברור שיש); שתוכח הכדאיות להפיק ממנו תרופות יעילות (יש כמובן כבר כיום בשימוש ובהתוויות מסויימות), המגמה תתהפך. אני לא צופה ליגליזציה של סמים בעשור הקרוב, אבל אני בטוחה שמגמת הדה-לגיטימציה עומדת להשתנות. עוד לפני כמה עשרות שנים נחשבו הלוקים במחלות נפש (מישהו הזכיר את פוקו ובצדק) כסוטים מן הנורמה, שיש לכלוא, להרחיק מהחברה. כיום המגמה היא להחזיר אותם לחייק הקהילה. ישנו תהליך של נירמול מחלות הנפש. ואין לי ספק שאחד הכוחות שעומדים מאחורי המגמה הזו, זה הכוח הכלכלי של חברות התרופות, וכמובן, הפוטנציאל הכלכלי של התרופות פסיכיאטריות.

ועל כן אסיים את דברי בבירכת "פרוזק לכל פועל, וג'וינט לכל פועלת‏1".

1 כ SELF-MEDICATION
מעשה בחמישה כדורי פרוזאק 184039
וודאי שמחלות נפש הן רצף, וודאי שחלק מהחולים חיים חיים מלאים ושלמים לאחר התפרצות המחלה ורמיסיה. אבל דיברנו על סכיזופרניה ושם הפרוגנוזה מעודדת פחות.

קשה למדוד מה טרגי יותר, ואני לא חושבת שיש מדד אובייקטיבי שייקבע. למשל, רוב ההורים שיאשפזו את בנם/בתם בהתקף פסיכוטי יבקשו משהו כמו "תעשו הכל כדי להציל אותה/ו". אתמול נתקלתי באב שאמר (במילים אלה): "עדיף לי שהיא תמות מאשר שתיכנס לבית חולים כזה". הוא התכוון לזה. בשבילו המחלה היתה הדבר הכי טרגי שיכול להיות. יותר מאובדן ילד. למרות הסיכוי בשיקום.
לכן, כל מה שאני יכולה לומר הוא מה טרגי יותר לדעתי. לא יותר.

מחלת לב יכולה לגרום לדיכאון. התפרסמו לא מעט מחקרים בנושא, כולל בתקופה האחרונה. ברוב המקרים הדיכאון הוא תגובתי ויחלוף באופן ספונטני, אבל לפעמים כמו שאמרת הוא יהיה יציב יותר. שוב, ומתוך הדגשה שקשה להשוות בין אומללויות בכלל ובין מחלות שלא הגדרנו את חומרתן בפרט, הרי שהאדם שלקה בהתקף לב בגיל ששים חי חיים מלאים קודם. יותר מזה, סכיזופרניה היא מחלה בעייתית יותר מדיכאון בעיני משום שהיא גורמת לשינויים במשהו מהותי יותר (אישיות, אם להיות יומרני) מאשר דיכאון. (איני מזלזלת בחומרה של דיכאון).

הפיסקה השלישית שלך מחזירה אותנו לגרעין הדיון שלנו. יש המון גורמים מזיקים (החיים הם מחלה סופנית...) ואנחנו מעדיפים לחיות למרות הסיכונים - לצאת מהבית, לנסוע ברכב, לעבור כביש, לאכול, וכו' וכו'. הכל שאלה של נזק מול תועלת, או איזה סיכון אנחנו מוכנים לקחת בשביל איזו הנאה. אבל סמים ייחודיים בכל זאת במידת מה: הם ייחודיים במיידיות של הסיכון (שימוש יחיד יכול לגרום לנזק מוחי.), הם ייחודיים בנזק הסביבתי (לאחר שימוש האדם הופך להיות מסוכן לסביבה יותר מאשר ללא שימוש. לעניין זה יש דמיון רב בין סמים לשכרות, ואמנם איננו אוסרים על שתיית אלכוהול אבל החברה עושה מאמצים גדולים להילחם בנהיגה תחת אלכוהול). ובעיני, הם מיוחדים בזה שכל מטרתם לגרום לשינויים מוחיים (בניגוד לרוב הרגלי החיים המזיקים, שהמטרה שלהם שונה, והנזק הוא רק תופעת לוואי מצערת).

"לו היית אומרת וגו' " - אבל אינני אומרת שקיימת זיקה בין סמים קלים לבין התופעות שציינת. למעשה, זה תלוי מאוד בסיטואציה החברתית. בישראל היום, למיטב ידיעתי, שימוש בסמים קלים הוא תופעה חברתית רווחת גם בקבוצות שאינן נוטות להתנהגויות שציינת.
THC אכן משמש היום לטיפולים רפואיים מסויימים. הוא לא הסם היחיד, כמובן (גם מורפיום, למשל). וסתם לציין, THC הוא אחד החומרים הפעילים בקנביס, והמפורסם מכולם. אבל החומר עצמו מורכב מאוד לא מעט נגזרות פעילות. לכן חולים שמשתמשים ב- THC נקי לא ידווחו על אותן תחושות כמו המשתמשים בסם.
לא הבנתי את הקשר שבין התופעה המבורכת של שיקום חולי נפש והחזרתם לתפקוד בקהילה ככל האפשר לבין לגליזציה של סמים. הסיבה לדעתי למגמה של החזרת חולי הנפש לקהילה היא גם התקדמות חברתית שהובילה לשיפור ביכולת שלנו כחברה להתמודד עם החריג, וגם טיפולים (בפרט תרופתיים) טובים יותר שאפשרו איזון טוב יותר של החולים. (ככל הנראה את צודקת - הכוח הכלכלי של חברות התרופות פעל בהקשר זה לטובת החולים הפסיכיאטרים.).
מעשה בחמישה כדורי פרוזאק 184401
כפי הנראה לא הבעתי את עצמי בצורה מדוייקת. לא טענתי לזיקה בין ליגליזציה של סמים והחזרת הלוקים בנפשם לקהילה.

מה שכן, ניסיתי לשער ייתכנות של לגיטימציה לעישון סמים (קלים) שעשויה להתרחש בעקבות הלגיטימציה שיקבלו הסמים הקלים על נגזרותיהם בזכות השימוש בהם בתעשייה הפרמצבטית.

תארי לעצמך, שמדינות יאפשרו לחקלאים לגדל קנביס לשימוש התעשייה הפרמצבטית. קנביס יהפוך לענף ריווחי, לגיטימי. כשאת הסחורה העודפת יאפשרו להזרים לשימוש של מרפאים אלטרנטיביים (שיעמדו בקרטריונים מסויימים, נניח), או לבתי קפה על פי המודל האמסטרדמי.

כשם שבעבר חולי נפש נחשבו ל"סוטים" שיש להרחיק מהחברה, ולא כך כיום; כשם שנאסר על יבוא ושיווק אלכוהול, אחד הכשלונות הקולוסאליים של מדיניות ארצות הברית, והיום זהו ענף מרויח ומצליח; אני מאמינה שגם השימוש בקנביס עשוי להתאזרח יום אחד במחוזותינו.

מציאות אפשרית או דימיוני הפרוע? ימים יגידו. וויש'פול ט'ינקינג? אולי.
מעשה בחמישה מיליגרם אסיבל 184405
אני לא שוללת בכלל את האפשרות שכך יהיה (בלי לחוות דעה לגבי "רצוי" או "לא רצוי").
מכל מקום, שני גורמים שקצת מורידים את ההסתברות:
1. סביר להניח שבתעשייה שיעדיפו את המוצר הסינטטי על פני הטבעי, מסיבות שונות (ניקיון כימי, אחידות בייצור, ועוד).
2. סמים אחרים (אם כי כבדים יותר) נמצאים בתעשייה הפרבצטית מזה זמן רב (מורפיום, לדוגמה) ובכל זאת לא נראה שיותרו לשימוש כללי.
רגע של עברית 184090
עקה, לא ''סטרס''.
רגע של צייקנות לשמה 184098
יופי, דובי. זה כל מה שמצאת להעיר? אתה יכול להמשיך להגיד עקה, אני מעדיפה לומר סטרס. זה חלק מהטרמינולוגיה המקובלת בעולם כולו.

לטלי וישנה: יש לי כמה תגובות לדברים שכתבת, ובהחלט מעניין אותי להמשיך איתך את הדיון. אבל לא בטוחה שימצא לי הזמן לכך היום. מתנצלת.
רגע של צייקנות לשמה 184231
כן, אבל אנחנו לא בעולם כולו, אנחנו באתר עברי, ולכן מן הראוי לנצל מילים עבריות כאשר אלו זמינות לנו. חוץ מזה ''סטרס'' נראה מכוער באותיות עבריות.

והיו לי דברים אחרים להגיד, ואמרתי אותם במקומות אחרים בדיון, היכן שהם היו יותר רלוונטיים.
רגע של צייקנות לשמה 184292
שבהם (או: במקומות בהם) הם היו יותר רלוונטיים
רגע של נבזות לשמה 184356
אליעזר בן יהודה היה שמח לדעת שיש מי שיעמוד על משמר שפתו גם בקנדה.
רגע של צייקנות לשמה 580583
אתה טוען שסטרס מכוער יותר מהמילה שמתחרזת בראש כמעט באופן אוטומטי עם *קה? אז הטעם שלנו שונה, עם או בלי אותיות עבריות.
מעשה בחמש בועות סבון 208023
"החומר הפעיל בגראס ומריחואנה (THC) משמש היום במחקר הרפואי ובתעשייה הפרמצבטית" - לא מדויק. אומנם יש פתיחות גדולה יותר מצד רשויות הרפואה להתיר לחולים כרוניים הסובלים מכאבים קשים להשתמש במריחואנה להקלת הכאבים, וגם לגדל אותה לשימוש עצמי (בעיקר כדי שלא יצטרכו לרוץ ולחפש דילרים).

אבל לגבי השימוש בתעשייה הפרמצבטית, למיטב ידיעתי לא משתמשים ב-THC אלא במולקולה שהיא "תמונת מראה שלו". זה גילוי של חוקר ישראלי, בעצם, וחברת פארמוס הישראלית מפתחת תרופה לטיפול בנפגעי ראש על בסיס זה.

מעשה בחמש בועות סבון 208031
ככל הזכור לי מריחואנה משמשת להקלת בחילה ולא להקלה על כאבים.

הרואין ואדולן[*] הם הסמים היכולים להקל על כאבים, אבל אין בהם צורך. בניגוד לחשיש, חומרים קרובים במבנם לסמים האלה הם חוקיים לחלוטין אצל חולי סרטן.

________________
[*] מבחינה רפואית טהורה, נראה שאדולן הוא התרופה הטובה ביותר לשיכוך כאבים אצל חולי סרטן, והוא אינו חוקי לצורך זה בגלל ההתנהלות המטומטמת של קובעי המדיניות בנושאים שבהם הם אינם מבינים. עם זאת - התחליפים הפחות טובים הם סבירים, דבר שלא ניתן לומר על האלטרנטיבות למריחואנה.
מעשה בחמש בועות סבון 270184
מפתחת תרופה... שלא הצליחה.

מעשה בחמש בועות סבון 270186
גם אחרי שנכנסתי לקישור, אני לא בטוח שהבנתי את המשפט שלך: "מפתחת ... שלא הצליחה" או "... תרופה שלא הצליחה"?
מעשה בחמש בועות סבון 270464
בסך הכל פרפראזה על המשפט שלי מ תגובה 208023
"וחברת פארמוס הישראלית מפתחת תרופה לטיפול בנפגעי ראש" וגו'.
אני נוטה להסכים איתך 184026
אבל אני חייב לציין שככל שאני מתקרב לגיל שישים, אני פחות חד-משמעי בעניין. בגיל 61 אני בטח ארגיש אחרת לגמרי.
אני נוטה להסכים איתך 184089
בנערותי, הזדעזעתי מהמחשבה שיום אחד אני אהיה זקן, והחלטתי שאני מעדיף להתאבד מאשר לחיות כאדם זקן. כבן 15, המשמעות המעשית של הרעיון הייתה להתאבד בגיל 40, מה שנראה לי אז כהגיוני להפליא. מאז, בערך אחת לשנתיים אני מוסיף עשור לדד-ליין (תרתי משמע) של החיים שלי. מה שאומר שכרגע אני מבטיח לעצמי בהן צדק שביום שבו אחגוג את היומולדת ה-‏90 שלי, אני אתאבד.

ספיקינג אוף וויצ' - יש לי יומולדת עוד חמישה ימים. הידעתם? שלא תעיזו לאחל לי עד 120.
עוד רגע של עברית 184099
ספיקינג אוף וויצ'...

יש תרגום לעברית?
אנא ממך 184103
אני כבר בסטרס נוראי שמא הכנסת אותו לעקה ימים אחדים לפני הבירט'דיי שלו.
וראו זה פלא - 184383
קצת סטרס ומעט עקה דווקא מביאים תועלת: http://www.sciencedaily.com/releases/2003/12/0312110...

ציטוט:

"Sustained stress definitely is not good for you, but it appears that an occasional burst of stress or low levels of stress can be very protective"

(ספוילר: רק בסוף המאמר מתברר שהמחקר נעשה על תולעים בתקווה שיש בו כדי ללמד גם עלינו, ככתוב: "כי אנוש רימה, ובן אדם תולעה" (איוב כ"ה, ו'))
חוקרים הצליחו לעצבן תולעים! 184415
זאת צריכה היתה להיות הכותרת האמיתית מהמאמר, או אולי:
החוקרים ממש משועממים- תראו מה הם עשו
אפרופו? 184138
אפרופו? 184172
כל ילד שיש ברשותו את הסיפור על פליקס הארנב, יודע ש''אפרופו'' זה בצרפתית.
עוד רגע של עברית 184230
<אנחה> יש הבדל ברור בין מי שמשתמש במילה לועזית מסויימת כ"טרמינולוגיה מקובלת", לבין מי שמשתמש בקצת הבריש הומוריסטי מפעם לפעם. אלא אם אמרת "סטרס" בהומור.
דיבורים של מכשפה (תרתי?) 184242
שיט (זה היה בהומור. מותר לקלל פה אם זה בהומור?), לא תיארתי לעצמי שיש הבחנה כזו.

וואלה (גם זה היה בהומור).

הייתי עונה לך בהרחבה, אבל יש לי קו מת (נגמרה לי מכסת ההומור. רציתי להשתמש בטרמינולוגיה מקובלת, אבל ברגע האחרון נזכרתי שזה אתר של דוברי עברית).
דיבורים של מכשפה (תרתי?) 184257
תגידי, מולי, למה החלפת כינוי?
דיבורים של מכשפה (תרתי?) 184349
הסגנון מזכיר פה ושם, אבל המתבלבלת היא לא מולי (מידע פנימי מוסמך).
דיבורים של מכשפה (תרתי?) 184393
הופה! לא רק שאני כבר לא צריכה להוכיח שאין לי אחות, מסתבר שיש לי אח.

אם יש מי שמתכוון לעשות לי אאוטינג‏1, שידבר עכשיו (נראה אותו) או שידום לנצח.

1אני אחשוף את עצמי (עד כמה שזה נשמע קינקי. דובי, זה בהומור, קינקי. גם אאוטינג) בזמן ובמקום שיראו לי לנכון, ולא דקה מאוחר יותר.
דיבורים של מכשפה (תרתי?) 184399
לא אח, אחות. מולי זאת אשה (או שככה היא טוענת בכלופן). האלמוני חשב שזאת את בגלל הפרובוקטיביות המכוונת להכעיס
דיבורים של מכשפה (תרתי?) 184402
ב"אח", התכוונתי אליך, אלמוני יקר.

מאחר וכבר ביצעתי אאוטינג בעצמי, ראה את הערתי לעיל כמיותרת, אח שלי.

פרובוקטיביות מכוונת להכעיס? אוהו. פרובוקטיביות היא לעולם מכוונת, אבל לאו דווקא להכעיס. מטרתה לעורר, לקנטר, להתגרות, לעתים באופן בוטה. מודה באשמה.
ודייק‏1 184416
אולי אין לך אחות או אח אך יש לך בגד
בגד קפת

-----------
1 ותודה לברקת
מצטערת לאכזב 184418
את ההברקה הזו שמעתי עוד בימי המנדט הבריטי. חל עליה חוק ההתיישנות.

ובאמהרית: אם היה לי יורו על כל "בגד קפת" שהופנה כלפי, הייתי מקלידה מהקריביים.
מצטער לאכזב 184420
וחשבתי ששמך המלא רקפת
כל שבוע יוצא לי להכיר שם חדש, תודה
עוד רגע של עברית 184266
"ומעניין לעניין באותו העניין," למשל?
אני נוטה להסכים איתך 184145
לי יש שיטה מאוד דומה, אבל אני מכפיל את גיל הדד-ליין פי שתיים.

כרגע אני מכין את עצמי לרגע הגורלי ביום הולדתי ה-‏2560.

_________
מכאן כמובן נובע שגילי הוא (המספר חלקי 40 לוג בבסיס 2) כפול 2 + 15. ודובי עוד בוכה ש*הוא* זקן...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים