בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 17/12/03 14:03
אהמ... 185074
...והוא?
אהמ... 185077
אני לא יודע (פאנץ' ליין החמישיה הקמרית? צלם בהיכל) אבל אני במקומו הייתי מוותר על הליין ונשאר עם הפאנץ'.
אהמ... 185282
האמת שלא הבנתי את ההמלצה שלך. בקשר לסוגריים, אז בניגוד לתדמית, בהרבה מערכונים שלהם היה גם היה פאנץ' ליין. נכון שלרוב גם כאשר יש פ"ל, המערכון מצחיק מאוד גם לפניו. מתוך המבחר הקטן שב- http://www.ee.bgu.ac.il/~buniashv/5.htm , יש אחד עם פ"ל מובהק - "מריה". מחוץ למבחר הקטן ההוא, עולים לי בראש בהזכרות זריזה המערכון עם ה"חולדה עם רינרן" (שנזכר בתגובה 109399), זה עם הפסיכיאטר והילד המקלל, "הכור האטומי שלום", זאת שלא אוהבת את רוב סוגי הספרים, "לא טוב לך, תקום ותלך", עורך הדין חסר הבטחון עם אשתו לפני השינה, ועוד ועוד ועוד, ויותר מכולם "זה המוטו שלי" - הישר להיכל התהילה של הפאנץ' ליינים.

אם כבר הוזכר שהמערכונים מצחיקים גם לפני הפ"ל, במערכון שהוא אולי האהוב עלי ביותר, על ג' מהשב"כ עם אבר המין הקטן, יש פ"ל אבל לדעתי הוא מיותר ומנמיך את המערכון.

1סתם, אני יודע, בדולאצ'ים קונים משהו אחר (ון גוך?)
אהמ... 185290
הזכרתם כבר את המערכון בו שי אביבי מתלונן שבסיפורים שלו תמיד אין פואנטה?
אהמ... 185298
כשאתה מדבר על ג' מהשב"כ, אתה מתכוון לאבו צ'ובצ'יק?
אהמ... 185356
כן. ניסיתי למנוע את הספוילר.
ספוילר! 185104
זהירות ספוילר!

טוב, צריך לראות, כי לפני הפאנץ' ליין צריך להיכנס למתח. חוץ מזה שאני לא זוכר את זה טוב, וחוץ מזה שאני לא בטוח איך זה עובר בכתב. בתגובה הקודמת שכחתי אלמנט מעניין: אחרי כל קטיעה כזו הוא מקבל את התיקון שלה. אז זה הולך, נניח, כך:

-קורה שמישהו...
-או מישהי.
-או מישהי, רוצֶה...
-או רוצָה.
-או רוצָה, להאמין שיש לו...
-או לה.
-או לה, משהו חשוב
וכו' וכו'

והמתח נבנה מכך שבעצם כמעט אי אפשר לעקוב אחרי מה שהוא מנסה לומר. בשלב מסוים הוא מתעצבן קצת ואומר:

-נו די, אני מנסה להגיד פה משהו.
-גם אני מנסה.

בכל אופן, בסוף זה הולך משהו כמו:

-ואז אותו איש...
-או אישה.
-או אישה, יקרא לו...
-או לה.
-אלוהים.
-<מתלבטת>או...
ספוילר! 185118
יש אלוהימה, לא?

(לפחות כאן באייל... :-) )
ספוילר! 185120
אני חושב שזו בדיוק שורת המחץ (או איך שלא אומרים פאנצ'-ליין בעברית).
נ.ב. 185121
אלוהים זה רבים, לא? אז זה דווקא מנוסח כמו שהציעו לנסח את הסקר (או שזה צריך להיות אלוהות?).
נ.ב. 185122
אלוהים יש רק אחד!
Xים. 185124
אז למה ה-"ים"?
Xים. 185133
כי הוא עובד בשביל שניים.
Xים. 185136
שריד לפאגניות

-אלוהים אדירים!-
Xים. 185179
ביטוי השבועה "כה יעשה לי אלוהים וכה יוסיף" חוזר בתנ"ך פעמים רבות. שמתי לב שתמיד נזכר אלוהים בלשון יחיד, חוץ משתי הפעמים בהן באה השבועה בפי גויים: בן הדד אומר "כה יעשון לי אלהים וכה יוסיפו", ואיזבל אומרת "כה יעשון אלהים וכה יוסיפון".
ומחדד את עצמו 185186
תודה, זה מחזק את הטענה שלי והיא:
בתקופה העתיקה בה היהדות היתה דת מונותאיסטית יחידה, קללות וברכות האנשים היו לכל האלים- לאלוהים, כמו שהיום אומרים בעזרת השם, או בחיית אללה וכו'

כאשר הגויים מדברים אל האלוהות הם מדברים למספר רב של אלים ולכן דיבור לרבים- אלוהים; והעבריים מדברים לאל היחיד, אך לא שינו את הביטוי לאל אחד ולא לרבים, ועדין אומרים- אלוהים
Xים. 185759
מה קורה כשהנחתומים מעידים על עיסתם? "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"?

אני ממש לא יכול להתחייב על זה, אבל אני זוכר שבראשית מלאה הפתעות של התייחסות אל האלוהים ברבים.
Xים. 185772
''נעשה אדם בצלמנו כדמותנו'', אאל''ט, זוהי עדות העיסה על נחתומה.
אמרו את זה קודם, לפניך 185959
בשעה שאמר לו הקב"ה למשה: נעשה אדם -
אמר לפניו: ריבונו של עולם, מפני מה אתה נותן פתחון פה למינים לטעות?
אמר לו הקב"ה: כתוב והרוצה לטעות - יטעה.

אמרו את זה קודם, לפניך 185963
איזה תירוץ עלוב. כתוב גם לא לשים מכשול בפני עיוור, לא?
לא הכחשתי 185969
נכון, אמרו 186012
לא המצאתי את הבעיות, ואני מודע שיש תירוצים. אבל ההסבר שהתיבה ''אלוהים'' היא בעיה שאפשר לפתור במישור הלשוני -- פשטני.
וטוב שכך! 185206
באסוציאטיביות מסוימת 185175
זה מזכיר לי סיפור של אלדד כהן, שכולו נע על ציר חוסר הוודאות, גם אם לא על הציר שבין המגדרים.

כדי לא להסתבך במילים, אני פשוט אדגים...

"... קוראים לי שמרית. אני בת שבעים ושלוש. פעם הייתי זונה. או זמרת. [...] והיום אני גרה בתל-אביב. או בת-ים. [...] העלינו זכרונות מתקופות שהיינו ילדות קטנות בפולין. או ברומא. [...]" וכן הלאה.

("שמרית", בתוך אלדד כהן, לפחות היית מת בצורה מסודרת).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים