בתשובה להאייל האלמוני, 19/12/03 10:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראה למשל: http://www.shministim.org/about.htm (סעיף התגובות בציבור הפלסטיני) באתר המיפקד הלאומי מצוטט סקר שפורסם ע"י הלמ"ס הפלסטיני שבו 16.1% מהפלסטינים ציינו כי האירועים הובילו אותם לשאוף לרצות בשלום. כמו כן 61.9% תומכים בקיום הודנה עם ישראל בתנאי שישראל תכריז על הפסקת אש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, יש פלסטינים שתומכים במכתב הסרוב של השמיניסטים, ולעומתם יש פלסטינים אחרים, שמתנגדים למכתב הסרוב הזה, וחושבים שהשמיניסטים דווקא צריכים להתגייס לצה"ל? ו- אני לא רוצה לחרבש שמחות אבל לפני שאנחנו פותחים שמפניות על 16 האחוז מהפלסטינים שתומכים בשלום, אולי יורשה לי לצטט ממה שכתב שמעון שיפר ב"ידיעות": שיפר מתייחס לאפשרות ההתנתקות החד-צדדית במקרה של אי הגעה להסכם עם הפלסטינים, ואומר לגבי הסכם שכזה: "אבל אחרי שהשתתפתי בפריז בשני ימי דיונים סגורים בחסות אונסקו, עם מי שניתן לכנות 'טובי בניה של ההסברה והתקשורת הפלסטינית', אני יכול לקבוע באופן הנחרץ ביותר שלפי שעה, אין על מה לדבר. אנשי שיחנו הפלסטינים חזרו אינספור פעמים על כך שעל פי תפיסתם 'זכות השיבה' של הפלסטינים לבתיהם ולאדמותיהם בחיפה ובכל כפר שממנו נמלטו ב-48, היא לב הבעיה הישראלית-פלסטינית. אין להם שום כוונה לוותר לצד הישראלי ולו על גרגר אחד של אדמה מהאדמות שנעזבו על ידיהם. הפלסטינים גם אמרו בצורה הגלויה ביותר ש'פלסטיני שיתפשר בסוגיית זכות השיבה-דמו בראשו'. הם אמרו כי הפלסטינים שנשאו ונתנו עם יוסי ביילין וחבורתו עשו זאת על דעת עצמם. הם הגדירו אותם בוגדים בעניין הפלסטיני. צריך לומר שהפלסטינים שדיברו בפגישות הסגורות דיברו מעומק הלב- מדם ליבם..." ושיפר ממשיך ואומר, שנצטרך להפנים, שבלי לדבר ולהגיע להסכם על זכות השיבה, לא יהיה הסכם לעולם. עכשיו לך ותשאל את ה-16 אחוז שלך איך בדיוק הם מדמיינים לעצמם את השלום ואיזה סדר מדיני באיזור יהיה מקובל עליהם כבסיס לשלום כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארז, בעודך מחפש גוונים בעולם הערבי, מאמרך המבקר את מדיניות ישראל ודעת הקהל הישראלית צובע אותה בגוון אחד: כמעט הכול רודפי כיבוש או ערלי לב למצוקת הפלסטינים, ממשלות ישראל כולן עקשניות כממשלת גולדה, היהודים תמיד חושבים שכל העולם נגדנו וכו', למעט אותו מיעוט נבחר שאתה נמנה עליו. כל תרגיל ההשוואה בין ישראל של לפני 30 שנה וישראל של ימינו (המופרך לטעמי) נועד לטשטש את העובדה שקרה משהו ב-30 השנה האלה, שחלה תזוזה מתמדת בדעת הקהל. כך למשל, לפי "מדד השלום" שעורך המכון לחקר השלום באוניברסיטת תל אביב, מאז הסכמי אוסלו, במהלך שנות ה-90, עלה בהתמדה אחוז הישראלים המאמינים ורוצים בהסדר קבע עם הפלסטינים, הכולל העברת רוב השטחים לידיהם. ערב מפגש קמפ דיויד, הראה מדד השלום כי 80% מהישראלים תומכים בכך. איך זה מתיישב עם התמונה הסטטית שאתה מנסה להציג במאמרך, שלפיה הישראלים הם קשי עורף באופן עקבי? כפי שיש המתארים את כל תולדות העם היהודי כאוסף פרעות ופוגרומים ומתעלמים מכל היתר, כך מאמרך מנסה להציג את המדיניות הישראלית ודעת הקהל הישראלית כקפואות ולוקות בעיוורון כרוני כלפי הפלסטינים. טול קורה מבין עיניך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא באתי לטשטש את העובדה שקרו דברים במהלך 30 השנים האחרונות אלא להראות שהגישה למצב לא השתנתה בקרב רוב הישראלים. אם בשנות אוסלו נראה היה שלאט לאט נעקרת גישת הגיטו החמוש, הרי שמאז פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא חזרה אותה גישה של צרות אופקים לאומנית. דעת הקהל הישראלית תומכת כיום ברובה בחלוקת הארץ מטעמים פראגמטיים גרידא (רוב יהודי במדינת ישראל וביטול הנטל הביטחוני והכלכלי על כתפיה של המדינה) ומתעלמת ממצוקת הפלסטינים. היא מסרבת לקשור בין פעולות החיסולים, הכיבוש הצבאי ומעשי המתנחלים לטרור ורואה את הפיתרון רק בדרכי כח או נסיגה עם בניית חומה. ההתעלמות ממצוקות האחר באה לידי ביטוי גם ביחס לערביי ישראל, כפי שמראות תוצאות סקר המכון לדמוקרטיה שבו רוב הציבור הישראלי שולל את האפלייה הקיימת כלפי ערביי ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעמים פרגמטיים בלבד? שום עקרונות, מוסר, משהו? האם זה כולל אותך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם אחת בחיים מר לדוור כבר אומר "ברובה", ודווקא אז אתה מנסה להכליל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. פיספסתי את זה. אני לוקח את דבריי בחזרה. אם כבר, אז עכשיו, כרגיל, שימצא לי ארז את המיעוט אליו הוא משתייך, זה שאינו רק פרגמטי - אבל בצד השני. כשזה יקרה, אולי נוכל לבנות כאן איזה שלום או משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארז כבר הרצה את משנתו אודות גוני השמאל הישראלי, לא פעם ולא פעמיים. נדמה לי שזה ההסבר המפורט ביותר שנתן לעניין זה: תגובה 104614 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן תימצות יפה ונכון, גם לדעתי, של השמאל הישראלי. אני גאה לומר שבתקופות שונות תמכתי בכל אחת משלוש הגישות המתוארות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י אתר המיפקד הלאומי, נכון לעכשיו חתמו על ההסכם 135 אלף ישראלים (כולל אזרחים ערבים כמובן) ו84 אלף פלסטינים. מספר החותמים הישראלים גדול כמותית ממספר החותמים הפלסטינים, אבל מבחינה יחסית אחוז הפלסטינים גדול במעט מאחוז הישראלים החתומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו דווקא הפתעה מעודדת, לאור מה שציינה בזמנו אסתי על חלק מהשו"ת לגבי "המפקד הלאומי": תגובה 155853 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מעודדת'' זה שיפוטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. צריך להיות ''מעודדת לדעתי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. גם התפרסם היום שאחוז הפלשתינאים התומכים בפיגועי התאבדות בתוך ישראל ירד ל...50%. המון סיבות לתיקווה. כדאי לזכור שלפחות לפי סיקרי העבר שנערכו ע"י המכון של חליל שקאקי ואחרים, חלק גדול מאלו התומכים במו"מ ישראל, תומכים בהמשך פיגועי התאבדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשם שחלק גדול מהישראלים התומכים בהסכם שלום תומכים גם בהקצנת פעולות צה''ל בשטחים ובחיסולים. כל צד תומך בלחימה בדרכו שלו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |