כיוון הפנים 185605
לפני כמה שנים ביקרתי בכתה בבי"ס יסודי, ונדהמתי לגלות כי השולחנות מסודרים ב"גושים" קטנים, וכמה תלמידים יושבים סביב כל "שולחן גדול" כזה. ישיבה סביב השולחן פירושה, כמובן, שחלק מהתלמידים יושבים עם *הגב* למורה.

הבנתי כי בזמן שהמורה מלמד, התלמידים כולם פונים אליה; ובשאר הזמן, השולחן משמש לעבודה קבוצתית.

עוד מישהו נתקל בזה? עד כמה השיטה המוזרה הזאת נפוצה?
עבודה בקבוצות? 185610
למה זה כל כך מוזר?
בשנתיים הראשונות בבית ספר גם אני למדתי ככה. למרות שאני לא זוכרת אם אמנם ישבנו סביב _כל_ השולחן, או במעין ח' בשביל לא לשבת עם הגב למורה.

_______
העלמה עפרונית, לא רוצה לישון
כיוון הפנים 185615
ככה גם אני למדתי. בכיתה ו' בוודאות, ואולי אפילו גם יותר מאוחר.
כיוון הפנים 185628
קוראים לזה ישיבה בקבוצות. זה היה קיים גם בזמן שאני הייתי בבית ספר יסודי, אבל (לדאבוני) הפך שכיח מאוד מזמן שהוכנסו שיטות הלמידה הייחודיות והחדשניות למיניהן.
כיוון הפנים 185762
אה, עבודה בקבוצות. כפי שחשדתי באותו זמן, נועד לפתח את המיומנות החברתית של התלמיד ויכולת שיתוף הפעולה שלו. יש אפילו חוברות עבודה שמיועדות לעבודה בקבוצות, במיוחד במקצועות ההומניים, עם שאלות כמו "ערכו סיעור מוחות בקבוצה. כיצד יכלו אנשי העלייה השנייה לעשות בלה בלה בלה בלה קצת יותר טוב?". יתרון גדול של השיטה הזו היא שהיא מאפשרת לכל התלמידים פרט לאחד או שניים (קרי: אני, ולפעמים גם עינת) להעביר את הזמן בנעימים ולקשקש ביניהם על אלילי ספורט וזמר בזמן שהם אמורים לעבוד, מכיוון שאותם אחד או שניים ממילא יודעים את החומר והתשובות הן קבוצתיות. עוד יתרון חשוב הוא שהשיטה מאפשרת לתלמיד להכיר את עינת.
כיוון הפנים 185809
עוד לפני 25-30 שנה למדנו כך, בבית הספר היסודי בגבעתיים. אגב, כילד (וגם לאור התוצאות) הייתי (ועודני) מאוד מרוצה משיטה זו. במקרים רבים היא עדיפה על פני הלימוד הפרונטלי (כפי שהיה בתיכון).
הישיבה בקבוצות היא לא הדבר שהפך את מערכת החינוך לכה לא-מוצלחת
כיוון הפנים 185853
סביר להניח שאתה היית מאלה שנתנו את התשובות לכולם ולכן לא נפגעה השכלתם. ייתכן גם כי היית מאלה שקיבלו את התשובות בלי ללמוד כלל ואז אתה מרוצה כי לא ממש אכפת לך מה מצב השכלתך. כך או כך, כולם מרוצים. זה מה שטוב בשיטה הזאת.

בתור זה שהיה מכתיב את התשובות בקבוצה שלו, תמיד חשבתי שהשיטה היא גרועה וגם טרחתי להגיד את זה לאותה מנחה מיוחדת להוראת שיטת הקבוצות שבאה לכיתתנו (טוב, למען האמת היא תפסה אותי אומר את זה לחבר). מעניין שלאחר שאותה מנחה הסתלקה מן הכיתה מורתי מצאה שיטה מיוחדת להוראת בקבוצות: יושבים כרגיל בטורים ועובדים עבודה עצמית על דפי העבודה של עבודה בקבוצות. מאותן שאלות המחייבות עבודה בקבוצה פשוט מתעלמים.

שתי ציפורים במכה אחת.

מה שכן, אז כל אחד באמת היה חייב לעבוד, אפילו קצת.
כיוון הפנים 185846
ממני נחסכה השיטה הזו עד לחטיבת הביניים, שם, כחלק משיטת האינטגרציה (אותה שיטה מופלאה שכבר פשטה את הרגל שנים רבות לפני כן בכל מקום אחר בעולם), הושבתי עם שלושה תלמידים ותלמידות חביבים אחרים, עם הישגים פחותים משלי, כדי לעבוד ביחד.

הבעיה עם הסידור הזה היא, בעיקר, שבימים אלה, הכבוד לידע ולהשכלה הוא אפסי, הרי שכאשר הוא אפילו לא מגובה ביכולת ענישה ובהפרש גיל, אין כל דבר הדוחף את המשכיל פחות להשכיל מן המשכיל יותר. הבה נאמר, בקצרה, שאף אחד מאיתנו לא הרויח מן הסידור המגוחך הזה.

אגב, היה נחמד לו היו מתייחסים להישגים חברתיים — בזה היה לי הרבה מה ללמוד מחברי לכיתה, וחבל שלקח לי זמן רב להבין זאת, ויותר חבל שהמורים לא שמו דגש על כך. שימו לב שדווקא להישגים חברתיים יש ערך בין התלמידים, והם כן נותנים לכך משמעות סמכותית, ומכאן דווקא אולי היה מושג משהו מחלוקה אינטגרטיבית לגושים.

לאחר כיתה ז' (ו\\או המעבר מרשת "אורט" לניהול מקומי, אל תקחו אותי במילה) עברנו סוף-סוף להקבצות ולשיעורים פרונטליים, והשטויות האלה נעלמו להן.

בפועל, כמובן, בשיעורים רבים ישבו התלמידים ופטפטו לריק, אך לפחות הם עשו זאת עם בחירי לבם.
כיוון הפנים 185892
אצלנו עשו כמה ניסויים כאלה בימי היסודי - ישבנו כך בחלק מהשיעורים, למשל בחשבון, כדי לעבוד עם בדידים ‏1.

אבל זו לא היתה רק צורת הישיבה בקבוצות. היו גם *הקבצות* לפי רמות הלימוד, א', ב' וג'. וזה עוד בכיתה הטובה ביותר מבין 3 הכיתות במחזור, שגם הן דורגו לפי רמות. הדירוג לא היה רשמי, אבל כולם ראו והרגישו (מה גם שלפני הכניסה לכיתה א' ערכו לנו מבחן אינטליגנציה קצר).

1 מכה בפני עצמה.
מה רע בבדידים? 185893
מה רע בבדידים? 185897
הבדידים זכורים לי כאחד הסיוטים של כיתה א'. קיבלתי את קופסת הבדידים מאחי הגדול אבל משום מה שינו את צבעי הבדידים במהלך השנים (עוד דרך להכריח הורים לקנות ציוד חדש), כך שבדידים באותו אורך היו בעלי צבעים שונים בקופסה שלי לעומת קופסאות הבדידים של יתר הילדים.

כאשר המורה שאלה שאלות כמו ''ורוד ועוד ורוד'' אני נדרשתי לבצע את ההמרה לצבעים שלי, לפתור את התרגיל, ולבצע שוב המרה לצבעים של הכיתה. הייתי שמחה בהרבה כאשר המורה שאלה שאלות כמו שש ועוד שבע, שאלה שיכולתי לענות עליה בלי לזכור טבלאות המרה.

גם הילדים שלי לומדים באמצעות בדידים, וגם הם שונאים את השיטה, שלדעתם מבלבלת ולא ברורה.
מה רע בבדידים? 185920
אני דווקא זוכר לטובה את הבדידים. אין ספק, ללמידת חשבון פשוט הם איומים ונוראים, אבל עם קצת דבק היה אפשר לעשות איתם יופי של צורות תלת מימדיות נחמדות וצבעוניות (המורות, משום מה, לא אהבו את זה).
מה רע בבדידים? 185999
אני למדתי עם חשבוניה‏1. החרוזים שימשו בהפסקות לכדורגל לעת מצוא כשלא עלה ברגלינו להשיג כדור אמיתי.

1 לדעתי הרבה יותר נוח ואינטואטיבי מבדידים (מונע מצבים של "ורוד ועוד ורוד")
מה רע בבדידים? 186001
אני פשוט לא מבין את זה. אני עבדתי עם בדידים כשהייתי ילד, ועד לתיכון, כשאיכשהו הגענו לדבר על זה בכיתה, אני בכלל לא זכרתי שהיו להם צבעים שונים. וכשילדים בכיתה שלי (בתיכון, כאמור) התחילו לדקלם תרגילי חשבון בצבעים במקום במספרים - טוב, כבר לא היה לי מושג. אני לא זוכר שאי פעם דיברו איתי על "ורוד ועוד ורוד". אני פשוט ספרתי את החריצים על הבדידים שלי‏1, וחישבתי. מזל שאני עיוור צבעים.

1 ראיתי לפני כמה שנים בדידים בלי חריצים, מה שנראה לי כדבר המטומטם ביותר בעולם. איך הם אמורים לדעת כמה שווה הבדיד אם אין עליו חריצים?
מה רע בבדידים? 186003
אם הילד יכול לספור, זה מאפשר לו ללמוד בדרך אחרת ולא בשיטת הצבעים. הטעות היתה בבדידים הראשונים שאיפשרו לספור.
מה רע בבדידים? 186010
אתה אומר את זה בהומור, נכון?
מה רע בבדידים? 186019
למרבה הצער, אני חושב שזו באמת היתה הכוונה במעבר לבדידים חלקים.
מה רע בבדידים? 186021
שנות האלפיים, התקדמנו. כבר לא משתמשים בבדידים, אלא ב"זנבגופים" - שמורכבים ממלבן עשרות ברוחב עשר (הגוף) ומלבן אחדות ברוחב אחד (הזנב). כל ילד צריך ללמוד שעשר אחדות שוות לעשרת אחת; הטריק הוא שמלבני העשרות *לא* מחולקים בחוברות העבודה ליחידות בודדות, כדי שהמעבר מיחידות לעשרות יהיה וירטואלי: "עשר" אינו מתקבל יותר בספירה פשוטה של כך-וכך אחדות, אלא שווה למספר נתון של אחדות לפי-ההגדרה. לו היתה המורה קובעת שעשרת (ברוחב 10, כזכור) שווה דווקא לשבע יחידות, זה היה הגיוני באותה מידה.
בכנס ה- IMU שסיפרתי עליו כאן פעם, שלפה המדענית הראשית של משרד החינוך, בתרועת ניצחון, חוברת עבודה סינגפורית שגם בה משתמשים בתרשימים דומים (יש פער של ארבעים שנה בינינו לבין סינגפור: ילדי סינגפור נמצאים היום במבחנים המשווים באותו מקום שאנחנו היינו בו בשנות השישים). ההבדל הדק הוא שבחוברת הסינגפורית העשרת עשויה עשר משבצות, ואצלנו - סתם מלבן.
מה רע בבדידים? 186023
אולי הם מנסים להעביר את הרעיון של ספרת העשרות וספרת היחידות. אפשר באמת לעשות "גופים" באורכים שונים, וללמד אותם לספור בבסיסים חדשים!
מה רע בבדידים? 186024
הבעיה היא לא להבין שהרבה בדידים (או לוחיות כמו שקראו לזה בילדותי) קטנים יכולים לתת מעט בדידים קטנים. זה קל וילד בן שש קולט זאת היטב. חיבור של מספרים עד עשר-עשרים אפשר לעשות גם על האצבעות, ומעבר לכך ממילא שיטת הבדידים לא תצלח.
אולי אני חוטא באליטיזם, אבל מהתבוננות בסביבתי הקרובה, הבעיה האמיתית היא לתרגם את מושגי הספרות והמספרים (חמש, עשר) לכתיבה, וללמוד שהמניפולציה הכתובה 5+2 היא אותו דבר כמו חמש ועוד שתיים (או בדיד של חמש ועוד בדיד של שתיים).
מה רע בבדידים? 186027
5+2 זה חמש יחידות ועוד שתי יחידות שווה שבע יחידות.
בבדידים 5+2 זה הצהוב הבינוני ועוד הירוק הקצר שווה חום‏1.
לדעתי זה רק מוסיף בלבול, ובפרט כשאין סימוני יחידות על הבדידים.

1 אני מתנצל בפני כל מי שהצבעים בזמנו היו אחרים.
מה רע בבדידים? 186033
ומה ההבדל בין זה לבין חשבוניה? (שים לב שאני מגיש להנחתה...)
מה רע בבדידים? 186360
בדידים עם חריצים?!
מה רע בבדידים? 439409
יש להבחין בין כמה סוגים של בדידים
כאלה שנמדד ספרם על פי צבעם
וכאלה שהיו עם חריצים

וכיום יש דסקיות שהכל אותו רעיון
מה רע בבדידים? 185911
למדנו עוד קודם לספור על האצבעות, וגם לעשות תרגילי חיבור וחיסור פשוטים. אחרי שיודעים את זה, הבדידים נראים כסיבוך מיותר - אמצעי המחשה למשהו שכבר תפסת מראש שהוא מופשט.
כיוון הפנים 186103
''קבוצות עבודה'' -- די מקובל מזה שנים רבות כאכסניה מאירת פנים לכל סוגי החרטא שבאים מכיוון הסמינרים למורים.
הסבר, נמק ופרט (ואפילו הדגם) 186104
על-סמך מה החלטת שמכיוון הסמינרים למורים באים "סוגי חארטה"?
הסבר, נמק ופרט (ואפילו הדגם) 186117
על סמך עבודה של כשמונה שנים באחד מהמוסדות הללו והיכרות אישית עם מיטב חרטטניו.
ברשותך, לא אפרט מעבר לכך בדיון עם מישהו שלא מזדהה בשמו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים