בתשובה לטל כהן, 27/12/03 9:38
זכויות יוצרים 186705
תודה. הסיבה לאמירה הזאת נעוצה בכמה גורמים:

א. להבדיל מאמנויות מסורתיות של עמים אחרים, האמנות האבוריג'ינית מעולם לא ייצרה ארטיפקטים - היא היתה טקס דתי שעיקרו במעשה היצירה ולא בתוצאה. הפגישה עם המערב העבירה את הדגש למוצר עצמו, ואז נוצרו גם הארטיפקטים. בעבר, הגבולות בין השבט לבין העולם החיצון (כמו שמתאר טומי מאי) היו ידועים וברורים לכל - כעת הם מתערבבים, כיוון שהאדם הלבן זוכה לראות ולעשות שימוש בקניין הרוחני. שוב, זה קורה כיוון שהמדיום שינה צורה - מציורים מתכלים על חול (או נסתרים, על קיר מערה), הוא הפך ל"חפץ אמנותי" מחומרים עמידים, והוא זמין לכל.

ב. כיוון שהמיתוסים בציורים שייכים לקבוצה (שבט) ולא לאדם אחד, יש פה מילכוד: הצייר חייב לרשום את זכויות היוצרים כדי להגן מפני זיופים, וזכויות כאלה נרשמות בד"כ על שם יוצר אחד. מצד שני, יש גם מקרים של "שימוש לא נאות" ביצירות, למשל הציורים של הנסיך הארי. כאן אי אפשר לתבוע זכויות יוצרים אישיות, כי הנסיך המעתיקן לא זייף יצירה אחת מובחנת אלא השתמש ב"דוגמאות טיפוסיות" לאמנות הילידים. מי יכול לתבוע אותו? רק שבט שלם, או ארגון ילידים. ומשפטית, על בית המשפט לקבל את הטענה שהקניין הרוחני שייך לכל השבט, ואינו נחלת היוצר. שוב, מילכוד שיצוץ כאשר מנסים להגן על יצירה ספציפית של אדם אחד.

חשוב גם להבין, שהטענה נגד הארי אינה בהכרח כלכלית (כמו התביעות נגד זיופים "רגילים"), אלא נוגעת להפקעה של סמלים מקודשים מידי אלה המוסמכים לצייר אותם. למערביים קצת קשה להבין את התפיסה הזאת - כל אחד יכול לצייר מגן דוד, או את ישו, וכל המרבה הרי זה משובח. אבל עבור ילידי אוסטרליה, אין מדובר בסמל אלא בטוטם.

ג. גורם נוסף, שכמעט לא הזכרתי בגלל קוצר היריעה - בתרבות האבוריג'ינית נושא הקניין בכלל, גם קניין מוחשי, הוא מעורפל מאוד. אופי התנאים הסביבתיים פיתח שם תרבות שיתופית של לקט וצייד, שבה כל בני השבט יוצאים לתור אחר מזון ומחלקים אותו בין כולם, כולל אלה שלא מצאו מזון כלל באותו היום (או שמוצאים בד"כ מעט מזון). גם היום, שכיחים הסיפורים על יליד שקיבל רכוש מסוים ופשוט מסר אותו לאחד מבני שבטו, כי "הוא צריך אותו". אני עצמי מצאתי סיפור שלפיו, "אמן" אבוריג'יני צייר ציור על מגן לוחמים שהיה שייך לשכנו. לאחר שהשניים הצליחו למכור את המגן, הצייר ויתר על חצי מהתמורה ומסר אותה לאותו שכן, למרות שזכויות היוצרים שייכות לו. שוב, בטענה "הוא צריך את הכסף יותר ממני".

בתרבות כזו, יש צורך בהסתגלות חזקה לתרבות הקניין המערבית, המבוססת על צבירת נכסים אישיים ועל זכויות קניין. לפחות בשנים הראשונות של פריחת האמנות האבוריג'ינית, הרבה אמנים לא הבינו למעשה על מה הם חותמים כאשר הם מקבלים זכויות על יצירה, או מוכרים את הזכויות עליה לצד שלישי. שוב, בחלק השני יתואר מקרה כזה, של אמן שמכר זכויות על יצירה לסוכנות האמורה להגן על האינטרסים שלו, וזו עשתה "שימוש לא נאות" ביצירה והרשתה להדפיס אותה על שטר כסף לאומי.
נ''ב 186708
בחלק השני גם יוסברו הטענות הללו קונקרטית, בעזרת הסעיפים השונים שמכסה חוק זכויות היוצרים. עוד מעט נגיע גם לשם :-)
נ''ב 186793
האם את רואה איזשהו קשר בין הבעיתיות של זכויות יוצרים ל"קבוצה" לבין מה שקורה עם ה"קוד הפתוח" ודברים כמו קופילפט (COPYLEFT) ושאר שיטות להבטיח זכויות על יצירה באופן רעיוני, אבל לא כלכלי?

מצטרף לטרנד ומודה על המאמר המעניין.
נ''ב 186795
הממ. לא חשבתי על זה ואני לא מספיק מכירה את המצב המשפטי של הקוד הפתוח.
אולי אפשר להקביל את העניין למצב (תיאורטי) שבו מיקרוסופט עושה שימוש בקוד שכתבו מתכנתי לינוקס.
נ''ב 554419
בקריאה מאוחרת של שני המאמרים: זה בדיוק מצב הפוך.

יש כאן קבוצה שהשתלטה‏1 בצורה בלעדית על חלק ממרחב הרעיונות. לאומנים מסוגו של הארי אסור להשתמש במוטיבים הללו.

פטנטים מדברים על רעיונות טכנולוגיים. הם תקפים למשך 20 שנים.
זכויות יוצרים הן זכויות על יצירות. הן חלות למשך זמן ארוך הרבה יותר, אך לא אינסופי. היצירות של ביאליק נמצאות סוף־סוף ברשות הציבור. של טשרניחובסקי: עדיין לא. אבל בסופו של דבר אנחנו יכולים לבסס את יצירות על העושר התרבותי הקיים. אבל הילידים האוסטרליים לא יכולים להיות חלק מהתרבות שלנו. חבל.

אני מקווה שאתם לא הולכים לשלם להם כסף על מסחור האמונה שלהם אם אי פעם תזדמנו לאוסטרליה.

1 לא בטוח שהפועל המתאים כאן הוא דווקא "השתלטה". מדובר כאן על חוק מהמדינה. ר' חלק 2 של המאמר.
נ''ב 626492
עכשיו סוף־סוף יצירותיו של טשרניחובסקי זמינות לכולם. תודה לכל מי שטרחו (ר' רשימה בתחתית הדף). חג קניין הציבור שמח לכולם!
נ''ב 626495
איזה יופי! תודה.
נ''ב 648505
עוד שנה ויצירות ישנות נוספות הופכות סוף סוף לנחלת הכלל. בין הנפטרים בשנת 1944:

* אנטואן דה סנט-אכזופרי
* חנה סנש

מבין הציירים:
* אדוארד מונק
* פיט מונדריאן

ר' גם: 1944#נפרטו [ויקיפדיה], 1944#Deaths [Wikipedia]
נחלת הכלל 688217
תחל שנה וברכותיה: יצירות נוספות חוזרות לנחלת הכלל. בין השאר דיימון ראניון וה. ג'. וולס.
נחלת הכלל 689098
חוזרות?
נחלת הכלל 689100
היוצר (או אולי: בעלי זכויות היוצרים) מקבל מונופול זמני על שימוש ביצירה. המונופול הזה פג 70 שנים לאחר מותו.
נחלת הכלל 689152
אם כך הן לא חוזרות לשום מקום, שהרי הן אף פעם לא היו ברשות הציבור.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים