כבר נתתי כאן את הלינק הזה. 188523
לגבי השאלה מהן מגרעותיו של צ'רצ'יל, התשובה היא שהוא היה פוליטיקאי שמרן בעל דעות מיושנות (התנגד לסופראג'יסטיות, תומך במעמד האצולה, אימפריאליסט בריטי בהשקפותיו) ומעמד שולי שהיה נשכח לולא פרצה מלחמת העולם השניה. גם כאן הוא הוכיח את תכונותיו הרעות - רומנטיזם ושמרנות במקרים שונים - אהדה למוסוליני, תמיכה בפרנקו, התעקשות על לחימה מיותרת ביוון, התעלמות מסכנת הפלישה היפנית לאוסטרליה, תוכנית לשיחרור אירופה דרך הבלקנים (כמו המבצע הכושל בגליפולי שעליו היה מופקד במלחמת העולם הראשונה) ועוד. המנהיג הראציונאלי האמיתי של מלחמת העולם השנייה היה רוזבלט המעשי ונטול הרומנטיקה.
כבר נתתי כאן את הלינק הזה. 188544
לוקץ' בספרו ממליץ על הביוגרפיה שכתב ג'נקינס (הנסקרת במאמר שקישרת אליו).
כבר נתתי כאן את הלינק הזה. 188581
ה"לינק הזה" הוא שיר הלל לצ'רצ'יל, ואין בו סימן לאף אחת מהמגרעות שהבאת.
למה אתה אומר דברים מסויימים, ומביא קישור שלא תומך בדברים המסויימים האלה בשום צורה ?
הבא קישור שתומך בדבריך. זה יהיה מעניין, כי דבריך הם היחידים כאן שמנסים לסקור גם מגרעות של צ'רצ'יל (עדיין לא נתתי את דעתי לשאלה אם כל הפרטים שמסרת, גם אם הם נכונים, הם מגרעות), אבל מעניין לראות אותם גם בטקסטים נוספים לאלה שיוצאים ממקלדתך.
כבר נתתי כאן את הלינק הזה. 188588
היה מכתב תגובה בעקבות המאמר הזה שסקר את מגרעותיו של צ'רצ'יל והצביע על רוזבלט בתור המנהיג הטוב האמיתי. למרבה הצער הלינק כבר לא קיים.

בכל אופן, יצא לאחרונה ספר בהוצאת מטר (שאת שמו ואת שם מחברו אינני זוכר) העוסק במנהיגותם של לינקולן, קלמנסו, צ'רצ'יל ובן-גוריון בעת מלחמה. היחס לצ'רצ'יל אוהד, אבל מובא בו תוכן דבריהם של מבקריו.
רוזוולט וצ'רצ'יל 188862
אני לא חושב שניתן להשוות בין רוזוולט לצ'רצ'יל - לכל אחד היו היתרונות והחזרונות שלו. אנו זוקפים לזכות צ'רצ'יל שני דברים עיקריים:

1. התייצבותו בראש מחנה מתנגדי מדיניות הפיוס להיטלר טרום 1939. רוזוולט, לעומת זאת, עשה רעשים של מי שמתנגד לבדלנות האמריקאית המסורתית, לא עשה בפועל דבר נגד היטלר בשנות השלושים, אף שהיה נשיא חזק בצורה בלתי רגילה, ויכול היה לקדם אג'נדה זו לו רצה, למרות שהיה משלם על כך מחיר פוליטי מסוים.

2. נכונותו לעמוד נגד גרמניה לבד בשנים 1940-41 כאשר ניצבה בפני בריטניה סכנה קיומית. לא רק שהפגין אומץ-לב בלתי רגיל, אלא שסחף אחריו אומה שלמה. כאשר התפטר צ'יימברלין, כמעט שהתמנה שר החוץ הלורד הליפקס לרה"מ. הליפקס ודאי היה פונה לשיחות שלום עם גרמניה, וההיסטוריה היתה נראית אחרת לגמרי. רוזוולט מעולם לא עמד במבחן כזה: ארצו היתה חזקה הרבה יותר, ורחוקה הרבה יותר.

אם זאת, הרושם שאני מקבל ממלחמת העולם השניה הוא שהרקורד הצבאי של בריטניה במלחמה אינו בין המשובחים. אפיזודות לא-מזהירות כללו:
1. נסיגה מבוהלת מדנקירק ב-‏1940 תוך הפקרת הצרפתים. אולי הצעד הנכון, אך קשה להבין מדוע הבריטים מתגאים בכך.
2. הסתבכויות אינסופיות בחזית צפון אפריקה למרות שנהנו מיתרון מספרי על יריביהם.
3. התקפלות מביזה בפני היפנים בדרום מזרח אסיה.
4. העדפתו של צ'רצ'יל חזיתות צדדיות כמו יוון ואיטליה שהיו בזבוז די גדול של זמן ושלא הביאו לתוצאות.
5. פשלות משמעותיות בפלישה להולנד.

ג'ורג' אורוול טען שקדושים הם אשמים עד שיוחלט אחרת, ולא ניתן לטעון שצ'רצ'יל היה קדוש או חף מטעויות. אם זאת, ההישג המרכזי שלו: התייצבותה הנחרצת של בריטניה לבדה מול האימפריה הנאצית, כנגד כל הסיכויים, את זאת נזכור לזכותו עד קץ הדורות.
רוזוולט וצ'רצ'יל 188872
1. אותו מחיר פוליטי מסוים היה איבוד מישרתו, מחיר כבד מדי לכל פוליטיקאי. האוירה והאישים החזקים בארה"ב (כמו הנרי פורד) נטו לבדלנות, ובכך גם הפוליטיקאי החזק ביותר לא היה יכול להתנגד. מזלו של רוזבלט הוא שהיפנים והגרמנים הוציאו לו את הערמונים מהאש.

2. צריך לזכור שצ'רצ'יל נתמך ע"י השמאל הבריטי, בעוד שהימין תמך בצ'מברלין - העדפת גרמניה על פני ברה"מ.

באשר לאפיזודות הצבאיות:
1. נכון, אבל כך ניצל הצבא הבריטי מלכידה ע"י הנאצים, מה שהיה מביא לניצחונם המידיי. גם אלתרמן מתייחס בשירי הטור השביעי שלו לנסיגה מדאנקירק כניצחון גדול.
2. מול הבריטים עמד בצפון אפריקה גנרל רומל המהולל (גם לגביו הבאתי לינק בעבר) וניצחונם הושג לבסוף בזכות החזית הרוסית וההתחמשות תוצרת ארה"ב (וגם כמובן מצביאותו של מונטגומרי).
3. כמו באירופה, גם בסינגפור ובבורמה הבריטים לא היו מוכנים להתקפת האויב. כך גם האמריקאים בפיליפינים.
4. נכון. ההתעקשות על לחימה מיותרת ביוון היה מטעמי כבוד, ובאיטליה היה אפשר לנקוט בגישה של לחימה ניידת לאחר כיבוש נאפולי או רומא, ולא לחימה עיקשת על כל בדל שטח העולה בביזבוז זמן, ממון וחיי אדם.
5. זו היתה אשמתו של מונטגומרי, והאחריות הייתה של המפקד העליון אייזנהאור.

צ'רצ'יל היה האדם הנכון בזמן הנכון בזכות הפנטזיות שלו על ג'ורג' הקדוש המכה בדרקון. יחד עם זאת, ראוי להסתייג מהשקפותיו השמרניות, האימפריאליסטיות והאנטי-חברתיות. היחס האוהד שהוא זוכה לו כיום נובע מחזרתה של השקפת הטובים נגד הרעים בתקופת מימשלו של בוש. הציבור הבריטי הוכיח בגרות נפשית (להבדיל מהציבור הישראלי בימינו, למרבה הצער) כשלאחר המלחמה העדיף ממשלה בעלת אחריות חברתית על פני גיבור המלחמה צ'רצ'יל.
חכה רגע 188879
איך אתה יודע איזו ממשלה יעדיף הציבור הישראלי לאחר המלחמה?
חכה רגע 188881
האם אתה רואה מצב שבו העבודה או יחד זוכות בבחירות?
חכה רגע 189750
האם אתה רואה מצב שבו המלחמה נגמרת בעתיד הנראה לעין?
חכה רגע 189763
אם ילכו בכיוון הנכון, כן.
חכה רגע 189774
והאם אתה רואה מצב שבו ישראל הולכת בכיוון הנכון (לדעתך, אגב) בזמן הקרוב?
חכה רגע 189782
לא עם הממשלה הנוכחית.
חכה רגע 189796
והאם אתה רואה מצב שבו תוחלף הממשלה הנוכחית?‏14

1 (רמז: לפי סקר מעריב שפורסם היום, אילו הבחירות היו נערכות כיום, התוצאות היו: ליכוד 38, עבודה 18, שינוי 15, האיחוד הלאומי 11, ש"ס 9, יהדות התורה 7, מרצ 6, חד"ש 5, מפד"ל 3, בל"ד 3, רע"מ 3, עם אחד 2)‏2
2 סיכום הפרשים: הליכוד איבד שניים‏3, אחד לאיחוד הלאומי ואחד, בעסקת חליפין מסובכת, לחד"ש, מפד"ל איבדו שלושה שעברו פה אחד לאיחוד הלאומי, העבודה איבדה אחד שעשה את דרכו גם הוא לחד"ש, ש"ס ויהדות התורה החליפו ביניהן שני מנדטים, ועם אחד עשו ג'סטה לרע"מ, כנראה בגלל שהאותיות על הפתק בלבלו את המצביעים).
3 טוב, אפס. 38 זה מה שהם קיבלו בבחירות האחרונות.
4 תרגיל למיטיבי לכת: מצאו איך התחיל הפתיל הנוכחי. צבעו את הסיבה לכך שהגענו לאיפה שאנחנו עכשיו בצבעים עליזים ושלחו ליאסר ערפאת עם ברכות חמות לרגל יום הולדתו.
חכה רגע 189800
לא בעתיד הנראה לעין.
חכה רגע 189332
טוב, הגנרל הישראלי המהולל ביותר שנבחר לראשות הממשלה הרי היה רמטכ''ל מלחמת ששת הימים. לבטח לא אליו הכוונה.
הלינק על רומל 189084
(צריך לעשות משהו בנוגע לענין החיפוש.)
אכן מגרעות. 190718
רק לא ברור שהן היו בו. הוא אכן היה שמרן, אך בעיקר מבחינה כלכלית וכנגד הלייבור הסוצאילסטי שאחרי מלחמת העולם השנייה הובילו את בריטניה לבינוניות כלכלית.
אינני יודע אם הוא התנגד לסופראג'יסטיות (אולי גם אני מתנגד), ותומך במעמד האצולה הוא כבר לא היה. אנגליה כבר הפכה למדינה דמוקרטית לחלוטין הנותנת זכות בחירה גם לנשים ואחד הדברים היפים בצ'רצ'יל הוא שהוא תמיד נלחם למען החופש בין בארצו ובין בשאר העולם. צרציל עשה טעויות אך תמיכה בימין לא דמוקרטי כמו באיטליה לא הייתה אחת מהן.

ההבדל העיקרי בין סטלין להיטלר הוא שבסופו של דבר סטלין לא ניסה להרוס סופית את החברות הסלביות במזרח אירופה, הוא עשה זאת ברוסיה אך לא בפולין הונגריה וצ'כיה. הוא רק השליט עליהם שליטים קומניסטיים. בעוד שמטרת מסע הכיבושים של היטלר היתה השלטת מערכת גרמנית על המוני עבדים במזרח אירופה.
בשורה הסופית, בעוד שסטלין היה מסוכן בעיקר בזירה הפנימית, היטלר היה מסוכן גם בזירה החיצונית.
וכפי שהבין צרציל, עם סטלין ניתן לעשות הסכמים (כפי שהוא אכן עשה), את היטלר ניתן היה לעצור רק בכוח.

את המלחמה ניהל צרציל בצורה טובה ובולטת. הוא אירגן אחריות הכוללת למערכת התעשיה הבריטית. דאג לתמיכה ברוסיה הסובייטית בשעותיה הקשות ביותר. חיזק ופיתח את מערכת הקשרים המיוחדת עם האמריקאים. ודחף להצלחה בשתי הזירות המרכזיות, שבריטניה הייתה שותפה אליהן- הקרב על האוקיינוס האטלנטי ומדיניות ההפצצות.
ועוד אחד. 190792
ואם כבר, אז עוד אחד: 213705
על הכתיבה ההיסטורית של צ'רצ'יל: 318973
על הכתיבה ההיסטורית של צ'רצ'יל: 318998
מעניין להשוות בין הקטע הבא:
"ב-‏1948, כשכתב את הפרק על המזרח התיכון בכרך השני, ביקש לצרף אליו את הקטע הבא, שבו תיאר את רצונו לגייס לצבא הבריטי באזור את המתנדבים היהודים מארץ-ישראל, אך נתקל בהתנגדות עזה מכל עבר. וצ'רצ'יל מוסיף וכותב בטיוטה לספר: "כל אנשי הצבא שלנו לא חיבבו את היהודים, ואהבו את הערבים. גנרל ווייוול לא היה יוצא מן הכלל הזה. כמה משרי המהימנים ביותר, כמו לורד לויד, וכמובן אנשי משרד החוץ, היו כאיש אחד פרו-ערבים, אם לא היו לאמיתו של דבר אנטישמים".

בשעה שדברים אלה עמדו לראות אור בספר (1948), עמדה שאלת עתידה של ארץ-ישראל על הפרק. מזכיר הממשלה, נורמן ברוק, שמילא אחר כל דרישותיו של צ'רצ'יל להעמיד לו מסמכים וסיוע, כתב לו וביקש להוציא מן הספר את הקטע הזה. אינני מפקפק באמיתות הטענות, אמר ברוק לצ'רצ'יל, אך פרסומן עתה יוליך להוצאת הדברים מהקשרם וישפיע בלא ספק על מהלך הדיון בשאלת ארץ-ישראל. צ'רצ'יל הבין את מהות הטיעון ונעתר לבקשתו של מזכיר הממשלה. ומאיתנו, הקוראים, נמנעה הוכחה שאין מהימנה ומשכנעת ממנה על מהות יחסם של אדוני משטר המנדט כלפי היישוב היהודי."

לבין ההאשמות בסחיטה במאמר של אירווינג:
ציטוט:
This is the kind of blackmail that Churchill had to put up with from the Zionists throughout the Second World War. And of course, when the blackmail didn't work they set about assassinating our people in the Middle East. It's an odd thing that is often forgotten by the admirers of Begin and Shamir and the rest of them, that when the rest of the world was fighting Hitler the Zionists in the Middle East were fighting us! They had nothing better to do with their time!

אני הייתי קורא לזה סילוף (או פשוט שקר), אבל זה רק אני.
על הכתיבה ההיסטורית של צ'רצ'יל: 319003
זה לא שקר, אך זה אכן סילוף - האצ''ל שיתף פעולה עם הבריטים בעוד שהלח''י ביקש לכרות ברית עם גרמניה הנאצית.

דרך אגב, זה כמובן הייתי אני שהביא את הלינק.
על הכתיבה ההיסטורית של צ'רצ'יל: 319004
בגין היה בלח"י?

והתנצלותי על אי מתן הקרדיט. אל המאמר של אירווינג הגעתי דרך תגובתך.
על הכתיבה ההיסטורית של צ'רצ'יל: 319008
לא. לכן יש כאן סילוף.

זה לא אשמתך. הגבתי בטעות מחוץ להתאמה האישית ולכן התגובה הופיע כאייל האלמוני.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים