בתשובה לארז לנדוור, 06/01/04 7:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רק לא ברור שהן היו בו. הוא אכן היה שמרן, אך בעיקר מבחינה כלכלית וכנגד הלייבור הסוצאילסטי שאחרי מלחמת העולם השנייה הובילו את בריטניה לבינוניות כלכלית. אינני יודע אם הוא התנגד לסופראג'יסטיות (אולי גם אני מתנגד), ותומך במעמד האצולה הוא כבר לא היה. אנגליה כבר הפכה למדינה דמוקרטית לחלוטין הנותנת זכות בחירה גם לנשים ואחד הדברים היפים בצ'רצ'יל הוא שהוא תמיד נלחם למען החופש בין בארצו ובין בשאר העולם. צרציל עשה טעויות אך תמיכה בימין לא דמוקרטי כמו באיטליה לא הייתה אחת מהן. ההבדל העיקרי בין סטלין להיטלר הוא שבסופו של דבר סטלין לא ניסה להרוס סופית את החברות הסלביות במזרח אירופה, הוא עשה זאת ברוסיה אך לא בפולין הונגריה וצ'כיה. הוא רק השליט עליהם שליטים קומניסטיים. בעוד שמטרת מסע הכיבושים של היטלר היתה השלטת מערכת גרמנית על המוני עבדים במזרח אירופה. בשורה הסופית, בעוד שסטלין היה מסוכן בעיקר בזירה הפנימית, היטלר היה מסוכן גם בזירה החיצונית. וכפי שהבין צרציל, עם סטלין ניתן לעשות הסכמים (כפי שהוא אכן עשה), את היטלר ניתן היה לעצור רק בכוח. את המלחמה ניהל צרציל בצורה טובה ובולטת. הוא אירגן אחריות הכוללת למערכת התעשיה הבריטית. דאג לתמיכה ברוסיה הסובייטית בשעותיה הקשות ביותר. חיזק ופיתח את מערכת הקשרים המיוחדת עם האמריקאים. ודחף להצלחה בשתי הזירות המרכזיות, שבריטניה הייתה שותפה אליהן- הקרב על האוקיינוס האטלנטי ומדיניות ההפצצות. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |