בתשובה לאורי, 06/01/04 9:53
הדו''ח של הארווארד 188670
"לפי נתוני ל.א (http://www.no2violence.co.il:80/Statistics/Statistic...) היו כ-‏21.5 מקרי רצח של נשים בממוצע לאורך העשור האחרון, כולל בשנת הבדיקה של הארוורד. כלומר, נתונים אלו ממקמים את ישראל באמצע הטבלה (מקום 14 מבין 25) ולא בתחתיתה."

אם היה משהו באופן איסוף הנתונים וחישובם של הארווארד שגרם לעיוות מספרי כלפי מטה, סביר שאותו משהו היה קיים גם בחישובים שעשו במדינות אחרות, לא?

אם אתה מכיר עוד עיר מערבית שבה לא היה אף רצח של בת זוג במשך שנה שלמה (כמו חיפה וירושלים ב-‏2001), אנא ספר לי עליה.
הדו''ח של הארווארד 188918
לא, לא סביר שהיה משהו מעוות באופן עקבי בנתונים של הארוורד. סביר להניח שהמחקר כולו מוטה באופן כזה או אחר לטובת המסקנה המתבקשת -- שאסור לתת רשיונות חופשיים לאקדחים.
מכל מקום, אם אתה כופר בנתונים של ל.א. עליך להביא נתונים אחרים בדוקים יותר.
עניתי לך ולאחרים די בהרחבה 188937
עניתי לך ולאחרים די בהרחבה ואין טעם לחזור על זה שוב ושוב. בכל זאת, אתן סיכומון של כמה מטיעוני הנגד שלי:

- אתה ואחרים מקפיצים מעלה את הסטטיסטיקה של קורבנות נשיים ע"י כך שאתם כוללים גם מי שלא נרצחו ע"י בן זוג. למשל, הכללת שתי שושנה ואורית גינצלר בסטטיסטיקה, כאשר הן נרצחו באקט טירוף שבו רצח הבן את שני הוריו ואת אחותו, היא תעלול מכוער ודמגוגיה, עם קמץ מתחת לדל"ת. לא קיבלתי הסבר מדוע עשיתם זאת.

- בשנים האחרונות יש בהחלט תופעה של רציחות פרונטליות של בני זוג ע"י נשים. נכון שיש יותר רציחות פרונטליות ע"י גברים. בכל מקרה, מבחינה סטטיסטית, 13 מקרים ו-‏2 או 3 מקרים מתוך מיליון או שני מיליון זוגות, זה די דומה. רובנו לא רוצחים, ורובנו לא רוצחות. אי אפשר להסיק מסקנות בוגרות ומועילות לגבי כלל האוכלוסיה הנשית מהמקרים האלה, ואי אפשר להסיק מהם לגבי כלל האוכלוסיה הגברית. ואם אתה מסיק מ-‏13 מקרים בשנה שכלל הגברים הם רצחניים בפוטנציה, או משהו בסגנון, אז מעניין אותי מה אתה מסיק מכמה עשרות מקרים של ערביי ישראל המעורבים בטרור לגבי האוכלוסיה הזאת (למשל). או מה אתה מסיק ממספרם היחסי של מרוקאים בבתי הכלא, או אתיופים, או רוסים. או שאתה נגד סטריאוטיפיזציה בגרוש או שלא.

- אתה מתעלם מהמאמר של דרשוביץ, המצטט נתונים של משרד המשפטים האמריקאי. לגבי הטענה ש"נאשמים" זה כולל מסייעים, אין לי מה לומר. למה אתה חושב שנשים נכללות יותר בקטגוריית הסיוע דווקא?

- כמו שאמרתי, לנשים יש פחות כוח פיזי בד"כ ולכן יש להן העדפה לאמצעי רצח לא-פרונטליים ומניפולטיביים. הנה ארבע דוגמאות מהזמן האחרון:

תפסת מרובה, לא תפסת כלום 189055
אני לא מקפיץ שום סטטיסטיקה משום שמקרי רצח של נשים על ידי בעליהן לא מעניינים אותי כדבר נפרד כלל. ענייני הוא ברצח *נשים על ידי גברים* בהשוואה לרצח *גברים על ידי נשים*.

העניין שלי בתופעה הכוללת מבוסס על כך שאיני רואה בנישואים (או חברות או אירוסין) נקודה נפרדת ומבודדת לבחינת יחסי גברים ונשים. נישואים הם רק מקום אחד בו מוצאים היחסים בין גברים לנשים ביטוי. המקרים הרווחים של דוד או אחד או גיס הרוצחים לטובת "כבוד המשפחה" הם דוגמה יציגה לא פחות בעיני.

אינני סבור שמקרי רצח משמעותם שכל הגברים הם רוצחים בפוטנציה. רצח הוא הבעה קיצונית מאוד של יחס ותכיפותו תמיד קטנה בהרבה ממקרים של פגיעה גופנית זוטרה יותר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש יחס של אחד למאה חמישים בערך בין מעשי רצח למעשי פגיעה גופנית קשים פחות בין אדם לאדם. כלומר, מעשי הרצח הם הקצה היציג והקיצוני ביותר של גוף שלם של מעשי אלימות פחות קשים.
לפי זה, אפשר להניח כי מקרי הרצח של נשים מייצגים אלפי מקרים של הכאה ופגיעה גופנית אחרת בנשים (ולהיפך, לפי אותו מטבע). איני סבור שצריך להפוך מקרים אלו – שהם עדיין התרחשות הקיימת במיעוט של המקרים – לציר המרכזי ביחסי גברים ונשים, אך הנסיון שלך למצוא "איזון" באמצעות הטענה כי יש כאן שוויון בהפעלת אלימות פשוט לא מסתבר.

מהרמזים הדקים כקורת בית הבד שאתה מפזר זעיר שם זעיר שם אפשר להבין כי איתרע מזלך להנשא וחמור מזה, להתגרש, מאישה שלטעמך מררה את חייך, מנעה ממך גישה לילדיך, האשימה אותך בהאשמות שווא ושאר ממתקים ותופינים.

כל זה עצוב להפליא ואין לי ספק שמבחינה סטטיסטית נרשמה בימים האחרונים עליה חדה ברמות הרטבת הכר בלילות בקרב אוכלוסית קוראי האיל, אבל ההשלכה שאתה מנסה לעשות מהמקרה הפרטי שלך למקרה הכללי של כולנו – גברים ונשים – פשוט לא עומדת בשום מבחן.

אפשר לכופף את הסטטיסטיקה לכיוונים שונים – כולם עושים זאת – אך מעבר למידה מסוימת של כיפוף אפילו הנתונים הגמישים ביותר נשברים.

===============

באופן כללי יותר – הבעיה העיקרית של הארגומנט שלך היא שאתה מנסה לקבול על פגעי סדר העולם שאתה מנסה לקדם כאשר הוא אינו פועל לטובתך בסיטואציה מסוימת.

מחוזה הנישואים שאתה מפרסם ב-familism.org עולה תפישה בסיסית של יחסי גבר ואישה כיחסים בין אדון לשפחה. משימתה העיקרית של השפחה בחוזה שלך היא לנקות את הבית, לבשל ומעל לכל לטפל בילדים ובאדון. עבודה וקריירה אסורות עליה על-פי החוזה וכל עמלה בגידול הילדים, שירות האדון ועבודת הבית (homemaking) אינו מזכה אותה בשום חלק מהכנסתו של האדון. כלומר, בחוזה הזה עמלה שווה לאפס ובגלל שאפשרות השתכרותה אחרי הנישואים גם היא קרובה לאפס, עבדותה הנמשכת מובטחת כמעט בכל המקרים.

בסיטואציה כזו, כאשר דברים משתבשים (היינו, גירושים או סכסוך) כוחה היחידי של השפחה טמון ביכולתה לנצל את הקשר הקרוב יותר שלה לילדים (שהרי היא נדרשת בחוזה להישאר צמודה אליהם "במידה המרבית האפשרית" עד לבגרותם) באמצעות הרחקתם מהאב (פיסית ונפשית). סביר גם להניח כי היא תהנה מהעדפה בולטת בזכות לגדל את הילדים במשא ומתן מול רשויות החוק, שכן היא האחראית העיקרית לגידולם.

במלים אחרות, סדר העולם שאתה מבקש לקדם פוגע בך בנקודה הרגישה של הילדים כאשר משתבשים הסדרים. אתה מבקש לאחוז במקל בשני קצותיו: מחד אתה מבקש לכונן סדר שבו האישה אמונה ומחוייבת לגידול הילדים ולטיפול בהם. מצד שני, כאשר נפרדים אתה דורש שוויון והתעלמות מכל החלק שקדם לפרידה.

אילו היית מעלה טיעון שגברים ונשים צריכים לחלוק באופן שוויוני בעמל, בהכנסה, בספונג'ה, בבישול, בהחלטות הכספיות, ובגידול הילדים – הייתה לעמדתך עמידה ממשית. מחובות שווים נגזרות זכויות שוות. אבל כאשר אתה מבקש לשמר את סדר העולם בו נשים הן בהמות רבייה והגברים אדונים, טענתך שקופחת בחלוקת תוצרי הרבייה נשמעות צורמות, צבועות וילדותיות.
אורי: 189067
קודם כל, מי שהופך כרגע אמוציונלי זה אתה, ואתה זה שהכניס בגדול את סיפור חייו האישי. אתה מאשים את העולם המאצ'ואיסטי בכך שנטח ממך את אביך, וייתכן שאתה צודק, אך ייתכן שלא. אני לא אתווכח איתך על הנושא הספציפי הזה מבלי לקבל ממך רשות.

האם אינך שוכח משהו ברשימת המלאי הזו: "בעמל, בהכנסה, בספונג'ה, בבישול, בהחלטות הכספיות, ובגידול הילדים"?
אורי: 189278
שעשעת אותי, חביבי. לא הכנסתי שום סיפור אישי ולכן גם לניתוחי האישיות הילדותיים שלך אין תוקף.
מעבר לכך, שים לב שגם כאשר אני מתייחס לעובדות אישיות שפרשת בפנינו, הארגומנטציה שלי אינה נסמכת על עובדות חייך כי אם על טענותיך. ראוי שתנהג כך גם אתה, אפילו שזה קשה.

ומה שכחתי ברשימת המלאי?
אורי: 189436
אני חושבת שהוא התכוון לכך שסקס לא מופיע ברשימה.

---
אני? אני רק קוראת כאן.
אורי: 189477
סקס אמור בעקרון להיות שירות דו-צדדי ואני לא חושב שיש חילוקי דיעות בנושא.
שכחת מילואים. 189525
שכחת מילואים. 189536
מה הבעיה עם מילואים? שנשים ישרתו במילואים כמו גברים. אם שוויון, אז שוויון. איתך במחאתך על שירות המילואים המקוצר לנשים!
אורי: 189280
חשוב יותר: שים לב שאתה לא מתייחס לטענות אלא תמיד לנושא צדדי וזניח. אין עדות טובה מזו לעליבות טענותיך.
סקופ אחר סקופ! עוד תשדיר, מהר!!! 188946
תשדיר, מהר: "כאשר הורה מתעלל בילד - הסבירות שזו האמא גבוהה פי שלוש מהסבירות שמדובר באבא.

אם אמא מתעללת בכם, ילדים - פנו לקו החרום שלו - 1-800-800-800. אסור לה לפגוע בכם..."
אתה צודק, כולה הארווארד 188948
אין ספק - הוכחת באופן מדעי שהמחקר של הארווארד היה מוטה, ושההטייה התבטאה בכך שהקטינו את מספר הרציחות השנתיות בישראל, שהיא כידוע מדינה שבה אין הרבה אנשים עם נשק בבית. בשאר המדינות המתועשות, לעומת זאת, לכולם יש נשק בבית. מה כבר ציפינו מהארווארד? מה זה הארווארד לעומת ל.א. האובייקטיבית?
אתה צודק, כולה הארווארד 189057
מצא ונמק עובדתית סיבה אחרת.
לא הבנתי. שאל-נא שוב. 189068
לא הבנתי. שאל-נא שוב. 189283
אם אתה טוען שהממצאים העובדתיים של הארוורד נכונים, עליך:
א. להסביר באופן מלא את הסתירה בין העובדות המובאות בל.א. והעובדות המובאות במחקר של הרווארד.
ב. להסביר מדוע אתה מקבל את הנתונים אך דוחה את מסקנת המחקר (שיש להגביל באופן חמור מתן רשיונות נשק – דבר שנגדו יצאת במאמר בערוץ 7)

אם אתה טוען שהממצאים העובדתיים של הארווארד שגויים, עליך:
א. להסביר איך נסמכת עליהם בכל זאת לצרכיך או
ב. לשנות את טיעוניך בהתאם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים