בתשובה לגילית, 11/03/01 14:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל, "חשבון שנוא", נעלבתי. מה לימדו בפרוייקט "בית ספר אחרי בית ספר" ובאיזה עלות, ובמה עלו הציונים (האם הם עלו רק בתחומים אותם מלמדים במתנ"סים, והאם מדובר על עליה לאורך זמן, או רק בזמן הלימודים במתנ"ס)? בגיל 16 יכולות הלמידה שלי (כמו רוב האנשים) היו טובות בהרבה מאשר בגיל 21. רק שבגיל 16 המורים שלי (ויש לי הרגשה שלא רק שלי) חשבו שמשמעת ולימוד בע"פ חשובים הרבה מרכישת ידע ,לימוד דרכי התמודדות עם בעיות ויכולות לימוד עצמי. אוניברסיטה היא באמת מקום בו אמורים לרכוש השכלה, אבל הסיבה שהמדינה משקיעה באוניברסיטאות הרבה יותר מתיאטראות (למשל) היא בגלל שבוגרי אוניברסיטה מועילים יותר למדינה (ולכן זאת השקעה כדאית), מאשר הצגות (למשל). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(אצלי לפחות) (: "בית ספר אחרי בית ספר" הוא למעשה מועדונית לנוער בוגר, כלומר-ניתנים בו שיעורי תיגבור במקצועות החובה. הוא ניתן חינם בעיירות הפיתוח לתקופה מסוימת , כמקבילה חינמית לשיעורים הפרטיים שלי במתמטיקה, בעצם כמקבילה למה שראוי שיינתן חינם ובכל הארץ, בכל המקצועות.התוצאה היתה, כמובן, תעודת בגרות, ועם ממוצע גבוה. אלמנטרי. משמעת ולימוד בע"פ הם אכן חשובים, והם האבן הראשונה בבניית אדם לומד. אם אין לך משמעת ולא כוונות ללמוד בע"פ, איך בדיוק אתה מתכנן לרכוש ידע עצמי? אישית, בגיל 16 הייתי די תינוקת, חשבתי בעיקר מהבטן ובטח שלא הייתי בשלה לשום לימוד מהסוג שחוויתי אחר-כך. חשבתי שאני יודעת הכל ומה שלא נראה לי הוא מן הסתם שטות. למען בעלי פיגור התפתחותי כמוני (אנחנו די הרבה) טוב שיש "גיל התבגרות" שמאפשר לנו, על דרך הניסוי והטעיה (והתהיה) לגבש את עצמנו. אני מסכימה שהמדינה משקיעה באוניברסיטה כי אקדמאים יעילים לחברה, אבל איך זה בדיוק מחזק את טענתך שצריך לקבל את כולם לאויברסיטה? בדיוק להיפך! לא הכמות,האיכות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מדברת על בשלות נפשית, וזו אמנם גבוהה יותר ככל שמתגברים, לפחות עד שמנגנוני הזקנה מתחילים להשפיע באופן ניכר גם על האישיות. לעומת זאת, יכולות החשיבה, הזיכרון, הלמידה, האינטואיציה, וכו' שחוקים יותר בגיל 21 מאשר בגיל 16, בפרט אם התיכון וביחוד הצבא לא מטפחים אותם. כמדומני נאמר שהשיא השכלי שלנו היה בגיל 17, צר לי. בוא ניקח לקיצוניות - בן 40 בוגר מבן 20, אך לא רצוי להתחיל ללמוד חדו"א בגיל 40. לכן כ"כ חשוב להקנות אינטואיציה מוקדם ככל הניתן, כפי שציינתי בדיון קודם אם אפשר אפילו בגן. לא ידע עובדתי לפרטיו כי אם עקרונות פעולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפלא ממש. ואם לשכלל את השיטה- בוא נעלה את רף הדרישות בבגרות (גיל 17-18) ע"מ לעשות מכסימום עם היכולת הזו.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה שבית ספר אחרי בית ספר נותן למעשה זה "זיוף" (לאו דווקא במובן הרע של המילה) בתוצאות הבחינות, אבל נשאלת השאלה האם תלמידים שלמדו במסגרת הזו הוכיחו יכולת לימוד גבוהות וידע עדיף על תלמידים שלא למדו באותה מסגרת (ואני מדבר על תקופה של יותר משנה אחרי תקופת הבחינות), אם כן, אז בהחלט צריך לתת את זה בכל הארץ (בחינם כמובן), אבל צריך לבדוק האם אין שעות "מיותרות" שלא מועילות לתלמיד (ולו אם בגלל שהחומר הנלמד קל לו) כך שלא נצטרך להוסיף עוד שעות לימוד. "היום, בעידן המידע והאינטרנט" ידע בע"פ זו שיטה אנרכרוניסטית, אני מאד מקוה שילדי כיתות ד' לא יושבים עכשיו ומנסים ללמוד את "הצבי ישראל על במותיך חלל...". כאשר אני רוצה לזכור מספר טלפון (למשל), אין לי כוונה ללמוד אותו בע"פ (יש כל כך הרבה שיטות, החל מנייר ועט דרך טלפון נייד ועד גדג'טים משוכללים). מה שחשוב ללמד זה טכניקות שיטות הבנה ודברים כאלה. בגלל שכל ילד (ואדם בוגר) רוצה לדעת, לא צריך משמעת בשביל ללמוד, כן צריך משמעת בשביל לסבול את השהות בבית הספר בתקופות הארוכות שלא מלמדים כלום. רוב בני האדם מגיעים לשיא היכולת המוחית בגילאי 14 עד 20 (ואפשר להניח שאת ואני שייכים לאותה אוכלוסיה). הבעיה עליה הצבעת היא שרובנו (אם לא כולנו) מגיעים לבגרות מנטלית אחרי השיא המוחי. ולכן בעוד שצריך להשקיע יותר זמן להבין דברים, יש הרבה יותר יכולת ריכוז. לכן הלימודים בבית הספר צריכים להיות יותר סימפטיים, ולהתחשב במגבלות המנטליות של ה"לקוחות" תוך כדי ניצול יכולתם המוחית (וברור לי שזה מטרה תיאורתית שמעת מאד מורים יוכלו לממש). תלמידים יכולים להכשל לחלוטין בלימודי התיכון בגלל שגיל ההתבגרות הם היו "תינוקות" וכאשר הם מגיעים לגיל 21 הם צריכים להשלים בגרויות רק בשביל להתקבל לאוניברסיטה, בזמן שאנשים שהיו יותר בוגרים בזמן התיכון (אם כי לא יותר חכמים) יתקבלו לאוניברסיטה על חשבון המכסות של הראשונים, ולכן הרף שאת קובעת הוא לא לגמרי איכותי, ויש בו הרבה מהשרירותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שרירותי לדרוש שיהיה לך ידע מסוים בטרם תבוא בשערי מוסד מסוים. אם היית לא בשל\מסוגל\מעוניין לעשות זאת קודם ניתנת לך הזדמנות נוספת, בתוך האוניברסיטה, לעשות מכינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל בחינות הבגרות לא בודקות את ידיעותיו של התלמיד בעת כניסתו לאוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בחינות שנה אלף לא מבטיחות שתדע את החומר בסוף התואר. תקרא לזה ''הוכחה שהידע ההכרחי הזה מסוגל (ועבר בפועל) להיות חלק מהשכלת הנרשם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי להיפך? מה דעתך לשנות גם את השיטה באקדמיה ולהפוך אותה לאוטודידקטית יותר? בייל יושבים וקוראים, אח"כ משוחחים על זה עם המרצה, אח"כ כותבים עבודה. זה אולי נשמע כאן מהפכני, אבל אולי זה לא שהתיכון לקוי אלא כל צורת הלמידה שאנו שואפים אליה? אנשים כאן מיצו, את מוזמנת למייל שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראים לזה ''האונברסיטה הפתוחה'', ולא צריכים אפילו בגרות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |