בתשובה לרון בן-יעקב, 20/03/01 0:31
תקנו אותי אם אני טועה 19524
כלכלה זה לא התחום שלי, אבל ארה"ב זוכה בכבוד המפוקפק להיות המדינה בה הפער בין העשירון העליון לתחתון הוא הגבוהה ביותר מבין המדינות המפותחות (סתם כדרך אגב, ישראל זוכה בכבוד המפוקפק להיות במקום השני כשהתל"ג בישראל הוא כ*מחצית* מזה שבארה"ב) אז למה הדוגמה של ארה"ב צריכה לעודד אותי?

למעשה מדובר פה בהקלה שבאופן *יחסי* מיטיבה עם העשירים והעניים באותה מידה, וכך כמובן פועל רוב המיסוי. השאלה שצריך לשאול היא כמו תמיד: אז לאן באמת הולך הכסף? נדמה לי שהתשובה מתחלקת לשניים. 1. הכסף הולך בעיקר לקבלנים, שיכולים לעלות את מחירי הדירות בהתאם לגידול בכוח הקניה של *אלה המעוניינים לקנות דירה* כתוצאה מההקלה במס. 2. אם נניח שאין כוונה להקטין את תקציב המדינה אז יהיה איזה שהוא מיסוי אחר. כלומר בהפשטה ניתן לומר שמי שמשלם משכנתה (בלי קשר לגובה משכורתו) לא יפסיד וגם לא ירויח, כי הוא ישלם מס אחר, ומי שלא משלם משכנתה יפסיד כי הוא ישלם את המס האחר ולא יהנה מההקלה שבחוק המשכנתה.

התוצאה: העברת כסף דווקא ממי שלא משלם משכנתה לקבלנים. מכאן אין פלא שהקבלנים עושים יחסי הציבור לחוק. מצד שני מפליא אותי מאוד שהם מכריזים על כך בפרסומות, הם טיפשים? או שהחוק מחייב אותם?

ועוד שאלה לכלכלנים:
החוק בעצם אומר שכל אלה שמשלמים משכנתה יהיו במדרוג מס-הכנסה אחר מאלה שאינם משלמים משכנתה, וזה יהיה לטובת בעלי השכר הגבוה יותר, לא?
האם אפשר להסתכל על החוק הזה כמתן נקודות במס הכנסה למי שמשלם משכנתה כמו מתן נקודות למי שיש לו ילדים? בעצם לא, כי בהנחה שסעיף 2 למעלה נכון, אז בתור אדם שלא משלם משכנתה ואין לו ילדים, אני לא עוזר למי שכן משלם משכנתה כמו שאני עוזר למי שמגדל ילדים, אלא עוזר לקבלנים.

אוף, אני הרבה יותר מבולבל עכשיו ממה שהייתי קודם. משהוא יכל לעשות לי סדר בשפה שמתאימה להדיוט כמוני?
תקנו אותי אם אני טועה 19532
סליחה אך מה עניין שמיטה לכאן?

במה קשור ניתוח פער ההכנסות להכרה בהוצאות ריבית על
משכנתא כמוכרת?
הבאתי את ארה"ב משום שנראה שכח הדמיון הכלכלי היצירתי של פרץ ושות' מוגבל להעתקה מהאחות הבכירה.
נראה שהבילבול הסופי שלך (שקיים גם אצלי) מראה שאולי המאמר
לא נתמך מספיק בניתוחים כלכליים.

הכלים המיסויים והכלים התחיקתיים (מוניטריים ופיסקלים) הם העקריים שעומדים לממשלה למען מטרות חברתיות .השאלה היא
מדוע לא רואים ניסיון מוכל לתקוף את הבעיות אלא יש קצת מפה וקצת משם ובכך מקלקלים יותר. סה לא רק הקלות במס על משכנתא אלא צורך לשינוי ושידוד מערכות בסיסי בהרבה תחומים _ואת זה_ הייתי מצפה לראות מארגון פועלים שמתהדר במורשת עשירה.
תיקון 19541
''ישראל במקום השני בפער בין העשירון העליון לתחתון'' -
בפעם הבאה שאני אשמע את השקר הזה אני אצרח.
תיקון 19542
שחר,
אשמח אם תוכל לתת את הנתונים הנכונים בנושא
חלוקת הכנסה, תל"ג (שאיננו מחצית מארה"ב ewilde), כמו גם את הפרשנות והטרמינולוגיה הנכונות.
תיקון 19549
הנה קטע קצר שמצאתי במחקר של מכון אמריקני יהודי ויסביר את הכשל בסטטיסטיקה של אי השוויון בישראל :

while the economic income of the lowest decile equals only 8% of the income of the highest decile (a slight improvement as compared with 6.6% 40 years ago), the payments that they receive and the fact that their income tax and national insurance payments equal less than 2% of that of the highest decile, raise their disposable income to 19% of that of the highest decile. When one also takes into account the services that are provided directly by the government, the inequality is reduced even further, raising the lowest decile's actual income (financial plus the value of services provided) to 27% of that of the highest decile. This is 3.4 times more than before government intervention.

בקיצור, ישראל היא מאוד לא שוויונית לכאורה, אך מאוד שוויונית (כמדומני, רק מעט פחות משוודיה) למעשה.
הישג (?) מרשים ביותר, בהתחשב באיכותן הכלכלית הנמוכה של כמה משכבות האוכלוסיה בישראל.

בנוגע לנתוני התמ"ג (שימושי יותר מהתל"ג ודומה לו בדרך כלל) אלו המעודכנים ביותר שמצאתי - בדולרים לנפש :

ישראל - 18,300 (השנה הייתה צמיחה מצוינת, והתמ"ג כבר עומד על 19,000)

ארה"ב - 33,900

סוריה - 2,500

ניו זילנד - 17,400

ספרד - 17,300
תיקון 19567
הדוגמאות שבחרת מיפות את התמונה. אני לא משווה אותנו למדינות מתפתחות כמו סוריה. הדוגמאות של ניו-זילנד וספרד הן מהנמוכות שבמדינות המפותחות. ישראל היא בין המדינות המפותחות העניות.

לגבי פער העשירונים אני הבאתי את זה כנתון שהוא לא מחמיא במיוחד לכלכלה הישראלית בדיון שיש לו השלכות על הפער בין העשירון העליון לתחתון. אם ישנם נתונים שמשנים באופן מעשי את תמונה באופן משמעותי, אז טעיתי, ואני מכה על החטא, למרות שהנתון כשלעצמו נכון.
אודה לך מאוד אם תפנה אותי למקורות שמראים את פער העשירונים במדינות השונות כאשר משקללים את הפרמטרים שבציתות.
תיקון 19570
ישראל היא אכן ענייה יחסית למדינות מערביות אחרות, אך כפי שרמזתי לעיל, בהתחשב בהרכב האוכלוסיה שלה, נתוניה הם מעל למצופה.

בעבר פורסם מאמר בהארץ, שסקר את פער העשירונים הריאלי בישראל ובמדינות אחרות. תוכל לחפש אותו בארכיון הארץ, ותמורת תשלום (אני לא בטוח שזה שווה את זה), תוכל לראותו.
יגעת ומצאת תאמין.
תיקון 19566
ע"פ הנתונים של שחר למטה התמ"ג בישראל (בתוך הקו הירוק הוא למעשה התל"ג)
הוא 53.9 אחוז מזה של ארה"ב.

כמו שאמרתי *כ*מחצית רון בן-יעקוב.
תיקון 19573
כמובן שאנחנו לא מבלבלים בין תל''ג תמ''ג ולבן תל''ג תמ''ג לנפש...
שים לב מה כתבת בתגובה הראשונה ועל מה ענה שחר.
סדר פסח 19553
טוב, נראה אם אני אצליח לסדר לך את הבלגן.

ככל שאתה עשיר יותר, כך אתה נמצא במדרגת מס גבוהה יותר, אדם המרוויח 8000 ברוטו נמצא במדרגת מס של שלושים אחוז (הוא ישלם 30 אגורות מכל שקל נוסף שירוויח), אדם המרוויח 3800 שקל ברוטו נמצא במדרגת מס של עשרים אחוז (הוא ישלם 20 אגורות מכל שקל נוסף שירוויח).

ככל שאתה מרוויח יותר אתה "עולה" במדרגות המס עד למדרגת המס המקסימלית: חמישים אחוז.

עכשיו, אם אני מכיר בהוצאה של 1000 שקל גם לעני וגם לעשיר אזי מי ירוויח יותר?
האיש שאינו יודע כלכלה יאמר: אף אחד, זה מקבל ניכוי של 1000 ש"ח וזה מקבל ניכוי של 1000 ש"ח.
אבל הכלכלן הנבון יאמר: העשיר. כיוון שמי שנמצא במדרגת המס של 20 אחוזים ירוויח עשרים אחוז מאלף = מאתיים שקלים
העשיר, זה שנמצא במדרגת המס של 30 אחוזים ירוויח שלושים אחוז מאלף = שלוש מאות שקלים.

כך הטבה שנראית 'שווה לכל נפש' היא לא בדיוק כזו, למרות שההסתדרות, הסומכת על חוסר הידיעה של כלל הציבור מציגה אותה ככזו.

ברור שהורדת מס כזו תעזור לקבלנים, כיוון שאז יהיה יותר קל לקנות דירות והביקוש לדירות יגדל, כל הורדת מס עוזרת הן ליצרנים והן לצרכנים. זו לא בושה לעזור ליצרנים (או לקבלנים) אגב.

עוד שאלות?
סדר פסח 19565
תמשיך לעשות סדר: על פי הנתונים שבחרת חשב איזה אחוז מהכנסתו של העני הם 200 ש"ח ואיזה אחוז מהכנסתו של העשיר הם 300 ש"ח.
אמור לי, במונחים של אחוזים מההכנסה, על מי מקל יותר הפטור המוצע, על העשיר או על העני?
סדר פסח 19586
העני יהנה מאד מהטבה זו, אך העשיר יהנה יותר, מה שקורה כאן שהעשיר מקבל יותר מהעני: *הן* באחוזים *והן* מבחינה אבסולוטית. אני מקווה שנקודה זו הובהרה במאמר ובעקבות התגובה הקודמת.
עכשיו, נכון אתה צודק בדבריך שההטבה במונחי אחוז מההכנסה גבוהה יותר עבור העני, אבל למרבה הצער, אם הבנת את הכתוב לעיל, משולה הצעת החוק הזו למתן מענק ההולך וגדל בצורה אבסולוטית ככל שאתה עשיר - לא שיש בזה רע, אבל ההסתדרות החדשה מנסה להציג את זה כהטבה לעניים - לא פחות ולא יותר!

עוד שאלות?
סדר פסח 19594
אני הבנתי טוב מאוד את האמור לעיל (זה לא ממש מסובך), וגם ברור שהאמיד יותר יהנה במונחים אבסולוטיים. אבל הבה נחשוב מה פירוש העובדה שבמונחי אחוז מההכנסה העני מקבל יותר, מה זה אומר מבחינת ההקלה על מצוקתו?

200 ש"ח למי שחי על הג'אנטים, ומשתכר בסך הכול 3000-4000 ש"ח זה סכום משמעותי ביותר.
זה יכול להיות ההבדל בין מצוקה קשה, לבין מעט אוויר לנשימה. בין יכולת לשלם את המשכנתה לבין הידרדרות לפיגורי תשלום שעלולים להסתיים באובדן הדירה והמשכנתה גם יחד (מצב שהחל להיות נפוץ מאוד לאחרונה).

300 ש"ח למי שמשתכר 8000 לא ממש משנה את החיים אבל בהחלט לא מזיק, שכן 8000 ש"ח זו אחרי הכול משכורת של מעמד בינוני, כלומר, גם כן לא גומרים בקלות את החודש.

מה שבטוח שאין להחיל את החוק הזה על משכנתאות לקניית וילות של 2 מיליון שקל, ואני מניח שהחבר פרץ חשב על הנקודה הזו, אלא אם כן תעמיד אותי על טעותי ותוכיח לי שלא כך.
סדר פסח 19595
כולם יהנו, אך אני מניח שתסכים איתי שזהו חוק רגרסיבי: דהיינו אתה מקבל יותר ככל שאתה מרוויח יותר (אין בזה כל רע אגב) שמשווק בציניות וברמייה כחוק העוזר בעיקר לחלשים.

עכשיו, בתגובה למר יוסי הראיתי שאדם המשתכר 4000 שקלים ומבקש לקנות דירה ב 400,000 שקל (דירה ממוצעת מינוס במרכז) מקבל הטבה של כ 240 ש"ח לחודש, בעוד שאדם המשתכר 8000 ש"ח מקבל הטבה של יותר מאלף שקלים! גם אם יש הגבלה בחוק לתקרה מסוימת, ההפרשים הם אדירים לטובת המעמד הבינוני.

שוב, אני רוצה להדגיש, אין לי שום התנגדות למתן הטבות למעמד הבינוני, להיפך. אני חושב שיש לתת ולתרום גם למעמד הנושא בעיקר הנטל ולא להתייחס רק לעניים. אבל קומרד פרץ עושה כאן מעשה נוולה: גם מעביר חוק למען המעמד הבינוני וגם מתהדר באצטלת 'מגן העניים'. בטוחני שאם חוק זה לא יעבור הוא יתקוף באופן ברוטלי את ראשי המשק כחסרי רגישות חברתית. ומה שהכי מעצבן: רוב הציבור, שאין לו מודעות כלכלית, יחשוב שמר פרץ צודק. תקוותי היא שלפחות קוראי 'האייל' לא יחשבו כך.

אם מר פרץ היה באמת רוצה לתרום ולעזור לבעלי ההכנסה הנמוכה לשפר את הדיור שלהם, בטוחני שהיה מוצא פתרונות אחרים כגון: עידוד בנייה להשכרה, מענקים למעוטי יכולת *שמיצו את כושר השתכרותם*, הלוואות בריבית פחותה ועוד.
הטבה? אל תצחיקו אותי! 19645
ניתן להתווכח ארוכות על המדד הנכון: תרומה אבסולוטית, אחוז מההכנסה, או תועלת שולית מההכנסה הכספית - כפי שאתה רמזת כאן.
הנקודה העיקרית היא לא בהגדרת חוק זה כרגרסיבי או פרוגרסיבי (בד"כ מונחים הנבחנים אובייקטיבית, קרי אבסולוטית או כאחוזים מהכנסה פנוייה).
הויכוח מסיט את תשומת הלב מהעיקר - חוק הבא להשפיע על מגזר מסוים המשתמש בכספו בדרך מסוימת, לעולם לא יוכל להגן על 'העניים' ככאלה. כמו שהוסבר יפה קודם, החוק יגרום לתמריץ להשקיע בדירות יקרות יותר, ובכך יעוות את החלטות הצריכה של מי שהחוק ישפיע עליו. אם המדינה חושבת שיש ערך לאומי בהגדת המטרז' בו כל אדם חי, בבקשה, אך לא נראה לי שמישהו מתכוון לכך ברצינות.
אם הכוונה היא לעזור למעוטי יכולת כלכלית, צריך לכוון אליהם ישירות, דרך מיסים על הכנסה (או פטורים מהם), סובסידיות, דמי אבטלה, וסעד. אף אחד מאלה לא יביא לתוצאה יעילה במיוחד, אך לפחות ניתן יהיה להגיד שיש כוונה אמיתית לעזור לחלשים, להקטין את אי השוויון, ושאר סיסמאות יפות.
הדיון בהכרה במשכנתא כהוצאה מוכרת לצרכי מס הכנסה, כאילו מדובר בהטבה, מעוור את עינינו להגדרה הבסיסית של המס - התערבות של המדינה בקניינו של הפרט. אין מדובר בהטבה, אלא בהקטנת היקף הגזילה. אם מס הכנסה זה דבר מוצדק, תלוי בערכים החברתיים שאנחנו מוכנים לשים מעל לעיקרון האוטונומיה של הפרט ושמירת הקניין הפרטי.
שוויון ועזרה לחלשים הם אולי ערכים חשובים מספיקים לעניין זה (נתווכח בנפרד), אך עיוות לטובת מגורים יקרים יותר בוודאי שלא.
הטבה? אל תצחיקו אותי! 19680
מתוך דבריו של עמירם לוין היום במסיבת העיתונאים לכבוד הצגת מאזן 2000 (ציטוט מהזכרון):
על הממשלה להגדיל את ההשקעה בחינוך ובתשתיות, על חשבון תשלומי ההעברה. תשלומי העברה הוכחו בעבר כגורם שאינו תורם לחלוקה שיוויונית של השכר. רק השקעה בתחומי החינוך והתשתיות תתרום לשיפור מצבם של מעוטי היכולת ולהשוואת חלוקת השכר".

מצד שני, הבחור מרוויח 10 מליון בשנה...
עמירם סיוון 19681
עמירם סיוון 19704
כמובן.
אהבל שכמותי.
סדר פסח 19568
תודה בכינות על המאמץ. אני אמנם הדיוט בכלכלה, אבל תן לי קצת כרדיט בכל זאת.

אני למעשה שאלתי את השאלות הבאות :
1. האם נכון לומר שהמפסידים הגדולים כתוצאה מהחוק יהיו אלה שאינם משלמים משכנתה (העשירים והעניים כאחד), מכיוון שהם ישלמו איזה שהוא מיסוי אחר שנועד לאזן את תקציב המדינה?
2. האם נכון לומר שלא בטוח שאפילו משלמי המשכנתה יהנו מהחוק מכוון שישלמו מיסוי אחר במקומו?
3. אם 1 ו 2 נכונים, האם נכון יהיה לראות בחוק גורם לכך שאלה שאינם משלמים משכנתה, משלמים כסף לקבלנים, ללא סיבה מוצדקת נראית לעין? (האם קיים חוק שמחייב את הקבלנים להזדהות בפרסומות?)
4. האם נכון לומר שהחוק למעשה משנה את מדרגות מס ההכנסה עבור משלמי המשכנתה? ואם כן, האם זה לטובת העשירים או העניים?
סדר פסח 19588
מצטער שלא הבנתי את שאלותיך, עכשיו אנסה לענות על כולן:

1. בוודאי, המפסידים כאן הם אלו שלא משלמים משכנתא: גם אם לא יאושרו מיסים חדשים, הרי תקציב המדינה יקוצץ בסעיפים אחרים (כמו בריאות, חינוך, בטחון..) ורווחתם תפגע.

2. משלמי המשכנתא ירוויחו כל עוד סך המס החדש (או סך שווי הרווחה שתפגע עקב הקיצוץ בתקציב שמהווה תחליף למס חדש) לא עולה על סך שווי ההטבה. ניתן לומר בוודאות שכיוון שציבור משלמי המשכנתא אינו מהווה 100% מתושבי המדינה, רווחתם הכללית של משלמי המשכנתא תעלה.

3. כל קיצוץ במס תורם ליצרנים, ידוע שכל הטבת מס מתחלקת בין הצרכנים לבין היצרנים.

4. אפשר לומר, אם למשל אני משתכר במדרגת המס של 20 אחוזים ושווי ההטבה מוריד את הכנסתי השנתית כך שאני יורד למדרגת מס של 10 אחוז. אגב, מטיב שאלתך נראה שאולי אינך מבין את טיב או את אופן חישוב מדרגות המס, אם תרצה אוכל להסביר.

ההטבה מיטיבה עם כל מי שמשלם מס, ככל שהמס שהנך משלם יותר גבוה, כך אתה נהנה יותר (עד תקרה מסוימת), כמובן שקל לראות שמי שמשלם יותר מס נהנה יותר.
סדר פסח 19597
2+3. אם הטבת המס *מתחלקת* בין הצרכנים לבין היצרנים, אז אלה שאינם משלמים משכנתה ירויחו כי הם מהווים פחות מ%100.
אבל למה בעצם שתהיה חלוקה בהטבה? הרי היצרנים תמיד לוקחים את *מקסימום* המחיר שכוח הקניה (פונקציה של דרישה אמצעים ועוד...) מאפשר, לא? כלומר, הצרכנים הם פאסיבים, אם כוח הקניה יעלה, היצרנים ינצלו את *מלא* השינוי בכוח הקניה, איזו סיבה תגרום להם להשאיר פרורים לצרכנים?

4. במחשבה שניה, השאלה האם זה ייטיב עם העניים או העשירים, אינה במקומה.

5. מה עם הבנקים בכל הסיפור הזה, זו הזדמנות להעלות את הריבית, לא?
אפשר לקבל שיעור על רגל אחת, איך נקבע גובה הריבית, או שזה רק עניין של היצע וביקוש, וישנה תחרות חופשית בין הבנקים?
סדר פסח 19600
כי גם אם היצרנים ימצו את מלוא 'כוח הסחיטה' שלהם הם לא יקבלו את מלוא שווי ההטבה, קשה לי להסביר את זה בפורמט הזה, כי אנו נכנסים כבר לכלכלה 'מתקדמת' יותר, אך תאמין לי שזה נכון.

גובה הריבית נקבע על ידי נגיד בנק ישראל, באמצעות כמות הכסף. הריבית במשק היא אחד האמצעים היותר טובים לקביעת מדיניות מוניטרית. מהריבית שאותה קובע בנק ישראל נגזרת ריבית הפריים וריבית המשכנתאות. בהלוואות משכנתא יש תחרות בין הבנקים. סביר להניח שאם יהיה ביקוש רב להלוואות משכנתא, אזי התנאים לא יהיו נוחים כל כך והריבית של המשכנתא עלולה לעלות.
You are indeed wrong 20218
While in the U.S. the disparity among the classes is huge, it is easier to make a leaving. One of the rasons for this is the tax benefits given when one purchases
a residence.

The social-democrats are demagogical when raising the argument about the disparity.

I am an Israeli tax lawyer working in the US. If I would work in Israel, I would not be able to purchase an apartment without the help of my parents.

Here in the U.S, I am rewareded for my hard work - which means that despite the disparity among the classes there is a a chance by any university educated man to make an honorable leaving

סברת-כרס 20230
אין לי מושג בעניין, אבל האין זה נכון שהיכולת הכלכלית הנדרשת כדי לרכוש השכלה על-תיכונית בארה"ב גבוהה משמעותית מזו הנדרשת בישראל? (כאשר לוקחים בחשבון את כל הסובסידיות, המלגות, ההטבות וההקלות בשתי המדינות, למעט מלגות-ספורט אמריקאיות - פשוט אין להן קשר לרכישת השכלה).
סברת-כרס 20233
No.

There is free state funded colleges known as "community college". It is generally agreed that their level is lower than that of "private" colleges, but you can get a degree.
סברת-כרס 20251
קולג 'ציבורי עולה בסדר גודל של 8-9 אלף לשנה .יש הרבה
קולג'ים כאלה שנמצאים בשורה הראשונה בעולם,UCLA -
פנסילבניה ועוד ויש בכל שאר הרמות. אלו המחירים לתושבי
אותה המדינה בה נימצא הקולג.'

באוניברסיטה פרטית NYU וכאלה המחיר הוא 20-30 אלף
ואלה שבראש הרשימה ה Ivy league כמו ייל , קורנל ועוד מגיעים
ל 35 אלף .
סברת-כרס 20253
8-9 אלף לשנה נשמע לי יותר משכר-הלימוד לשנה באוניברסיטה ציבורית בארץ (נדמה לי שבעת שביתת הסטודנטים דובר על כעשרת-אלפים שקלים לשנה, ואני מניח שהמספר בו נקבת הוא בדולרים). מצד שני, חן טוענת שישנה אופציה ללימודים חינם. נשארתי מבולבל.
סברת-כרס 20261
כל המיספרים היו כמובן בדולרים.

אי אפשר להשוות בננות לתפוחים - שקלים לדולרים - מדד ההשוואה יותר קרוב יכול להיות ההתיחסות לכסף - דולר=שקל יחסית להכנסה .כמובן גם שכח הקניה הדולרי חזק מהשקל (האם תתיאמץ מאד לחפש מטבע שקל שאבד לעומת שטר של דולר...) אך הכנסתך היא שיקלית.

הסכומים שנקבתי הם לפני מילגות, הלוואות סטודנטים בתנאים מאד נוחים (מתחילים להחזיר לאחר גמר הלימודים) העובדה שרוב מוחלט של הסטודנטים האמריקאיים ממומנים על ידי ההורים - הרי הם ילדים בני 18 ולא בוגרים בני 21 לאחר שירות צבאי, לעיתים נשואים
עם ילדים ועובדים.

קולג'י יוקרה נילחמים על בעלי ציונים גבוהים בעזרת מילגות ענק - כך שכמעט נוצר מצב שלסופר עשירים או סופר עניים, עם SAT גבוה כמובן, קל מאד להיתקבל ומעמדות הביניים (כלכלית) נאבקים בתשלום הגבוה.
סברת-כרס 20262
ע.ש.

"community college" איננו בר השוואה לאמור לעיל - ברוב המיקרים זהו מוסד השווה אולי לבית ספר להנדסאים (לעומת פקולטה אוניברסיטאית להנדסה) שמשרת קהיליה מקומית ומקנה אולי שתי שנות לימוד .לא לבלבל עם State College שהוא אוניברסיטה ציבורית, זהה לזה שבישראל.
סברת-כרס 20385
עלות הלימודים לסטודנט לשנה היא בסביבות ה 30,000 שקלים לשנה באוניברסיטה, במכללה זה עלול להיות הרבה יותר יקר. אם הייתי לומד כלכלה במכללה למנהל למשל, במקום באוניברסיטה, דמי הלימוד שלי היו 22,000 ש"ח לשנה במקום 10,800 ש"ח לשנה. כמובן שכסף זה לא כולל הוצאות מחייה סבירות.

המצב הוא כיום שאנשים אשר מבקשים להרחיב את השכלתם והם (יותר נכון משפחתם) בעלי הכנסה נמוכה מאד, מקבלים מלגות והמון הטבות. לבעלי ההכנסה המאד גבוהה אין כמובן בעיה לשגר את הצאצא ללימודים במקומות יקרים או יוקרתיים (עלות הלימודים במרכז הבין תחומי, שלדעת רבים "נחשב" כמעט כמו אוניברסיטה, עולה כ 30,000 ש"ח לשנה!). וכרגיל, כמו בארה"ב, מי שנדפק הוא המעמד הבינוני. הבעיה היא שכאן, בניגוד לארה"ב, אין מי שידאג לשמאלנים-הבורגנים-חילונים והפוליטיקאים עסוקים בעיקר לדאוג למאיון העליון, תוך פיזור פירורי סרק לעשירון התחתון, והכל על חשבון המעמד הבינוני כמובן.
הלימודים הגבוהים בגרמניה 20690
רק לשם השוואה:

הלימודים הגבוהים בגרמניה הינם חינם אין כסף לכל אדם אשר בידו תעודת בגרות - כולל בגרות ישראלית.

במילים אחרות: גרמניה פותחת שעריה לכל אדם שהוא, כולל זרים מכל העולם, ללימודים גבוהים במיטב האקדמיות במדינה זו - ללא כל תשלום.

נהפוך הוא: תלמידים סבירים ומוכשרים - מכל מקום בעולם - יקבלו ויזכו למילגה מכובדת וסבירה כמעט באופן אוטומאטי.

ה'הפלייה' היחידה לטובת האזרחים הגרמנים מתבטאת באופציה נוספת לתמיכה ממשלתית מסודרת לכל אורך שנות הלימודים, אשר מוחזרת אחר כך באופנים שונים, וזאת ללא כל הצמדות וריביות שהן.

חומר למחשבה.

בברכה

א. מאן

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים