עם קשר או בלעדיו 199358
סבר פלוצקר מתלהב מאיכות השירות, הגינות החברות והצלחת השיטה שמבוססת על פחות פיקוח ויותר תחרות - בארה"ב, מעוז הקפיטליזם הדורסני דווקא. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2877300,00.h...

אשמח לקבל קישור לכתבה הנגדית, זו שמציגה את הצד האפל של המטבע הורוד הזה.
עם קשר או בלעדיו 199396
פחות פיקוח ויותר תחרות בחנויות ומפעלים יוצר יותר לחץ על העובדים, עד לניצול. קרא למשל על העובדים בסניף הדרומי של 'חיפה כימיקלים' שרצו וועד פועלים, בגלל הניצול, ניצחו בבית המשפט ופוטרו אחד אחד. (לרווחים ולמנהלים שלום)
עם קשר או בלעדיו 199397
ביקשתי על ארה''ב, האמת, לא על ישראל, אבל אני אקרא בכל מקרה.
עם קשר או בלעדיו 200835
כאן ‏1 אפשר למצוא מאמר (לא קצר, אבל כתוב לפי מיטב המסורת של ה"ניו יורק טיימס") אשר מתאר את הצד השני של המטבע, כיצד נראים חייהם של האנשים אשר מחייכים עבור פלוצקר.

1

על המאמר 200881
עד כמה שחייה של קרולין פיין אינם קלים, הם עדיפים בהרבה על אלה של המקבילה שלה בברה''מ לפני ההתפרקות.
אני רק שאלה 200893
לריסה פיין של אחרי ההתפרקות לא מעניקה פינוק מושלם ברמת-גן?
על המאמר 200905
גם אחרי ההתפרקות, למען האמת (המעבר החד לכלכלת שוק לא שיפר את מצבם של רובם הגדול של תושבי ברה''מ לשעבר). ואם הייתי רוצה לחזור לוויכוח באורך הגלות אשר הנושא הזה מעורר, הייתי מצטט מדבריו של פול קרוגמן (אשר גם הוא כותב בניו יורק טיימס, וכבר הפניתי למאמרים שלו בעבר) אשר מסביר מדוע לו היתה פיין שבדית למשל, או ארופאית בכלל, מצבה היה טוב בהרבה.

אבל הדיונים בנושא ''קומוניזם נגד קפיטליזם'' הם משמימים למדי, ולא כל כך רלוונטיים כיום. גם אין לי הרבה דברים טובים לומר על כלכלת ברה''מ לשעבר, אשר היתה חלק ממשטר פוליטי-חברתי כולל וגרוע למדי. נשאלה השאלה מה הוא ה''צד השני של המטבע'', ונראה לי שהכתבה הזו מתארת היבטים מסוימים בחייהם של האנשים העובדים והעניים אשר מהווים חלק גדול כל כך מהכלכלה האמריקאית (במקרה של 'וול-מארט' אשר נדמה לי שגם פיין עבדה בה, מדובר על כמעט כל עובדיה ללא יוצא מן הכלל. כמעט כל עובדיו של התאגיד הגדול והמצליח ביותר בארה''ב ובעולם כולו הינם עניים.) מי שקורא כזו כתבה חושב עוד חצי דקה כשהוא שומע את התרועות ''כמו באמריקה''.
על המאמר 201075
האם תוכל להיות קונקרטי ולפרט במה חייה של קרוליין יהיו עדיפים במדינת רווחה מערב אירופאית טיפוסית? וכיצד לשקלל זאת ביחס להסתברות שתהייה מובטלת (שבמדינה אירפאית כנ"ל הינה לפחות כפולה מזו שבארצות הברית)?
על המאמר 201184
במקום לצטט, אני אפנה אותך למאמר של קרוגמן שעליו (בין השאר) אני מתבסס. הפרק הרלוונטי שאתה רוצה לקרוא הוא פרק 4, אבל כל המאמר מומלץ בחום - זהו אחד הטובים שכתב קרוגמן מעודו. בסיום הוא גם מציין מה הם המקורות לנתונים שלו.

עם קשר או בלעדיו 199398
חיפשתי כתבה נרחבת על החברה הענקית וול- מארט, שהיתה בהארץ אבל כנראה שהיא חלק מהארכיון כעת, בכתבה הראו כי וול- מארט אחראית לסגירת החנויות השכונתיות, לניצול עובדים בשיטות שונות ועוד
מה שכן מצאתי בנושא בעברית הוא קטע ממצה מהבלוג של אור מאירי(מלוס אנג'לס) על הנקודות שהעלת, אך הקישורים באנגלית

מתוך הקטע:

"...גודלה של החברה והאגרסיביות שהיא נוקטת בתמחור מוצריה, מביאים לסגירתם של עסקים קטנים ממנה שאינם מסוגלים להתחרות בה, ולאובדן מקומות תעסוקה...עוסק בין השאר בנושאים כמו טובת הפרט (מחיר זול) מול טובת הכלל (השלכותיו של המחיר הזול) והשלכותיה של הגלובליזציה על החברה האמריקאית.

בזמן שישראל צועדת לאיטה במורד הדרך שהופכת את התושבים מאזרחים לצרכנים, ומטאטאת מתחת לשטיח את אלו שלא מצליחים להישאר חלק מן המשחק, כדאי לעצור רגע ולראות לאן פנינו מועדות. העתיד של גיבסון, סטרלינג וחבריהם אמנם עוד לא כאן, אבל הוא מתקרב."
עם קשר או בלעדיו 199399
חלק מהצד השני:

סבר פלוצקר התלהב משיטת ההנחה בדואר. רוב הצרכנים האמריקאים מתלהבים הרבה פחות.
השיטה מאפשרת לרשום מחיר נמוך יותר בגדול על האריזה, ובקטן מאד לרשום שזהו המחיר לאחר ההחזר בדואר.
החברה בונה על כך שישנם לקוחות רבים שישכחו לשלוח ובכך יפסידו את ההנחה (והחברה תרוויח), הכסף מגיע רק לאחר מספר חודשים (אבל בלי ריבית והצמדה, ולכן אתה מפסיד את הריבית אותה היתה מקבל מהבנק על הסכום לו ההנחה היתה במקום. החברה לעומת זאת מרוויחה את אותה ריבית בדיוק), וגרוע מכך, לפעמים הכסף פשוט לא מגיע וצריך להתחיל לחפש את החברה טלפונית (ושוב, יהיו אלו שלא ירדפו אחרי החברה, והחברה רק מרוויחה מזה).

זה לא ממש צד אפל, ובהחלט בתחום הכשר ומסריח, אבל יש בעיתיות מסוימת בפרסום של מחיר מוזל, כשבפועל מדובר בעסקה קצת שונה.
לכל זה מר פלוצקר לא מתיחס.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים