בתשובה ליריב מ, 28/02/04 16:47
ניסוח השאלה 201412
גישה תוקפנית ואלימה כלפי העם הפלסטינאי, שמתבטאת בהרג שרירותי באזרחים, מצטיירת מדבריך כאופציה עדיפה על המצב הנוכחי, שבו יש יתרון לצד התוקפן והתובעני.
ניסוח השאלה 201440
אין שום קשר בין הדברים. השאלה איך לנהל את הסכסוך (עם מקל או עם גזר ובאיזה מינון) לא קשורה לשאלת פיתרון הסכסוך-שנוגע בתביעה של צד אחד כלפי השני-שלום תמורת שלום לא מתייחס לתביעה, הוא מדבר מעליה, אפילו לא פוסל אותה ישירות.
הלחימה והאלימות הם אמצעים בסכסוך ולא המהות שלו. הפלסטינאים לא תובעים להילחם בנו אלא חלק מהאדמה, או את כל האדמה שבין הירדן לים. על זה הסכסוך.
ניסוח השאלה 201445
דהיינו, אם הייתה ישראל מלכתחילה תובעת את גירושם של כל הפלסטינאים באשר הם מכל ארץ ישראל, היינו בעמדת מיקוח טובה יותר, והיינו יכולים להגיע לפשרה מוסכמת על כולם של ''איש באדמתו יחיה'', או במילים אחרות, שלום תמורת שלום.
ניסוח השאלה 201450
אם זאת הייתה התביעה הראשונית הסכסוך היה בהחלט שונה. לגבי עמדת מיקוח טובה יותר אני מניח שבמידה מסויימת זה נכון. אבל אז העולם היה עוד יותר נגדינו ואולי זה היה נותן לפלסטינאים יותר תמיכה בינ''ל ממה שיש להם עכשיו.

בכל אופן במקרה כזה, שלום תמורת שלום היה ניסוח עמום ולא ישיר (אולי) לטיעון - וויתור על תביעת הגירוש שלנו תמורת וויתור על טביעת השטחים שלכם.

כמובן שבמבחן הסבירות היינו צריכים להביא תירוץ נסבל לרצונינו וזכותינו לגרש את הערבים (וזאת בתחילת הסכסוך, בעצם כסיבה לתחילתו, כגורם לו)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים