בתשובה לגדי ו., 28/02/04 23:32
ובניזרי אומר ''דווקא כן הרגנו'' 201462
רגע, אז זה אומר שהנוצרים, למרות שהחזיקו בגירסה מוטעית, צדקו כל הזמן בקשר לאשמת היהודים בהריגת אותו האיש?
ובניזרי אומר ''דווקא כן הרגנו'' 201465
כן.

אני מצטט מתוך הספר 'יהדות ונצרות'[*]:
"יש יהודים שמפחדים מהגויים ומעלימים זאת."
"הם רוצים להסביר שבית הדין שלנו הכוונה ל'בית דין מוסרים', אבל זה שקר"
"נהרג בבית דין מפני שתי אשמות: א. מכשף, ב. מסית ומדיח."
"סקלו אותו, וכל הנסקלין נתלין והתלייה נעשית בצורה של צליבה על עץ ‏82"
----
[*] של הרב צבי יהודה הכהן קוק, בעריכת הרב שלמה אבינר
"‏82 כיצד תולין אותו, משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ממנה, ומקיף שתי ידיו זו על גבי זו ותולה אותו, משנה סנהדרין ו' ד'."
הבהרה 201467
תגובה 201455 נכתבה בלי שהספר מולי, ותגובה 201465 נכתבה עם הספר פתוח.
משפטו ומותו של ישו הנוצרי 201617
כדאי לעיין בספר של דוד פלוסר‏1 "יהדות ומקורות הנצרות". בפרק ששמו "משפטו ומותו של ישו הנוצרי" מנתח פלוסר את המקורות לסיפור תוך עימות עם סיפרו של השופט חיים כהן באותו השם. מהצד הנוצרי, שהוא למעשה קדם-נוצרי (מבחינת התהוות וחתימתה של הדוקטרינה הנוצרית), סיפור מותו של ישו מתבסס בעיקר על שלשת האבנגליונים מרקוס, לוקס ומתי, הנאמנים יותר לזמן ולמקור הפאוליני.

אלו אינם חיבורים היסטוריים אלא מניפסטים דתיים שכתבו כבשורה אידאולוגית של האמונה הנוצרית המתהווה. דוגמא הוא מביא את סילוף דמותו של פילטוס, המופיע בברית החדשה כאיש הגון שרוצה להציל את ישו. יש פה סילוף כפול משום שידעו שפילטוס היה אדם אכזר וקשה, וידוע שישו (מייסד הכת הנוצרית עפ"י האבנגליונים) הוצא להורג בידי נציב רומי. אם אחת ממטרותיהן של כותבי הבשורות היתה להקים ולפתח את הנצרות תחת שילטון יד הברזל הרומית, הם היו צריכים לפטור את פילטוס מאשמת הריגתו וצליבתו.

באופן דומה צריך כנראה לקרוא בצורה ביקורתית ביותר את מה שכתוב במקורות היהודיים.

פלוסר מסכם את הנושא‏2 "אין כאן את מי להאשים ואין מה לתקן. ישו מת מיתה אכזרית, וכל אלה שהיו קשורים בפרשת מותו, יהודים ורומים כאחד, אינם עוד. מה שנשאר ומה שמפריע הם משפטים-קדומים מכאן ופצעי נפש מכאן".

הוא גם כותב דברים שיפים לסרט של גיבסון שנוצר כנראה מתערובת בריאה של אמונה יוקדת, פנטזיות הוליבודיות, פירסום עצמי וכסף כסף כסף. "[לדעתי העיקר] אינו "משפטו" של ישו, אלא אישיותו ותורותיו ומקומו בתוך יהדות זמננו (ובנצרות ובעולם של זמננו, רב"י). למרבה צערי, לא זה הדבר המעניין ביותר את הקוראים."

1 אני כותב את זה משום שנראה לי שפלוסר הוא יותר אובייקטיבי מקוק בנושא הזה. אני חושב שגם לקוק, כמו לכותבי ספרי הברית החדשה, יש סדר-יום משלו הכפוף לדוקטרינה הדתית שלו. לכן יש להעזר בחוקרים עצמאיים הבודקים לא רק את מה שכתוב במקורות אלא גם את איכות ומשמעות תוכנם.

2 במקום אחר הוא כתב (ואני מצטט מהזכרון) שאין לנו שום דרך לדעת אם באמת היה איש ששמו ישו.
משפטו ומותו של ישו הנוצרי 201673
ראשית לפי הציטוט שלך:
"יש פה סילוף כפול משום שידעו שפילטוס היה אדם אכזר וקשה, וידוע שישו ... הוצא להורג בידי נציב רומי."
נקודת המוצא של דוד פלוסר היא שידוע שישו הוצא להורג בידי נציב רומי - אם הציטוט מדוייק וההקשר אינו חסר, מדובר במחקר עם תוצאות ידועות מראש.

לגבי אמינות המקורות היהודיים - אני לא רואה שום סיבה הגיונית לקחת אחריות במאה החמישית על צליבתו של ישו.
משפטו ומותו של ישו הנוצרי 201678
אולי בגלל תגובה 200939 (והסאב-טקסט: אפילו אם מבחינה הסטורית‏1 לא היהודים הרגו אותו, כך היה ראוי שיהיה).

1 לגמרא חשובה הרבה יותר האמירה החינוכית מאשר הדיוק ההסטורי
משפטו ומותו של ישו הנוצרי 201682
ועכשיו אני כן רואה סיבה הגיונית ל''לקיחת האחריות'' במאה החמישית.
משפטו ומותו של ישו הנוצרי 201726
פלוסר, כך תחושתי מקריאת ספרו ומתיאור של בנו, התייחס לישו בדרך כלל כלשונו, ולא דרך מסננת העיוותים המאוחרים. כלומר, הוא ראה בו קודם כל חכם יהודי בעל פילוסופית חיים מעניינת ורק אחר כך, אם בכלל, הסמל שנעשה בידי פאולוס ויורשיו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים