בתשובה ליריב מ, 13/03/04 17:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת סיסמה ריקה שאיננה מבוססת על העובדות. א. המקומות שחשופים לגלובליזציה דווקא *כן* נהנים מעליה ברמת החיים ב. אין מתאם בין רמת החשיפה לגלובליזציה לרמת הפונדמנטליזם. אם בכלל, המתאם הוא הפוך. ע"ע אפגניסטן וארצות ערב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נבדוק את זה יותר לעמוק. כרגע אני מתרשם רק ממספר מקרי של ידיעות על העניין. אגב נושא החשיפה לגלובליזציה הוא בעייתי, כי שוב כאמור יש מדינות שיש בהם מפעלים בתנאי עבדות למען המערב ולא הרבה יותר מזה -חשיפה או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא האם יש מפעלים בתנאי עבדות לעומת התנאים במערב (כי בהחלט יש) אלא האם, אם לא היו שם המפעלים הללו, התנאים היו טובים יותר. אין ספק שהתנאים היו טובים יותר אם הייתה *חקיקה סוציאלית* באותן מדינות, *וגם* המפעלים היו נשארים בה, אבל זו אחריותה של המדינה, לא של בעל המפעל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נבדוק את זה יותר לעמוק." אנא, בדוק זאת יותר לעומק. "כרגע אני מתרשם רק ממספר מקרי של ידיעות על העניין." לי זה נשמע כאילו אתה מתרשם בעיקר מדמגוגיה אנטי גלובלית. "אגב נושא החשיפה לגלובליזציה הוא בעייתי, כי שוב כאמור יש מדינות שיש בהם מפעלים בתנאי עבדות למען המערב ולא הרבה יותר מזה -חשיפה או לא?" לא הבנתי. עבדות היא עבודה בכפיה, ללא שכר. למיטב ידיעתי, ברוב אותן מדינות שאתה מן הסתם מדבר עליהם מוקמים מפעלים בהם משולם שכר גבוה פי שתיים או שלוש מהשכר הממוצע ואף אחד לא עומד עם רובה מעל העובדים. תנאי העבודה לא יחשבו טובים בעיני בן המערב המצוי אבל הם בהחלט עדיפים על עבודה קשה בשדה, תחת השמש, כל היום - תנאי העבודה האלטרנטיביים באותם מקומות. המקרים היחידים של עבדות הידועים לי קרו/קורים בסין, שמה "מעסיקים" אסירים בייצור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנאי עבדות, ולא עבדות כאמור. אגב כפייה איננה דבר כה ברור -וודאי שאיש לא מא מאיים עליהם באיומי אקדח לעניין של השכר הגבוה ביחס לשוק המקומי - יש יותר מדיי מה לומר על כך בשביל הדיון הזה, רק נאמר כי הרעיון לקבוע את הסטנדרטים ההתנהגותיים *רק* ע"פ הארץ בה נעשים הדברים בלבד היא בעייתית. אם לדוגמה ארץ X מתירה זנות של קטינות ורשת מלונות בינ"ל פותחת בארץ זאת מלון עם בורדל לקטינות (שמקבלות שכר מעל לממוצע וגם טיפולים רפואיים נרחבים), הם עדיין בעיניי תורמים לפשע ופושעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניך, אבל הרי אנחנו מדברים על מה שתושבי המדינות הללו חושבים, לא מה שאתה חושב. בכל מקרה, נראה לי שאתה מפנה את האצבע המאשימה למקום הלא נכון. אם ארץ X מתירה את מה שאמרת שהיא מתירה, האצבע צריכה להיות מופנית ראשית חוכמה כלפי ארץ X, כי היא הגורם למחלה, ורק אחר כך להיטפל לקרטלים המרושעים, שהם רק הסימפטום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית אם כל הכבוד לסובייקטיביות ולמוסר תלוי תרבות, נדמה לי שגם האנשים בארצות הללו מסוגלים לראות בזה משהו רע. מה עוד שאין תאימות אינטרסים ואף סטנדרטים של התנהגות בין קבוצות שולטות בעמים אלו לבין דלת העם. רוצה לומר שזנות הקטינות במדינה X איננה נורמה במובן המוסרי כמו שהיא נורמה במובן ההתנהגותי (נסה להציע למישהו מהמעמד השליט שם שבתו תעסוק במקצוע ותראה איך יגיב). בוודאי שיש לבוא בטענות קודם כל לשליטי אותן מדינות (לא תמיד לעם, שכן לא תמיד יש שם דמוקרטיה מלאה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הרי אנחנו מדברים על הגלובליזציה המרושעת כגורמת לפונדמנטליזם. אם באמת הניצול המחפיר של הגלובליזציה הוא שמעורר באנשים רצון לפוצץ את התאומים, והממשלה שלהם אחראית לחרא שהם שקועים בו עוד יותר מהגלובליזציה, ההגיון לא אומר שהם היו מפוצצים קודם כל את הממשלה שלהם? עוד ידיים בוחשות בקלחת, ואם העולם החופשי חושב שיש כאן בעיה, מוטב שיטפל קודם כל באותן מדינות, ואז יתפנה לטפל בתאגידים המפלצתיים שמעסיקים אנשים בשכר רעב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מריח אנשי קש ועובדות ספוגות אמוציות בדיון הזה, וסלח לי אם אני טועה. לא טענתי כי הגלובליזציה היא הגורם לטרור העולמי (העלתי אותה כעוד איזשהו גורם תורם ועקיף לעניין). בעינייני עוולות אני לא מאמין בקודם נפתור את X ורק אחר כך את Y. ודווקא כן מאמין שאדם ביקורתי *קצת* יותר כלפי הקרובים אליו. לגבי ההנחה שהזעם הרציונלי של האנשים ידע לזהות בדיוק את הגורם העיקרי למצבם, נו באמת... מה גם שהזעם הזה כשלעצמו איננו הגורם לטרור, כאמור הוא רק גורן שעוזר להפצת הריאקציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהדיון הוא על הגורמים לפונדמנטליזם. אם הוא לא, תתעלם מכל מה שאני אומר. זעם ודאי לא יכול לזהות את הגורם העיקרי למצבו, ואם במדינה דיקטטורית הדיקטטור משדר כל היום תעמולה אנטי "הגורמים החיצוניים", הציבור ישנא לא את הדיקטטור אלא את הגורמים החיצוניים. אבל מה שזה אומר הוא שאנחנו צריכים להיות ביקורתיים כלפי הדיקטטור, לא כלפי הגורמים החיצוניים. אכן, אדם ביקורתי *קצת* יותר כלפי הקרובים אליו, אבל לפעמים, למרות ה*קצת* יותר הזה, מי שקרוב אלייך עדיין לא גרוע כמו מי שרחוק ממך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שביקורת על הדיקטטור לא תעזור ורק כוח צבאי יעזור כאן, הדבר היעיל יותר יהייה ללחוץ על הגופים הכלכליים הללו - הרגישים לדעת הקהל והפגיעים - שעוזרים לאותם דיקטטורים (או סתם שילטונות מושחתים) במעליליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, להילחם בסימפטום ולא במחלה. האם, בהנחה שיחוסלו התאגידים, ייפסק הפונדמנטליזם? לחילופין, האם, מרגע שיוסר הדיקטטור, יש סיכוי למדינה לצמוח בצורה כזו שהתאגידים כבר לא יוכלו לעשות בה כבשלהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אזכיר שאני לא רואה בגלובליזציה גורם יחיד לפונדמנטליזם וכנראה גם לא עיקרי. להילחם בדיקטוטורים (או סתם משטרים מושחטים) עצמם זה וודאי ראוי, אך בהיעדר דרך פרקטית רוב המאמצים מופנים לאלו שעוזרים להם ואיתם קל יחסית להתמודד. מרגע שיוסר המשטר המושחת \ דיקטטור יש סיכוי לעמידה יותר איתנה, אם כי לא סיכוי גדול וגם בגלל זה מירב הביקורת מופנית דווקא נגד התאגידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה כאן היא האם התאגידים עוזרים לדיקטטורים, או שמא סתם מנצלים את הדיקטטורה לעשיית הון אישי. יש שיאמרו שלמרות שהתאגידים מעבידים אנשים בתנאים גרועים, הם עדיין מציעים להם תנאים יותר טובים משאותם אנשים היו זוכים להם אם התאגידים לא היו קיימים. לעת עתה הרושם הכללי המתקבל הוא כאילו התאגידים מהווים מטרה קלה, יחסית, למחאה של אנשים שרוצים להרגיש טוב עם עצמם ולקרוא לעצמם לוחמים בעד צדק חברתי. כמו שגם הרבה יותר קל לבוא ולהפגין נגד גדר ההפרדה, ששם סתם יורים עלייך, מאשר להיכנס לתוככי הרשות הפלסטינאית ולהפגין נגד הטרור, שאז ממש תולים אותך הפוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עיניין ה-איך אתם יכולים למחות על X כשקורה Y הוא תמיד שיח בעייתי בעינייי. או קיי אז יש גם משטרים מושחתים ונכון שצריך למחות נגדם והעובדה שמוחים בעיקר נגד מושחתים אחרים, קטנים יותר, היא עיניין לביקורת, אך בטון שונה לחלוטין. לטעמי יש ניסיון בדברים הללו לצייר את הפעילים החברתיים כצבועים, דוגמטיים, מתלהמים ודמגוגים (תופעות שוודאי קיימות שם) אבל במקום לעשות זאת למען שיפור העמדה החברתית הפעילה (ביקורת בונה, יעני), אני חושש שעושים זאת לשם פסילתה (ואפילו פסילתה הגורפת) של העמדה הזאת. מתוך ההנחה שאם אלו צבועיםנלך ליריביהם הפוליטיים. כך נבנית ריאקציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר מורכב מ"איך אתם יכולים למחות על X כשקורה Y". זה "למה אתם מוחים על X כאשר ביטול X לא ישנה שום דבר של ממש, בעוד ביטול Y יפתור גם את X באותה הזדמנות, *וגם* Y חמור הרבה יותר מאשר X, *וגם* לא ברור כלל האם X אכן גרוע בפני עצמו, ואם מחאה נגדו אינה בבחינת "לשפוך את התינוק עם המים", שכן ביטולו עשוי לגרום להרעת המצב". הדוגמטיות של האנטי גלובליסטים לא הופכת את הגלובליזציה לצודקת, אבל היא בהחלט מקשה על קבלת העמדה שלהם. על כן, מי שצריך לצאת בראש ובראשונה נגדם הם כנראה בני המחנה שלהם עצמם. אבל לך תדע, הרי אומרים שרק מי שצועק בדוגמטיות משיג הישגים. מצד שני, זה דבר די ידוע שמדוגמטיות נוצרות מלחמות, לא הידברות, ומלחמות הן לא דבר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב המוחים נגד הגלובליזציה -ראוי להזכיר- לא מוחים נגד הרעיון הזה באופן עקרוני, אלא נגד היישום שלו בפועל. מולו הם מציבים בדרך כלל מודל של "גלוקליזציה", כלומר שילוב של אלמנטים מקומיים לא רק בתוצר הנמכר אלא גם בדרך התנהלות של החברה במדינה מסויימת וכן הם תומכים בחוקים שיגבילו קרטלים בינ"ל לפגוע בעסקים קטנים באותה מדינה (וודאי לא עד כדי - אפס נפגעים). כל הנאמר לעי"ל כוון להנחה שלא בטוח כי ביטול הגלובליזציה יועיל לחברות של העולם ה3 (אין קריאה לביטול גורף של הגלובליזציה, לפחות לא מחלק ניכר מה"אנטי גלובליסטים"). לגבי "למה אתם מוחים על X כאשר ביטולו לא יעשה שום דבר" , זה לא נכון, התאגידים הגדולים יותר לעשות מניפולציות רבות בתוך המשטרים החלשים והמושחתים כולל שינוי חוקים וכוחם הבינ"ל למעשה גדול משל מדינות קטנות. שלא לדבר על הנזקים לעסקים קטנים גם במערב- "שיוויון הזדמנויות", |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומר שהרעיון לקבוע את הסטנדרטים בארץ אחת על פי הסטנדרטים בארץ אחרת הוא הרבה יותר בעייתי. בעיקר בתחום של הקשר עם המציאות. "סדנאות היזע" הם חלק מאותו תהליך שעוברות מדינות המתקדמות ממציאות של עולם שלישי לעולם השני והראשון. ביחס לתנאים הקודמים, זאת התקדמות (ובוודאי שאיננה רעה כשלעצמה) מקור המונח, כזכור, הוא בארה"ב של תחילת המאה. האמריקאים היו שם, יחד עם כל העולם המערבי והתקדמו הלאה. גם הוויאטנמים יתקדמו הלאה (הם כבר עושים זאת). אם ביידך שיטה אחרת, טובה יותר, כדי לקדם את המדינות האלו תוך דילוג על שלב סדנאות היזע. מעולה! הבה נשמע. אם אין לך שיטה אחרת ההתנגדות שלך דנה את כל אותם אנשים לגורל אכזרי בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי תובע מכל מפעל בארץ עולם 3 לספק בדיוק את אותם תנאים סוציאלים כמו בארץ שבה המערבית יושב המנכ"ל ובכל זאת הייתי מציע סוג של אמנה בינ"ל שתקבע סטנדט של שכר מינימום ותנאי עבודה מינימליים (בוודאי שהוא לא יכול להיקבע במונחים אבסולוטיים, אלא בכל זאת ביחס מסויים לתנאי הכלכלה והחברה המקומיים). מעניין שהגלובליזציה מציעה כלכלה עולמית, אבל מסכימה בקריצה לעוולות מקומיים ואף מנצלת אותם. כלומר תפיסת המוסר שלה איננה כה גלובלית ואפילו טיעונים פסאודו - פוסטמודרניים בדבר רלטיוויזם מוסרי לא עולים כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השכר במפעלים האלו קובעים תנאי השוק שמשקללים בצורה טובה הרבה יותר מכל וועדה שתנסה לקבוע את אותם פרמטרים. לא תוכן לקבוע שכר מינימום בינלאומי משום שמדינות רחוקות יותר מהשווקים הגדולים (אירופה, ארה"ב ויפן) לא יחתמו על האמנה (משום שברגע שהשכר שמה זהה לשכר הנהוג במדינות יותר קרובות, המפעלים יעברו לשם). לכן אתה מציע "ייחס מסויים לתנאי הכלכלה והחברה המקומיים" כלומר, כמו בכל מקום בו מונהג שכר מינימום, השכר יקבע על פי השכר הממוצע, שנקבע, הפתעה הפתעה, על פי כללי השוק החופשי. פשוט לא הגיוני. "מעניין שהגלובליזציה מציעה כלכלה עולמית, אבל מסכימה בקריצה לעוולות מקומיים ואף מנצלת אותם" מה זה "הגלובליזציה"? האם מדובר בקונספירציה בינלאומית? אם ב"עוולות" אתה מדבר על האסירים הסיניים שנאלצים לעבוד ללא תמורה. אתה צודק. אם אתה מדבר על חברות כמו נייקי שפותחות מפעלים ומעסיקות אנשים תמורת שכר נמוך ביחס למערב אזי תצטרך להסביר מהו העוול. ומדוע שאר המפעלים המקומיים (או החקלאות), המעסיקים עובדים בתנאים יותר גרועים תמורת מחצית או שליש מהשכר לא גורמים עוול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוען שרק הגלובליזציה אחראית למצב שבו העולם מצוי, אבל היא בהחלט יותר מרק קטליזטור עבור ארגוני טרור: אם נשים לב, הטאליבן הגיעו ממדינה שכוחת אל כמו אפגניסטן, אבל ראש הנחש (בן לאדן) הגיע ממשפחה אמידה בסעודיה - מדינה שכביכול נהנית מיחסים טובים עם ארה"ב. ומהיכן הגיעו האחים המוסלמים? - ממצריים, עוד מדינה ערבית שיחסית קרובה לארה"ב. כך גם המצב לגבי אינדונזיה. מדוע זה קורה? דווקא במדינות היותר חשופות ומושפעות מארה"ב, מתעוררת תגובת הנגד בצורה חריפה יותר: בן לאדן שנא את השלטון המושחת ומשוחד ע"י ארה"ב לא פחות מאת ארה"ב עצמה, עד שהוא הגיע למסקנה שהוא סימן את המטרה המשנית ולא את "הכופרים הגדולים". גורם נוסף הוא הקיטוב: לא רק בין "מדינות הצפון" ל"מדינות הדרום", אלא (ולדעתי בעיקר), הקיטוב בעולם השלישי בין האלפיון המקומי שמרוויח על חשבון כל הדפוקים שמתחתיו. אני אטעה אם אני אטען שככל שמדינת עולם שלישי כלשהי פתוחה יותר לגלובליזציה, כך גדל בה הקיטוב החברתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי "יחסים טובים עם ארה"ב" מהווים מדד למידת ה"גלובליזציה" של מדינה? אם יש מדד לגלובליזציה הוא טמון במידת הפתיחות של מדינה לסחר חופשי ולהשקעות זרות. גם מצריים וגם ערב הסעודית ממש ממש לא מצטיינות בכך (למרות שבחמש השנים האחרונות הן נפתחו מעט יותר מבעבר). למתאם הפלאי שמצאת בין גלובליזציה לפונדמנטליזם אין שום ביסוס בעובדות. אני חושש שגם שאר הבחנותיך מעידות בעיקר על חוסר הבנה של מושגי כלכלה בסיסיים ותפיסות פשטניות נוסח: גלובליזציה=רע, ארה"ב=רע, טרור=הקורבנות אשמים וכו. מדינות הפותחות את שעריהן בפני השקעות חוץ ומסירות את המגבלות מהכלכלה נהנות מצמיחה גבוהה וקצב שיפור גבוה של רמת החיים של האזרחים. נסה להשוות בין מדינות אסיה השונות לארצות ערב ואפריקה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |