בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 16/03/04 9:42
איפה בדיוק הקו? 205744
כאשר הרופאים ממליצים על ניתוח קיסרי (ועוד המלצות חוזרות ונשנות), אז זה מסיבות של סיכון נמוך יותר לסיבוכים בלידה - חד וחלק. וסיבוך בלידה זה סיכון גם לאם ולגם לתינוק. כמובן שלתינוק צפוי יותר נזק מסיבוך כזה מאשר לאם, אבל רמת הסיכון היא אחידה.

האישה לא הסכימה לניתוח קיסרי מסיבות קוסמטיות (צלקת). זה רק מהווה חיזוק לכך שלא היתה באפשרות של ניתוח קיסרי איזשהוא סיכון עודף לאם (כי אחרת היה לה תירוץ הרבה יותר).

מה שמנע מהרופאים לבצע ניתוח קיסרי בכפיה זה החוק. זה מצריך קצת פירוט. כדי להכריע מי אחראי מבחינה מוסרית (וחוקית), צריך לדעת כמה בחירה חופשית לגבי ההחלטה הזו, היתה לכל אחד מהמוערבים. בפועל, לאם היתה בחירה חופשית לחלוטין (כאמור, אפילו לא היה פה שיקול של עודף סיכון פיזי אישי). ואילו לרופאים היתה בחירה מועטה אם בכלל, מכיוון שהמקצוע שלהם הוא כזה שמחייב אותם להשמע לחלוטין להוראת החוק בנוגע להליכים רפואיים - אפילו במקרה של הצלת חיים. דוגמא טובה, אסור להם (חוקית ומוסרית) לקחת איברים להשתלה מנפטר אם המשפחה מתנגדת, והרבה פעמים זה מסיבות קוסמטיות‏1. הסיבה לכך היא שהרופא משמש רק כמתווך טכני, הוא לא גורם בעל עניין ולכן יש שאיפה להשאירו מחוץ ל-LOOP של האחריות על בחירות מוסריות.

לסיכום - האם נושאת באחריות כמעט בלעדית לבחירת הניתוח הקיסרי, ויש מקום להעמידה לדין, כנראה על רשלנות פושעת (כתלות כמובן ברמת הסיכון שהיתה, אבל זה כבר עניין משפטי-טכני. אם הרופאים יעידו על סיכון א-פריורי מספיק נמוך, אז היא זכאית). לגבי המטרה שהעמדה כזו לדין צריכה להשיג - כמו בכל מקרה של רשלנות פושעת, מטרה הרתעתית.
איפה בדיוק הקו? 205808
עם הדברים שכתבת אני מסכים בהחלט. אלא שעושה רושם שבפועל, האישה לא נאשמת ברשלנות פושעת אלא ברצח, ואני חושד שממניעים נוקמניים. מה חבל.
איפה בדיוק הקו? 205842
לי דוקא עושה רושם שמדובר בטעות תמימה, והיא כנראה מאושמת בהריגה מסוג כלשהוא או ברשלנות. קשה להאמין שהיא אכן מאושמת ברצח, כי רצח הוא הרג מתוכנן מראש מתוך כוונה להרוג - ברור שזה לא המצב, גם אם היה סיכון מטורף של 50%. באותה מידה היה אפשר להאשים אותה בזיוף במסמכי תאגיד.
איפה בדיוק הקו? 205809
אז אפשר לתבוע משפחה שסרבה לתרום איברים על גרימת מוות ברשלנות אם המועמד להשתלה ימות?
איפה בדיוק הקו? 205846
גם אם אי אפשר, זה נובע רק מחמת החוק המאוד קטגורי שמניח מחמת הספק שהמשפחה עלולה להתנגד מסיבות ערכיות או אמונתיות. יתכן שזוהי אכן הסיבה להתנגדות ברוב המקרים שישנם בפועל, אני לא יודע.
אבל אם נוצר מצב שיש התאמה למועמד מסויים, שהוא בסיכון גבוה (מספיק) למות, והמשפחה יודעת על כך, אז סירוב לתרום איברים מסיבות *קוסמטיות* הוא מאוד לא מוסרי ואולי אפילו ראוי שיהווה עילה לתביעה.
איפה בדיוק הקו? 205865
העסק מתחיל להסתבך. נניח שיש לנו דוגמנית צמרת, ואיש שנשרף וסובל מכוויות מדרגה שלישית, ובלי השתלת עור ימות. האם זה מוסרי לבוא לדוגמנית הצמרת, שמעולם לא שמעה על השרוף, ולדרוש ממנה לתת את העור שלה, כי במקרה יש התאמה גנטית מושלמת ביניהם?

כדאי לשים לב שמה שאומרים לה, בצורה עקיפה, הוא "תתרמי או תעופי לכלא". וולנטריות במיטבה.

(אזהרה: השימוש ב"דוגמנית" בהודעה זו הוא דמגוגי ופסול).
איפה בדיוק הקו? 205881
הדוגמה לא קשורה בכלל - אלא אם הדוגמנית היא אמו של האיש שנכווה.

לאשה בהריון יש אחריות על עוברה, כמו שיש לה אחריות לילד שלה ‏1, ולפעולותיה בזמן ההריון יש השפעה לא מבוטלת על החיים שיהיו לו לאחר הלידה.

1 בלי קשר לזכותה על גופה ולסוגיית ההפלות - כל עוד היא החליטה לשמור את העובר, היא אחראית לשלומו.
איפה בדיוק הקו? 205886
מתוך ההודעה שאליה הגבתי: "אבל אם נוצר מצב שיש התאמה למועמד מסויים, שהוא בסיכון גבוה (מספיק) למות, והמשפחה יודעת על כך, אז סירוב לתרום איברים מסיבות *קוסמטיות* הוא מאוד לא מוסרי ואולי אפילו ראוי שיהווה עילה לתביעה."

אז נכון, מה שאני אומר לא קשור למקרה האם, אבל לא עליו הגבתי. כאן מדובר על תרומת איברים לאדם זר.
איפה בדיוק הקו? 205953
לאישה בהריון יש אחריות על עוברה -- אבל לא זכות עליו, אם אני מבין נכונה.
איפה בדיוק הקו? 205980
את זה אתה מסיק מדברי?
איפה בדיוק הקו? 206043
לא, ממה שנאמר בכתבה.
אחריות האם על עוברה. 572593
שלום

נתקלתי בתגובה שלך לגבי

אחריות האם על עוברה.

לצורך עבודה אקדמית בנושא

אשמח לקבל חומרים בנושא
איפה בדיוק הקו? 205938
זאת דווקא דוגמא קלה. במקרה של הדוגמנית יש דילמה מוסרית: הקריירה והתדמית שלה, אל מול חייו של זר. מקרים אלו הם באמת קשים (ויש הטוענים, לא פתירים) ולכן החוק נוטה לא להתערב.
במקרה של תרומת איברים מבן משפחה מת, וכשאין שום עניין דתי/ערכי, העניין יותר פשוט - אין שום דילמה מוסרית, כי למשפחה אין "הפסד" ממשי כתוצאה מהתרומה. זה נהנה וזה לא חסר.
יותר מכך, המשפחה היא בכלל לא הבעלים של הגופה במובן של קנין, יש לה איזשהיא זכות ווטו לגבי החלטות הקשורות בגופה - אולי הזכות העיקרית בנושא זה, אבל עדיין זו זכות די מעורפלת. לפיכך השימוש במונח "וולנטריות" הוא לא מתאים. המשפחה לא מתנדבת לשום דבר, ולא תורמת שום דבר.
בדומה לגבי המקרה שלפנינו - דילמה מוסרית פשוטה מאוד: סיכון חיי העובר (וגם חיי האם!) מול צלקת בבטן.
איפה בדיוק הקו? 205871
אני לא בטוח שאני מבין אותך. אתה מתכוון להגיד שלדעתך אפשר לחייב אותי (ע"י ענישה אם אסרב) לתרום *משהו* מגופי כדי להציל מישהו?
איפה בדיוק הקו? 205873
ונניח שע"י תלתל משערך היה אפשר להציל את חייהם של מאה בני אדם, לא היה מותר/מוסרי/תקין/אפשרי לחייב אותך להקריב את הקורבן הגדול הזה?

הויכוח לא סובב סביב העיקרון, אלא סביב המחיר, דומני. אז כש*משהו* הוא המושא בשאלה שלך, אני חושב שהתשובה היא "דווקא כן".
איפה בדיוק הקו? 205877
ונניח שעל ידי מתן עשר אגורות לקבצן בדיזינגוף היית יכול להציל את חייו? האם היה מותר/מוסרי/תקין לחייב אותך להקריב את הקורבן הגדול הזה?
העקרון הוא עקרוני, המידה חשובה הרבה פחות משום שהשיפוט בנוגע לה הוא סובייקטיבי הרבה יותר. (קווצת שער מראשו של עמנואל הלפרין תהיה הרבה יותר משמעותית מקווצת שער של איל גולן)
איפה בדיוק הקו? 205885
אה, אבל מה אם אתה היחיד שיכול להציל את הקבצן, ואף אחד אחר לא?

השכ"ג מתלונן על כך שכשזה מגיע לגופו הוא לא מוכן ללכת מילימטר במדרון החלקלק. אתה אפילו לא מדבר על גוף, אלא על כסף.

למרות שמצד אחד אני מסכים עם הרעיון העקרוני שלך (ובכלל, לרוב עם העמדות שאתה מציג), בנקודה הזו אני תוהה האם סירוב עקרוני היא לא עמדה שתגרום נזק לחברה, וכתוצאה מכך, לפרטים שבה.

ונניח שלא היו מכריחים אותך, האם היית נותן את עשר האגורות הללו?
איפה בדיוק הקו? 205923
ביחוד אם לא היו מכריחים.
איפה בדיוק הקו? 205924
ברמה העקרונית אני מסכים איתכם, וחושב שחברה וולנטארית שכזו היא חברה אידאלית, בניגוד לחברה שכופה "התנדבות" ו"תרומה לזולת" וכדומה. השאלה היא עד כמה זה מסתדר עם הפרקטיקה, שבה אם לא כופים משהו אלא מסתמכים על הרצון הטוב של כולם, הוא כנראה יתמוטט.

מישהו כאן קרא את "דילמת האסיר"? מדברים שם בדיוק על דברים שכאלה.
איפה בדיוק הקו? 205927
''דילמת האסיר'' (החוזרת) מראה רק שבהרבה מקרים מוטב לכולם לשתף פעולה, וגם שהמצב הזה יוצר הזדמנויות ל''רמאים''.

לא צריך להסתמך על הרצון הטוב, אם יש מנגנון שמונע השתמטות, ורצוי שהמנגנון יהיה וולונטרי. ביטוח ''תלתל תמורת תלתל'' שהצעתי הוא כזה.
איפה בדיוק הקו? 205932
הביטוח שלך מצויין, רק שלעתים קרובות הוא לא ישים, כפי שכבר אמרתי. אני מסכים שכשאפשר להשתמש בו, צריך. השאלה היא מה עושים כשאי אפשר להשתמש בו - האם סומכים על הרצון הטוב, ומקווים שבעלי הרצון הטוב יקזזו את הרמאים, או שמכריחים את כולם לעשות משהו.
איפה בדיוק הקו? 206066
הביטוח שהצעתי ישים בהרבה יותר מקרים ממה שנראה לעין (במיוחד אם הוא יכלול סל שלם של התחייבויות והטבות), אלא שמשום מה לא מיישמים אותו בשום תחום שאני מכיר, מלבד, בדוחק, בעניין תרומת דם, אלא שגם שם אם יהיה מחסור בסוג דם מסויים אף אחד לא מבטיח עדיפות לבעלי ביטוח. יש איזו נטיה להשען על רצון טוב, ורצון טוב הוא באמת דבר יפה אלא שלא תמיד הוא מספיק - וראה את תור המחכים לאיברים להשתלה.

בקיצור, נראה לי שקופצים בין "רצון טוב" מצד אחד לבין כפיה מצד שני (רק בתיאוריה, לשמחתי) ומדלגים על השלב באמצע. בכמה, לדעתך, היה עולה האחוז של אלה שמחזיקים כרטיס "אדי" בארנק אם היתה ניתנת להם עדיפות בתור להשתלה?

(הדיון הזה כבר התנהל פעם, ואני מתנצל בפני מי שנמאס לו. מי שמחפש משהו חדש מוזמן לעבור לדיון על חיי הנפש של התרנגולות)
איפה בדיוק הקו? 206076
אם להגיד לך את האמת, בדוגמא הקונקרטית שלך - לא נראה לי שיעלה ממש, כי רוב האנשים לא צריכים השתלה. מי שכן צריך השתלה, אולי יחתום על כרטיס תורם, וזה אירוני משהו. זו בדיוק הבעיה שאני מצביע עליה: לא כל מי שתורם משהו יזדקק לו אי פעם.
איפה בדיוק הקו? 206081
חבל שלא עורכים את הניסוי הזה :-)
איפה בדיוק הקו? 206118
רוב האנשים גם לא צריכים ביטוח, אבל הם בכל זאת עושים ביטוח.

רוב האנשים, בדיעבד, לא צריכים תרומת איברים, אבל כשאתה בן 20, אתה לא יכול לדעת אם ומתי תזדקק לתרומה כזו, ולכן אני חושב שרוב האנשים יעדיפו להצטרף ל"תוכנית ביטוח" שכזו, כשהפרמייה שלה היא נכונות לתרום את איבריך לאחר מותך (או, אם זה איבר שאפשר לתרום בחיים, גם אז).
הידד 206126
אף בונובו לא היה אומר את זה טוב יותר!
איפה בדיוק הקו? 206179
ההקבלה לביטוח בעייתית. ביטוח הוא בבחינת הימור - והרבה אנשים מעדיפים ביטוח, למקרה של ''מה אם''. לעומת זאת, צורך בהשתלה הוא לא דבר שבא בצורה מיידית, ואין לכאורה סיבה להמר עליו מראש - אלא אם אתה גוזר מראש שמי שזקוק להשתלה, אם הוא מצטרף לתוכנית ה''ביטוח'', הדבר לא ישנה את זכאותו.

אנשים רציונליים יסכימו לתרום איברים בין אם בשביל ביטוח ובין אם בלי שום סיבה. הבעיה היא עם האנשים בעלי הנימוקים הלא רציונליים.
איפה בדיוק הקו? 206393
הבעיה היא עם אנשים שהרציונל שלהם לא מקובל עליך.
איפה בדיוק הקו? 206490
נסה בהזדמנות להתקשר לחברת ביטוח ולהסביר להם שהרגע ריסקת את האוטו, ורצית לדעת אם מאוחר מדי לעשות ביטוח עכשיו. סביר להניח שיגידו לך לא. ככה זה בכל ביטוח: לפני ביטוח חיים עושים לך בדיקה רפואית, ולפני ביטוח שמשות (במכונית. יש כזה, הידעת?), יבוא מישהו לבדוק שהחלונות שלך בסדר‏1.
כך, גם בהצטרפות לתוכנית של "ביטוח השתלה" שכזה, תוכל להכנס רק אם אתה אינך זקוק לתרומה כרגע, ואולי אפילו תדרש תקופת מינימום לזכאות (נגיד, שנה). במצב כזה, אנשים רבים ירצו להצטרף לפני שהם מגיעים למצב שהם זקוקים לתרומה.

עכשיו שקראתי שוב את התגובה שלך, לא הבנתי את המשפט בסוף הפיסקה הראשונה - *לא ישנה את זכאותו*?! זה מרשם בדוק לכך שאף אחד לא יצטרף עד שהוא זקוק לתרומה. ואז מה? אז יהיה לך מאגר מזערי של איברים, רובם ככולם של אנשים חולים שהיו זקוקים בעצמם לתרומה. אני לא חושב ש"כליה יד שלישית מרופא" היא דיל כזה מוצלח...

1 יש יוצא מהכלל משעשע אחד - פעם התקלקל לי הסלולרי, והלכתי לנקודת שירות של סלקום כדי שיתקנו לי אותו. הבחורה בדלפק שאלה אותי אם אני רוצה לעשות ביטוח, וככה התיקון יהיה חינם. הסתכלתי מסביב. לא הייתה מצלמה. שאלתי אותה אם אני מתחייב לתקופה כלשהי על הביטוח. היא אמרה שלא. לבסוף, שאלתי כמה התיקון אמור לעלות, והיא נקבה בסכום גדול באופן משמעותי מהתשלום החודשי על ביטוח. אמרתי טוב, עשיתי ביטוח, תיקנו לי את הסלולרי חינם ובחודש הבא כבר ביטלתי את הביטוח.
איפה בדיוק הקו? 206618
אתה צודק, ולא ברור לי מה בעצם הייתה הנקודה שלי, ככה זה כשאני מסכים פחות או יותר עם מי שאני מדבר איתו, ומנסה להחיל טיעוני נגד פוטנציאליים. אני מייצג את הצד השני ממש גרוע.
איפה בדיוק הקו? 206665
אז הנה לך טיעון נגד: הסכם כזה חייב להיות כזה שאי אפשר לבטל אף פעם (אחרת אנשים יחליטו רגע לפני מותם שהם לא מוכנים לתרום את האיברים, וכל המבנה יקרוס). למיטב ידיעתי, זהו חוזה לא חוקי.
איפה בדיוק הקו? 206668
כבר דיברנו על הווריאציה הזאת. ההסכם יכלול ''דמי ביטול'' גבוהים (המילה החביבה ''שיפוי'' תופיע שם בהמון סעיפים).
איפה בדיוק הקו? 206676
תקן אותי אם אני טועה, אבל לרוב נלקחים איברים ממי שמת מוות לא טבעי מזקנה, או מחולים סופניים, אלא דווקא ממי שנהרגו בתאונות וכדומה. אנשים שמתו מוות חטוף ממילא.
איפה בדיוק הקו? 206708
כן ,זה נורא, התופעה הזאת, של אנשים שמתים מוות לא טבעי מזקנה :-)
איפה בדיוק הקו? 205944
המערכון של מונטי פייטון ידה ידה
איפה בדיוק הקו? 205993
השאלה היא לא מה אני הייתי עושה. את מי זה מעניין בכלל.
לא התכוונתי להכניס את עניין הכסף. ראה דין עשר אגורות כדין קווצת שער או קצה הציפורן או מוחטה עסיסית. העקרון צריך להיות ברור. כל אותם מקרים בהם הנזק הוא שולי/משני/בלתי מורגש הם עניינו של תורם האיבר, לא של החוק. כלומר, לא החוק מחליט מתי דבר חשוב או לא, אלא התורם עצמו.
איפה בדיוק הקו? 205911
כן.
איפה בדיוק הקו? 205913
ונניח שעל ידי:
1) שקל.
2) מאה שקלים.
3) עשרת אלפים שקלים.
4) הקדשת חצי שעה מזמנך לישיבה והאזנה לפטפוטיו של הקבצן.
5) הקדשת ארבע שעות מזמנך לישיבה והאזנה לפטפוטיו של הקבצן.

מצטער שאני כל כך קטנוני ופרטני, אבל כשמישהו עונה רק ב"כן", לא ברור למה הוא מתכוון.
איפה בדיוק הקו? 205918
אני לא יודע לבנות מודל מתאים. ברור לי שהתשובה לשאלה ששאל הד''ר היא ''כן''.
איפה הקו האדום? 205936
גם לי התשובה הברורה היא כן, אבל רק כאשר מדובר בשאלות כמו זו של הד"ר. אם מדובר בהליך כירורגי‏1, המצב שונה לחלוטין והתשובה האישית שלי היא "לא" חסר פשרות.
במקרה בו מדובר על הליך כירורגי בו אדם לא מעוניין (והסיבה לא משנה. מצידי שיגיד שהוא לא מוכן להסתכן, שהוא לא אוהב את הריח בבתי חולים, שהוא לא מרוצה מצו האופנה של האחיות או שסתם הזריקות עושות לו פריחה לא אסטטית על העור), התשובה הברורה לי היא דווקא "לא" נחרץ, גם אם הדבר מנוגד לשיפוט המוסרי שלי (אני אראה אדם כזה כאדם לא מוסרי, אך אתנגד לכך שלחברה תהיה זכות לכפות על אדם הליך כירורגי).
הנימוק שלי לא נובע ממודל מוסרי (האדם המסרב להציל את חיי הזולת מטעמים לא ענייניים הוא לא מוסרי גם לדעתי) אלא מכך שאני ממש לא מעוניין לתת לחברה את הזכות להכנס אל גופו של אדם בניגוד לרצונו.

גם אם האישה עשתה דבר מה לא מוסרי בהתנהגותה, הרעיון של האשמתה בבית משפט (ועוד על לא פחות מאשר רצח) נראה לי מוזר עד מזעזע.

________
1 שאלת איפה עובר הקו המטושטש, היא שאלה בעייתית תמיד ואשאיר לאחרים להתפלסף מהו "הליך כירורגי"‏2.
2 אפשר בינתיים להסכים שניתוח קיסרי הוא הליך כירורגי באופן מובהק.
איפה הקו האדום? 205947
גם אני לא בעד לאפשר לכפות הליך כירורגי. אני מניח שהייתי עוצר עוד הרבה לפני שמגיעים לשם, בנטילה בכפייה של חלקים גדולים מהרכוש או מהזמן של האדם. המקרה של האשה קצת שונה, כי כפי שציינו כאן, הסירוב שלה לא נגע לסתם "זולת" אלא לעוברה/בנה שיש לה אחריות עליו. השאלה היא האם העובר נחשב ישות, ואם כן, מה הם גבולות האחריות ההורית. אין לי תשובות ברורות.
איפה הקו האדום? 205974
זהות הזולת לא משנה את עמדתי.

אני מתנגד גם להליך כירורגי (דמיוני) כפוי על הורה, גם במקרה בו ההליך הכירורגי יציל את חייו של ילדו בן ה-‏10.
התשובה הברורה שלי לא נובעת מ"אי בהירות מוסרית" לגבי התנהגות ההורה. ההתנהגות של ההורה המסרב נראת לי דווקא מאוד בלתי מוסרית (אני פשוט לא מעוניין במנגנון בירוקרטי שתהיה לו היכולת לכפות הליכים כירורגים על בני אדם, בכל מצב, גם במצבים בהם הדבר יאפשר התנהגות בלתי מוסרית של פרטים‏1). נראה לי ש"הב לי את כליותך" או "הניחי לנו לחתוך את בטנך או תענשי על כך", חורג בהחלט מהסמכויות שעלינו לתת למנגנוני מדינה בירוקטיים, גם אם מדובר בשאלות מוסריות של חיי אדם‏2.

הדבר לא חורג מהאחריות ההורית המוסרית, אבל לדעתי כדאיות הגבול האדום הזה גוברת על הנסיון לכפות התנהגות מוסרית בעניין זה.

_________
1 ואם היה לי את הכישרון, הייתי מוצא את המילים כדי לשכנע אחרים לא לרצות לחיות בחברה שאין בה את הגבול האדום הזה (אני עדיין מחפש).
2 כדי שלא אסביר אח"כ שאין לי אחות - "הנח לנו לנתח את בנך" הוא דווקא כן משהו שראוי ורצוי לחברה לדרוש ולהתערב בו.
איפה הקו האדום? 205987
אני נוטה להסכים.
אגב, האם זה כולל גם בדיקת דם <המצא כאן תסריט שלא היה לי כוח לחשוב עליו>?
והאם זה כולל התערבות "כירורגית" כמו השוטר שיורה כדור ברגל של הרוצח שרודף אחריך?
איפה הקו האדום? 206746
"אגב, האם זה כולל גם בדיקת דם <המצא כאן תסריט שלא היה לי כוח לחשוב עליו>?"

שאלות טובות וקשות יש לך אתה. אני עדיין חושב על זה, אבל נראה לי שאני נוטה לכיוון שיש מקרים קיצוניים בהם לדרוש בדיקת דם זה אולי סביר (אבל אני עדיין מאוד מסוכסך עם עצמי בעניין זה).

"והאם זה כולל התערבות "כירורגית" כמו השוטר שיורה כדור ברגל של הרוצח שרודף אחריך?"

יש לך גם שאלות פחות מוצלחות :)

אני חושב שלשנינו ברור שמה שהשוטר עושה זה לא התערבות כירורגית בשום צורה ואופן. (מטרתו של השוטר היא *לפגוע* ברוצח המתועב, שמטרתו היא להשמיד אותי ביותר, וזאת בשביל למנוע ממנו את ביצוע מזימתו‏1. את זה לא עושים בד"כ רופאים עם חלוקים ירקרקים, שסוגדים לפסליו, משתעשעים עם קמעותיו ונשבעים לאלילם היפוקרטס. לפחות כך אני מקווה).

______
1 אני מניח שמוסכם שהיולדת המדוברת לא זממה לרצוח או להרוג מישהו.
איפה הקו האדום? 206748
מה היית אומר על יולדת (אחרת) שמטרתה היא כן לפגוע בעובר? שמענו כבר על נשים שמנסות ליצור "הפלה טבעית". אם העובר הוא בשלב כזה שהוא נחשב ישות, כיצד התערבות כירורגית להצלתו שונה ממקרה השוטר?

(קטנוני, ואתה לא חייב לענות. קיבלתי את עמדתך העקרונית).
איפה הקו האדום? 206809
יש דבר כזה? (התערבות כירורגית כפויה על אם שניסתה ליצור "הפלה טבעית") איך זה עובד? שלושה אחים רחמנים ורופא קופצים על האישה הסוררת, קושרים אותה למיטה ומבצעים בה את זממם? (זו לא רק שאלה צינית, אני באמת לא מבין איך תסריט כזה אמור לעבוד).

אני חושב שההבדל הוא ההבדל המהותי בין תפקידו של שוטר לבין תפקידו של רופא. הרופא לא אמור לקפוץ לזירות פשע ולמנוע מאדם א' לפגוע באדם ב' ע"י פגיעה באדם א'. לגבי שוטרים, עדיף שלא נכניס אותם לרחמיהן של נשים - אפילו לא למען הצדק, המוסר והסדר החברתי.
איפה הקו האדום? 206835
התסריט הוא כזה: הגב'‏1 מנסה לשפד את פרי בטנה בעזרת מסרגה. היא חוטפת זיהום ולאחר יומיים של חום גבוה היא נמצאת מוטלת‏2 על המדרכה מול הפאב השכונתי, כשהיא הוזה ומדמדמת. הרופא‏3 בחדר מיון מבחין בחושיו המחודדים שהיא בחודש התשיעי, ומזמין את הגניקולוג‏4 להתייעצות. בצילום רנטגן‏5 מתגלה העובר‏6 כשחצי מסרגה תקועה בעכוזו. פמלה לא לגמרי קוהרנטית, אבל מסרבת בעוז לכל ניתוח שהוא מטעמי דת. אחמד וברוס תמימי דעים שדובי גל לא ישרוד עוד הרבה זמן ברחם, למרות שאת מצבה של פמלה ניתן לייצב בעזרת תרופה אקזוטית (ברוס מתנדב לנסוע למקום היחיד בו ניתן להשיג את התרופה: מחנה של אל-קעידה באפגניסטן, אבל זה לא מעניין אותנו כרגע).

אתה, מנהל בית-החולים, נקרא לקבל החלטה. השופט המקומי נסע למסע דייג, הטלפונים קרסו, האינטרנט בשביתה. אה, בעצם כולכם בחללית שנוסעת לגלקסיה אנדרומדה, וסערת שמש נוראית משבשת את הקשר. או משהו.
_____________
1- פמלה אנדרסון.
2- השמלה מופשלת מעל ירכיה הנאות
3- ברוס ויליס
4- אחמד טיבי בהופעת אורח
5- צריך להוריד את החולצה כדי להצטלם. מצויין.
6- דובי גל
איפה הקו האדום? 206929
אני לא יודעת איפו אתה חיי - כי אצלי בתסריטים ברוס וויליס עושה מה שהוא רוצה.
איפה הקו האדום? 206968
בתור מנהל בית חולים זה קל - אני לא מנתח אנשים בכפיה (בהנחה שמדובר באנשים שפויים בדעתם). לעומת זאת, בתור השופט, ממש לא הייתי רוצה לחזור ממסע הדייג לכאב ראש הזה.
איפה הקו האדום? 208841
כאן יש לינק על ניתוחים קיסריים בכפייה, בצו בית משפט (לא קראתי בעיון, אבל מוזכרים שם כ-‏40 מקרים כאלה בארה"ב בין 1972-1987):

איפה הקו האדום? 205985
נדמה לי שעובר *ממש לפני הלידה* (אז אמורה ליפול ההחלטה על ניתוח קיסרי) הוא ישות, כי ההבדל היחיד בינו לבין תינוק הוא מקום הימצאו.
איפה הקו האדום? 205988
לפעמים להיות בזמן הנכון במקום המתאים זה כל העניין.
איפה הקו האדום? 205996
אלון מזרחי בנה מזה קריירה...
איפה הקו האדום? 205955
אכן דברי טעם.
אבל זאת קצת רמאות לכנות "ניתוח קיסרי" הליך כירוגי: ראשית זה לא הליך כירוגי "קלאסי" שמשפיע רק על גופו של אדם אחד, אלא הליך שמשפיע על גופם של שניים (והרבה יותר על גופו של התינוק). שנית, גם לידה "טבעית" היא הליך כירוגי (אנא, חסוך ממני את הירידה לפרטים, בדיוק אכלתי) ובמקרה האמור כנראה יותר מסוכן. לפיכך, אני לא בטוח אם הכלל היפה שציינת תקף למקרה שלפנינו.

בכל מקרה שכנעת אותי שיש פה יותר דילמה ממה שחשבתי בהתחלה (לא שקלתי כלל את עניין הכפייה של החברה).
איפה הקו האדום? 205962
לא הבנתי למה לדעתך ניתוח קיסרי משפיע על גופו של התינוק בכלל ואפילו יותר מאשר על גוף האם?
איפה הקו האדום? 206003
ניסוח לא מוצלח. התכוונתי שהצלחת או כישלון הניתוח הקיסרי (או הלידה הטבעית) יש לה השלכה לא רק על חיי האם (כמו בהליך כירורגי רגיל) אלא גם (ויותר) על חיי הילוד.
איפה הקו האדום? 205975
לא הבנתי את ההערה על לידה "טבעית". איזו חברה כופה לידה "טבעית" ועל מי?
איפה הקו האדום? 206002
דיברתי על המקרה שלפנינו בו בפני האם היו שתי אופציות:
1. ניתוח קיסרי עם איזמל.
2. לידה "טבעית" בית חולים עם סמים, זריקות, אולי מלקחיים וכו'.
איפה בדיוק הקו? 205995
התשובה של יהונתן מוכיחה את התיאוריה שלי. הסירוב להגדיר משהו בצורה ברורה מחשש שבאותם מקרים בהם יהיה לו (או לכל אחד אחר) נוח להפקיע את זכויותי יוכל להגיד: "ממילא אין לך זכויות".
איפה בדיוק הקו? 206022
מי אמר שאין לך זכויות? הזכות לחיים של הקבצן עולה על הזכות שלך להיות בעלים של אותם 10 אג'. גם כשהזכות לחיים שלך מתנגשת עם הזכות לחירות שלי (לפעמים אתה מעצבן אותי, ואני רוצה להרוג אותך), המדינה מחליטה שהזכות לחיים שלך מצדיקה את הגבלת החירות שלי.
איפה בדיוק הקו? 206307
"הזכות לחיים של הקבצן עולה על הזכות שלך להיות בעלים של אותם 10 אג'. גם כשהזכות לחיים שלך מתנגשת עם הזכות לחירות שלי [...], המדינה מחליטה שהזכות לחיים שלך מצדיקה את הגבלת החירות שלי."

לדעתי אין פה שום התנגשות בין זכויות. ממתי זכותך לחירות כללה רשיון להרוג? זכותך לחירות קובעת שאסור לאחרים להחזיק אותך סתם-כך כאסיר שלהם. לא פחות, לא יותר.

איך שאני מבין את זה, זכויות לא מגדירות מה צריך לעשות לפרט מסוים אלא בעיקר מה *אסור* לעשות לו. "הזכות לחיים" שומרת שלא יהרגו אותו, "הזכות לחירות" שומרת שלא יכלאו אותו, "זכות הדיבור" שלו שומרת שלא ישתיקו אותו, "זכות הפולחן" שלו שומרת שלא יפריעו לו להתפלל למי שהוא רוצה, "זכות הקניין" שומרת שלא יגזלו ממנו את רכושו, וכו' וכו'. זה טבען של זכויות.

בחזרה לדוגמא ההיא, כל עוד אף אחד לא מתעלל בקבצן הזה ולא כולא אותו, מתעלל בו או עושה לו משהו רע מהסוג הזה, אני לא חושב שהוא יכול להתלונן שזכויותיו נפגעו.
איפה בדיוק הקו? 206315
בעיניי, זאת במידה רבה תפיסה אנכרוניסטית.
במארג החיים בחברה המודרנית אפשר ''לכלוא'' אדם גם בלי להכניס אותו לכלא (הד''ר הטוב שלו הגבתי טוען אפילו שאיסור על פתיחת חנות בשבת הוא פגיעה בזכות לחירות שלו), צבירת קניין גדול עשויה להגביל את היכולת של אחרים להשתמש בזכותם לחיים ולחירות - לא תוכל לחיות כשאין לך דרך להשיג מזון ותרופות כי המשאבים הכלכליים נמצאים בידי אחרים, וחופש הדיבור מאבד את משמעותו כשאין לדעות שלך גישה בסיסית לאמצעי התקשורת.

תורת הזכויות הפכה ממכשיר להגנה על הפרט מפני כוחו של השילטון, למכשיר לדיכוי הפרט בידי הקבוצות החזקות באוכלוסייה.
איפה בדיוק הקו? 206329
אולי זה נשמע כמו אנכרוניזם, אבל לדעתי הזכויות באמת אמורות להגן על הפרט מפני כוחו של השלטון ושל הממסד. אם התהליך שאתה מתאר אכן קרה, אז אולי ראוי לשאוף להחזרת הזכויות למשמעותן המקורית במקום ''לזרום עם זה'' ולשתף עם זה פעולה. זה שמישהו טוען שפוגעים בזכויותיו, עוד לא אומר שזה נכון, ומצד שני, לא חסרות דרכים לפגוע במישהו גם בלי לפגוע בזכויותיו.
איפה בדיוק הקו? 206337
אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון. לדעתי, "משמעותן המקורית" לא ישימה בעולם המודרני. האם אתה מתנגד לקצבאות ביטוח לאומי? לחוק שעות עבודה ומנוחה? שכר מינימום? רגולציה מסוימת של אמצעי התקשורת?
איפה בדיוק הקו? 206345
בכלל לא, ולכן אני חושב שהויכוח הוא בעצם רק סמנטי (''מהי זכות'') ואולי עדיף להפסיק אותו כאן.
איפה בדיוק הקו? 206375
"תורת הזכויות הפכה ממכשיר להגנה על הפרט מפני כוחו של השילטון, למכשיר לדיכוי הפרט בידי הקבוצות החזקות באוכלוסייה"

משום מה נדמה לי שניהלנו דיון די ארוך בו הראיתי שגישתך מאפשרת (ואף מעודדת) דיכוי זכויות הפרט. ההתנגדות שלך לא הייתה לעצם העניין הזה אלא לעצם הרעיון שדיכוי הפרט הוא בעיה (שהרי אין דבר כזה "זכויות"). אז מה בדיוק הבעיה עם זה? (לא שהאמירה הזאת נכונה, אבל לפחות תהיה עקבי)
איפה בדיוק הקו? 206382
אני חושב שאנחנו קצת מחמיצים האחד את השני. אני רואה את דיכוי הפרט כבעייתי מאוד, וטוען שתורת הזכויות שאתה אוחז בה מביאה לידי דיכוי רוב מוחלט של הפרטים ‏1. אין לי בעיה עם "דיכוי זכויות הפרט" לשיטתך, כי אני לא חושב שהן קיימות.

1 כל מי שלא שייך לקבוצה ההגמונית ו/או למעמד הבינוני ומעלה.
איפה בדיוק הקו? 206384
עכשיו נזכרתי. ה''דיכוי'' שעליו אתה מדבר הוא מניעת האפשרות מהרוב להכריח את המיעוט לנהוג כפי שהוא רוצה. אם הרוב לא יוכל לכפות על המיעוט בגלל עניינים שוליים כמו זכויות אזי זה באמת מדכא. בעסה...
איפה בדיוק הקו? 206391
הדיכוי שאני מדבר עליו כולל, בין השאר, את המחסור בתנאים בסיסיים לחיים בכבוד, להגשמה עצמית, להענקת חינוך וסיכוי לחיים טובים יותר לילדים שלך ועוד. באמת בעסה.
איפה בדיוק הקו? 206395
כן. זהו. אלו הם, ללא ספק, תוצאת ''שיח הזכויות'' הבזוי. תראה לאן הדרדרו מדינות אפריקה ומדינות ערב בגלל ההתעקשות המטופשת הזאת על הזכויות. הם היו צריכים ללמוד מארה''ב ואירופה, לשים את הזכויות בצד, ולטפל בדברים המהותיים...
איפה בדיוק הקו? 206396
האם אתה מתכוון לארה"ב ואירופה הקיימות במציאות, או לארה"ב ואירופה שמיישמות את תפיסת הזכויות שלך?
איפה בדיוק הקו? 206398
וההבדל הוא?
איפה בדיוק הקו? 206459
אם יישום שיטת הזכויות שלך מסתדר עם מדינת הרווחה האירופית (למשל), אין לנו מחלוקת אמיתית.
איפה בדיוק הקו? 206631
מדינת ה''רווחה'' המודרנית מתבססת על רעיון הזכויות. הצרה היא שהיא מתבססת על פרשנות עקומה שלו.
מדהים באיזו מהירות אתה משיל מעצמך את כל העקרונות. מסתבר שהתנגדותך לרעיון הזכויות לא מתבססת על הכרת הרעיון והבנת השלכותיו אלא סתם בגלל שנדמה לך (בצדק או שלא בצדק) שהיא תמנע ממך ליישם את מדינת הרווחה. בלי בג''צ ובלי בצלם...
איפה בדיוק הקו? 206633
כתבתי: שיטת הזכויות *שלך*.

וזה כיף להיות מדהים.
הישמרו מאנשי העקרונות 206636
הייתי מוכר את כל העקרונות והכללים המוסריים שבעולם בשביל לקנות מצפון במצב טוב וקצת שכל ישר.
הישמרו מאנשי העקרונות 206637
אחרי אישור התגובה, אני מבין שהיא עלולה להקרא כהמלצה אופרטיבית לד''ר ב. ביצוע, ולא היא - התכוונתי לומר שבקבלת החלטות (חברתיות, מוסריות) אני מעדיף להפעיל מצפון נקי ושכל ישר מאשר תאוריות פילוסופיות.
הישמרו מאנשי העקרונות 206638
התיאוריות אמורות לעזור לך במקרים בהם לא ברור מה צו המצפון, והשכל הישר נעשה עקום משהו מכל זוית שאתה מסתכל עליו.

אני חייב להודות שאצלי הן לא ממש עומדות במשימה, אבל כנראה אצל אחרים כן.
הישמרו מאנשי העקרונות 206805
כן, תאוריות פילוסופיות אפשר ליישם גם במקרים בהם צו המצפון לא ברור. הן ממשיכות לעבוד כאילו כלום לא קרה.
בגלל זה אני לא אוהב אותן.

מסתובב כאן למשל איש עקרונות, שבגלל חשיבות ה''חיים'' הוא טוען שאסור היה ליהודים להתקבץ בישראל ולהקים מדינה. ואחד שזה לא מספיק לו, לפי העקרונות שלו צריך לפרק את כל המדינות. ועוד אחד שהעקרונות שלו אומרים שאסור לתת נדבה לקבצן.
השכל הישר מתעקם, והעקרונות דוהרים קדימה.
הישמרו מאנשי העקרונות 206810
קצת לא-נעים לי, אבל אני חייב לשאול. מה דעתך על עקרונות דתיים?
הישמרו מאנשי העקרונות 207072
(השאלה קצת כללית, ואני מרשה לעצמי לצמצם בתשובה: )

יש הבדל בין עקרונות בחיים הפרטיים (מומלץ, לפחות אחד), לבין כאלו שמיישמים אותם בחיים הציבוריים.
הישמרו מאנשי העקרונות 207116
אני מנסה להבין: בחיים הציבוריים אתה תומך בעליונות השכל הישר על מסקנות מרחיקות-לכת מתיאוריות פילוסופיות, ובחיים הפרטיים אתה מוותר עליו?
הישמרו מאנשי העקרונות 207203
אני מצטרף לשאלה ומוסיף, והיה והיא תהיה חיובית:
מה בדיוק מבטיח לך שההחלטות בחיים הציבוריים אכן יתקבלו על פי השכל הישר?
הישמרו מאנשי העקרונות 207235
אותו דבר שמבטיח לך שההחלטות יתקבלו לפי העקרונות המוסריים שאתה מעדיף (כלומר, שום דבר למרבה הצער).
הישמרו מאנשי העקרונות 207248
כאשר אתה מכונן מוסד וההוראות היחידות שאתה נותן למפעיליו הן ''תעשו מה שנראה לכם נכון'' בלי להגדיר מה זה נכון ומהן המטרות שנועד המוסד להשיג לא תוכל להפעיל שום ביקורת עליו וסביר מאוד להניח שהתוצאה תהיה פעולה של המנגנון למען עצמו ולא למען אותן מטרות שרצית להשיג באמצעותו.
מכאן שהצגת המטרות והמגבלות בדרך להשגתן אולי איננה מבטיחה במלוא מאת האחוזים את פעולתו התקינה של אותו מנגנון אבל היא נותנת יותר כוח ביידי האזרחים בכדי לפקח על פעולתו ולשפר אותה.
הישמרו מאנשי העקרונות 215560
זו הערה טריוויאלית לגמרי (וכדי לא להגיד את זה נמנעתי מלענות קודם לכן). אני לא מציע לכונן אף מוסד שההוראות שלו תהיינה ''תעשו מה שנראה לכם לנכון'' - להיפך, לכל אחד מהגופים שהכנסת מכוננת יש (לכל הפחות, צריכה להיות) הגדרת תפקיד ברורה.
אי אפשר להסיק מכאן שהגדרת תפקיד מינימליסטית היא מוצלחת יותר.
הישמרו מאנשי העקרונות 207234
מקרי הקצה של תאוריות פילוסופיות הם נדירים יחסית, ולאדם פרטי יש סיכוי טוב לא להתקל בהם. בכל אופן, אני חושש שההשוואה בין חיים פרטיים לציבוריים מבלבלת יותר משהיא עוזרת להבין משהו.
הישמרו מאנשי העקרונות 207825
רציתי להצטרף אליך לסלידה מפילוסופיות ועקרונות (במיוחד שחוסר הרלוונטיות שלהן מודגם כל פעם מחדש באתר הזה ע''י תגובות שמציגות דילמות מוסריות היפוטתיות שהסיכויים שהן יתרחשו קטנים יותר מהסיכוי שמטאור יחסל את כולנו).

עם זאת, לעניות דעתי, השכל הישר (והלב הישר) יכולים להיות מדריכים מצוינים גם בחיים הפרטיים - אפשר לחיות, ואפילו חיים מוסריים, מבלי לפעול ע''פ פילוסופיה כלשהי. מצד שני, כנראה שאפשר להיות פרופסור לפילוסופיה או רב, ויחד עם זאת להיות חרא של בן-אדם.
הישמרו מאנשי העקרונות 207830
שים לב שעצם הדיון כאן על עקרונות פילוסופיים לא חף גם מפילוסופיה וגם מנימוקים בסגנון "אני חש סלידה מ..", ואשר בעליל, לפחות בשלב הראשוני שלהם, לא מתיימרים להסביר אותה תחושה.

השורה שלך בסוף ("עם זאת, לעניות דעתי, השכל הישר (והלב הישר) יכולים להיות מדריכים מצוינים גם בחיים הפרטיים - אפשר לחיות, ואפילו חיים מוסריים, מבלי לפעול ע"פ פילוסופיה כלשהי. מצד שני, כנראה שאפשר להיות פרופסור לפילוסופיה או רב, ויחד עם זאת להיות חרא של בן-אדם")

היא גם כן לא משהו מנומק, אלא דיעה שכנראה נובעת (על-פי עדותה) מאותו דבר שעליו היא ממליצה, כלומר, "השכל הישר (והלב הישר)". אני יכול כמובן לטעון מדוע עמדה כזו היא בעייתית, אבל מצד שני, אתה תוכל לטעון שנימוקיי הם תוצאה של תיאוריה פילוסופית ועקרונות שאינם רלוונטיים לגביך. מה שמעלה את שאלת עצם אפשרות ההתדיינות... (ולגביי התדיינות זה משהו שיוצר "דיון פורה", כלומר, דיון שבו מתקיים שינוי מנטאלי בקרב אחד הצדדים, אם על-ידי למידת דבר חדש (אכנה זאת "שינוי מנטאלי אינפורמטיבי") ואם על-ידי שינוי דעה מסויים (להלן אקרא לכך "שינוי מנטאלי דעתי")) ‏1

1 זהו רק בגדר הצעה בלתי מגובשת להגדרת "דיון פורה", ולא משהו סמכותי וחסר חורים.
הישמרו מאנשי העקרונות 207966
טוב, אז הנה הנימוקים:

1. כמתמטיקאי, אני לא אוהב כשמפעילים שיטות "פסאודו-מתמטיות" בתחומים שבבירור הן לא מתאימות להם. הדבר דומה לאפשרות להוכחה באינדוקציה שכל אדם הוא קרח. אני חושב שמערכות אקסיומטיות ה דבר נפלא, אבל לא ממש מתאים ע"מ להחליט החלטות מוסריות. אני גם לא אוהב שבגלל שמתייחסים למוסר כנובע מאקסיומות, אפשר "להוכיח" טענות מוסריות ע"י הצגת כל מני דוגמאות פיקטיביות ומוקצנות, שבעיני לא מוכיחות כלום.

2. בעייתיות נוספת בלפעול בחיים מתוך עקרונות מוסריים נוקשים, היא שלרוב אנחנו לא יודעים את כל העובדות ולא יכולים לחזות את העתיד. לדוגמא, אני מסוגל אולי להסכים אם העיקרון שכדאי להקריב אדם אחד ע"מ להציל אלפים, וייתכן שאם אתקל פעם בקוסם רשע שמסוגל להרוג מליוני אנשים אם אני לא אהרוג אדם אחד אז אפילו אפעל לפיו. הבעיה בעיקרון הזה שאני מכיר אנשים שבטוחים שאם רק נהרוג אלף אנשים בשטחים אז יהיה שקט ושלווה שתחסוך לכל הצדדים הרבה חיים, וע"פ צו המצפון שלי זוהי פעולה לא מוסרית. (ד"א, מעניין שאותם אנשים מוכנים להמר בחיי אדם על יכולת חיזוי העתיד שלהם, אבל לא היו מהמרים ב10,000 דולר מכספם האישי על יכולת זו)

3. לדעתי יש בהצגת הדיון כאילו הוא מונחה ע"פ עקרונות גם משהו לא ישר, מאחר וברוב המקרים העמדה שלנו לא באמת נובעת מעקרונות אלא מנטיית הלב שלנו, והנסיון להצדיק אותה בעקרונות הוא לצייר את המטרה אחרי שירינו את החץ. (תמיד כמובן מצליחים להצדיק את העמדה מעקרונות מאחר ומסתירה אפשר להוכיח כל דבר)

תחשוב על זה שלרוב אתה יכול לחזות מה תהיה העמדה של מגיב מסוים באייל בנושא מסויים הרבה יותר טוב משאתה יכול לחזות את הטיעון העקרוני שהוא ישתמש בשביל להצדיק את העמדה הזו.

כמו כן ייתכן למשל שלי ולעוזי ו. יש אותם עקרונות מוסריים, אבל בהרבה המקרים העמדה שלי (כחילוני/שמאלני) תהיה שונה משלו.

דוגמא (לאו דווקא הכי טובה) להצדקה של נטייה ע"י עקרונות היא הדיון בהומוסקסואליות - הרבה אנשים שמתנגדים לזה יכולים לתת לך כל מיני סיבות עקרוניות לצטט לך מחקרים על חיות וסיבות אבולוציוניות, אבל הרבה פעמים הסיבה האמיתית שהם מרגישים ככה זה כי ככה הם חונכו וכל העקרונות הם פשוט תירוצים.

בנוסף נטיית הלב שלנו משפיעה לא רק על העמדה שלנו אלא גם על תפיסת המציאות. בחיים האמיתיים אנחנו אף פעם לא יודעים את כל העובדות, ובכל מיני אירועים, אם זה ירי חיילים על מפגינים בגדר ההפרדה או פרשת שרון וסיריל קרן, אנשים שונים ישלימו באופן שונה את העובדות שלא ידועות להם, בהתאם לנטיית הלב שלהם. בצורה כזו, אפילו אם הם פועלים לפי אותם עקרונות הם יגיעו למסקנה שונה.

4. נטיית הלב שלי היא לשפוט מוסריות אנשים לפי מעשים שהם עושים בפועל ולא לפי העקרונות שהם דוגלים בהם. גיליתי שאין ממש קורלציה והרבה אנשים שאני מסכים עם הדעות העקרוניות שלהם יכולים להיות חרא של אנשים ולהפך. אני מכיר אנשים שחושבים שמי שמצביע חד"ש הוא אוטומטית מוסרי יותר ממי שמצביע מפד"ל גם אם הראשון מרביץ לאשתו והשני הוא אדם נחמד וטוב לכל סביבתו ומכריו. אני סולד מהגישה הזו.

ועוד שתי הערות:
א. להבדיל מעקרונות, אני בהחלט בעד "כללי אצבע" מוסריים כל זמן שזוכרים שהם רק כללי אצבע ולא מחליפים לחלוטין את השכל הישר והלב הישר.

ב. שלא כמו עוזי, אני לא חושב שעקרונות מוסריים מסייעים יותר מדי בשטח לא מוכר, זה נכון במיוחד כאשר הדיון בהם הוא לא ישר (ראה סעיף 3) ואנשים משתמשים בעקרונות ע"מ להסוות את נטיית הלב שלה.
הישמרו מאנשי העקרונות 207983
אני יכול כרגע (בגלל השעה) רק לענות במהירות (ומכאן זה ייראה אולי טיפה ממוֹתן וטיפה לא ממוּתן) ואתקן טעויות וחורים בהמשך הדיון, אם יהיה כזה:

1. הרעיון בדיונים הוא להשתמש בלוגיקה, לא במתימטיקה, וניתן לדון רבות בקשר בין שני התחומים הללו. אני מבין כמובן למה אתה מתכוון, אבל אתה בטח יודע שלו הייתי נוקדן (ואולי אני כן כזה?!) הייתי יכול לומר שהשימוש בתואר "מתימטי" מניח באופן פסיאודו-פילוסופי מה זה מתימטיקה, אבל נעזוב את זה (אני לא באמת מאמין שאחד המתימטיקאים כאן הוא אינטואיציוניסט או אפילו לא פורמליסט, אבל אשמח להיות מופתע).

מעבר לכך, יש הבדל אני חושב בין להציע עקרונות פילוסופיים טנטטיביים (בדומה כנראה לכללי האצבע שלך, אבל עם נסיון יותר מעמיק לנמק), ואפילו תיאוריות שמוכנות להעמיד עצמן לבדיקה, לבין סיסטמות פילוסופיות רחבות ודוגמטיות בסגנון קאנט, היגל, מרקס וכדומה (דוגמטיות, במובן שהן מתיימרות לספק תשובה לכל, ולא נסתרות ע"י שום עובדה, שכן העובדות מהוות חלק מהאונטולוגיה שלהן).

2-3. אני גם לא בעד עקרונות נוקשים, אבל אפשר גם לחשוב על מודלים דינאמיים יותר, שבהן הנוקשות היא מינימלית ומייצרת אוסף של אפשרויות שמהן עדיין יש לבחור.

"תחשוב על זה שלרוב אתה יכול לחזות מה תהיה העמדה של מגיב מסוים באייל בנושא מסויים הרבה יותר טוב משאתה יכול לחזות את הטיעון העקרוני שהוא ישתמש בשביל להצדיק את העמדה הזו."

כן, אבל רק ב*נושא מסויים*. בדיונים שלי עם אורי פז (האיש והנושא) למשל קל לנחש את הכיוון של מה שאכתוב (אף שגם אני בסוף מופתע ממה שיוצא :-)). לגבי יתר הנושאים, ככל שכותב שומר יותר על ראש פתוח, יותר קשה לחזות את תגובתו (אלא אם גם תשובה של מישהו עם ראש פתוח היא משהו שקל לחזות...)
אבל האמת שלא כל-כך ברור לי מה אתה טוען כאן. שרובנו דוגמאטיים? אולי זה נכון, אבל זה לא נובע לרוב מתוך תיאוריות פילוסופיות, אלא דווקא מתוך אותו חינוך שעליו אתה מדבר. להיפך, מנסיוני קריאה ויצירה של תיאוריות פילוסופיות מחייבת מישהו לבחון הרבה יותר צדדים ממה שהיה בוחן כרגיל - אבל לא בטוח שאנחנו מגדירים פילוסופיה אותו דבר, ואחת השאלות היא, האם אימוץ פילוסופיה של מישהו אחר ללא כל נימה ביקורתית (להלן "תורת אמת") היא יצירת פילוסופיה (גם אם נניח הבנה של התורה ממי שמאמצה). נראה לי שלא, ומכאן, שייתכן שהדבר כנגדו אתה יוצא חוצץ (ואני איתך) הוא *חוסר ביקורתית* בכלל, ולא עקרונות ותורות פילוסופיות. אחרי הכל, יכול להיות גם עיקרון כמו "היה תמיד ביקורתי"...

4. נראה לי אבל, שיש הבדל בין מה שבן-אדם *באמת* דוגל בו, ובין מה שהוא אומר שהוא דוגל בו. עד שאין לנו אפשרות לקרוא מחשבות ברור שמה שבן-אדם דוגל בו נשפט על פי סך כל מעשיו הציבוריים (כלומר, שיש לנו אפשרות לדעת אותם), כולל מה שהוא אומר וכותב, ובמידה של סתירה יש להחליט למה לייחס משקל רב יותר. וגם תלוי מה שופטים. אם פרגה הוא אנטישמי, אבל אני שופט אותו על-סמך הלוגיקה שלו, אז הוא בהחלט יהיה ראוי מבחינה זו להערצה, לדוגמה. כל הבעיות האלה, של מה לשפוט, איך לשפוט, וכדומה, הן לדעתי לא קלות פילוסופית, ולתת *רק* לנטיית הלב או החינוך מבית לפעול את פעולתם נראה לי חסר - הרי הגזענות על כל גילוייה נובעת מתוך נטיות לב או חינוך מבית. מתאים להזכיר כאן את אפלטון שאמר משהו בסגנון שהאדם החכם הוא האדם הטוב (ונניח שזה אמ"ם), אבל אני חושש שאז תראה לי מדוע אפלטון היה אדם לא טוב (מה שיראה שהוא לא חכם, ויעלה את השאלה האם המשפט שלו בכלל נכון וכולי :-))

לבסוף, ברשותך, אני כלל לא בטוח שיש ביננו מחלוקת, והייתי רוצה לנסח את הדיון כך: עקרונות פילוסופים שאינם א. מנומקים, ב. נותנים עצמם לבדיקה, הם שורש כל רע. התקיימות א. ו- ב. לא מונעת עדיין יישומן של תיאוריות פילוסופיות מזיקות/לא-הומאניות/וכדומה, אבל אני מעדיף לחיות עם הסיכון הזה מאשר עם ההחלטה לתת להן משקל מבוטל, בעוד אתה מעדיף לתת לשיקולי שכל-ישר משקל כבד יותר. אם הסיכום הנ"ל לא נראה לך, אז אתה מוזמן לתקן אותי/ו.
הישמרו מאנשי העקרונות 208040
זה שאני סולד מעקרונות פילוסופיים בענייני מוסר לא אומר שאני חושב שהם שורש כל רע. להפך, אני חושב שאנשים שרוצים לעשות רע מוצאים לעצמם את הפילוסופיה שתצדיק אותם בזה, ואין מה להאשים את הפילוסופיה (משהו כמו רובים לא יורים, אנשים יורים) ‏1.

המקום העיקרי שבו פילוסופיות יתר גורמת לרע הוא בדיונים כמו באייל הקורא, כאשר אנשים לפעמים מתייחסים לעקרונות האלה כמערכת מתמטית/לוגית שאפשר להוכיח מתוכה דברים בעזרת דוגמאות נגדיות מוקצנות וכו'. אבל, כמו שאמרתי, מה שיותר מפריע לי הוא שהרבה פעמים דיון כזה הוא לא אמיתי, מאחר ומציגים את העקרונות כסיבה של העמדה, בעוד שההפך הוא הנכון וקודם היתה העמדה ואחר כך המציאו את העקרונות.

כאמור אני בהחלט מאמין במספר כללי אצבע מוסריים (כגון "המעשים שלך בספירה הפרטית יותר חשובים מהדעות שלך וממה שאתה מצביע" , "המטרה לא מקדשת את האמצעים", וכו') אבל אני לא רואה בהם עקרונות מקודשים, וברור לי שיש מקרים שבהם הערכים שלי יתנגשו אחד בשני, ויהיה צריך להשתמש בשכל הישר כדי להכריע.

------

1 מה שנכון הוא שהרבה מהמשטרים הגרועים ביותר בהיסטוריה היו גם הכי "מבוססים פילוסופית" וקונסיסטנטים לוגית. גם ניצה מדי פעם טוענת כנגד אותם ציונים שנמצאים שמאלה מכהנא שהם לא קונסיסטנטיים. עם זאת, אני חושב שהסיבות לשלטון הטרור של היטלר וסטאלין נעוצות יותר בחוויות הילדות שלהם מאשר בפילוסופיות שהם בחרו לאמץ.
הישמרו מאנשי העקרונות 208147
"המקום העיקרי שבו פילוסופיות יתר גורמת לרע הוא בדיונים כמו באייל הקורא, כאשר אנשים לפעמים מתייחסים לעקרונות האלה כמערכת מתמטית/לוגית שאפשר להוכיח מתוכה דברים בעזרת דוגמאות נגדיות מוקצנות וכו'."

הנטיה הטבעית של אנשים היא לנסות למצוא סדר בעולם שמסביבנו ובעוד שאין אפשרות לנסח תמיד (או בכלל) את הכללים בנוסחאות מדוייקות עדיין ניתן להגיע לאיזשהן מסקנות.
אם אין מקום לדיון רציונלי בעובדות, מסקנות ותיאורים לוגיים של התרחשויות אזי אין הרבה טעם לשום דיון בשום נושא.

"אבל, כמו שאמרתי, מה שיותר מפריע לי הוא שהרבה פעמים דיון כזה הוא לא אמיתי, מאחר ומציגים את העקרונות כסיבה של העמדה, בעוד שההפך הוא הנכון וקודם היתה העמדה ואחר כך המציאו את העקרונות."

האמירה הזאת אומרת משהו בעיקר עליך.

"עם זאת, אני חושב שהסיבות לשלטון הטרור של היטלר וסטאלין נעוצות יותר בחוויות הילדות שלהם מאשר בפילוסופיות שהם בחרו לאמץ."

ומאו? קסטרו? מוסוליני? קים ג'ונג איל? כולם סבלו מהתעללות בילדותם?
הישמרו מאנשי העקרונות 208151
"עם זאת, אני חושב שהסיבות לשלטון הטרור של היטלר וסטאלין נעוצות יותר בחוויות הילדות שלהם מאשר בפילוסופיות שהם בחרו לאמץ."

ובכל זאת, דומה שחוויות הילדות הקשות שלהם הובילה את רוב העריצים הנאלחים של ימינו לאמץ תמיד אידאולוגיה סוציאליסטית כזו או אחרת. ‏1
אז אולי כדאי להזהר מאנשי עקרונות, אבל בעיקר מבעלי עקרונות שמאל וסוציאליזם.

1 דוגמאות יש למכביר, מרביעיית אמצע המאה של היטלר, מוסוליני, סטאלין ומאו, עבור בשלטונות הגרורות הקומוניסטיות במדינות השונות, הקים איל ז'ונגים והקסטרואים, וכדומה. לא שחסרו עריצים מן הימין, בעיקר מחוגי הצבא, אך אלו התאפיינו כמעט תמיד בגישה אופורטוניסטית ורחקו מדבקות בעקרונות כלשהם.
הישמרו מאנשי העקרונות 208154
כמו שברלין כותב ב- Two Concepts of Liberty, השלטון הרציונלי מתיימר הרבה פעמים לדעת טוב יותר מה טוב לנתיניו, תוך האמתלה שלו היו גם הם רציונלים, היו רואים שזה מה שטוב להם (הנסיון הזה להתערב בדרך המחשבה של הפרט (ראה ערך מואזין... שטיפות מוח קומוניסטיות וכולי) הוא ההפך ממה שהוא מכנה "חופש פוזיטיבי"; אבל מושג זה הוא מגדיר גם בצורות אחרות, לא תמיד על פניהן קומפטביליות זע"ז). לא רק זאת, לו היו רציונלים, היו מבינים שזה מה שהם בעצם "רוצים", אבל פשוט לא יודעים את זה כרגע... (כך השליט מתרץ שאין כאן כפיה). ברלין כמובן מזהיר מפני זה, אבל לא בצורה גורפת של פסילת תורות פילוסופיות ועקרונות פילוסופיים, אלא יותר כהמלצה לשמור על פתיחות מחשבתית ואנטי-דוגמטיות. הוא מנסה לשאול בסוף האם לבחור דרך כזו, כמו זו שהוא ממליץ, אינה פחות דוגמטית, ותשובתו היא שאולי כן, אבל קשה לו לראות איך דרך כזו יכולה להוביל לזוועות אליהן הובילה הגישה האחרת.

בכל אופן, זה מאמר מאוד מומלץ (כמו כל כתבי ברלין), ומצוי (נדמה לי) בספרו בשם: "Four Essays on Liberty".
הישמרו מאנשי העקרונות 208204
שאלה טובה היא אם בכלל ניתן להגדיר שלטון סוציאליסטי כרציונלי, משום שהוא חי עם סתירה מובנית בין הרעיון המרקסיסטי שביסודו והמימוש שלו בפועל.
מרקס שלל לחלוטין, מבחינה עקרונית, את רעיון המהפכה משום שראה את ההיסטוריה כהתרחשות דטרמיניסטית, שלאדם בודד או לקבוצות אין דרך ממשית לשנותה. הרעיון הסוציאליסטי, המבוסס על המבנה המרקסיסטי, טוען כי באופן פלאי כזה או אחר אפשר לשבור את הקו הדטרמיניסטי.
הישמרו מאנשי העקרונות 208239
מרקס שלל את רעיון המהפכה? אני חושש שעבר זמן רב מאז עיינת בכתביו.
הישמרו מאנשי העקרונות 208477
התכוונת לומר שאתה מעולם לא עיינת בכתביו, לא?

מרקס שלל מהפכות כאמצעי לשינוי. הוא כמובן תמך במהפכה "טבעית" המתרחשת כאירוע שאין למנוע אותו או לשנותו (כלומר, מהפכה של הפרולטריון היא בבחינת דבר בלתי נמנע).

הרעיון המאוחר יותר שאפשר לחולל מהפכה גם כאשר התנאים לא בשלו להתרחשותה באופן טבעי (לפי התסריט הדטרמיניסטי של מרקס) עומד בסתירה מוחלטת לגישתו של מרקס.
הישמרו מאנשי העקרונות 208491
לשאלתך. לא, לא התכוונתי לומר שמעולם לא עיינתי בכתביו. תפסיק להיות מגוחך.

1. שלא כפי שכתבת בתגובה 208204 מרקס לא שלל את רעיון המהפכה.

2. קיימת סתירה בין הפרשנות הדטרמיניסטית שלו להיסטוריה, לבין הקריאה שלו למהפכה (ובמיוחד דברים שהוא כתב בתזה ה-‏11. היא לא לפניי כרגע). רק הניסיונות ליישב את הסתירה הזאת יכולים למלא כמה ארונות ספרים.

3. ציטוט: "הרעיון הסוציאליסטי, המבוסס על המבנה המרקסיסטי, טוען כי באופן פלאי כזה או אחר אפשר לשבור את הקו הדטרמיניסטי" -
לא נכון. מרקס מדבר על שבירת הקו הדטרמיניסטי במפורש, שתתרחש כשהרכוש יהיה בידי הפרולטריון ובכך תסתיים מלחמת המעמדות. אז (אחרי תקופה של דיקטטורה של הפרולטריון) תשתרר "מלכות החירות" (מושג קאנטיאני שבודאי לא מטריאליסטי).

נכון שהבולשוויקים ברוסיה טענו שתפקידם לבצע את שתי המהפכות, נכון גם שלפני מהפכת 1917 לנין אימץ את עמדתו של טרוצקי, שאפשר "לדלג" על המהפכה הראשונה ברוסיה ולהגיע ישר למהפכה הפרולטרית (בגלל תיאוריית "החוליה החלשה"). נכון גם, אם תרצה, שהמארקסיזם-לניניזם-סטאליניזם עיוות את מארקס, אבל זה לא קשור לטענה ש"מרקס שלל לחלוטין את רעיון המהפכה".
הישמרו מאנשי העקרונות 208545
1. אוקי. מחמת הספק, אני מוכן לקבל את התיקון שהוא גם סתר את עצמו (בטח גם אותו קרע משעמום לקרוא את עצמו).

2. התזה האחת עשרה אינה בדיוק קריאה למהפכה. נכון שמרקסיסטים נאמנים בכל הדורות עסקו הרבה בנסיונות ליישוב כל בדל פסוק אצל מרקס, אבל אנחנו בהחלט רשאים לראות עצמנו פטורים גם מההתייחסות לדבריו כדברי אלוהים חיים (היינו, אין לנו כל צורך ליישב כאן את הסתירות) וגם מאפולוגטיקה. בהסתכלות פשוטה, הרעיון שההתפתחות ההיסטורית היא הליך הצועד לקראת סוף ידוע מראש עומדת בסתירה לרעיון של מהפכה המחוללת שינוי, גם אם מרקס קרא לפילוסופים לשנות את העולם.

3. הרעיון הדטרמיניסטי הבסיסי הוא שלבני האדם יש מאפייני אופי והתנהגות מסויימים (בתמצית: שאיפה לכינון כוחם והאינטרסים שלהם) המולידים בהכרח את מלחמת המעמדות המתמשכת. הרעיון שהאופי וההתנהגות המסוימים הללו ייעלמו כאשר יבוא "כליונה של הבורגנות ונצחונו של הפרולטריון" הוא הנחה שיתרחש שינוי פלאי באופיים של בני האדם שישבור את ההליך הדטרמיניסטי הזה.

ובכל זאת, לסיכום: אפשר בהחלט לקבל את טענתך שמרקס הכיל בעצמו את הסתירות הללו בתוכו בין הצהרות דטרמיניסטיות רמות מהדהדות כמו "כליונה של הבורגנות ונצחונו של הפרולטריון – משניהם כאחד אין מפלט" לבין הצהרות פרגמטיות מבולבלות כמו בסוף המניפסט הקומוניסטי. ההערות הארסיות והנוקבות של פופר בפרק 19 של "החברה החופשית ואויביה" (ר' במיוחד הערה 14)
  הישמרו מאנשי העקרונות • עוזי ו.
  הישמרו מאנשי העקרונות • לודביג
  הישמרו מאנשי העקרונות • האייל האלמוני
  הישמרו מאנשי העקרונות • לודביג
  לעמורה דמינו? • עוזי ו.
  לעמורה דמינו? • לודביג
  הישמרו מאנשי העקרונות • האייל האלמוני
  הישמרו מאנשי העקרונות • אביב י.
  הישמרו מאנשי העקרונות • האייל האלמוני
  הישמרו מאנשי העקרונות • שוטה הכפר הגלובלי
  צודק • האייל האלמוני
  הישמרו מהדמגוגים • ד''ר בר ביצוע
  איפה בדיוק הקו? • לודביג
  איפה בדיוק הקו? • עוזי ו.
  איפה בדיוק הקו? • האיל הטמבל
  איפה בדיוק הקו? • שוטה הכפר הגלובלי
  איפה בדיוק הקו? • עוזי ו.
  איפה בדיוק הקו? • שוטה הכפר הגלובלי
  איפה בדיוק הקו? • גדי אלכסנדרוביץ'
  איפה בדיוק הקו? • שוטה הכפר הגלובלי
  איפה בדיוק הקו? • ד''ר בר ביצוע
  איפה בדיוק הקו? • גדי אלכסנדרוביץ'
  איפה בדיוק הקו? • ד''ר בר ביצוע
  איפה בדיוק הקו? • גדי אלכסנדרוביץ'
  תיקון קל: • שוטה הכפר הגלובלי
  תיקון קל: • גדי אלכסנדרוביץ'
  תיקון קל: • שוטה הכפר הגלובלי
  איפה בדיוק הקו? • ד''ר בר ביצוע
  איפה בדיוק הקו? • גדי אלכסנדרוביץ'
  איפה בדיוק הקו? • ד''ר בר ביצוע
  איפה בדיוק הקו? • ברקת
  איפה בדיוק הקו? • שוטה הכפר הגלובלי
  איפה בדיוק הקו? • גדי אלכסנדרוביץ'
  איפה בדיוק הקו? • שוטה הכפר הגלובלי
  איפה בדיוק הקו? • גדי אלכסנדרוביץ'
  איפה בדיוק הקו? • שוטה הכפר הגלובלי
  איפה בדיוק הקו? • גדי אלכסנדרוביץ'
  איפה בדיוק הקו? • אייל מולד(ר)
  איפה בדיוק הקו? • שוטה הכפר הגלובלי
  זאת גישה מאוד מאוד לא הגיונית • ד''ר בר ביצוע
  זאת גישה מאוד מאוד לא הגיונית • אייל מולד(ר)
  זאת גישה מאוד מאוד לא הגיונית • ד''ר בר ביצוע
  דוקא כן • אייל מולד(ר)
  דוקא לא • ד''ר בר ביצוע
  דוקא לא • אייל מולד(ר)
  דוקא לא • ד''ר בר ביצוע
  דוקא לא • אייל מולד(ר)
  דוקא לא • אייל מולד(ר)
  דוקא לא • ברקת

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים