בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 19/03/04 14:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אולי זה גם אומר שאפשר להחיל תוכניות תוך נסיון כנה לפגיעה מינימלית בשכבות החלשות בטווח המיידי. לא נראה לי ששר האוצר הנוכחי מנסה את זה. היפותטית, אם מרצ היו בשלטון, לדעתי הם מצד אחד לא היו מציעים תוכנית שתביא לחורבן או להגברת העוני בעתיד, ומצד שני לא היו מקצצים בצורה כה אינטנסיבית מקצבאות הנזקקים. 2. אבל במתכונת הנוכחית איכות החיים של ויקי -יורדת-. גם ככה הקצבאות לא היו גדולות במיוחד, ועכשיו הן אף קוטנות. 3. אז אם אתה לא מעלה על דעתך תוכנית שתוביל למותם מרעב של אלפי אנשים, מדוע העלית את האפשרות הזו מלכתחילה? אני לתומי דיברתי על כמה מרצ נחמדים לעניים, ואז באת וכמעט התעלפתי מתחזיות החורבן שלך. אז שוב, מה בעצם רע בהצעות של מרצ, ולמה הן עלולות להוביל? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון, זו דעתך. לכל אחד יש דעות שונות בתחום הזה, ולכן חורה לי שאנשים מנכסים את ה"חברתיות" ועל כן בשורה התחתונה, את התכנון הכלכלי שמטרתו להיטיב עם כולם, רק לדרכי הפעולה של מרצ. 2. ועכשיו היא תמות מרעב ברחוב? 3. אתה דיברת על "מה היא תיתן לילדים לאכול". אם יש לה מה לתת לילדים לאכול ממילא, מה טוב. אם אין, אתה הוא זה שמדבר על אנשים שמתים מרעב. אני הבאתי את הדוגמא הזו בתור דרך להבהיר את העמדה העקרונית שלי, גם במקרים קיצוניים. אתה לתומך דיברת על כמה מרצ נחמדים לעניים, אבל בלי להראות שהם באמת משפרים בטווח הארוך את מצבם של העניים, אלא רק שהם מחוקקים "הרבה חוקים חברתיים" - יותר מכל אחד אחר בכנסת. דהיינו, הכמות קובעת, ולא סתם הכמות, אלא הכמות של ה"חוקיים חברתיים", שעל פי גישתך נתפסים אקסיומטית כדבר טוב. נגד התפיסה האקסיומטית הזו יצאתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. טוב, מרצ היא מפלגה סוציאל-דמוקרטית, ובאופן מסורתי תומכי הגישה הזו נוטים יותר לעזרה לעובדים ולשכבות החלשות, מאשר מפלגות אחרות, ליברליות, שדואגות יותר לבעלי ההון. שוב, אני לא כלכלן, אבל החלוקה הזו נכונה, לא רק בישראל, נכון? האם הפועלים הפשוטים בכל העולם, שמצביעים למפלגות הסוציאליסטיות, בעצם עושים טעות חמורה ומביאים להרעת מצבם? מרגרט ת'אצ'ר, רונלד רייגן, סילביו ברלוסקוני, הלמוט קוהל; כולם בני מפלגות הימין, פחות או יותר, וכולם ייזכרו לעד בספרי ההיסטוריה כאלו שנלחמו בעובדים ובעניים ובהחלט הרעו את מצבם (גם אם התכוונו לטוב). לפיכך עליך לסלוח לי כשאני מנכס למרצ את ה"חברתיות". 2. אני לא רוצה לומר משהו כמו "נסה אתה לחיות מהקצבה, נראה אותך". חיי העניים קשים, גם אם הם לא מתים מרעב. אתה ודאי יודע זאת. אני לא באמת סבור שהכמות קובעת. פשוט, בתור לא-כלכלן, כמות החוקים היא המדד הברור לי ביותר. התכוונתי לומר שמרצ תמיד עשתה יותר מאחרים למען העניים, וההוכחה לכך (שאין לי) היא לא בהכרח במספר החוקים, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרצ נחמדה לעניים? איך? שליש מחברי מרצ הרשומים הם חברי הקיבוץ הארצי. הם הכריעו את הכף נגד בחירתו של חבר בקיבוץ הארצי לשעבר, האיש המזוהה יותר מכל עם המצע החברתי, רן כהן. הם "העיפו" את אילן גילאון מהרשימה בבחירות הקודמות. אז איך הם בדיוק נחמדים לעניים? אולי אתה מתכוון לזה שבכל יום ששי הם יוצאים אל שכונות העוני בערי ישראל ולערי הפיתוח הסמוכות אליהם ומחלקים את עודפי התוצרת החקלאית לעניים. מה, לא? איי, איך אני התבלבלתי. מרצ אפילו לא נחמדה לעניי מרצ, מצביעיה מן הקבוץ הארצי. עוד אוכלוסייה ענייה במדינת ישראל. מזל גדול יש לחברי הקיבוצים שמקורם בעיר והוריהם עדיין חיים, ועוד הערה קטנה: אני מכיר את ערי השרון: נתניה, הרצליה, חדרה, כפר סבא. בכל אחת מהן יש כיום בתי תמחוי. שם, בבתי תמחוי אלה, כשמניחים את מנת האוכל בצלחת לא שואלים אם אתה קיבוצניק, ואפילו לא אם אתה מצביע מרצ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, דיברתי על מרצ לאורך השנים, לא בשבוע האחרון. שנית, לא כל אי-בחירה של מישהו שמזוהה חברתית פירושה "אי-נחמדות לעניים". כפי שאמרתי, גם אני הייתי מצביע לביילין ולא לכהן, ובכל זאת אני תומך בעזרה מירבית לעניים. יש המון גורמים לבחירה או אי-בחירה של מישהו. שלישית, דיברתי על מדיניות המפלגה, על רוח החוקים שהציעה, על פעילויותיה בכנסת ומחוצה לה. מה הקשר לאחוז הקיבוצניקים בקרב ח"כיה? מישהו מסביון לא יכול לתמוך בעזרה לעניים? והאם בגלל שידוע לי ששליש מחברי מרצ באים מהקיבוץ, הייתי צריך להצביע לקיבוצניק לראשות המפלגה כמחווה של רצון טוב? לסיכום, לא הראת לי שמרצ לא נחמדה לעניים, וגם לא הבנתי את ההערה על בתי התמחוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברי הקיבוץ הארצי במרכז המפלגה עושים דיל עם קבוצות מאורגנות אחרות בדיוק כמו במרכז הליכוד. יש במרכז מרצ שלוש קבוצות מאופיינות "עדתית": הקיבוצניקים, הערבים והדרוזים. אלה אף פעם לא מצביעים אידיאולוגית אלא לפי התועלת שהם סבורים שתנבע מכך לשולחיהם. חוקים: כשהחוקים נקבעים ע"י העלית השלטת, הם גם תמיד נאכפים על ידי אותה עלית. כמעט אף פעם לא יזכה הדל בריבו. תמיד יעמדו מולו בעלי הכח הנגישים אל השלטון ובאמצעות הממון יטו את החוקים והמשפט על פי צרכיהם וכיד כשרונו של עורך הדין היקר שהם מסוגלים לממן. אז מה עוזר לעני חוקי מר"צ? אם שטרית לא היה מצטרף לחוק של רן כהן, גם חוק הדיור הציבורי לא היה עובר. (ונדמה לי שהחוק שעבר בכנסת בעניין זה הוא דווקא הנוסח של שטרית ולא של רן כהן.) ההערה על בתי התמחוי. ידידי היקר, חברי הקיבוץ הם הקבוצה הענייה ביותר במר"צ, משוס מה הם עדיין סבורים שהם העלית המובילה ולא היא. לדעתי, הטוב ביותר עבורם ועבור החברה הישראלית הוא להתחבר עם הדומים להם כלכלית. עיירות הפיתוח, השכונות, הגמלאים, החד הוריים והערבים. הם צריכים להקים מפלגה מעמדית שתייצג ותלחם עבור כל הקבוצות האלה. ההתחברות שלהם עם שרידי שינוי ההיסטורית ועם רצ תוך השכחת מורשתה של מפ"ם, רק יעשו להם רע. הציבור האמיתי שעבורו הם צריכים להילחם הוא ציבור בתי התמחוי. והוא מורכב מכל הקבוצות הנ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לא מתמצא בנבכי הפוליטיקה הפנים-מפלגתית כמוך, אז אין לי מה לומר. לדעתי השקפתך עגומה מהמציאות, ובכל זאת יש כמה אנשים הגונים בעולם הזה, במיוחד במרצ. נו טוב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |