בתשובה לערן בילינסקי, 21/03/04 16:23
בהבדל האזרחות 207325
קרא את מדור המכתבים של הארץ, ותלמד לדעת כיצד המערכת אחראית גם אחראית. פרסום מכתב עם דעה נוגדת הוא נדיר, ומשמש כעלה תאנה, בדיוק כמו מאמריו של ישראל הראל באותו עיתון.
האזכור השולי בעיתונות התיחס להפגנה שנערכה ליד בית המשפט העליון.
ההשואה בין פדרמן ועצירים ערבים נדונה כבר בתגובת האיל האלמוני למעלה מס. 207242.
בהבדל האזרחות 207328
אני חושב שהאייל האלמוני בתגובה 207242 לא דייק. למיטב ידיעתי רוב העצורים המנהליים אינם לוחמים בלתי חוקיים (אני בספק אם רובם בכלל אחזו בנשק). מדינת ישראל יודעת טוב מאד לעצור, לשפוט, להרשיע ולאסור את אותם "לוחמים בלתי חוקיים" למשל.

ולעניין התקשורת, אם כל תלונתך היא על "הארץ" אז דיינו, אני לא מוטרד. עדיין נשארו "מעריב" ו"ידיעות" שהם נפוצים הרבה יותר מ"הארץ" (כל אחד בנפרד). אגב, מאמריו של ישראל הראל ב"הארץ" אינם כה נדירים, כמו גם מאמריהם של עוזי לנדאו, משה ארנס ואחרים.
בהבדל האזרחות 207402
יפה שאתה מסייג את עצמך: "אני חושב", למיטב ידיעתי"
תגובה נוספת של האייל האלמוני תוכל למצוא למטה ב-‏207333.הוא, לעומתך, בטוח לגמרי בדבריו.
כשדיברתי על מאמריו של ישראל הראל בהארץ, לא התכונתי שהם נדירים, אלא שהם משמשים כעלה תאנה. יש כאן כשל בהבנת הניקרא שלך, או כשל כתיבה שלי.
דרך אגב, היום פורסמה ידיעה שפדרמן הוכנס לצינוק לארבעה ימים על שלא נשמע לסוהרים או משהו כזה.
הידעת שהוא אב לשבעה ילדים?
בהבדל האזרחות 207431
אני מודה לך על המחמאות. לו רק יותר אנשים היו מסייגים את עצמם יותר היינו מביאים גאולה לעולם.

ראשית, אני שמח שעברנו כברת דרך מהאשמת כל העיתונות הישראלית מהתעלמות מפדרמן לקו המערכתי של עיתון "הארץ". נדמה לי שמן המפורסמות הן שלעיתון "הארץ" יש קו מערכתי מוצהר ועורכיו אינם מתביישים בכך אלא מצהירים זאת בריש גלי, כלומר, מה שנקרא "גילוי נאות". האם מאמריו של ישראל הראל (ושל לנדאו, וארנס) הם "עלה תאנה"? מתי משהו הופך להיות "עלה תאנה"? כיצד נכריע אם המאמרים הם בגדר "עלה תאנה" או לא? חמור מכך - אתה מאשים, במובלע, את הראל, לנדאו, ארנס, וכותבים אחרים בכך שהם משתפים פעולה ומוכנים להיות "עלה תאנה". הייתי מעוניין לשמוע את דעתם בנושא לפני שאחרוץ לכאן או לכאן.

(ולעניין הבנת הנקרא, אצטט את מה שכתבת, מילה במילה: "קרא את מדור המכתבים של הארץ, ותלמד לדעת כיצד המערכת אחראית גם אחראית. פרסום מכתב עם דעה נוגדת הוא נדיר, ומשמש כעלה תאנה, בדיוק כמו מאמריו של ישראל הראל באותו עיתון.")

כן, אני יודע שפדרמן הוכנס לצינוק, אפילו עידכנתי על כך בתגובה 207329 (שים לב לקישור שם לYnet. והנה הפתעה - גם "הארץ" מפרסם זאת: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... , כלומר "הארץ" אינו מתעלם מפדרמן כלל)לפני כחמש שעות וחצי. אני גם יודע שהוא אב לשבעה ילדים, איך איני רואה את הרלוונטיות של עובדה זו לעניין מעצרו המנהלי או לכך שנשלח לצינוק על ידי שלטונות הכלא.
בהבדל האזרחות 207453
"נדמה לי שמן המפורסמות הן שלעיתון "הארץ" יש קו מערכתי מוצהר ועורכיו אינם מתביישים בכך אלא מצהירים זאת בריש גלי".

האמנם? לא זכורה לי איזו שהיא הצהרה שלהם על קו מערכתי כלשהו. על הפוסט-ציונות שלהם למדתי בדרך הקשה.
בהבדל האזרחות 207484
רק רציתי לספר שעבדתי פעם בטלמרקטינג של הארץ, בדיוק בתקופה של ירידה דרסטית במנויים(אחרי המכתב של עירית לינור, למי שזוכר).
אנחנו במחלקת הטלמרקטינג הוזמנו לשיחה חסרת-תקדים עם עמוס שוקן בכבודו ובעצמו.
לתדהמתי(ולתדהמת אחרים), שוקן הקדיש את רוב הזמן לשטיחת עמדותיו הפוליטיות של ''הארץ'', תוך הנמקות למה צריך לסגת מכל השטחים ולהקים מדינה פלשתינית. בהנחיות שהוא נתן לנו לתגובה לנטישת קוראים(באותה תקופה הרבה אנשי ימין אינטלקטואלים ביטלו את המנוי) השתמע שעלינו, במקום להסביר להם למה העיתון לא באמת כזה שמאלני, להסביר להם את האג'נדה פרו-חלוקת-הארץ שהעיתון מחזיק בה בגלוי.
אני,לפחות, יצאתי די המום מהשיחה.
בהבדל האזרחות 207488
אני חש הרבה כבוד למי שמוכן לשלם ברייטינג על עקרונותיו.
בהבדל האזרחות 207487
הארץ אינו נוקט קו פוסט-ציוני, אלא אם כן בעיניך ציונות היא ארץ ישראל השלמה.
פוסט ציונות ב''הארץ'' 207530
מבלי להסתבך בתויות "פוסטיות" הקו הנקוט על ידי רוב כותבי "הארץ" בשנים האחרונות נע בין השמאל המתון (עמדות "מר"ציות") לשמאל הרדיקלי. העורך היוצא חנוך מרמרי נקט בדרך כלל בעמדות מרכזיות יחסית: כך למשל שלל במאמר מערכת את סרבנות השירות בשטחים.

קיימת כמובן קבוצת כותבים בעלות צביון רדיקלי מובהק שנציגיה הבולטים הם גדעון לוי ועמירה הס שניתן לאפיין אותה בפוסט ציונות. במקרים בהם בחר המו"ל עמוס שוקן לפרסם תחת שמו מאמרים התברר כי בדעותיו הוא קרוב למדי למחנה לוי-הס.

אפשר להתרשם מהקישורים הבאים:
משמעות חילופי הגברי בעיתון:
דעותיו של העורך החדש דיויד לנדאו:
פוסט ציונות ב''הארץ'' 207531
אני מבין את הודעה שלך כאילו אתה תומך במה שאמרתי. תקן אותי אם אני טועה.
פוסט ציונות ב''הארץ'' 207556
אינני מצדיק הדבקת תווית גנאי פוסט ציונית גורפת לעיתון ובכך אני מסכים איתך. יחד עם זאת יש כותבים רבי השפעה בעיתון ובכללם המוציא לאור שלו הנוקטים עמדות רדיקליות מובהקות הרחוקות מרחק רב מסתם שלילה של חזון ארץ ישראל השלמה. ביטוי בוטה הרבה יותר של רדיקליות זו מובע דרך קבע כמדיניות מערכתית במקומוני רשת שוקן.
פוסט ציונות ב''הארץ'' 208732
אני לא יודע אם הס ולוי הם פוסט-ציונים, אבל גם אם הם כן, אני לא הייתי יכול לדעת את זה מקריאה של רוב מאמריהם (תקן אותי אם אני טועה). הם בעיקר עוסקים בדיווחים מהשטח על השפעת פעולות ישראל על הפלסטינים, והבעת אמפתיה עזה ודעה שלילית (בייחוד לוי) עליהם. אלה הן גישות שיכולות להינקט גם על-ידי אנשי מרכז ציונים ופטריוטים לעילא שהולכים לבית-הכנסת כל שבת. צריך להפריד בין מחוייבות עזה לעמדה לבין הקיצוניות של העמדה.
בהבדל האזרחות 207551
"מתי משהו הופך להיות "עלי תאנה"?" ובכן, תופעה כזו מתרחשת כאשר עיתון נוקט עמדה חד- צדדית קיצונית, אבל כדי לשמור על מראית עין של הגינות מיקצועית, הוא נותן במה לשני כותבים בעלי דעה שונה (הראל וארנס. לנדאו כותב רק לעיתים רחוקות), אבל כל שאר הכותבים, והקו המנחה של מאמרי המערכת (וגם המו"ל ) מביעים את עמדתם המליטנטית בקול גדול.
עכשיו ברור כיצד משהו הופך להיות עלי תאנה?
ובאשר לפדרמן ושבעת ילדיו: ציינתי עובדה זו כדי לנסות ולעורר מעט רגש ואהדה (נוסח גדעון לוי). אבל שום דבר לא חודר אל לב האבן.
בהבדל האזרחות 207332
ב"בשבע", "מקור ראשון" ו"הצופה" אין אפילו עלה תאנה. בנובוסטי ווסטי יש, http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
בהבדל האזרחות 207344
ב''מקור ראשון'' יש, מאיר פעיל ועוד כמה.
בהבדל האזרחות 207564
"שבע" ו"מקור ראשון" הם עיתונם של מתישבי יש"ע, ומיצג את עמדותיהם, ו"הצופה" הוא עיתונה של המפד"ל ומיצג את עמדותיה.
האם "הארץ" הוא עיתונם של הפלסטינים ומיצג את עמדותיהם?
בהבדל האזרחות 207566
"הארץ" הוא עיתונו של עמוס שוקן, ומייצג את עמדותיו. או שרק לבעלי עמדות כשל "מתישבי יש"ע" ו"המפד"ל" מותר להחזיק עיתונים?
בהבדל האזרחות 207722
אתה צודק. שוקן בהחלט יכול להיות בעל עיתון המיצג את עמדותיו.
אלא שהארץ רואה עצמו הרבה יותר מאשר עיתון סקטוראלי, כמו מקור ראשון. הארץ, בעיני רוחו, הוא עיתון נוסח הניו-יורק טיימס (הוא גם מנסה לחקות אותו בפורמט ובסגנון), אלא שלמרות שה-ני''ט הוא עיתון עם נטיה שמאלנית, יש בו כותבים ימניים רבים המהווים חלק אינטגראלי בעיתון. הם לא עלי תאנה.
בהבדל האזרחות 207879
ערוץ 7 רואה את עצמו כ"רשת תקשורת ישראלית" http://www.a7.org/index.php3

מקור ראשון הוא "עיתון ישראלי לאומי" http://www.makorrishon.net/page.php?id=1 ובטח שלא סקטוריאלי או, במילותיהם, "לראשונה הוקם בישראל עיתון בעל מכנה משותף לציבור חרדי, דתי לאומי וחילוני".
בהבדל האזרחות 208140
אני בטוח שאתה יודע להבדיל בין הצהרות בומבסטיות ובין המציאות בשטח.
המציאות בשטח 208143
ובמציאות בשטח, הארץ הוא עיתון עם קו מערכתי ברור, מוצהר ושמאלני. שבע ומקור ראשון הם עיתונים עם קו מערכתי ברור, מוצהר וימני. עדיין לא הבנתי מה חטאו של הארץ.
המציאות בשטח 209389
קרא שוב את תגובתי <207722>
המציאות בשטח 209391
כמעט, רק תוסיף את המילה ''תגובה'' (בלי המרכאות) לפני המספר. בדוק במסך אישור התגובה אם הקישור לתגובה מופיע כקישור (בצבע כחול, עם קו מתחת). אם אתה עדין לא מסתדר, אנא פנה אלינו בדואר אלקטרוני (הכתובת מופיעה למטה) וננסה לעזור לך.
המציאות בשטח 209485
עזוב. זה מאד משעשע לראות איך אנשים שיש להם פתרון ברור לבעיות הכי סבוכות בחיים לא יודעים לקשור את שרוכי הנעליים.
המציאות בשטח 209755
בשבילך זה "לקשור את שרוכי הנעליים", בשבילו זה מסובך יותר. אז מה?
המציאות בשטח 209836
אני למדתי לקשור את השרוכים בנעליים רק בגיל 14, כי היו (ויש) לי בעיות קואורדינציה ומוטוריקה עדינה, ואני לא חושב שאני מהמטומטמים שבבני-האדם (נתון לוויכוח, כמובן).
ללמדך שאפילו הדוגמה שלך לפעילות ברורה-מאליה אינה במקום.
המציאות בשטח 209882
על ברטראנד ראסל אמרו שגם אחרי שאשתו הכינה לו חוברת הוראות מדוקדקת והרתיחה את המים בקומקום, מעולם לא היה מסוגל להכין לעצמו כוס תה. על ג'ון סטיוארט מיל מסופר שלמד לשרוך נעליו רק בגיל ממש מאוחר, אולי מאוחר יותר מהאייל שלעיל.

ללמדך שגם (ואולי בעיקר) אנשים בעלי הצלחה מוכחת בפיתרון בעיות מופשטות מתקשים בדברים יומיומיים וטריוויאליים יותר.
על הארץ בעיני רוחו 212522
"בשנים האחרונות, על רקע הטרור, המתחים והמשברים שבהם המדינה שרויה, עם סחיפה והקצנה בדעת הקהל, יש המבקרים את חשיפותיו של העיתון, את רוחו הביקורתית ואת דבקותו במחשבה עצמאית. יש המסתייגים מהעקרונות הציוניים-הליברליים המובנים-מאליהם כמעט, שבהם דבק העיתון מימים ימימה: נורמליזציה מדינית, חתירה לשלום, קיום מדינה ישראלית דמוקרטית בעלת רוב יהודי, שגשוג התרבות העברית, זיקה לתרבות העולם, שמירת זכויות האזרח והפרט, העדר כפייה דתית או כל כפייה אחרת, ועידוד היוזמה הפרטית במשק חופשי. מעקרונות אלה לא נרפה.

עם זאת, "הארץ" אינו מפלגה בעלת מצע, אלא עיתון: מחויבותו לאיכות, לאינפורמציה הוגנת, לגירוי אינטלקטואלי ולפתיחות מחשבתית היא חלק מנאמנותו לעצמו ולקוראיו."

על הארץ בעיני רוחו 212645
אם כבר, הפוסט מורטם של מרמרי הוא פי אלף יותר חשוב ממאמר "העסקים כרגיל" החלבי הזה.

מאמר מרתק 212657
באיזה עוד עיתון היו מפרסמים מאמר כזה?
מאמר מרתק 212675
שאלה מצוינת. טקסט מאוד חריג. "תחקירים פנימיים" כבר פורסמו (יש טרנד כזה, בטח מאז פרשת הניו יורק טיימס). אבל בזה יש מאפיינים עוד פחות שגרתיים. ואי אפשר לקחת להארץ את הקרדיט על זה.

מצד שני, לאחר שההרצאה נישאה (עם כל הביצים הדרושות לעניין), ההחלטה אם לפרסם בעיתון כבר משנית. למה שגם העיתון לא ייצא גבר? הרי מרמרי יכול היה לתת את זה ל"עין השביעית" למשל... שלא לדבר על זה שפסילה של זה בידי העורך החדש תצייר אותו רע.
על הארץ בעיני רוחו 212790
מסכים. רק שלא מצאתי איפה לתקוע את זה, ולהבדיל, מאמר המערכת התקשר ישירות לדיון מעלינו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים