בתשובה לג. שמעון, 22/03/04 12:11
זורע מוות יקצרהו 207555
אני חולק על האופן בו אתה מנתח את הרציונליות של החמס. בהחלט יש רציונל מאחורי אופן פעולתו (הגם שכזה שלא ינעם לשומע המערבי והישראלי). קיימת מטרה ארוכת טווח והיא פלשתין מאוחדת "מהים עד הנהר" כמדינה מוסלמית. במדינה זו בהחלט יש מקום למיעוטים דתיים ובכללם היהודים אך על אילו לדעת את מקומם. (במאמר מוסגר ניתן לטעון שההבדלים בין החמס לזרם המרכזי שנציגו עראפת אינם מהותיים).

העובדה שהמטרה אינה ניתנת להשגה בטווח הקצר אינה צריכה לגרום לנטישת המטרה ארוכת הטווח בפרט בחברה שראיית ההיסטוריה ותפישת הזמן שלה אינם נגועים ב"עכשוויזם" קצר רוח. הדרך להגשימה ידועה היטב: שחרור בשלבים של האדמה הגזולה ללא מתן תמורה כלשהי (מוחשית או אידיאולוגית), המשך המאבק עד שתישבר רוחם של הציונים ובמקביל ירבה מספרם של הערבים בתוכה. אם יתמידו הערבים במאבק, יסכימו לשלם את מחירו ולא יתפתו לעסקות עם השטן - סופה של הישות הציונית יהיה כסופם של הצלבנים.

כשאתה מיחס אי רציונליות לחמס אתה מניח שהמטרה היא אוטופית ולא ניתנת למימוש. אינני כה אופטימי כמוך מאחר ויש סימנים מעידים רבים לכך שלחברה הישראלית אין את כושר העמידה והנחישות המתחייבים מהמאבק של להיות או לחדול מול יריב אכזר ונחוש.
זורע מוות יקצרהו 207575
אני בהחלט מקבל את הערתך, ולכן גם ציינתי בתגובתי לעיל "וזאת מטרה לא רציונלית *בתנאי המציאות כפי שאנו מכירים אותה*".

ולשאלה האם חל כירסום בכושר העמידה של החברה הישראלית: יש אמנם סימנים גם לכך, אבל בהחלט יש גם סימנים הפוכים. להערכתי, רוב החברה הישראלית מכירה בכך שלא במהרה יגיע הסכסוך לסיומו, אך למרות המצב הלא קל, אין ירידה המונית מהארץ, המערכות השלטוניות והכלכליות מתפקדות (חרא, אבל מתפקדות). בשלב זה להערכתי המטרות של החמאס עדיין אוטופיות.

אבל, לשם הדיון התיאורטי, הבה נניח שהחמאס אכן יזכה בהגמוניה בחברה הפלסטינית בלי לסור מהאידיאולוגיה שלו, ובמקביל תחול התפוררות רצינית בחברה הישראלית.

לעיתים קרובות, עולה השאלה מה יקרה אם הרשות הפלסטינית תתפורר וייווצר כאוס בשטחיה. עכשיו צא ושער, מה יקרה אם המערכות הישראליות תתחלנה להיחלש כתוצאה מהטרור? ההערכה שלי היא שלפני שהן יגיעו לשלב של קריסה מוחלטת, ישראל דיסטופית זו, שעדיין תהיה חמושה מכף רגל ועד ראש, תפעל נגד הפלסטינים בעוצמה בלתי מרוסנת. זאת תהיה קטסטרופה אבל אני מסופק אם החמאס יזכה להינות מפרותיה המרים.

הנבואה ניתנה כידוע לשוטים, ולכן איני רוצה להמשיך להפליג בתסריטים מעין אלה. טענתי הבסיסית היא שבמסגרת המציאות המוכרת האידיאולוגיה של החמאס היא משיחית (מופנית לעתיד אוטופי, אם תרצה) ולא רציונלית כמו זו של בן לאדן,קרי, אין להם מטרות קלאוזביציות שהולמות את המציאות הנוכחית שעל בסיסן ניתן לנהל איתם מו"מ מדיני, ולכן הדרך היחידה הפתוחה בפנינו היא לנהל נגדם מלחמת חורמה. דומני שכל הדברים הללו ברורים גם לקובעי המדיניות הישראלית, וההבנה הזו באה היום לידי ביטוי בהתנקשות ביאסין.
כרסום או לא? 207997
להערכתי הבלתי מבוססת, הסכם בנוסח הסכם טאבה יזכה היום להרבה יותר תמיכה בציבור מאשר לפני שלוש שנים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים