בתשובה לדובי קננגיסר, 25/03/04 14:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המכרז אמור להבטיח את התנאים המינימלים לאסירים, ואני בטוח שהוא עומד לפחות בתקן התאורטי של בשב''ס שהוא טוב לאין ערוך מהמצב בפועל בשב''ס. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכיר הרבה מקרים(1) בהיסטוריה של מדינת ישראל, בהם זכיין אשר לא עמד בתנאי המכרז ו/או הזיכיון, וננקטו נגדו צעדים מעשיים? ___ (1) עזוב הרבה מקרים, אתה מכיר כמה מקרים, מקרה אחד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מרמז שמכרזים מופרים על ימין ועל שמאל? תשמע זה ממש הלם עבורי. ברור שכמעט כל מכרז מופר בקטנה או בגדולה. בכל אופן, הדרך של מוציא מכרז להבטיח תנאי סף מסויימים הוא לכתוב אותם במכרז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא מרמז שמכרזים מופרים על ימין ועל שמאל. אני טוען שבניגוד למכרזים, או הסכמים בין גופים עיסקיים, הרי במקרים בהם תנאי זיכיון שהונפק ע"י המדינה מופרים ע"י הזכיין(1) לא תראה תגובה ממשית מצד הרגולטור(2) נוכח הפרת התנאים. ____ (1) ובדרך נס, אלו הם תמיד תנאים המגדירים את רמת השרות שיספק הזכיין לציבור המשתמשים/נפגעים מזכיונו, ולעולם לא, נניח, גובה דמי הזיכיון שעליו לשלם. (2) למרות שכוחו של הרגולטור מול הזכיין רב לאין שיעור מכוחו של גוף עסקי אחד מול משנהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכי היית סבור שחשבתי אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה הייתה, והיום ירון זליכה החשב הכללי מנסה לפתור אותה, שמדינה הוציאה מכרז בתור מנהל ביצוע ולכן כל מכרז נראה כמו ספר הפעלה של נושאת מטוסים. הבעייה עם כאלו מכרזים שהם מפרט טכני מורכב היא שהם מזמינים חריגות כי אף פעם אי אפשר לדעת את כל הפרטים לפני שמתחילים את הפרוייקט, תמיד יש מקום להרחבה של הפרוייקט. מה שהמתחרים עשו הם נתנו מחירים מגוכחים לפרוייקטים כדי שיזכו בהם וכאשר ביצעו את הפרוייקט והגיעו לחלקים שלא היו מנוסחים בחוזה הם תקעו למדינה מחירים. המוטו של זליכה הוא שהמדינה צריכה להוציא מכרזים לקניית שרות ולציין סטנדרטים שהשרות צריך לעמוד בהם (טכניים, איכות סביבה וכו'..) מכאן שהזוכה ישבור ת'ראש איך לממש את המכרז במחיר שהוא הציע. מכרז כזה מטבעו יותר קצר (מציין רק קריטריונים), נוח יותר לבחינה, ובעיקר נוח יותר להגנה משפטית במקרה של חריגות תקציביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, מעניין את הסבתא שלי חריגות תקציביות. הבעיה היא שהסטנדרטים שהשרות צריך לעמוד בהם (טכניים, איכות סביבה וכו'..) אמנם כתובים שחור על גבי לבן (או מה שלא יהיה צבעה של חוברת המכרז), אבל הם נשארים אות מתה. הן הזכין והן הרגולטור (וכמוהם גם הציבור) יודעים שהזכיין לא יממש אותם (במלואם), ושהרגולטור לא יכפה אותם (ושהציבור לא יקבל אותם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגעת בנקודה מענינת, יש כאן אידיליה של חוסר נכונות מצד הזכיין על חשבון הציבור, והרגולטור נוטה לא להתערב יותר מדי (הנ''ל קשור לעיתים בעניני הזכיין...) לדעתי את הנקודה הזאת העיתונות צריכה להעלות ולהציף לתודעה, כמו גם הציבור שנפגע מהשחיתות ואסור לנו לעצום עיניים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אכן מתאר מציאות שאני מקווה מאוד שבעזרתו של ירון זליכה תשתנה. נראה לפחות שהוא עושה את הצעדים הנכונים. חוץ מזה, חריגות תקציביות צריכות לעניין את סבתא שלך כי אם יחרגו מהתקציב יצטרכו לקצץ את קיצבת הזיקנה שלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |