בתשובה ליעקב, 25/03/04 15:50
המציאות טועה 208438
אז ככה:
לא אמרתי שההסכם מושלם. גם הצבעתי על החסרונות שלו. אבל אני חושב שהוא מהווה מתווה הגיוני ששני הצדדים יוכלו לקבל בעתיד.
לגבי פירוז המדינה הפלסטינית: סוריה, לבנון, מצריים, ירדן, תימן, ערב הסעודית, איראן (ועוד) לא מפורזות. זה לא אומר שהם מסולים להשמיד אותנו (אחרת זה היה קורה מזמן). צבא פלסטיני מחומש עד השיניים לא ישנה את התוצאה הסופית של מלחמה שלנו עם מדינות ערב (אבל כן ישפיע על הפגיעה בעורף הישראלי במהלך המלחמה). גם הפלסטינים יודעים את זה- ולכן הם (כמו גם החיזבאללה) מנסים להתיש אותנו בעזרת טרור. כך שצבא פלסטיני לא כל כך מטריד אותי.
אבל הייתי מכניס להסכם סעיף שלפיו הפרה מהותית של ההסכם (עם הגדרות מדוייקות לכך, כמו חמישים הרוגים ישראלים במצטבר מיום חתימת ההסכם כתוצאה מטרור והמשך ההסתה) מאפשרת לישראל לכבוש את המדינה הפלסטינית מחדש, לחסל את המנהיגות שלה ואף לבצע טרנספר של אוכלוסיית האוייב. ואנחנו צריכים להבהיר שאנחנו מתכוונים למה שאנחנו אומרים.
עוד מנגנון אפשרי: הגדרה מראש של גבולות המדינה הפלסטינית, אבל נסיגה חלקית בלבד של כוחותינו. נסיגה מלאה והכרזה על מדינה פלסטינית יתבצעו חמש שנים מיום הפיגוע האחרון. כל פגיעה בישראלי (ואפילו ניסיון לפגיעה) יאפסו את השעון.
כך יהיה להם אינטרס לשמור על ההסכם.
ואני מדגיש: הם צריכים להבין שאנחנו רציניים, וכל חריגה מההסכם תוביל לתגובה ישראלית כואבת במיוחד.
כי חתימות על נייר לא יביאו לשמירה על ההסכמים.
המציאות טועה 208443
טענתי הייתה שמדינה פלשתינאית מפורזת היא יישות שאינה קיימת כמו משולש בעל ארבע צלעות.
על כן שימוש במושג זה הינו הטעיה.

לגבי הסכנה שבדברים, מטרת הצבא תהיה כמו מטרת הערבים מאז ששת הימים - להקיז את דמנו כדי לשבור את רוחינו ולהביא אותנו להכנע. האסטרטגיה הזאת עובדת נהדר מאז יום כיפור ואין שום סיבה שיחליפו אותה.
על כן כמות הנשק הנדרש להם הוא -
1) מספיק על מנת לגבות מחיר כבד מצה"ל על כל פלישה. [*]
2) מספיק על מנת לקיים טרור טורדני והטרדה ארטילרית

השאלה מדוע הסורים שומרים על שקט יחסי היא מעניינת. תשובה אפשרית אחת היא שיש מי שנושא את נס הג'יהאד.
הצד השני של השאלה היא למה איננו מצליחים להפעיל הרתעה נגד הפלשתינאים?

[*] בל נשכח שכל פלישה היא זמנית ופתוחה לחתימה על הסכם נוסף לסיום הכיבוש.
שאלת דב (חלק א'): 208449
ההסכם שאתה מציע יחייב, מן הסתם, הפסקת הטירור וההסתה. אם הוא יופר באופן מהותי, תהיה אישית בעד "תגובה ישראלית כואבת במיוחד", כולל חיסול המנהיגות הפלסטינית ו"טרנספר של אוכלוסיית האויב"?
שאלת דב (חלק א'): 208458
כן, ואם זה היה תלוי בי- אז הייתי מציע להם היום הסכם דומה. אם הם היו דוחים אותו, אז כספתח:
1. הייתי מחסל את עראפת ומגרש/הורג את שאר המעגל הקרוב אליו.
2. מפסיק הזרמה של דלק וחשמל מישראל לרשות (אבל מספק גנרטורים לבתי חולים).
3. כובש גם את רצועת עזה/איו"ש ומנקה אותן ככל הניתן מנשק ותחמושת.
4. יוצר רצועת ביטחון של שני קילומטרים מחושפים ברצועה (גבול מצריים) כדי למנוע הברחות נשק.
אחרי זה הייתי מתחיל להלחם ברצינות.
ולהסיר כל ספק, אני חייל קרבי שמבצע בממוצע 30-40 ימי מילואים בשנה.
וזו, לדעתי, התשובה לטירור. להעמיד את מדינות ערב מול הברירה לעשות איתנו שלום מלא או מלחמה מלאה. שום דבר באמצע.
שאלת דב (חלק א'): 208471
אתה מקלקל לי את חלק ב' (שהיה אמור להיות: "המנהיגות הפלסטינית כבר חתמה על הסכם כזה, וכבר הפרה אותו מאז").
שאלת דב (חלק א'): 209110
הם לא חתמו על הסכם כזה. הסכם אוסלו היה מעורפל ומלא בניסוחים דו משמעיים (כמו גם הסכם זנווה). רעה חולה נוספת הייתה העובדה שההסכם לא פירט את פיתרון בעיות היסוד של הסיכסוך (פליטים, גבולות, ירושלים ומה לא).
מובן שהוא לא כלל הצהרה פלסטינית על סוף הסיכסוך וסיום התביעות.
הפרה של הסכם כזה מהווה לדעתי עילה לצעדים שפירטתי קודם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים