בתשובה לאייל מולד(ר), 25/03/04 13:16
מתי הסקר? 208610
המידע יכול להתגלגל, למשל, לחברת ביטוח והיא עלולה לסרב לבטח אותך (למשל בביטוח מנהלים).
מתי הסקר? 208622
בלאו הכי היום יש לקופ"ח מידע הרבה יותר קריטי עליך מבחינה רפואית והוא לא מתגלגל לחברות ביטוח (עקב חובה מוסרית חוקית לסודיות + העדר אינטרס). דוגמא למידע כזה הוא האם אתה חולה במחלה כרונית. סוג הדם שלך לא מהווה מידע משמעותי בהקשר זה.
מתי הסקר? 208626
חשבתי שביני לבין עוזי העניין הובהר.

לפני שנים רבות על דיסקית הזיהוי של החיילים הופיע גם סוג הדם. הפסיקו עם זה אחרי שמישהו מת כתוצאה מעירוי עם סוג דם שגוי (לא יודע אם בגלל טעות רישום או שהוא החליף דיסקית עם מישהו). אגב, נדמה לי שיש מדינות שנוהגות לרשום את סוג הדם ברשיון הנהיגה עד היום, אבל אני חושב שנעשה בזה שימוש רק לעתים נדירות ביותר כשכל שניה קובעת. בארץ החפיף שלנו, אני חושב שמוטב בלי זה ("עזוב אותך משטויות אחי, כָּתוּב לו A והמשחק של מכבי התחיל").
מתי הסקר? 208690
אכן הובהר, עניתי לגבי (אי) הרלבנטיות של זליגת מידע רפואי בהקשר זה.
מלאה ''הארץ'' דמים 209501
בבקשה:

תהיה 208625
נניח שידוע לחברת ביטוח חיים כי אתה עומד למות בעוד שבועיים, האם חובה עליה לבטח אותך? והאם, אם מישהו מודיע לחברה שאתה עומד למות בעוד שבועיים, הוא מבצע פשע? מעשה בלתי מוסרי?
תהיה 208655
"נניח שידוע לחברת ביטוח חיים כי אתה עומד למות בעוד שבועיים, האם חובה עליה לבטח אותך?"

למה שתהיה לה חובה? לא רק זאת, היא תשמח לבטח אם תשלם לה סכום שאחרי שבועיים ייצא קצת יותר מזה שהיא תשלם על מותך.

"והאם, אם מישהו מודיע לחברה שאתה עומד למות בעוד שבועיים, הוא מבצע פשע? מעשה בלתי מוסרי?"

נשמע לי לא פחות מוסרי מלנסות לעבוד כך על חברת הביטוח, או שהשאלה הזאת מנותקת מהקודמת? זה פשע רק אם זה הרופא והוא חורג מתקנה של אתיקה רפואית אני מניח.
תהיה 208669
''לא רק זאת, היא תשמח לבטח אם תשלם לה סכום שאחרי שבועיים ייצא קצת יותר מזה שהיא תשלם על מותך.''

לא הבנתי, וייתכן שאיני מבין איך חברות ביטוח עובדות בכלל. אני חשבתי שאתה משלם להן סכום כסף מסויים על בסיס קבוע, ואם קורה לך משהו, משלמים לנהנים סכום כסף גדול בהרבה מהסכום הקבוע, כך שרק אחרי זמן רב של תשלומים קבועים, הרווח שלך יהיה קטן מההפסד. דהיינו - לחברת הביטוח משתלם לבטח רק אנשים שימותו עוד זמן רב, לא בעוד שבועיים.

השאלה השנייה נועדה כדי לנסות להבין האם מידע על המבוטח לעתיד שמתגלגל לחברת הביטוח הוא דבר טוב או רע. הרושם שקיבלתי מהדיון הזה הוא שזה ''רע'', ושחברת ביטוח צריכה לפעול עם כמה שפחות מידע, ו''אסור'' לה להשיג עוד.
שוב הרושם הזה 208843
שום דבר פה לא "אסור" ולא "רע". יש פה אינטרסים מנוגדים - אלה של חברת הביטוח (שהיתה רוצה כמה שיותר נתונים שיעזרו לה להעלות את סכומי הפוליסות), ואלה של הזכות לפרטיות. אותו ניגוד אינטרסים עולה גם במקרה של בדיקות גנטיות שיכולות (במידה זו או אחרת של דיוק) לנבא הסתברות למחלה כלשהי אצל האדם. לעת עתה החוק ברוב המדינות קובע שהזכות לפרטיות חשובה מזכותה של חברת הביטוח להגדיל את הפוליסה על סמך מידע גנטי. ולכן, החברה רשאית לשאול את האדם אם עבר בדיקות גנטיות כאלה, אבל האדם לא חייב למסור לה את תוצאותיהן.

החוק הישראלי (סעיף 30 עוסק ביחסים עם חברות הביטוח):

ובהקשר זה, אין סוף למידע ה"ביטוחי" שניתן להפיק מהבדיקות המתקדמות היום:

שוב הרושם הזה 208846
עכשיו אני מפגין חוסר הבנה משווע ב"זכות לפרטיות". מדוע סוג דמו של אדם הוא חלק מה"פרטיות" שלו? מה בעצם אומרת הזכות לפרטיות?

לי זה נראה שמה שמשחק כאן תפקיד הוא לא בדיוק הזכות לפרטיות, אלא הזכות לקבל פוליסה "הוגנת יותר" בכך שלא תמסור פרטים שפועלים לרעתך לחברת הביטוח. אם פרטיות הייתה הפקטור היחיד כאן, אני לא רואה מה היה אפשר לומר נגד זה שחברת ביטוח תתנה מתן פוליסה בבדיקת דם, שתוצאותיה יהיו חסויות לכל פרט למבוטח ולחברת הביטוח. לי זה נראה כאילו ה"פרטיות" במקרה זה היא החופש להסתיר פרטים מחברת הביטוח מבלי שתהיה לה "זכות" לדעת אותם, אפילו שהם רלוונטיים מאוד לפוליסה שאותה היא מנפיקה.
שוב הרושם הזה 208850
יכול מאוד להיות.

ואגב, אנחנו לא מדברים על סוג דם, נכון? אלא על גורמים שיכולים להשפיע על תוחלת חייו של אדם ועל גובה הפרמיה שישלם לחברת הביטוח.

אגב, שכחתי לציין קודם שעניין הפרטיות נוגע גם לאפליה בתעסוקה - כך למשל למעסיק אסור לברר פרטים הנוגעים למידע הגנטי של עובד/מועסק פוטנציאלי. האיסור בא למנוע מצב שבו, למשל, עובדת בריאה לא תתקבל לעבודה כיוון שבהיסטוריה המשפחתית שלה יש 3 מקרים של סרטן שד.

כמובן, יש פה שתי מערכות ערכים שונות, והשאלה היא באיזו פריזמה אתה מסתכל על זה. גם באינטרנט למשל קיים אותו קונפליקט - למשל כשספקי אינטרנט או אתרים נדרשים למסור פרטים של גולשים שחשודים במעשה או הצהרה פליליים. בארה"ב כף המאזניים נטתה לאחר ה-‏11.9 לכיוון של מסירת המידע ופיקוח עליו במקרה של חשד ביטחוני, וזאת במחיר האנונימיות (היחסית) באינטרנט.

צריך לזכור שכבר היום יש די הרבה מידע רלוונטי בידי חברות הביטוח - גיל, מצב משפחתי, עישון, אזור מגורים (שיכול להשפיע על חשיפה לסרטן), אופי העיסוק וכולי. מנקודת מבט זאת, מסירת המידע הגנטי יכולה להיתפס בסך הכל כשלב נוסף במיפרט הקיים הזה. והאמת, אני לא יודעת להשיב לך מדוע "עישון כן וגן פגום לא".

ייתכן שהרתיעה מחשיפת המידע הזה היא רק בגלל שעצם היכולת לדעת באיזו הסתברות אדם עלול ללקות בסרטן (אם כי יש הרבה גורמים סביבתיים משפיעים אחרים) היא עדיין חדשה לנו. וייתכן שהרתיעה נובעת מההבנה שהמידע הגנטי הוא לא חזות הכל (כאמור, הוא מהווה רק גורם אחד במשוואה הבריאותית של האדם), ומחשש שהוא יהפוך לחזות הכל אם יסתמכו עליו יתר על המידה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים