בתשובה לidan, 29/03/04 17:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אתה צריך להפריד בין יעד מהותי (כזה שאין מוכנים לוותר עליו) לבין יעד שאיפתי או הצהרתי. לדוגמה, עבור אריאל שרון המשך הישיבה כראש ממשלה הוא יעד מהותי ולעומת זאת פעולותיו השונות כראש ממשלה הן יעד שאיפתי או הצהרתי. כלומר, לו נדרש לוותר על כל אחת מתוכניותיו כדי לשמר את מעמדו בראשות הממשלה, היה עושה זאת. לעומת זאת, לו נדרש להתפטר מכהונת ראש הממשלה כדי לשמר איזו מהתוכניות לא היה עושה זאת. ב. המיליציה המתנחלית אינה צריכה לשבת בכל מקום. למעשה, נסיון להחדיר את אנשיה לכל מקום נדון לכשלון ולכן ממוקדים מאמציה בהכנסת אנשיה למספר עמדות כוח שיבטיחו לה את שימור כוחה. במקרה זה, מדובר בכמה משרדי ממשלה חשובים ומשרות חשובות בתוך משרדי ממשלה המשמשים לתיעול כספים עבור המיליציה; וחשוב מזה, קבוצה נכבדת של שרים וחברי כנסת עושי דברם. לפי הערכותי, מונה המיליציה המתנחלית כ-30 אלף איש. כלומר, פחות מחצי אחוז מכלל תושבי ישראל. אבל גם אם נמנה עמם את כל תושבי יהודה ושומרון וחבל עזה מדובר בקבוצה שגודלה כ-3 אחוז מכלל התושבים. קבוצה זו נהנית מתמיכה אוטומטית של שמונה שרים: זבולון אורלב, אפי איתם, בני אלון, אביגדור ליברמן, עוזי לנדאו, גדעון עזרא, צחי הנגבי, נתן שרנסקי, ואהדה וקרבה רבה מלפחות עוד חמישה (ישראל כץ, שאול מופז, אריאל שרון, לימור לבנת, דני נוה וסילבן שלום). כלומר, למיליציה תמיכה בממשלה של גרעין קשה של לפחות שליש מהיושבים בממשלה, כמעט פי מאה מגודלה של המיליציה. בכנסת נהנית המיליציה מתמיכה אוטומטית של 13 חברי האיחוד הלאומי והמפד"ל (11 אחוז) ותמיכה כמעט-אוטומטית של לפחות 10 מחברי הליכוד. כלומר, כ-20 אחוז מחברי הכנסת הם תומכים מושבעים של האינטרסים של מיליציה המונה 0.4 אחוז מהאוכלוסיה. נתניהו: ביצוע הסכם חברון על-ידי נתניהו היה תוצר של כפייה מצד ארצות הברית. אם לא היה מקיים אותו היה מביא את הסכסוך לפיצוץ גלוי כבר באותה נקודה. כאן, גבר כוח הלחץ של ארצות הברית על כוחו של נתניהו והוא נאלץ לבצע את ההסכם. דבר דומה מתרחש כעת, כמדומה, עם הסכם "ההפרדה." אשר לממשלת ברק: מטבע הדברים מיליציה מנסה להטמיע את חבריה בכל עמדות הכוח המשמעותיות כדי להתכונן ליום שבו הסיעה הראשית בה היא תומכת לא תהיה בשלטון. לשם כך נועד שילוב נאמני המיליציה בגופים שונים במשרד השיכון, לדוגמה, המשמש מסלקת כספים למימון המיליציה. ג. ממש לא מצחיק משום שאין סתירה בין הדברים. עמיר אמנם התגורר בהרצליה, אך כל עולמו הרוחני וחלק ניכר מזמנו בילה בפעילות בהתנחלויות ובפעילות מיליציונית באוניברסיטת בר אילן. ד. דומני כי מי שמטפחים תיאוריות קונספירציה הם מיליצית המתנחלים ולא שום גורם אחר. משם יצאו ושם נרקמו רעיונות העוועים של "סרק, סרק" ושאר תועבות בדומה לה. לא ניתן לדעת האם אכן פעל עמיר בעקבות פתווה מפורשת של אחד מהאייאטולות על הגבעות ("דין רודף") אך אין ספק שהוא ביטא יפה את אופן החשיבה ורוח הדברים של המיליציה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהו סוד כוחה של מיליציה מרושעת זו? אילו סודות הם יודעים על אותם שרים וחברי כנסת, שמאפשרים להם לשלוט בהם ככמריונטות? ואולי לא מדובר בסודות, אלא בטכניקות היפנוזה סודיות, בעזרתן שולטת הכת הסודית במוחות מנהיגי העם? בעזרת טכניקות אלו הצליחה המיליציה לתמרן את ביבי לבטל את מעמד "יישובי קו העימות" שחל עליהם, ואת שרון להכריז על תכנית ההתנתקות. אכן מיליציה רבת כוח! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוד כוחה של המיליציה המתנחלית פשוט: היא משמשת כוח חלוץ נאמן של שלטון הימין ומתקיימים בין השלטון הזה לבין המיליציה יחסי גומלין: המיליציה מעניקה לשלטון הימין כוח נאמן לשעת פקודה. השלטון הימני מעניק הגנה מפני פגיעה, כסף ומשרות בשירות המדינה לאנשי המיליציה (מי שמבקר בהתנחלות מיליציונית טיפוסית יראה שרוב האנשים במקום מועסקים במשרות ממשלתיות כאלו ואחרות). אם לנסח את זה בצורה הפשוטה ביותר: בין השלטון למיליציה יש קשרים המזכירים במעט "הומגיום" בנוסח ימי הביניים: הוסאל נשבע אמונים למלך ומעניק לו את כוחותיו בשעת פקודה, ואילו המלך מעניק לוסאל זכות על קרקעות. במקרה שלנו, מדובר בנאמנות של המיליציה המתנחלית לשלטון הימין בתמורה למימונו בדרכים שונות (קרקע, דיור זול, משרות, וכיו"ב). אין כאן סוד גדול ואין כאן גם חידוש גדול – יחסים דומים התקיימו בישראל בעבר בין שלטון השמאל למיליציה הקיבוצית. וגם נפילתה של המיליציה המתנחלית תבוא באותן נסיבות. כזכור, בשנת 1977 עלה הליכוד לראשונה לשלטון. בשנת 1983 היו כבר כל הקיבוצים פושטי רגל בפועל. הם ניצלו כאשר הפכה העבודה שותפה לשלטון משנת 1984, אך בנקודה זו בזמן הם כבר הפכו ממיליציה לאיבר מדולדל ומדמם. בעשרים ושבע השנים האחרונות החזיק שלטון הימין ברסן השלטון כמעט באופן רציף, כאשר גם כאשר עולה השמאל לשלטון הוא חושש לערער על נחלות היסוד של המיליציה. בפעם היחידה בה היה ערעור על כוחה של המיליציה, כזכור, היא רצחה את ראש הממשלה שערער על כוחה. הפגיעות, לכאורה וממש, בנחלות המיליציה המתנחלית באחרונה הן אכן סימן מובהק להצטמקות מסוימת בכוחה, גם בגלל השתלטות כוחות קיצוניים יותר על ראשותה. דוגמה טובה לכך יכולה לשמש גדר ההפרדה. גדר זו הייתה בראשיתה עניין המוסכם כמעט על הכל, לבד ממיליצית המתנחלים שהייתה מעוניינת באי הקמתה. את הגדר היו חייבים להתחיל להקים ונסיונות העיכוב שנמשכו שנתיים כשלו בסופו של דבר, אלא שאז התברר כי המיליציה הצליחה לטרפד את הגדר בכל זאת באמצעות הסטתה מן הקו הירוק והפיכתה מגדר הפרדה שייעדה בטחוני לגדר המתווה את המפה הסופית של המדינה הפלסטינית, מה שהביא להתנגדות המיוחלת מחוץ ולהכשלת הגדר בשלב זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמאמר הבדיחה הישנה, אתה מיזנטרופ, אבל הוגן - אתה שונא את כולם... יום טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שהמתנחלים האלו חזקים ... למרות שיש לאיחוד הלאומי רק 7 מנדטים יש להם שלושה עשר חברי כנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"13 חברי האיחוד הלאומי והמפד"ל" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אל תאשימו את כל המתנחלים במשימה זדונית בעווני. בעצם זה די מתאים לאורי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |