 |
סוד כוחה של המיליציה המתנחלית פשוט: היא משמשת כוח חלוץ נאמן של שלטון הימין ומתקיימים בין השלטון הזה לבין המיליציה יחסי גומלין: המיליציה מעניקה לשלטון הימין כוח נאמן לשעת פקודה. השלטון הימני מעניק הגנה מפני פגיעה, כסף ומשרות בשירות המדינה לאנשי המיליציה (מי שמבקר בהתנחלות מיליציונית טיפוסית יראה שרוב האנשים במקום מועסקים במשרות ממשלתיות כאלו ואחרות).
אם לנסח את זה בצורה הפשוטה ביותר: בין השלטון למיליציה יש קשרים המזכירים במעט "הומגיום" בנוסח ימי הביניים: הוסאל נשבע אמונים למלך ומעניק לו את כוחותיו בשעת פקודה, ואילו המלך מעניק לוסאל זכות על קרקעות. במקרה שלנו, מדובר בנאמנות של המיליציה המתנחלית לשלטון הימין בתמורה למימונו בדרכים שונות (קרקע, דיור זול, משרות, וכיו"ב).
אין כאן סוד גדול ואין כאן גם חידוש גדול – יחסים דומים התקיימו בישראל בעבר בין שלטון השמאל למיליציה הקיבוצית.
וגם נפילתה של המיליציה המתנחלית תבוא באותן נסיבות. כזכור, בשנת 1977 עלה הליכוד לראשונה לשלטון. בשנת 1983 היו כבר כל הקיבוצים פושטי רגל בפועל. הם ניצלו כאשר הפכה העבודה שותפה לשלטון משנת 1984, אך בנקודה זו בזמן הם כבר הפכו ממיליציה לאיבר מדולדל ומדמם.
בעשרים ושבע השנים האחרונות החזיק שלטון הימין ברסן השלטון כמעט באופן רציף, כאשר גם כאשר עולה השמאל לשלטון הוא חושש לערער על נחלות היסוד של המיליציה. בפעם היחידה בה היה ערעור על כוחה של המיליציה, כזכור, היא רצחה את ראש הממשלה שערער על כוחה.
הפגיעות, לכאורה וממש, בנחלות המיליציה המתנחלית באחרונה הן אכן סימן מובהק להצטמקות מסוימת בכוחה, גם בגלל השתלטות כוחות קיצוניים יותר על ראשותה.
דוגמה טובה לכך יכולה לשמש גדר ההפרדה. גדר זו הייתה בראשיתה עניין המוסכם כמעט על הכל, לבד ממיליצית המתנחלים שהייתה מעוניינת באי הקמתה. את הגדר היו חייבים להתחיל להקים ונסיונות העיכוב שנמשכו שנתיים כשלו בסופו של דבר, אלא שאז התברר כי המיליציה הצליחה לטרפד את הגדר בכל זאת באמצעות הסטתה מן הקו הירוק והפיכתה מגדר הפרדה שייעדה בטחוני לגדר המתווה את המפה הסופית של המדינה הפלסטינית, מה שהביא להתנגדות המיוחלת מחוץ ולהכשלת הגדר בשלב זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש