בתשובה לרן בלוס אנג'לס, 12/04/04 15:57
לענין קמפ-דיוויד 211496
דב אנשלוביץ • בתשובה לרן בלוס אנג'לס יום ב', 12/4/2004, 20:38
איני בטוח שמדובר ב"קונסנזוס ישראלי", אך אני אישית באמת מאמין שהערבים אינם משלימים עם קיום ישראל (למעט אולי, המקרה היוצא דופן של חוסיין, שעשה זאת כנראה בשל הכרת הטובה על הצלת משטרו), ופועלים בצורה שהכי נראית בעיניהם להביא בסופו של דבר לנפילתה כך או אחרת.
האמונה הזאת נובעת מעקיבה רבת שנים אחרי המאורעות, החל מאי קבלתם את גבולות החלוקה, דרך העוינות ומצב המלחמה המתמיד לפני מלחמת ששת הימים, ואפילו אותה קלטת מהתקופה של תחילת מימוש הסכמי אוסלו (שהועלמה מעינינו בכוונה ע"י גורמים מעוניינים אצלנו), שבה אומר שעת' בפרוש לבני עמו שאחרי מימוש הסכמי הביניים הם יוכלו לחזור לטרור, ועוד ועוד ועוד.
לצערי הרב, כשמתבוננים על מה שקורה בראייה רחבה, רואים שהם גם משיגים לאט ובבטחה את יעדיהם האסטרטגיים.
זאת עובדה שבתחילה ראה חבר הלאומים (שקדם לאום) את האזור הזה שיצא משליטת הממלכה האותומנית, כמיועד להיות מחולק לשלוש מדינות: סוריה לערבים המוסלמים, ארץ ישראל (משני צדי הירדן) ליהודים, ולבנון לערבים הנוצרים.
בעקבות אי הסכמה מתמדת ולפעמים אלימה של הערבים חל כרסום בתמונה הזאת. ארץ ישראל חולקה תחילה לשני חלקים ואחר כך חולק החלק המערבי שוב לשני חלקים.
הכרת ערפאת במדינת ישראל, שנמצאת במכתב ערפאת לרבין בהסכמי אוסלו, איני אומר שהיא חסרת חשיבות לחלוטין, אבל באין הסכמה על גבולות סופיים ופתרון בעיית הפליטים, החשיבות הזאת היא מאד זעירה ומוגבלת, והתמורה: הכרה בישות פלשתינית והקמת הרשות הארורה שגרמה לנו נזק בלתי הפיך, כנראה הצדיקה בעיני הערבים את הקורבן הזעיר הזה.
אבל הפלשתינים מקפידים לא להסכים לעולם על הסכם קבע. גם בהסכם ז'נבה הם דאגו להשאיר את אותה עז בדמות זכות השיבה.
(היו כאן ויכוחים על עניין סופיות בעית הפליטים, בהסכם זה, ופורסם מאמר של פרופ' אבינרי שקבע שההסכם מכיר בעקיפין בזכות השיבה. אין לי ספק, שזו תהיה הפרשנות הערבית להסכם הזה, ובכוונה הם עשו אותו כל כך מעורפל.)

ועכשיו לשאלה מדוע לא מסכימים הערבים לכול, ביודעם שאחר כך יפרו את ההסכם.
אני חושב, שהחלטות מנהיגי הערבים מונחות הרבה ע"י אינטואיציה, והם מעריכים בחושיהם שהסכמה מפורשת לקיומה של מדינת ישראל והסכם ובו פתרון כל הבעיות, ירחיק אותם מיעדם האסטרטגי בנותנו לישראל כלי חוקי בלתי ניתן לערעור בעיני העולם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות