בתשובה לעוזי ו., 23/05/04 19:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שער H נקרא גם Hadamard Gate ומקיים: H|0> = 1/sqrt(2)[|0> + |1>] שער T נקרא גם Phase Shift Gate ומקיים:H|1> = 1/sqrt(2)[|0> - |1>] T|0> = |0>
T|1> = exp(iPI/4)|1> |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר ממש פשוט. כאמור, CNOT פועל על זוג קיוביטים: CNOT |00> = |00>
CNOT |01> = |01> CNOT |10> = |11> CNOT |11> = |10> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו אני לא מבין משהו. נראה שאפשר לייצג קיוביט כצ"ל של <0| ו <1| עם מקדמים שאינם רציונליים אבל הם צ"ל של 1 ושורש שתיים (ואולי i), כי כל השערים שתיארת נשארים בעולם הזה. זה לכאורה מאפשר לסמלץ מחשב קוונטי ע"י מחשב קלאסי בזמן פולינומי, ואני יודע שזה לא נכון, אז מה אני מחמיץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא איזי אבל העניין הוא שאתה יכול לדחוף שתיים בחזקת N ערכים לתוך הקופסא במקביל, ולצאת עם אותו מספר תוצאות ביציאה. איך אתה עושה את זה בזמן פולינומיאלי? למשל: |00> + |01> +|10>+|11> נכנסים, יוצא סכום דומה אבל עם מקדמים אחרים. כדי לחשב את זה קלסית, צריך לחשב בנפרד לכל קט |XY> ובסוף לסכם, אבל קוונטית זה מתחשב במכה אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמר פעם אביב: צ'יצ'ינג. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנת? טוב מאד. עכשיו הסבר בבקשה גם לי. ובהמשך לתגובה 221035, גם לי זה נראה מוזר. אם אני מבין נכון, זה נראה שלכל קלט נתון הפלט נמנה על מרחב בר מניה של אפשרויות (או סופי, תלוי מה קורה שם בתוך הקופסא), אך עבור הקלט עצמו ניתן לבחור מקדמים ממשיים כרצוננו, ולכן מבחינה זו מרחב הפלט אינו מוגבל א-פריורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם הבנתי נכון:) אילו "מצב" היה קט עם מקדם רציונלי (או רציונלי + רציונלי כפול שורש שתיים, לא משנה), ומצבים כאלה היו נכפלים ומחוברים ועוברים שערי H ו-T וכו', היה קל לסמלץ קלאסית. זה היה נכון גם אם "מצב" היה צ"ל של מספר פולינומי של קטים כאלה. (כששאלתי את השאלה היתה לי בראש תמונה של מספר קטן של קטים). אבל נראה ש"מצב" הוא צ"ל של מספר אקספוננציאלי (בגודל ה"קלט") של קטים, ובצעד-חישוב אחד אתה משנה את המקדמים של כל המצב, כלומר מספר אקספוננציאלי של מספרים. זה באמת נותן יותר כח - כמה יותר, כבר תלוי במרחב התמרון המותר עם הפעולות הללו. איני חושב שעושים שימוש כלשהו במקדמים ממשיים שרירותיים בקלט, זה נשמע לי לא מעשי להחריד. אני חושב שהכל קורה בשדה מספרים (הרחבה סופית, בפרט בת-מנייה, של Q, אולי פשוט ((Q(sqrt(2 ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי. תודה לשניכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה בעצם "מצב קוונטי"? צירוף ליניארי של המצבים 0 ו- 1, שסכום ריבועי המקדמים שלו הוא 1? אם כן, מה פשר הפעולה T? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה כאילו המקדמים יכולים להיות מרוכבים, וסכום ה*ערכים המוחלטים* בריבוע הוא 1. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף, מבחינת מכניקת הקוונטים פאזה גלובאלית אינה ניתנת למדידה (אני מקווה שזכרוני אינו מבזני כאן), ולכן <T|1 נחשב כאותו מצב קוונטי כמו <1| . פאזה יחסית לעומת זאת, באה לידי ביטוי בתוצאות ניסויי התאבכות (למשל) ולכן T[|0>+|1>] הוא מצב קוונטי השונה מ-|0>+|1>
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. אתה זוכר נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל נראה שכששער הדמאר פועל על קיוביט, הוא מאריך אותו (נכנס 1) ויוצא שורש של אחד וחצי. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא ראיתי את הסוגריים. carry on. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |