 |
קרן נאמנות - הוסבר במאמר.
אינדקס - מדד לסוג מסוים של אפיקי השקעה - כמו שהוסבר במאמר על מדד ת"א 100, וישנו המדד המפורסם מכולם - דאו ג'ונס שמשקלל את 30 המניות הבכירות (לאו דווקא כבדות) בבורסה של ניו יורק והנסדאק. מדדים נוספים - S&P500 - מן בסתם המדד המדויק יותר שמנסה לשקף אתכל שוק המניות האמריקאי, מדד FTS100 מלונדון, מדד דרום-מזרח אסיה או מדד האג"ח הממשלתי או של חברות.
קרן שמשקיעה באינדקס - או שהיא קונה ישירות את כל המניות במדד, משוקללות על פי המדד - למשל זו המשקיעה בדאו ג'ונס. עבור מדדים רחבים או מסובכים יותר הקרן קונה ניירות ערך או אגרות חוב המשקפות את הרכב המדד על פי נוסחה סטטיסטית.
היתרונות:
* רמת הסיכון של קרן כזו - הביטא - היא כשל הקרן, פחות או יותר. היינו התנודות במחירה הם כמו של המדד, לא יותר גבוה או יותר נמוך.
* מכיוון שמנהלי הקרן לא צריכים להחליט במה להשקיע, ולא לעקוב אחרי התנודות היומיות של השוק - ניהול פסיבי של הקרן - יש חסכון גדול בעלות, מה שמתבטא ישירות באחוז דמי הניהול שהקרן גובה מהלקוחות.
* לפחות בארה"ב יש יתרונות מס שנובעים מעצם צורת ניהול הקרן, חיסכון בדמי ניהול, חלוקת
דיבידנדים שנתית (של הקרן) וחסכון בהוצאות נילוות.
על פי הסטטיסטיקה של בוגל, ב 15 השנים שהסתיימו ב 2000 קרנות של ניירות ערך נתנו תשואה שנתית (בניכוי מס והוצאות) של כ %11-12 וקרן אינדקסיאלית שעוקבת אחרי המדד הכולל של השוק - וולשייר - 5000 נתנה תשואה של שנתית כ, %16 ובחישוב ריבית דריבית ההבדל לאורך 15 שנה מסתכם בכ %400.
אינני ממליץ או לא ממליץ להשקיע בקרן אינדקסיאלית, כי ישנם לפחות %20 קרנות אמריקאיות שנתנו יותר מהאינדקס הרלוונטי, אבל מי שרוצה להשקיע בשוק ורוצה לישון קצת יותר בשקט צריך לבדוק אותם. כמובן שהמאמר מראה שבישראל המצב קשה ומסוכן יותר, בתחום
הזה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש