בתשובה ליאיר פרבר, 01/05/01 11:12
תורת בוגל 22245
קרן נאמנות - הוסבר במאמר.

אינדקס - מדד לסוג מסוים של אפיקי השקעה - כמו שהוסבר במאמר על מדד ת"א 100, וישנו המדד המפורסם מכולם - דאו ג'ונס שמשקלל את 30 המניות הבכירות (לאו דווקא כבדות) בבורסה של ניו יורק והנסדאק. מדדים נוספים - S&P500 - מן בסתם המדד המדויק יותר שמנסה לשקף אתכל שוק המניות האמריקאי, מדד FTS100 מלונדון, מדד דרום-מזרח אסיה או מדד האג"ח הממשלתי או של חברות.

קרן שמשקיעה באינדקס - או שהיא קונה ישירות את כל המניות במדד, משוקללות על פי המדד - למשל זו המשקיעה בדאו ג'ונס. עבור מדדים רחבים או מסובכים יותר הקרן קונה ניירות ערך או אגרות חוב המשקפות את הרכב המדד על פי נוסחה סטטיסטית.

היתרונות:
* רמת הסיכון של קרן כזו - הביטא - היא כשל הקרן, פחות או יותר. היינו התנודות במחירה הם כמו של המדד, לא יותר גבוה או יותר נמוך.

* מכיוון שמנהלי הקרן לא צריכים להחליט במה להשקיע, ולא לעקוב אחרי התנודות היומיות של השוק - ניהול פסיבי של הקרן - יש חסכון גדול בעלות, מה שמתבטא ישירות באחוז דמי הניהול שהקרן גובה מהלקוחות.

* לפחות בארה"ב יש יתרונות מס שנובעים מעצם צורת ניהול הקרן, חיסכון בדמי ניהול, חלוקת
דיבידנדים שנתית (של הקרן) וחסכון בהוצאות נילוות.

על פי הסטטיסטיקה של בוגל, ב 15 השנים שהסתיימו ב 2000 קרנות של ניירות ערך נתנו תשואה שנתית (בניכוי מס והוצאות) של כ %11-12 וקרן אינדקסיאלית שעוקבת אחרי המדד הכולל של השוק - וולשייר - 5000 נתנה תשואה של שנתית כ, %16 ובחישוב ריבית דריבית ההבדל לאורך 15 שנה מסתכם בכ %400.

אינני ממליץ או לא ממליץ להשקיע בקרן אינדקסיאלית, כי ישנם לפחות %20 קרנות אמריקאיות שנתנו יותר מהאינדקס הרלוונטי, אבל מי שרוצה להשקיע בשוק ורוצה לישון קצת יותר בשקט צריך לבדוק אותם. כמובן שהמאמר מראה שבישראל המצב קשה ומסוכן יותר, בתחום
הזה.
תורת בוגל 22775
תודה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים