בתשובה למיכאל שרון, 17/06/04 12:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אינני מאמין לאדם מסויים, אז אני בהחלט עשוי לשלול ממנו זכויות בהתאם לגחמותי (אין כאן עניין של "זכאות" לשלול את זכויותיו, משום שאז זה שימוש במילה "זכות" כדי להסביר את המילה "זכות"...). אפעס, אנחנו חיים במדינת חוק, ולפיכך אין לי ה*סמכות* לשלול את זכויותיו של איש, שכן אלו מובטחות בחוק, ואני אענש אם אעבור עליו. מוזר לי שדווקא אתה לא מצליח להבדיל בין "מה מוסרי" לבין "מה חוקי", ולהבין שזה שאני חושב שמעשה הוא מוסרי או לא אינו משפיע כהוא זה על היותו של המעשה חוקי או לא. אז בוא נדבר על משהו שכן יש לי סמכות לגביו. לתת טרמפים, למשל. נניח שאני חושב שזו מעלה מוסרית לתת טרמפים לאנשים. נניח שאני עוצר לאדם טרמפ, והוא נראה נחמד ונעים הליכות, ואני נותן לו טרמפ כי זה הדבר המוסרי לעשות (למרות ששום חוק לא מכריח אותי לתת טרמפים). אח"כ, אני עוצר לאדם אחר. האיש הזה נראה לי מלוכלך, וכולו מכוסה בכתמי דם והוא נראה כאילו זה עתה רצח מישהו. גרוע מכך - הוא לא מדבר בשפה שאני מבין, והוא מתחיל לזעוק עלי מגוון מילים שאינני מבין ושנשמעות כמו איום. האם אתן לו טרמפ כי זה הדבר המוסרי לעשות? בחיים לא! אני אתן גז ואעוף משם, ועוד אדווח למשטרה על המטורף שמסתובב ליד הכביש. אבל אם אותו האיש היה פותח את הדלת שלי ואומר לי, במילים ברורות "עזור לי! מישהו ניסה לשדוד אותי ובקושי הצלחתי לברוח! הוא רודף אחרי ויש לו אקדח!" האם לא אקח אותו איתי? כמובן שכן. הרי לך, בקצרה, הא"ב של משמעות התקשורת להתנהגות מוסרית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן, מטעם זה בדיוק, קאנט דיבר על כך שמוסר הינו אקט מחוקק בעולם של תכליות. אלא שאתה מרחיב כאן הרחבה מיותרת את המושג "מוסר", ללא צורך, לגבי דברים שהינם א מוסריים, כלומר ששיקול מוסרי אינו רלוונטי לגביהם. אינך יכול על כל דבר ודבר בהתאם לנטיות ליבך לאמר, אני חושב שזה מוסרי: למשל, "אני חושב שזה מוסרי לקחת טרמפים". קאנט אומר ובדין שבהפעילך שיפוט מוסרי עליך לחשוב על עצמך כמחוקק חוקים. כך, האם היית רוצה שמתן טרמפים יהיה חוק כללי? האם היית ממליץ על חוק "מוסרי" כזה לבנך (לאחר שיגיע לגיל הרישיון?...). אם כן, עיניך יהיו אדומות וטרוטות מנדודי שינה, כל פעם שיקח את מכוניתך לבילוי עד השעות הקטנות. אתה בעצמך הצבעת כאן על הסיכון הכללי שבכך, כלומר, מבלי משים, הצבעת אגב על כך ש"מוסר הטרמפים" לא יכול להיות מוסר, במהלך קאנטיאני מובהק, אגב... לכן, אם אנו חסכנים בטביעת "חוקי מוסר, ואיננו הופכים כל גחמה וסנטימנט ל"כלל מוסרי", או אז, יש לנו מסגרת כללית, של חוקי מוסר קיימים, ואפשרות תפעולית ליישמם במצבים שונים. או לחוקק חוקי מוסר המתיישבים עם אלה, על פי שיפוטים מוסריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן זה לא יכול להיות חוק כללי במובן הקאנטיאני, גם מן הטעם, שחוק זה יעודד עשייה אי מוסרית בעליל, וגם מן הטעם שהוא נושא בתוכו את זרעי אי יתכנותו. אילו היה זה חוק כללי, או אז תוך זמן קצר לא ניתן היה כלל לבצעו. זהו חוק ''מוסרי'' עם מטען השמדה עצמית, ניתן לאמר, ולכן אינו יכול להיות חוק מוסרי. שכן חוק מוסרי דורש ייתכנות ביצוע, ואפשרות ביצוע לאורך טווח זמן נירחב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלח לי, אבל אתה מתאר כאן צורת התפתחות אבולוציונית של מוסר, שזה בדיוק מה שגלעד דיבר עליו. אז על מה אתה מתלונן כל כך הרבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד שלא תגיד לי מהי המסגרת הכללית של חוקי המוסר, שעליה אתה מדבר כל כך הרבה, ומה היא מכתיבה, אני מסרב להוסיף ולשוחח עמך בנושא. נמאס לי לנסות ולנחש על מה לעזאזל אתה מדבר. ואגב, לא ידעתי שיש חובה כלשהי לקבל כל מה שקאנט אמר כתורה מסיני. למיטב ידיעתי, יש גם תפיסות אחרות של מוסר, הלא כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכות לחופש מאלימות, זכות לקניין, זכות לכל אדם לחתור לאושר כל זמן שאינו מפר זכויות אלה אצל אחרים - - והחוקים - בהתאמה לזכויות כלליות אלה: אי הפרתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יות. אך יש להבין שמדובר לא בקביעה אונטולוגית, אלא בכלל פרסקריפטיבי. הכוונה לכך שלא יוענקו זכויות לקבוצות שונות באופן דיפרנציאלי. אין ''אנשי אתה בחרתנו'' מראש. לכולם, מבחינת המוסר, מן הראוי שיהיו סיכויים שווים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת המוסר של ג'פרסון (וגם שלי). אבל אפילו כאן יהיו חילוקי דעות: כשג'פרסון מדבר על שיוויון של כל בני האדם, זה שונה בתכלית ממתי שמרקס מדבר על שיוויון של כל בני האדם, ושניהם מסיקים דברים שונים במובהק באשר למשמעות המוסרית של הנחת היסוד הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דהיינו, לקבוצות שונות יש ''זכות'' מוסרית להפקיע קניין של אחרים (למטרת חלוקה מחדש). ברמת העיקרון, יש לראות את כל חוקי ג'פרסון כמקשה אחת, דהיינו, אין אחד יכול להפר את השני. ברמת הפרקטיקה, ה''זכות'' לחלוקה מחדש יצרה בבריה''מ אוליגרכייה כוחנית שבשם רטוריקה של ''הזרמת קניין המעטים לרבים המנושלים'' הפנתה לעצמה את הקניינים הגזולים הללו, כלומר הופרה כאן לא רק הזכות לקניין, אלא גם הזכות לנקודת מוצא שווה(''כל האנשים ניבראו שווים''), דהיינו נוצרה שדרה חברתית של ''אנשי אתה בחרתנו'' . דהיינו כלל השוויון בנקודת מוצא בפרושו הבולשביקי-מרקסיסטי מביא להפרתו, כלומר נושא בתוכו מטען השמדה עצמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו-"הזכות לנקודת מוצא שווה" של ג'פרסון שימרה ברמת הפרקטיקה את העבדות בארה"ב במשך מאות שנים (ג'פרסון עצמו החזיק בעבדים, והתנגד לשחרורם.) האם היית מסיק מכך כי כלל השיוויון בפירושו הקפיטליסטי-אמריקני גם הוא "נושא בתוכו מטען השמדה עצמית"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכלל ג'פרסון אינו חל עליהם. אכן, תשתית חברתית-כלכלית, גם אם אינה מגדירה בניין-על רעיוני, לפחות יוצרת נקודות עוורון נרכש. אלא שניתן לשחרר בקלות מקבעון או עוורון כזה, ואת זה עשה בן היתר ספרה של הרייט ביצ'ר סטואו ''הדוד טום'' וספרים אחרים, שחוללו מה שהחוקרת מרתה נוסבאום קוראת ''דימיון אמפאטי'' לגבי כך ששחורים זהים בסיסית לנו. כמובן שסייעו לכך גם כלכלת הצפון התעשייתית, שהיצריכה להתפתחותה בני אדם חופשים. בבריה''מ לעומת זאת לא היו נקודות עוורון כאלה, שכן האידאולוגיה המרקסיסטית במפורש היטיפה להפקעת קנינים וחלוקה מחדש של קנינים. האידאולוגיה המרקסיסטית לא ניזקקה איפוא ל''החלקתה'' באמצעות פיתוח נקודות עוורון לגבי בני אנוש מסויימים. הרציחות וההפקעות התנהלו איפוא בדם קר ובמלוא הפיקחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יופי שהוא כתב שהזכויות הללו קיימות, ואני מכיר את הציטוט טוב יותר משאתה מתאר לעצמך. ובכל זאת - איפה בדיוק אתה רואה את הזכויות הללו כשאובות ממוסר אוניברסלי? האם אין חברות בהן אין לכל פרט בהם זכות לחופש מאלימות, זכות לקניין או זכות לחתור לאושר? האם לא לקח אלפי שנים של אבולוציה מוסרית כדי שהזכויות הללו יוכרו כ"בלתי ניתנות לשלילה"? אז איך אתה יכול לטעון שיש בהן משהו אוניברסלי או אינהרנטי? הזכויות הללו הן תוצר חברתי - משובח ומהולל ככל שיהיה - ולא שום דבר אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, יש והיו חברות "משובשות" שלא זיהו את העקרונות הללו שהינם תנאי לקיום אנושי אופטימאלי של האדם כיצור בן מינו (בהתאם לתכונותיו הביולוגיות בפריסה מירבית שלהן) בחברה המאפשרת התקדמות הפרט והכלל. האוניברסליות יונקת מתכונותיו הביולוגיות של מין האדם, אך כשם שיש אנשים שחיים ברמה תת-אופטימאלית ביחס ליכולותיהם ותכונותיהם, כך יש חברות כאלו ועקרונות "כמו מוסריים" (או תחליפי המוסר האוניברסאלי) כאלה. ניתן אם כן לדבר על פתולוגיה מוסרית (סטייה מעקרונות אלה), כשם שיש פתולוגיה אנושית או אף חברתית. אין לדעתי לדבר על התפתחות אבולוציונית של מוסר, שכן ההתפתחות האבולוציונית של ההומו-סאפיינס כמעט אינה קיימת מאז הופיע לפני 110-150 אלף שנה, כהתפתחות מהענף הניאנדרטאלי. והמין המפותח של ההומו-סאפיינס הופיע לפני כ-40 אלף שנה (אדם קרומניון). לכן, אין אבולוצייה רציפה של האדם ב-40 אלף השנה האחרונות, אך יש התפתחות של הרוח והמוסר (לא באופן לינארי אגב). התפתחות זאת היא לדעתי גילוי וזיהוי האדם את עצמו ומהותו. התפתחות המוסר אינה קווית באופן אנכי, שכן היו תקופות תור זהב במיקומים מסויימים (כגון ביוון, בפרט בתקופת פריקלס) ואחריהם תקופות חשיכה (למשל המאות הרביעית עד ה-13 במערב, לאחר התקופה הקיסרית המוקדמת ברומא). וכך גם באופן אופקי, דהיינו היו חברות תת-אופטימאליות או פתולוגיות, בצד חברות אופטימאליות הראויות לאדם בן מינו. לכן, הקיום של האדם בתורת יצור בן מינו אינו אוטומטי ואינו מובטח מראש ומחייב מאבק מתמיד בין-חברתי ותוך-חברתי, מאבק בריאקצייה ובפתולוגיה האנושית, המוסרית והחברתית (כמו האיסלאם הפונדמנטליסטי כיום), ואיני נלאה לחזור על כך. אויבו האידאולוגי של מאבק כזה הוא הרלטיביזם המוסרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, מי שלא מסכים איתך לוקה בפתולוגיה מוסרית. QED. (והאדם לא התפתח "מהענף הניאנדרטלי", אלא האדם והניאנדרטל התפתחו במקביל, עד שהאחד נכחד. יתר על כן, זה שמזה 40,000 שנה אנחנו היינו ונותרנו הומו ספיינס ספיינס, לא משנה את העובדה שהאבולוציה ממשיכה לפעול את פעולתה עלינו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלקה שלי בניסוח, יותר מכל דבר אחר. האמת היא שאני סבור שהאדם הניאנדרטאלי לא ניכחד לגמרי, ולרבים יש אחוז קריטי של "גנים ניאנדרטאלים" המאפשרים, יתכן, יכולות טלפטיות ושליטה במה שניתן לכנות ה"כוח הקטן" (טלקינסיס וכד') ואף השתעשעתי וכתבתי על כך, אך זו תאורייה איזוטרית למדי... ראו בזה שעשוע אינטלקטואלי יותר מכל דבר אחר: השערה חדשה אודות הסכיזופרנייה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שעשוע כן, אבל אינטלקטואלי? אני מקווה שסיפרו לך שהיכולת לחבר משפטים ארוכים לכדי פסקאות ומאמרים, אינה מקנה לנאמר במאמרים שום תוקף שהוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 226817 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוף סקרנות גרידא - מה גורם לך לחשוב שגנים ניאנדרטלים מאפשרים טלקינזיס וטלפתיה? לא, כי לי נראה שמין בעל יכולות כאלו היה שורד הרבה יותר טוב מסתם בני אדם עם יכולות אנושיות פאתטיות כמו שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהם. שני הלינקים הראשונים הם על ספר עלילתי, ובהחלט לא מחקר מדעי או אפילו כאילו-מדעי. אתה בטח גם חושב שכדור-הארץ נוצר ע''י עכברים לבנים כדי לגלות מה היא השאלה על החיים היקום וכל השאר. הלינק השלישי מראש לא שווה התייחסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי כל מה שכתוב בשני הלינקים ששלחת אותי אליהם, מדובר בפיקציה, בהמצאה. לא ספקולציה ולא שפקולציה. סתם, המצאה. אגב, גם קיומו של בי"ס הוגוורטס מבוסס על ספקולציות מחקריות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקירה של תאורייות כאלה אודות האדם הניאנדרטאלי (שהיתי ב- UK שבעה חודשים). לא העמקתי בנושא מעבר לזה, וזהו מבחינתי קוריוז. עכשו, ניסיתי בתשובה לשאלתך, לחפש באינטרנט, וזה מה שעלה בהקשר ההוא. לא משכנע, פיקציה, נכון. אך סביר שחיפוש בספריית האוניברסיטה יעלה משהו יותר רציני. ב-BBC לא נהוג כמדומני לפברק תאוריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה-BBC זה לא אלו ששידרו את "מלחמת העולמות" של וולס? בכל מקרה, תיאוריה כזאת מהפכנית, לו היה בה אפילו שבריר של מציאותיות, הייתה מוצאת את דרכה חיש קל לאינטרנט. אם לא מצאת שום דבר כזה, אפילו ברמת הדיווח החדשותי סטייל "ידיעות סיינטיפיק", כנראה ששמיעתך לא מי יודע מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות ה-30 ולא ב-BBC . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שעל הפסקה השניה לא היה לך מה להגיד. (ולעזאזל, תפסיק לכתוב את השורה הראשונה של התגובה שלך בתור הכותרת!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה מפריע לך שהוא כותב את השורה הראשונה בתור כותרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אוהב שעושים את זה. לוקח איזו שניה עד שמבינים למה המשפט הראשון לא מסתדר עד שלא קוראים אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרועה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מי יודע, אולי אבנה מיני תאורייה אם אוכל לתת לה תימוכין, אם ארצה ואם יהיה לי זמן. ואם יהיה משהו, משהו שיוכל לתמוך בהשערה כזו אודות תקשורת ממרחק אצל הניאנדרטלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניקח את ההשערה שביססת (''אם אפילו באינטרנט לא מוצאים תאוריה סנסציונית כזו''...) שמדובר בטעות שמיעה (ואכן, בינגו, שמיעתי כבדה במקצת בתדרים גבוהים). או אז החמצתי משהו, אולי לא דובר בהקשר ההוא על ניאנדרטלים או כל אפשרות החמצת וטעות שמיעה מידע אחרת. הדבר מכל מקום נחרת באופן כלשהו במוחי בצורתו המוטעית (''הניאנדרטלים ידעו לתקשר ממרחק באמצעות טלפטייה''), הגם שאיני נותן למידע זה מעמד של ידיעה וודאית ומבוססת. והנה, כשעשוע במידה רבה, אני בונה תאורייה אודות הסכיזופרנייה, שאינה אגב ניזקקת להנחה הניאנדרטאלית (שכן, מספיק להניח שגם אצל חלק מההומו ספיינס התפתחה יכולת כזאת, ויש גנים טלפתיים). עדיין, ניתן לטעון שחלק מההומוספיינס סוטים באופן שיטתי מהקיום מושתת הכישורים המוחיים העילאיים (האונות הפרונטליות) ויוצרים אורינטציה הישרדותית המבוססת על ערכים שמאניסטיים, עריצים, דכאניים ומקרבנים - דבר שהביא לעיכוב אבולוציית התרבות הגבוהה (או איך שלא ניקרא לכך) בעשרות אלפי שנים. אבל, הנה לפנינו טעות מועילה. בעקבות פניית דובי אני מתחיל , ביתר רצינות, להתעמק בנושא הניאנדרטאלי, ומה אתם יודעים - תאורייה אנטרופו-אבולוציונית חדשה. כך, טעויות עשויות להביא ליצירת תאוריות טובות, ומוכר המקרה של ליסנקו, הגינטיקאי הסטליניסטי, שבעקבות דוגמות מוטעות ולמרקיאניות גילה בכל זאת ממצאים מעניינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, לא לגמרי עקבתי. אתה בונה תיאוריה שמבוססת על ההנחה שישנם גנים לטלפתיה (אל תענה לי, רק חשוב על התשובה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר בדיון המקורי בפא"צ השתעשעו ברעיון דומה: http://www.faz.co.il/thread?rep=43755 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מספיק שאני מתנצל על שלפעמים אני לא שם לב לתגובות באייל שמייתרות תגובה שלי, עכשיו גם פא"צ מצטרף לצוררי? לא קורא, לא כותב, לא משחק שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך מה לא סביר בלהניח שאם קיימת יכולת טלפטית, היא מורשת גנטית? "גנים לטלפטייה" היה אופן ביטוי פופולרי. האם אתה מתמם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך ורק טלפטית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חוזר לארכיטיפ המיתי של הפולניה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
{} {} {} {} {} {} {} {} אנא קלוט את השדר בעיון, ואל תשכח להתייחס לארכיטיפ הסבתא ההונגריה נוסח טומי לפיד ב-נ.ב. נ.ב. {} |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ABORTING
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך קודם - עשה RESET . ולא לשכוח בעניין הפרוטוטיפ ההונגרי. אם הבעייה מתמידה, עבור למודול TLP חילופי Mode: osgi-3A (only shit gets in), והתחבר לקליטת הנחייה נוספת ל-IntrGalactTLP16 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אתה גנטיקאי? איזה תאוריה אנטרופו-אבולוציונית לעזאזל אתה מתכוון לפתח מתוך שיברי רעיונות ו"עובדות" חסרות ביסוס? קודם כל תסביר לי איך אפשר (פיזית) לתקשר בעזרת טלפתיה, ואחרי זה תמשיך לטעון טיעונים כאוות נפשך. (להזכירך: טלפתיה משמעותה תקשורת בלי שימוש בשום גורם מתווך בין שני הצדדים: לא ריח, לא אור (בכל התדרים, כולל רדיו), לא גלי קול (שוב, בכל התדרים), לא כלום. רק צד אחד שחושב משהו, וצד שני ש"קולט" את המחשבה הזאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה הבאת את ההגדרה הזו? מישהו שיהיה מסוגל לשדר ולקלוט גלי רדיו באמצעות גופו בלבד בהחלט יכול להחשב לטלפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי על מקרים שאנשים קלטו רדיו דרך הסתימות בשיניים. זה נחשב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה גלי רדיו זה טלפתיה אבל גלי קול לא? מתוך מילון כיס אוקספורד: Telepathy: communication between minds otherwise than by known senses. אם למישהו יש "חוש רדיו", הרי שהוא כבר יהיה ידוע, ולפיכך לא טלפתיה.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם למישהו יהיה חוש טלפטיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוש טלפתיה, שלא יוסבר בשום דבר פיזי כלשהו (=שדה אלקטרומגנטי, גלי רדיו, סימני עשן) יהיה טלפתיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז אנחנו מדברים על חושים חשוים ידועים ולא על תווכים. זה עונה פחות או יותר על השאלה שלי. עניין ה''חושים ידועים'' הופך את ההגדרה למשהו לא קבוע. אם באמת יש לנו חוש רדיו שעדיין לא התגלה ומאפשר לאנשים מסויימים לתקשר באמצעותו, סוג התקשור הזה נקרא היום טלפתיה. בעתיד לכשיתגלה ויובן החוש הזה יתכן שההגדרה של המושג טלפתיה תאלץ להשתנות. אפשרות אחרת היא שהמושג טלפתיה מתאר תופעה לו מובנת ובמקרה הזה, כשיתגלה חוש הרדיו המדענים ימציאו שם חדש לשימוש בו (רדיופתיה נניח) והנושג טלפתיה יתאר תופעות אחרות קיימות או דמיוניות של תקשורת ללא שימוש בחושים (כולל החוש החדש). בכל אופן ההסבר שקיבלתי פעם ממאמין אדוק בנושא הוא שלא מדובר בתפיסה חושית (שימוש בעצבי חישה ועיבוד במרכזים המתאימים במוח) אלא מניפולציה חשמלית ישירה של מוח באמצעות גלים אלקטרומגנטיים הנפלטים ממוח אחד ונקלטים במוח אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל במונחים כאלו גם אפשר להסביר את הטלפורטציה של מסע בין כוכבים. טכנו-באבל לא הופך משהו להגיוני יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאמרתי הוא שההסבר המוצע מדבר על תווך אלקטרומגנטי (זו הסיבה שמי שבאמת קנאי לפרטיותו חובש כובע ממתכת) ולא כפי שאמרת ב תגובה 230248 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע שהצליחו כבר לעשות (מעין) טלפורטציה לאטום בריליום שלם? מכאן עד למציאות של סטאר טרק עומד רק עניין זעיר של פקטור 25^10 או משהו כזה. משחק ילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש''י רק העבירו את המצב הקוונטי מאחד לשני ולא את האטום עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, אבל אם יעבירו את מצבם הקוואנטי של כל האטומים בגוף שלך לערמת חומר שהוכנה מראש בצד השני, הרי שמעשית העבירו אותך לשם. היה שלום, ותכתוב לפעמים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? לא צריך גם לארגן אותן לפי צבע, למשל? אני לא רוצה שבמעבר העין תצא בקיבה < דמיין קישור>. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי מזל משונה לעורר בך את חיידק רצינות-היתר. לא, אני לא באמת חושב שטלה-פורטציה בנוסח סטאר-טרק היא מעבר לפינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שמה שאתה קורה ''רצינות יתר'' נחשב אצלי כשיא ההומור שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחס את זה לאטימות שלי. כבר אמרו לי שאם הייתי יודע להעריך הומור טוב הייתי מפסיק עם הבדיחות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השראות אלקטרומגנטית בין מוחות דומים כהסבר לטלפתיה זה רעיון מאוד נחמד. לצערי מכיוון שבמציאות (עדיין) לא נתקלתי בטלפתיה, אי-אפשר לסתור את הטענה באופן מדעי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהם מתכוונים לחמשת החושים. אחרת ההגדרה היא חסרת ערך, כמו ההגדרה הדינמית לבינה-מלאכותית: מה שאדם יכול לעשות ומחשב עדיין לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הפעם הראשונה שאני שומע שבינה *מלאכותית* היא מה שאדם יכול לעשות ומחשב לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת דווקא הגדרה לא רעה, כשהדגש הוא על ה"עדיין" - המחשב *עדיין* לא יכול לעשות - ויוכל, לכשתהיה לו בינה מלאכותית - כזו שאצל האדם היא טבעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הגדרה שאומרת: בינה מלאכותית היא מושג בעל סתירה פנימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, וכל נושא הבינה המלאכותית איננו מכיל בחובו, לדעתך - סתירה פנימית מסויימת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי לגמרי לא. איפה אתה מוצא סתירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה מן הזיכרון, אבל אתה צודק. אין זה הנוסח הנכון. בכל אופן, הרעיון מאחורי ''הגדרה'' זו הוא שזמן קצר לאחר שמחשב מגיע ליכולת שעד אותו רגע נחשבה לנחלת חלקם הבלעדית של יצורים ביולוגיים, ובני אדם במיוחד, אותה יכולת שלו עוברת לשונית ותפיסתית מן התחום של ''בינה מלאכותית'' ל''טכנולוגיה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, את זה אני מכיר. ראה מקרה משחק השחמט. מכל מקום, אני חושב שזאת מהמורה זמנית, ובסופו של דבר אם הוא יגעגע כמו ברווז ויתהלך כמו ברווז, ייאלצו להודות שזה אינו ברווז עיתונאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתופעות טלפטיות שיטתיות (ולא ספורדיות) - כאלה בעלי חשיבות אבולוציונית. שוב, הכוון הזה כרוך גם בהבנת מנגנון הקליטה אצל עטלפים, בטכנולוגיה של הסונר, ויסייע להתיר אניגמות כמו נווט הציפורים במסעות של אלפי ק''מ. וגם יסייע כנראה להבין את תופעות הסכיזופרנייה, לפי התאורייה האבולוציונית שהצבתי, תופעות טרור שמאניסטי מאגי, וכנראה גם תופעות מודרניות של טרור אורבני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא הבנת את הפיתוח של נאסא: בני אדם נוטים להפעיל את מיתרי הקול והלשון שלהם כשהם חושבים על מילים, גם אם הם לא מתכוונים להגות אותן. למשל, כשאני כותב את המילים הללו, אני "שומע" אותן בראש שלי. סביר להניח שבאותו הזמן, אותו אזור במוח ש"שומע" אותן גם שולח מסרים לגרון וללשון ליצור את הקולות הללו, מסרים שמנוטרלים חלקית על ידי חלק אחר של המוח שאחראי לדיבור (או שאינם באים לידי ביטוי כי חסרים מסרים שיגרמו להזרמת אוויר דרך הגרון, אינני בטוח מה המנגנון בפעולה כאן). מה שהפיתוח של נאסא עושה הוא ללקט את אותם השדרים שמגיעים לגרון, ולתרגם אותם למילים שהם היו אמורים ליצור. אין כאן שום אלמנט של טלפתיה, וה"תת-קול" הזה אינו מגיע לשום מקום מעבר לגרונו (ומוחו) של האדם. אין כאן שום שימוש בגלי קול. אחרי שהמכשיר פיענח את המילים, הוא יכול לשדר אותם על גלי רדיו לאיפה שבא לו, והם יפוענחו חזרה למילים נשמעות בצד השני. זה בסך הכל ניצול של מעין באג קטן בבני-אדם - באג שגורם להם להגיד מילים גם כשהם לא מתכוונים להגות אותן. לא טלפתיה ולא בטיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביטוי פיזי אחר. זהו כוון מחקרי המסיר את המיסטיפיקצייה המוגזמת מתופעות הטלפטייה. אלא שאתה נאחז בהגדרה משונה ושרירותית למדי של מילונאי המגדיר ללא סיבה, טלפטייה כתופעה שבהכרח אין לה ביטוי פיזי. מילונאים עשויים לפעמים להיות משונים וקפריזיים, ובוודאי שאין להתלהב יתר על המידה מכל גחמה סמנטית שלהם. לא מדובר כאן בסמנטיקה, אלא בתופעה אמפירית! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשב נא: המדובר בתנועה מצומצמת של השרירים, שאינה מפיקה גלי קול משמעותיים, ואיש לא שומע אותה. היא אינה יכולה להוות בסיס לטלפתיה בשום משמעות סבירה של המילה. לקרוא להגברת התנודה הזאת ושידורה באמצעות גלי רדיו "טלפתיה" אומר שגם שימוש בטלפון הוא טלפתיה. אין מדובר ב"ביטוי פיזי של מחשבה", אלא ביטוי פיזי של תקשורת מסוג מסוים (במקרה זה, עם עצמי). אנשים לא חייבים "לדבר" עם עצמם כשהם חושבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"דיבור" סב ווקלי ניתן "להגות" את מלוא הספקטרום. בתנועה זאת של השרירים מושקעים פשוט פחות משאבים. חשוב על דציבלים ה"מושקעים" בטווח תדרים מסויים. אתה שוב עוסק בסמנטיקה ולא באמפיריקה: "אינה יכולה להוות בסיס לטלפתיה *בשום משמעות סבירה של המילה*" - פה זה לא שיעור בפילוסופייה אנליטית-לינגוויסטית. הגם שתגובותיך הינם תעוד נפלא כיצד שימוש-יתר בפילוסופיה אנליטית יכול לחסום את התפתחות המדע - פרופסור אגסי (ופופר) יצהל כאן. הגענו איפוא לגרעין מוצק של תופעה פיזית פשוטה מאחורי מחשבה. השאר, נושא ההגברה, הינו כבר משני, סוגייה מחקרית ממוקדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשב לי נא: אף אחד לא יכול לשמוע את התנודות הללו של השרירים. אף אחד לא יכול לדעת מה האיש שמפעיל את שריריו כך אומר, אלא אם תדאג להגביר אותן עשרות מונים. אם זו טלפתיה, אזי גם שימוש במגפון, טלפון או מיקרופון הוא טלפתיה. ואז"ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה גם השערתי, המבוססת למעשה על תגלית שהושגה באופן מיקרי - מקרה בר מזל אגב שיתכן שחשיבותו גבוהה - שטלפטייה מתמקדת רק ובלעדית ברובד הפונולוגי, ולא במבני העומק הסמנטיים של השפה. הציטוט הרלוונטי לענייננו: ניתן לסבור שמכיוון שאופן החדירה למחשבה מושתת-הטלפטייה של הברבר נשען על רבדי שטח פונטיים וקונקרטיים, ומסוכל נוכח רבדים סמנטיים עמוקים, הרי שהמחשבה והאוריינטציה הברברית הינה מוכוונת קונקרטיות concrete bound . אני סבור בהקשר זה, שפיתוח המחשבה והמבנים המתימטיים האבסטרקטיים בעת הקדומה אפשר חמיקה משליטת העריצות השמנית על התודעה והדברתה, ומכאן ואילך מתחילה נסיקת התרבות, לאחר רבבות שנות הא-היסטוריה של העריצות הקדומה. ____________________ התגלית היא שבניסוי הטלפטי חשבתי במסגרת משפט על מילים לועזיות לא שכיחות, בצד מילים בעלי שכיחות שמוש גבוהה. הטלפט, בשעת חזרה על המילה הלא שכיחה, קרטע וגם הגה אותה לא נכון בעת צטטו את המשפט. לא היה כל ניסיון למצוא ביטוי חליפי פשוט לאותה מילה לועזית, שתרגומה לעברית היה מילה שכיחה למדי. הטלפט מתגלה כמוגבל מאד לרובד הפונולוגי, ואין הוא יכול לחרוג ממנו למשמעות, גם לכזאת הניתנת להיות מבוטאת בנקל במילים פשוטות ושכיחות, כשמדובר במושג שכיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתכן כי הברבר(ן) פשוט לא ידע מה משמעות המילה, ולכן לא ידע לתרגם אותה? אחרי הכל, אם אני הייתי נדרש לתרגם את המשפט המצוטט לעברית מדוברת, או אפילו סתם להסביר מה הוא אומר, הייתי נתקל בקשיים משמעותיים... וחוץ מזה - על איזה ניסוי טלפתי אתה מדבר? אני לא ראיתי שום ניסוי בשום מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הטלפט לא ידע מה משמעות ה-Utterance , הביטוי שחשבתי עליו, אלא רק איך הוגים אותו (נניח, פסאדה - מסווה, או רציונליזציה במובן סיבה, מניע), ולהבנת המשמעות היה עליו "לתרגם" שנית את הביטוי ההגוי ש"קלט" למישור ה- deep level אצלו הוא, תהליך שניתקע או השתבש כשלא ידע כיצד בדיוק הוגים את הביטוי (מה שמראה גם שקיים אצלו decay במרווחי זמן מצומצמים, עבור גרייה פיזיקלית). הדבר מראה שלא היה לטלפט כל access לתכני העומק אצל המושא (כפי שקרא לכך חומסקי), אלא רק למבני השטח אצלו, לאחר הטרנספורמציות הסינטקטיות והלינגוויסטיות האחרות. או אולי, מה שמרתק הרבה יותר, היה לו access מוגבל ביותר ל"צורך" השלמת התמונה - מה שמראה שהתהליך הוא בבסיסו ובעיקרו concrete-based ושלבים נוספים הינם מונעי השלב הראשוני הזה, ודלילים ביותר בכמות האינפורמצייה שהם מעלים, יחסית ל-access level הקונקרטי. בטלפטיה איפוא, ניתן להסיק, אין (כמעט) חדירה למחשבה עצמה, לגרעין העמוק שלה, אלא (כמעט רק) רק למישור ההגייה שלה, שיכול להיות מבוטא באופנים שונים עבור אותו תוכן סמנטי עצמו. ניתן איפוא להניח גם שתוכן סמנטי תלוי שפה לא מוכרת יחסית, כגון נאמר, מתימטיקה טופולוגית, אף שיש לו יצוגים מרחביים, אינו חדיר לטלפטייה. תשאל, למה דווקא מתימטיקה, מה בנוגע לסלובקית או סינית? המדהים כאן שכנראה יש איזו אינדיקציה ליכולת "תרגום" של הטלפט משפות זרות שיש להם מקבילות לשוניות בשפתו, לשפתו הוא. האם גם התצורות הפיזיקליות הקונקרטיות של שפה נתונה, עשויות עקב איזה כושר לא ידוע וקמאי של מעין "אמפטייה" אצל הטלפט, להתרגם ליצירים לשוניים בשפה בה הוא דובר? האם אם כן, יש מקור אוניברסאלי קדום , מעין Urphanomen (בשפתו של גיתה) - אב טיפוס קדום ממנו התפתחו השפות כולן? ושהטלפט הוא בעל יכולת תפעול של מקור זה הנמצא כנראה ברובד מוחי כלשהו של כל אדם, בדומה לארכטייפ היונגיאני? ניתן אף להניח שהמיפלגיים פגועי ההמיספירה השמאלית, אינם נגישים לטלפטייה, וכך גם, פגועי המיספירה שמאלית, יאבדו כושר טלפטי אם היה להם קודם. דברים והשערות אלא "מתפרסמים" כאן לראשונה, כמו גם הטיית הדיון כולו בנושא למישור חדש ופורה אותו פרסתי כאן, שאפשר גם לקיים בו דיון בין חוקרים באופן אינטליגנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרים ידיים. תחזור אלי כשתצליח לדבר בשפה נהירה לבני אנוש הדיוטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, כנראה, פגוע אונה שמאלית. למען האמת, אני חושש שגם הימנית לא משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשתמשתי רק בהבחנה המוכרת של חומסקי בין deep level ו-surface level structures . ב- decay , הכוונה למשל לכך שמילה המובזקת לניבדק לשבריר שנייה, עוברת דעיכה מהירה בזכרון קצר הטווח שלו (או כפי שקוראים לכך היום working memory ). זאת, בדומה לבאפר buffer . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאמין או לא, את זה דווקא הבנתי. אבל איך כל הקשקוש הזה עונה על השאלות שאני הצגתי בתגובה הקודמת - את זה לא הבנתי. אבל עזוב, אל תענה. זה לא מעניין אותי בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלשון בני אנוש: "הטלפתיה מעבירה דימויי מילים, לא מחשבות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכן המורכבות של המוח האנושי היא גבוהה ביותר, וההכרה דורשת זמן (שבציר הזמן של האבולוציה, אינו גדול במיוחד) על מנת לאפשר למוח האנושי ולקיום האנושי לפרוש את עצמו במלוא הספקטרום של תכונותיו. בנוסף, קיום אנושי תת אופטימאלי נתן יתרונות לתת קבוצות באוכלוסייה, אלה שהתבססו על שוד אלים. מטעם זה עוכבה התפתחות הציויליזצייה בעשרות אלפי שנים, ומטעם זה נסקה בקפיצות מדרגה רק ב-300 השנה האחרונות, מאז המהפכה המדעית. אני נוהג לאמר: בראשית היה החוק. אכיפה מאורגנת של החוק הפלילי (חוקי חמורבי, וכד') הם שאיפשרו את ראשית התפתחות הציויליזציה, במזערם את התארגנויות השוד האלים - הפוגעות בקיום האנושי במלוא פריסת תכונותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך יודע דבר וחצי דבר על חברות פרימיטיביות של ציידים לקטים. במעלה הדיון המלצתי על ספרו של כריסטופר בוהם בנושא. אני ממליץ לך לקרוא אותו, כדי שתוכל לדעת עד כמה הרעיון של אכיפת חוק הוא יותר ותיק ממה שאתה חושב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל "כהתפתחות מהענף הניאנדרטלי"? זאת דעת מיעוט מצטמצם והולך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשתמש בתגובתך כדי להבהיר משהו חשוב: כשאני אומר "מודל אבולוציוני", אני לא מתכוון לאבולוציה של דרווין, זו של המינים שבאמת כמעט ולא זזה בכלל ב40 אלף שנה האחרונות, אלא למודל של אבולוציה (לא ביולוגית) שמה שמאפיין אותו הם חמישה מאפיינים שהגדיר דרווין, ושהם (באבולוציה הביולוגית): 1. לא כל הפרטים באותו מין זהים. 2. השרדות אינה מובטחת, ויש מלחמה על משאבים. 3. השונות בין הפרטים משפיעה על ההשרדות. 4. השונות בין הפרטים עוברת בירושה. 5. המעבר אינו מעבר נאמן, אלא כולל שינויים. מחמשת תצפיות אלו שדרווין עשה, הוא הסיק את המודל האבולוציוני שלו. את אותם מאפיינים אתה מוצא במוסר (בסוגריים תוספות שלי שהן לא אנלוגיות לגמרי לדרווין): 1. לא כל החברות תופסות מוסר באותה צורה. 2. לא כל החברות המחזיקות במערכת מוסר מסויימת שורדות (ומשגשגת באותה מידה) 3. השונות בתפיסת המוסר משפיעה על שרידת (ושגשוג) החברה. 4. מערכת מוסרית עוברת בירושה בחברה מדור לדור. 5. המעבר אינו נאמן. מכל אלו, שבעיני הם תצפיות על המציאות, אני מסיק את המודל האבולוציוני שלי על מוסר. (בדיעבד, חבל שלא שמתי את זה במאמר. נשחים את התגובה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של חברה. בארצנו עמדה זו כמעט שאינה קיימת -ראה בהשוואה את גישתו של ג'ורג' בוש בנושא, הדגשתו את "עליונותה המוסרית של ארה"ב" ומכאן הניצחון הבלתי נמנע - והיו לי ויכוחים רבים בנושא. חשיבות המוסר בניצחון במערכה Morality and Warfare
http://www.faz.co.il/reply.php3?id=667&rep=7367&... http://www.faz.co.il/reply.php3?id=667&rep=7372&... http://www.faz.co.il/reply.php3?id=667&rep=7387&... http://www.faz.co.il/reply.php3?id=667&rep=7415&... http://www.faz.co.il/reply.php3?id=667&rep=7438&... http://www.faz.co.il/reply.php3?id=667&rep=7588&... http://www.faz.co.il/reply.php3?id=667&rep=7447&... http://www.faz.co.il/reply.php3?id=667&rep=7388&... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, אני מקבל (פחות או יותר) את חמשת האפיונים שהצגת למוסר, ובכל זאת אני מרגיש כאן לא נוח: אף לא אחד מהאפיונים האלה נראה לי מהותי לרעיון המוסר, חשוב במיוחד להגדרתו, או מייחד מוסר מדברים אחרים. מאפייני הגובה והמשקל שלי ושל בול עץ יכולים להיות זהים, אבל אם אני ארצה ליצור אמירה משמעותית על עצמי, אצטרך להתבונן מעבר למאפיינים נכונים ובה-במידה לא-רלוונטים אלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחמשת המאפיינים הוא רק הסיק שמוסר עובר אבולוציה, לא את כל שאר המבנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנתי. זה עדיין נראה לי היסק בעייתי. השאלה מה הן הנקודות הרלוונטיות להשוואה בין שני הדברים, כדי שנוכל להניח שחלים עליהם אותם חוקים. לי נראה שהמאפיינים המשותפים האלה לבדם לא מאפשרים ליצור השוואה חזקה. הם מתעלמים מההבדלים בין מערכת ביולוגית למערכת מסוג שונה לגמרי. כשאני בוחן את רשימת המאפיינים אני מגלה ששלושה מהם בכלל מנוסחים באופן שלילי. הם אומרים מה *לא* מתקיים. אפשר, אני מניח, להשוות בין כל שני דברים על-בסיס מאפיינים שלא מתקיימים בהם. תמיד יהיו אינסוף מאפיינים כאלה. האשמה, כמובן, לא מוטלת על גלעד, אלא על מר דרווין. אחרי שאני מסיר את המאפיינים השליליים, אני נשאר עם מאפיינים מספר 3 ו-4. הם לא נראים לי מספיקים ליצור השוואה. אפשר להצמיד אותם להרבה מאפיינים חברתיים, שלא מתפתחים באופן אבולוציוני (דוגמא: כמות הטובין בחברה עונה על כל התנאים, ועדיין יחסי-המסחר אינם נקבעים באופן אבולוציוני). אני חושב שיש צורך במאפיינים מהותיים יותר, שיצביעו על הדמיון בין המערכת הביולוגית למערכת המוסרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה יפה, כמות הטובין. במחשבה חפוזה מדי, נראה לי שהבדל רלוונטי הוא שכמות הטובין לעתים קרובות משתנה דרסטית במהלך חייו של פרט אחד, ואילו עם מוסר זה קורה הרבה פחות (ועם גנים, בכלל לא). אולי גלעד צריך להוסיף את זה כמאפיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודל של גלעד הוא לא רע בכלל, אבל אני חייב להדגיש שבעיניי הוא לא רלוונטי. להעמיד את כל המציאות על עיקרון אחד נראית לי מתודה מוטעית בבסיסה. תאלס אף פעם לא מצא-חן בעיניי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין איפה גלעד העמיד את כל המציאות, או אפילו רק את כל המוסר, על עיקרון אחד. השימוש שלו באבולוציה נועד רק לתת תשובה לשאלה ''מאיפה נחת עלינו המוסר הזה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאתה לא מדייק. במאמר מצויה טענה לפיה אפשר להחליט על מתודה להכרעות מוסריות מתוך התשובה לשאלה שהצגת. בכל מקרה, לא התכוונתי דווקא לגלעד. אני חושב שכן יש עיקרון אחד מאחורי התפיסה הזאת. אני לא מדייק מחוסר ידע, אבל משהו בסגנון של "המציאות היא מלחמה על המשאבים, כאשר המותאם יותר להשגתם שורד". בעיניי, הוא דומה *צורנית* לאחרים שניסו להעמיד את המציאות על עיקרון אחד. למשל, עיקרון הניגודים של היראקליטוס, "קרב לכל הוא אב, לכל הוא מלך", שגם לא יוצר הבדלה בין סוגי דברים (למשל, חומר ורוח). וכנ"ל פארמנידיס וכאלה. מהעיקרון האבולוציוני נגזר שהבנה של טבעם של הדברים מחייבת בחינה היסטורית כיצד הם נוצרו ושרדו. בעיניי, זה בכלל לא מובן מאליו. אפשר להנגיד את התפיסה הזאת לתפיסות מהותניות של דברים. (תפיסה מהותנית מודרנית יכולה להיות למשל סטרוקטורליזם). (אני מצטער אם זה נשמע מבולבל. אני חושב על זה בזמן האחרון, אבל עוד לא הצלחתי לנסח לעצמי את העניין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבולוציה אינה עקרון - היא תיאור הכרחי של המציאות. היא נובעת באופן לוגי מתוך מה שאנחנו יודעים על העולם. זו גם הסיבה שהיא רלטיוויסטית מבחינה מוסרית ושאין לה שום מסר מוסרי בפני עצמה. כלומר, הדרך שגלעד בחר היא לא להעמיד את כל העולם מאחורי עקרון אחד של האבולוציה, אלא, לכל היותר, להעמיד את כל העולם מאחורי העקרון היחיד של לוגיקה. זו כבר נשמעת לי בחירה סבירה למדי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |