בתשובה לפרופ' עוזי אורנן, 06/07/04 9:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שאלה: האם, בשבילך, הדרישה לרישום הלאום כ"ישראלי" היא צעד בדרך אל מטרה רחוקה יותר, של ביטול מדינת ישראל כמדינה יהודית, והפיכתה למדינת כל אזרחיה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדקי נא את כול המדינות בעולם, אם תמצאי ולו אחת שאיננה מדינת כול אזרחיה... הייתה אחת כזאת - המשטר הקודם של דרום אפריקה, אבל איננה עוד. ישראל היא "מדינה יהודית" היום בעיקר בהכרזה שלה שהיא מוכנה לקבל כול יהודי מכול העולם ולהפוך אותו לאזרח בלי שימלא אחרי התנאים הנורמליים לאזרחות. למשל, פלאטו-שרון, או מאיר כהנא. הם לא רק קיבלו מקלט בישראל (מתקבל על הדעת, לפחות זמנית עד שיתברר אם אינם פושעים), אלא נהפכו מייד לאזרחים מלאים שווי זכויות, מה שאיפשר להם להיבחר לכנסת ולהחליט בשבילנו. הם גם הסבירו לנו איך עלינו להתנהג (למשל לברך את הנאספים ב"שלום יהודים, שלום כלבים"). אכן ניתן לקבל לישראל כול יהודי המעוניין לבוא, אבל להעניק לו אזרחות רק אחרי שיוכיח במשך כמה שנים שהוא ראוי לזה (למשל, לחסידי סאטמאר שמנהיגם מצהיר בגלוי שהוא משונאי ישראל ומעוניין בהחרבתה, ספק אם ראוי להעניק אזרחות המאפשרת להם לבחור לכנסת על מנת להרוס את החברה שלנו). בכול שאר הדברים ישראל היא "מדינה ישראלית": הישראלים בוחרים את מוסדות השלטון שלהם (ולא היהודים באשר הם יהודים בארצות מושבם), החוק נקבע על ידי מחוקקים ישראלים ואיננו החוק היהודי, למשל של שולחן ערוך או של פוסקים מודרניים, והישראלים הלא-יהודים משתתפים בכול החקיקה ובכול בחירת מוסדות השלטון.אם תשאלי על חוקי אישות - הרי זה רק משום שהכנסת הישראלית ויתרה על זכותה (וחובתה) להעמיד חוקים ישראליים מתוקנים, ונכנעה לאיומי מפלגות דתיות. לפעמים מילים יפות אינן אלא סיסמה ריקה. אבל העתירה מוגשת על ידי 38 ישראלים שוודאי יש להם השקפות שונות על עניינים שונים וכול כולה מכוונת לעניין ברור ומוגדר אחד: להירשם כבני הלאום הישראלי, ולשמור את השתייכותם לקבוצת אוכלוסין זו או זו לעצמם. אינני יכול לתפוס באיזו זכות יכול מישהו "לא להסכים" לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההתעקשות, אבל האם כל זה אומר שהתשובה לשאלתי היא- "כן"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת שאלה מצחיקה: גם היום ישראל היא "מדינת כול אזרחיה", אלא שליהודים יש בה זכויות יתר. שום שינוי לא יחול בישראל אם משרד הפנים יעניק לעותרים את הזכות לרשום את הלאום שלהם בתור לאום "ישראלי", ואת ההשתייכות הפנים-קבוצתית ישאיר להחלטת כול אחד מהם (בערך כמו שקורה למשל בארצות הברית). חזרי וראי מה כתבתי על המהומה שהיו היהודים מחוללים בארצות הברית אילו היו מסרבים לרשום אותם כאמריקאים ומאלצים את האזרחים להירשם לפי הרקע האתני שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאני מתנגדת לרעיון רישום הלאום כ''ישראלי''. רק ניסיתי לברר אם זו מטרתך הסופית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מטרות סופיות" ו "פתרונות סופיים" יש רק לדתות ולמשטרים טוטליטריים. רישום לאום ללא קשר לאמונות ודעות, לגזע, למין, לצבע העור ולשלמות הגוף (כן יבואו בקהלנו עיוורים, פסחים, כרותי-שופכה וכרותות רחם! בניגוד למה שגורסת דת מסוימת...) - רישום חופשי מעין זה - הוא שביל הזהב שחייבת להלך בו כל חברה דמוקרטית מתקדמת. לא תמוה בעיני שמדינת ישראל החילונית והמודרנית, בדרך-כלל, שיצרה לעצמה (מסיבות שונות ומשונות, שלא כאן המקום לפרטן) גולם ענק בדמות ממסד דתי - נמנעת מאז באופן פחדני וכרוני מלהכיר בלאום ישראלי; הרי טבעי הדבר שגולם נוהג לקום על יוצרו... אך תמוה בעיני מאוד שישראלים מבטן ומלידה, שאינם חייבים דבר למימסד הזקן ברוחו והמסואב ברובו - חוששים להשתייך ללאום הישראלי. אני ישראלי ורואה את עצמי באופן טבעי, מאז עמדתי על דעתי, כשייך ללאום הישראלי, ולעתים אני אפילו מצליח להיות גאה בכך; למשל, בפעמים הלא מעטות שבית המשפט העליון מצליח לעשות את מלאכתו נאמנה. אין זה מעניינה של המדינה מה צבע עורי ובאיזה אל אני מאמין או לא מאמין, ואם אני הטרו-סקסואל או הומו-סקסואל או דו-מיני או אפילו אנדרוגינוס, ואם הייתה לי סבתא חצי-יהודיה או שלושת-רבעי יהודיה, ואם יש לי אף קצר או ארוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא אבל אני מסכימה עם רוב דבריך. [אם כי המשפט הראשון שלך דמגוגי להחריד, לטעמי]. אבל ההסכמה הזאת שלי לא מבטלת את שאלתי לפרופ' אורנן. אומנם הסקתי לי בינתיים את מה שהוא לא אמר, ממה שהוא כן אמר. אבל אשמח לשמוע דברים מפורשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידיעתי משגת וזכרוני הוויזואלי והאודיאלי מאסיפות של ערב בחירות למיניהן - דמגוגיה היא נסיון להשיג הזדהות סוחפת של ההמון עם רעיון מסוים באמצעות פנייה ממוקדת אל יצריו הקמאיים ודעותיו הקדומות. זו היא בדיוק נמרץ השיטה שבה נוקטים פוליטיקאים כריזמטיים, שליטים טוטליטריים, נציגיו של אלוהים עלי אדמות ועוזריהם. המשפט הראשון שכתבתי היה משפט עובדתי פשוט ולא הסתתרה בו שום כוונה אוקסימורונית. חיוב לאמונה בדברים מוחלטים ודיכוי הייצר להטיל ספק - אלה הם היסודות המוסדים של כל דת וכל משטר טוטליטרי. פרופ' עוזי אורנן ידוע ומוכר מזה עשרות בשנים כמי שמתבטא באופן בהיר ומדויק ואינו משאיר מאחורי דבריו שום כוונות נסתרות. אשר על-כן, מה שנאמר הוא מה שנאמר וזכותך להטיל ספק ולחקור במופלא ממך עד אשר תבאנה מחשבותיך על סיפוקן. ולכבוד השעה המאוחרת, אני מאחל לך ולכל הישראלים באשר הם שם ליל מנוחה וחלומות פז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, תודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |